דאגה בלב איש/ה....

יש בהחלט הרבה דברים שאני לא יכולה לשתף בהם אף אחד. 

לפעמים זה מהסיבה שאותו אחד שגרם לי לזה- דווקא אותו בד"כ אני משתפת....ונוצר מצב אבסורד..... :-/

איך מתגברים? או שהולכים לישון מוקדם עם אוזניות ונגן, או שמשתטים לדעת...

לא. אני אחת מאד מופנמת. וגם אם הוא ציער אותי- אני לא אגיד לו את זה גם כשנתפייס.

זה באמת מעצבן. 

אבל אלו החיים....

לא הכל אני יכולה לספר ולשתף. לפעמים נקרעים מזה, ומשטתים לדעת...  כמו שאמרת.

צודק חמצנינו.

תצמה (איך קוראים את הניק הזה? יש מצב לניקוד?),

אתה גם צודק. ואני בהחלט עובדת על עצמי בקטע. אבל עדיין, ישנם דברים שאין לי יכולת לשתף.

ולא רק בגלל המופנמות. אלא כי זה דברים שלא מספרים. או שאין צורך בשיתופם.

יש הרבה דברים שכולאת בתוכי. זה גורם לתסכול ולבעיות.. אפי' רפואיות אבל אין מה לעשות.
מי שהמציא את המשפט - הלב הוא לא מחסן, כנראה שהיו לו חיים על מי מנוחות.

תצמה, צ'יקעבר זה מושג ידוע.. וכאן היא הפכה את זה לצ'יקברית - בנקבה עם הוש שמוסיף לזה מעין כינוי חיבה...

וקשה למצוא חברה כזו.