לדמותה של החרדית המודרנית האשכנזית...

עמקויות לדעתי העניה אתה מדבר שטויות. אדם יכול להיות רגיש ביותר וגם אינטליגנטי ביותר, ושני הדברים לא צריכים להיות סותרים. אין שום סיבה בעולם לחשוב שאם אדם רגיש ישקיע בשכל שלו שזה יבוא על חשבון הרגש. אתה מדבר מהשערות ומהרהורי לבך, אבל תכלית אין לך שום גבוי לדעה שלך.

אסיק אחרי כמה פגישות עם בחורות כאלה, אתה מתחיל להבין שיש פה תת-קבוצה של בנות כאלו.

איך הגעתי למצב כזה? איך איך איך??? אני יושב שם מולה, ותוהה לעצמי, איך בדיוק אני אמור לתקשר עם הבריאה שממולי? אני לא אוהב לדבר בצורה שלילית, אבל אחרי עוד מפגש בלתי מוצלח אני מקוה שהקהל הקדוש יסלח לי על מה שאני הולך לומר.

בדרך כלל, מציעים לי בחורות יותר "פתוחות" (הלוואי וידעתי פשר הבטוי הזה). אז הנה תיאור של בחורה כזאת.

היא באה מבית חרדי רגילה, אבא לומד או אבא עובד. עברה מסלול רגיל של בית יעקב וסמינר. אחים ואחיות חרדים רגילים. כיום, היא עובדת במשרד חילוני, או נוטה לחילוני. אני שואל אותה: חוץ מהעבודה מה את אוהבת לעשות? היא עונה: ים, בריכה, קניות, כל הדברים הרגילים. כבר פה, אני אומר לעצמי, אוי ואבוי אם אלו הדברים הרגילים שלה, מעניין אם היא תמצא זמן לנהל בית בזמן שבין הבריכה לקניות. כושר היא מקפידה לעשות לפחות פעמיים בשבוע, בדרך כלל במקום מעורב. אני לא מתייאש וממשיך לשאול: האם את עובדת על עצמך, ואיזה כוחות את רוצה לפתח? והיצורה שממולי עונה לי: טוב לי במקום שאני נמצא. ואני תוהה, איזה מין בריאה זו, שנטולה כל שאיפה אישית?

אז התייאשתי מהקטע של התוכן, נעבור לקטע הרגשי. ומה מסתבר? שהבחורה הזאת חסרת כל רגש של חמלה, אכפתיות, ואהבה. חוץ מהיא עצמה והחברות הכי קרובות שלה, ובמדה קטנה יותר אולי גם המשפחה, לא מעניין אותה שום דבר בעולם. אה כן, שכחתי, כן מעניין אותה הזכויות שלה. על זה היא לא מפסיקה לדבר, והיא לא מדלגת על שום אפשרות להסביר לכל מי שנמצא בקרבתה, שהיא לא פראיירית, ועליה אי אפשר לעבוד, ואם זה מגיע לה, אז היא לא רואה שום סיבה בעולם שהיא לא תיקח.

טוב, התייאשתי גם מהקטע הרגשי, אולי ננסה לדבר דברים קצת יותר על רמה. פרשת השבוע, מצב המשק, מוסיקה, אומנות, ספרות, מוסר, פילוסופיה, כלום! כל ניסיון לדיבור מסוג זה היא דוחה בלעג, בבדיחה או בביטול. אם היא היתה משתמשת בחצי מהכשרון שלה, ובדרך כלל מדובר בבחורות כשרוניות, בכדי ללמוד משהו על העולם שבו היא נמצאת, היה סכוי לשיחה נחמדה. אבל למעשה, כלום!

כתבתי אשכנזית, כי אני מוצא שספרדיות, אפילו אם הן מודרניות, הן עדיין מחוברות לעולם פנימי עשיר יותר של רגש, של שאיפה, של נתינה ושל אהבה.

בבקשה! תגידו לי שאני לא צודק! תגידו שיש המון בנות טובות גם! תרעיפו עלי מליוני הבטחות והכללות. כי תכלית, אני מאוכזב בפעם ה-1656.