הבחירה בעולם המציאות

 בעיקר החקירה על הבחירה באדם, כיצד היא נעשית (ואיני עוסק עכשיו בבמה היא בוחרת, אלא בשאלה הראשונה, כייצד היא נעשיית(אייך האדם בוחר ומטה עצמו בצד אחד משתי צדדים שקולים), אשר מצד ההגיון נראה שהוא דבר שא"א כלל, כי אם שקולים הם מאי אולמיה האי מהאי, ומצד הדת היא מחויבת כי לולי הבלירה אין שום משמעות לצדיק ולרשע, ואין משמעות לאחריות מצד האדם למעשיו, כי הוא שבוי בידי כל מה שהוא כבר מורגל ומחונך ומולד ומוטבע בכוחות נפשוי ובכול מה ששמע וקלט בכל ימי חייו.

נראה לי שיש לחקור בשלוש חקירות קודם לזה.

האחד -האם מחשבותיו של אדם הם כמעיין הנוביע מעומק נפשו, וכל מחשבה(לאו דווקא בחיריית, אלא כל הרהור ומחשבה העוברת במוחו של אדם) היא מחודשת ומומצאת בעולם מן האין, או שכל מחשבה היא רק שינוי צורת המחשבות שקדמו לה.

השני – מה הוא היחס בין מחשבה למחשבה הבאה אחריה, וכיצד יוצרות המחשבות את הרצונותיו של האדם וכייצד הרצוניות הללו מביאים להחלטות על המעשים(ואיני מתכויין כאן לאייך היחס בין הגוף לנפש ובין הנפש לגוף, שהיא חקירה שקשורה גם לכאן) אלא כוונתי למהילך המחשבות עצמם, ממתי שאדם חושב על משהו ועובר לידיעה או הרגש ועובר להחלטת על המעישה שיגשים הרצון, כיצד עובר משלב לשלב,האם הוא כסיבה ומסובב, או כמוליד ונוילד.

השלישי –מהו הרצון, האם הוא אייזה תולדה חדשה שאדם מוליד מעצמו, שהוא חפץ ורוצה במשהו או שהוא עניין אחר.

ובייתר ביאור.

האחד -הנה עניין המחשבות(וגם ההרגשיות, אלא שעכשיו אני עוסק במחשבות) הוא עניין נפלא לכארוא, ששונה לגמריי משאר מצויים שבעולם. דהנה כל מצוי, כבר ידוע מהמחקריים, אינו נאבד לעוילם וגם לא נברא דברים מחודשים בעולם, רק מה שיש הוא אנערגיי בכמות עצומה מאוד מאוד,  והאנערגיי עצמו הוא מהות החומר(ולא שיש אייזה תפיסה במהות האנערגיי או אפילו במהות צורת החומר, אלא הם רק הציורים בהם אנחנו תופסים אותם) והחומר לפעמים מיתהפך חזרה לאנערגיי(והוא היתוך החמה, ופיירוק האטום ועוד כיוצא באלו). אבל סוף דבר מה שהיה הוא שיהיה, כול המצוי בעולם הנקרא גשמיי הוא כבר מצוי מאז (לפחות מהבינג בונג בעבר) ורק לובש ופושט צורה ואייכות(והים מנסים בשוויץ להמציא חומר מחדש ע"י תחבולות באנערגיי הידועות לחוקריים). עכשיו כשנבוא לעניין המחשבות של האדם(ואיני מתכווין לתוכן המחשבות, היינו גוף הידיעות וגוף כללי ההגיון או המתמטיקס שהם מציאויות שאיין בהם ממש אלא הם רק הידיעות עצמם והסדר הציוריי שלהם בתבנית לוגיית ואמיתית, אלא אני מתכווין להתפעלות המחשבות שנמצאות בהרגשת כל אדם בנפשו, כגון שהוא מחשב ש'היום הוא יום א' או שהוא מחשב בפועל שב' ועוד ב' שוויים ד' וכדומה) צריך להבין כייצד נוצרים המחשבות הללו, ומה מהותם. וזה וודאי שמהותם נקראית 'רוחניית' כי אין לה ממשות כעיו ממשות ה'גשמיים' (ואף שלמעישה בגשמיים עצמם גם אין לנו שום השגה במהותם ועצמותם, ורק בציורם המושג לנו בחושיים כראייה מישוש, תפיסת מקום, יש לנו מושג, אבל הרי במחשבות גם זה איין לנו כי לא יש בהם לא ראייה ולא שמיעה ולא תפיסת מקום ולא מישוש ולא כל תפיסה חושיית, אלא השגתינו אותם היא במה שכל אחד יודע בעצמו עניין המחשבה(או ההרגשה) ולפיכך נקראים 'רוחניים' שהרי הם כרוח ואויר שאין בהם תפיסה(ואף שהיום ידוע שהרוח היא חומריית ממש כעיין כל גשמיי אלא שהיא מדולדלת מאוד ולכך נראיית חמקמקת, מ"מ בעבר היה נראיית כדבר שאין בו ממש,), וא"כ המחשבות מה הם ומניין נוצרים, ולכאורא נראה שהם מחודשים ממש, כל מחשבה(או הרגש) הם מצוי רוחניי מחודש שלא היה ממנו כלל בעולם קודם שעכשיו נחשב ונירגש ע"י בעליו. (ואף שיש מחוקריי הנפש הפילוסופיים שהעלו שהמחשבות וההרגישות בהיותם קשורים ממש למוח ופעילותיו כנראה לכל מתבונן מהשיכוריים והמסוממים שע"י חומרים שבמוחם משתנים מחשבותיהם להזיות ועיוותים, וגם מכל הפילעדן שלוקחים הנמצאים בדיכאונות ועיצבונות, וע"י חומר גשמיי המתערב במוח ומגביר הנירוניים לסוגייהם השונים למכביר, ולכך סבורים חלק החוקריים, שהמחשבות וההרגשיים הם ממש מאייכיות החומר של המוח, אבל נראה לי שלחקירת יינו אינו עוזר, כי עדיין הוא שונה משאר אייכויות הגשמיות שהם תולדת החומר ממש, וכגון החום שהוא מגוף החומר המתהפך לאנרגיי של חום, או המישוש שהוא תוצאת הלחיצה של החומר על הנערוון, והראייה שהיא תולדת פגיעת האור בהפץ הנראה, ואפילו האור עצמו הוא מוגדר בציורו שהוא ממשי(בגדריי חלקיים קטניים, או שהוא בציור גליים כעין גליי השמיעה החולפים באויר העולם) אבל כאן המחשבות הם כדבר מחודש ממש שלא יש לו דמיון כלל (ועדיין יש לחקור בזה כאן), וא"כ הרי שהמחשבות וההרגישות הרי הם מחודשים ממש וכל אחד מהם הוא כעיין נברא חדש שכמוהו לא היה עד שנחשב ונירגש, (ואפילו צורתו נישמרת בזכרון מוחות האנשים, אמנם בשעת הזיכרון אין להמחשבה וההרגיש בהתפעלותם אבל ויש רק הציור שלהם ותבניתם).

כל זה יש לברר, כי אם באמת יש כאן נבראים מחודשים ממש בכל מחשבה(והרגייש) הרי שאולי יש כאן לדון בכללים חדשים לגמריי בניין הבחירה.  

השני –הנה בדברים הגשמיים, ידוע שיש סובב ומסובב, והיינו שיש השפעת דברים על דברים, והוא בדרך כלל ע"י השפעות האנערגיי, כגון כוחות המופעלים על דברים אחרים ומשנים תנועתם או מנוחתם, או כוחות המופעלים על דברים אחרים ומשנים מציאותם כמו שבירת חפצים(או אפילו מה שהיום גילו הפיכת האטום וחלקיו לאנערגיי עצומה), וכן להייפןך יש כוחות העוצרים תנועות או הבונות ומחברים בניניים וחלקים קטנים לגדולים(ואפילו באטום יש איחוד חלקים קטנים לסוגי אטומיים גדולים). ואף שאין להבין את מהות ההשפעה, וכמו שראיתי כאן שהביאו להחכם דוד יום, שאמר שכלל אין להוכיח ההשפעות הללו, כי אולי זה רק סדר דברים, ואייך נלמוד מהישנות החלום פעמיים ואפילו בליוניי פעמים, שנכון הוא מעם האלוקים. אולי הוא רק חלום חולף, ואף שיש הסברים לאייך ההשפעה האנערגיי פועלת, הם רק הסברים שבדיעבד כלומר, הם מציירים הציור שניקבע בהיסתכלותינו, אבל מי אמר שהציור הזה הוא עניין אמיתי שמא הוא ציור חלומיי החוזר על עצמו(ואף שאיין מסתברא כך, מ"מ ידי הוכחה לא יצאנו)ועוד שכבר אמרנו פעמים רבות שאף עניין האנערגיי וכל ממשות אחרת אינה מושגת בעצמיותה ומהותה, והכול הוא רק ציורים המצטיירים במוחינו, וא"כ אייך נאמר בהם חוק ומשפט כלל, מאחר שאיין ידוע לנו האמת עליהם, רק מה שמעידים על עצמם, וציורם העידו וחוקם לא העידו. אבל מ"מ הציור ידוע לנו ציורו שהאנערגיי כשהיא פועלת על הגשמיים המה מיתפעלים בציורים הידועים ונחקרים, ואף יש לנו תבנית הציור מי קודם למה ואייך הוא הגורם, כלומר האנערגיי היא משהו שבידה עפ"י הכללים הנלמדים לאחד ולהפריד או להניע ולעצור או לחמם ולקרר וכדומהד.

אבל בענייני המחשבה, שם כבר לא ברור כלל מה הוא הסיבה והמסובב, כי למשל כשאדם 1רואה ארי המפחידו2 מיתמלא הרגשיות הפחד והמורא 3מחשב בליבו אייך היא הדרך לנוס ולינצל 4 מחליט לבצע המנוסה וההצלה(ואיני מדבר כאן כיצד הפעולות הנפשיות משפיעות על החומר הגשמיי שהם מוחו ומשם לידיו ורגליו) אני מדבר על אייך שלב 1 הביא לשלב 2 ומשם ל3 ומשם ל4. מה הוא הכוח (או דבר אחר) שכשיש בידיעתו דבר המפחיד (אפילו שהוא יודע מיכבר שהוא מפחיד) מוליד  ההרגשה והמחשבת פחד עצמם, ומה הכוח שמוליד הלאה המחשבות הינצלות והלאה המחשבות ביצוע הינצלות. הרי אין כאן איזה אנערגיי אלא שהוא ציור מיתמשך משלב לשלב. ולא ידוע לנו כלום עליו אפילו לא ציור רוחניי לדבר המגביל לאנערגיי הממשיית. ואף שלאותם חוקריים פילוסופיי הנפש שמניתי לעיל הרי שכול המחשבות וההרגישות הם תןלדת הניטרוניים למיניהם ופעולות המוח, מ"מ גם כאן כנ"ל, אין הסבר אייך שכשנויריון נוגע בחבירו או פוגע באיזה חלק המוח, נולד מחשבה השניה, ואי אפשר לומר שהוא רק ע"י אנערגיי, שהרי וודאי עאנערגיי חיצוניית שלא ע"י הנויטרוניים עצמם, לא תוליד לנו השלבים 2 ו3 ו4 של המשל הנ"ל, וא"כ גם לאותם חוקרים חסר לנו הידיעות על ציור היילך המחשבות.

ואף שלדבריי אותם החוקרים נראה שאיין בחירה חופשיית כלל, אלא הכול הוא תולדת פעילות הנירוניים, אין זה פשוט כלל וכלל, כי קראתי להרבה מחקריים על מקום הבחירה במוח שהוא מקום לעצמו אוינו קשור בשאר מקומות המחשבות וההרגישות, והם מודים שהוא סתום וחתום למה צריך לזה מקום במוח לעצמו, ואינו נמצא בכל בחירה באיזור הפעילות המוח של עניין הבחירה, שכך ראוי להיות אם הבחירה היא רק מרוצת הניירוניים ופגיעתם איש ברעהו ובמוח השייך לעניין הבחיררי שלו, ומיזה שיש מקום מסויים במוח לעניין הבחירה, אליו ירוצו כל הספיקות והנידוניים בבחירה, נראה שאיין זה פשוט כלל.

השלישי –עניין הרצון האנושיי מהו. שהרי כל עניין הבחירה הוא לכארוא מיוסד על הרצון האישיי של הבוחר, כי במה ירצה בצד זה או בצד אחר, וא"כ יש לדון ראשית, מהו ה'רצון' בעצמותו, ואף בדברים שאין שם ב' צדדיי בחירה, וכגון שאדם רוצה דבר שמעורר אותו לרצותו. האם הוא איזה נברא חדש שלא היה כמותו כלל, שבעל הרצון מחדש פעולה רצוניית להחפץ הנירצה, או שהרצון הוא סתם פעולה נפשיית המתאווה ונמשכת ומידבקת בדבר הנירצה. ואם נאומר כהצד הראשון שהרצון, הוא המצאה ובריאה חדשה של בעל הרצון(ואיני מתכוון לבריאה חדשה כמו בחקירה הראשונה למעלה, אלא לבריאה חדשה שבורא אותוה בעל הרצון) והרצון הוא כאילו נברא ע"י בעל הרצון, א"כ יש כאן כבר קודם לבריאה דבר שהוא מחודש מכל עניני העולם, והוא שביד האדם לברוא את חשקו ורצונו. ואף שעדיין אי"ז מלמד כלום אייך יטה האדם ויברא רצונו בשתי צדדים השקולים ומה אולמיה האי מהאי, אבל מ"מ כבר יש לנו עניין קדום לחקור עליו שהוא הפתח לעניין הבחירה, ואלי כשנבין את עניין הרצון, נבין גפ אייך בעל הרצון בידו להטות לצד זה או אחר, ואולי כמוש כתבתי איין עניין רצוניי כדבר הנברא ע"י בעל הרצון, אלא הרצוניי הוא ההתאוות והחשקיות שהיא בתולדה מהמחשבה וההרגיש כלפי הדבר הנחשק, ואז גם הבחירה לא רק שקשה אייך נוטה לצד אחד יותר מהשני, אלא שקשה בכלל מה היא הבחירה והאם היא שונה מרצון סתם, שאינו בריאה חדשה.

(וכול כול הנ"ל יש בכלל לערער על הכול, כי אולי כל המחשבות, אף שההתפעלות האישיית בהם היא מחודשת, אבל ענייני המחשבה אינם מחודשים כי אם  הם צורות שונות ומשתנות של מה שבא לאדם ממה שראה או שמע או הרגיש, ששכלו מוכשר לתת להם צורות ושאר המחשבות הם היקש ודימויי וסדר כל מה שנכנס לו מבחוץ, אבל אין כל דבר מחודש במחשבות והכול הוא ממש כמו החומריי בעולם שהוא צורת האנערגיי בצורות שונות ובצורות מתגשמות, כן המחשבה היא הנודעות לאדם, שמשתנה בצורותיו לצורות הגיונות שוות, ואפילו המושכלות ראשונות אינם מידע שהוא חוץ ממה שנודע לו מהעולם.(אבל בהרגישות יהיה קשה לומר כנ"ל כי ההרגישות אינם ידיעות שנוכל לומר בהם שהם צורות משתנות שלהידיעות. וכפי שכבר רמזתי אפשר שכל המוח האנושיי אינו כי אם קומפיוטער משוכלל ביותר)

ויש עניין מרכזיי שכבר רמזתי עליו, והוא הקשריי יחס בין הנפש ובין המוח, וגם מהו הנפש האים הוא מציאות רוחניית לעצמה, שהיא מרגשת ומחשבת, או שאיין כלל נפש רוחניי כלל, כי אם היתפעלות המחשבה והיתפעלות ההרגש, ויש לי בזה איזה חקירה, אמצאהו, ואעלהו בל"נ.

ומי שיעזור לי בחקירות הנ"ל אודה לו מאוד

תוקן על ידי maxmen ב- 30/01/2012 00:21:58