דעת ספורנו: מה תכלית האדם?

ה'אולי' נכתב בהומור.
אני קולטת את העולם וחושבת על תכלית ובחירה בכלים שלי.
למשל, ברוח הקטע שהבאתי כאן אתמול.
וככל שאני קוראת פה יותר את המחקר והחלוקה לסעיפים ותת סעיפים וההגדרות,
ככה אני פחות ופחות נותנת בהן אמון ופחות ופחות נמשכת אליהן.
איש(ה) באמונתו יחיה.

אין מדברים על אימון או הרגשות ביחס לענינים הנידונים, ההרגשיות הזאת יפה ונחמדה לשיחות רעים והחלפת חוויות(ואיין בהם שום דופי מחמת עצמם, אולי כדאי אפילו שיהיה כאן אשכול על כאלו דברים), אבל העניניים הנידונים כאן הם נישקלים בטענות והוכחות או הגדרות הספק או הגדרת מה שאין לדון עליו. יכול להיות שמה שאת משגת כ'אין בו אימון', את מיתכוונת שאלו דברים שא"א לדבר עליהם לחוסר ההשגה בהם. אז תיטעני הענה הזאת בפרטיות, במה אין לדון ולמה אין לדון, ואולי נוכיח שיש ענינים שאף שאין להשיג בהם האמת, אבל יש מקום רב להגדיר בהם הספיקות, וגם לסלק איזה עניניים שהם נחלת ההמון, והם או בטעות או בבלי הכרח כלל.

אם תוכלי להראות אייזה נקודות הם המפריעים אותך, בבקשה מימיך תפרטיי.

מה שכן, הייתי מצפה ליותר צניעות כשמדברים למשל על הרמח"ל. "ואת צנועים חכמה". בכל זאת, אפשר להניח שחוץ מאתנו, היו לאורך הדורות עוד כמה אנשים נבונים שידעו וחשבו והבינו כמה וכמה דברים. שגם הם זכו לקבל מאורו התבוני של השם יתברך, הוא לא השקיע הכל רק בנו, בטח קיים את עצת חז"ל על השלשת נכסים. אפשר לא לקבל דעתם של אנשים כרמח"ל וכרמב"ם, אבל כדאי להתנסח - בתוכנו ובדף - יותר בעדינות כלפיהם ועם יותר צניעות כלפינו. צניעות (לא בלבוש הכוונה) פותחת את ערוצינו לתבונה ולקליטה ולפגישת כל מה שפוגשים בו.


על זה השבתי לך באשכול על הבחירה.




לומדת לפי מה שהתרשמתי מתו"ד הוא "לא רואה בעיניים"
הכל טיעונים לוגיים וזה לא משנה מי אמר אותם גדול ככל שיהיה.

ניתייחסתי לזה בתגובה ללומדת באשכול על הבחירה



תודה ודעת,

אין לאדם השגה בעצמיותו של הקב"ה, אולם על מידותיו אמר הנביא: השכל וידוע אותי כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאום ה'. או כדברי הרמח"ל: "אי-אפשר לעלול ונברא כמונו להשיג כל שלמות הבורא יתברך שמו,  ונמצא, שכל מה שיוכלו להשיג הנבראים לא יהיה אפילו כטפה מן הים הגדול מן השלמות של הבורא יתברך שמו". לפיכך, מה שכתב הרמח"ל על תכלית הבריאה הינו על-פי קטנות-הבנתו כפי מה שהצליח ללמוד מהתורה. 

הרמח,ל ניסה לדבר על הבורא לא בשפתיינו אלא באופן של האמיתיות המוחלטת וזה בטל לגמריי ביחס לבורא.

תורה ודעת,

האם אתה מסכים או אינך מסכים שהאדם תכלית הבריאה?

כיום לפי היתרשמותי, הדעות השולטות בעולם הנאור על התכליתיות ועניין האדם, הם אחת משתיים. או דעת האבולוציוניים הגמורים(וחבריהם הפיזיולוגיים כסטיב הויקנג וסטיב ויינברג וכדומה שקראתי מהם אייזה מאמרים), המסבירים שהעולם כצורתו העכשויית בסדרי המקום והזמן וכל צבא השמים והארץ והאדם בתוכם, הוא תוצאת חוקיי הטבע המתמטיקס שנהפכו לחוקי פיזיקס וביולגיים, והכול כאן מן הסתמיות יצא ואל הסתמיות יילך, בלא מכוון ובלא תכליית. ואיני ניכנס עכשיו לומר האם מסתבר כך והאם יש אפשרויות שממתמטיקס או פיזיקס ייצא נפש חושבת ומרגשת, או עוד שאלות כדומה לאלו. כי אין באלו הוכחה מספקת למה שניצרך לי, כי אולי כן כך הטבע, והגם שאיננו סביר אבל מחוסר הסתברות איין להפריך כלום. אלא שלי יש השאילה הגדולה של ברוא מוגבל ומוגדר(וכל המצאויות השונות לסוגייהם, הממשיים והלוגיים והמטמתיים והנפשיים וכו' הם כל אחד מוגדר בסוגו וגבולו, ואפילו הזמן והמקום תאמר בהם שאינם סופיים, מ"מ כל חלק מהם הוא מוגדר לעצמוי, וא"כ גם הם תחת החילוק וההגדר והגבול) שהוא סותר למושגיות של קיום ומציואת, כי מה שמוגדר כמצוי מוחלט הוא חייב להיות במציאות שאינה גבוליית או צמצומיית, (ועוד הערה לי על דבריהם שמכיון שהעולם כמו שהוא עכשיו הוא בעל משמעיות, של האדם ופעילות נפשו וכל מציואת וסדריי העולם הפרטיים והכלליי, א"כ אף שיכולים להיות עוד סדריי מציאות אחרים שהם חסיריי משמעיות, מ"מ עצם זה שיש כאן ציור עולמיי מסויים שהוא בעל משמעיות, הרי שכבר בחוקי הטבע והמתמטיקס היה מונח בכוח רעיון המשמעויות הלזו, ונמצא שמה שעכשיו הוא בפועל כבר היה מעולם בכוח, וא"כ בטלה טענתם שהמשמעויות צמחה מהסתם, כי מה שצמח כבר מעולם היה.אלא שהיה יכול להיות התשובה, שמעולם ועד היה כך הבכוח הזה לצאת בגלגוליי הזמן אל הפועל, ומי יימר שזה מורה על אייזה בורא ותכלית, שמא מעולם היה בריאה תבוניית בכוח העתידה לצאת אל הפועל, וא"כ שוב לא מיסתבר שיהיה משהו תבוניי ומדוקדק בפרטיו, אלא שהוא עצמו נעדר תבוניות מטרטיית, כאילו תאמר החכמה נעדרת חכמת עצמה).
ומכוח אלו השאלות, אני מניח בורא מוחלט , ומטרה מולדת מזה, אלא שכפי שאמרתי , אמונתי היא מוטלת בפרדוקס, כנ"ל(בורא מוחלט ובלתי מושג מחובר לעולם מושג ותכליתיי), רק שאיין לי מה לעשות נגד זה, ואני נכנע לתוצאה המוזרה הזאת, ואני מדבר בלשון עמי.ומחזיק במסורת שהיא לעצמה גם נושאת איתה אייזה מסר, רק שמשום עצמה לבד בלי שהייתה מקבלת חיזוק מההגיון שעכשיו הבאתי, לא הייתי מחזיק בה כנראה, אבל עכשיו שהמסורת תומכת ההגיון על בורא ותכליית, וההגיון תומך באייזה תכלית שיכול להיות בהנהגת הדת אני נוהג אחר שתי עדים אלו. אלא שכשאני מדבר על תכליית איני מדבר על התכליית המוחלטת, שעליה ברור לי שאיין לדבר, כי היא דיבור בבורא(וגם ממהגיון נראה שאיין לדבר סוף כי מה תכליית לתכליית). אני מדבר על תכליית יחסיית למה שיש לנו ללכת אחריה כאן בהשגותיינו

,כתבו כאן: "רק שבכל אדם מישראל תקוע בפנימיות נקודת לבבו האמונה"

ומכאן הדרך קצרה מאוד לומר שכל שאינו מאמין אינט מישראל.   האם?

תורה ודעת,
אלף, התייחסת בשטחיות לנושא האמונה הנטועה.
לא היתייחסתי כלל, כי הרי זה החד גדיא הישן שלנו(מאשכול לומדת,אני מול את וספרן), את רוצה עוד פעם להתחיל אותו?, כבר הסברתי אלף פעמים, מי שטוען שהוא יודע מה יש מאחריי קיר כי באינטואיציה שלו או בנשמה של נטועה הידיעה, אני לא יכול להיתווכח איתו, רק לומר לו שלי באינטואיצייה איין את האמונה הזאת, ולדוקינז יש אינטואיציה הפוכה שאיין אלוקים, ולעוד מליארדיי אנשים בעולם יש אלפיי ויותר אמונות ודיעות שונות באינטואיציה שלהם. על מה אתם מדברים ביכלל? מעניין שמי שלא גדל באווירת אמונה, איין לו את זה באינטואיציה, כל אחד מה שחינכו אותו, הוא מדמיין אחרי זה שהוא יודע את זה מהאינטואיציה, בישראל ובארה"ב שתי המדינות שיש בהם דור אחר דור מאמינים(ביהדות או בנוצריות) הרוב מאמינים, במדינות ערב הרוב מאמינים, תלכיי למקומות ששם כבר היצליחו לעקור את הכפייה האמוניית של ההורים על הילדים, תגלי שהרוב לא מאמינים, אם את רוצה להמשיך החד גדיא, בכבוד.
 או שאתה מפרק כל נושא לאלף אבות מוצא ואלפיים אמהות הגדרה,
לא 'או', אלא וודאי שכך. אי אפשי לדבר על נושא ולדעת אותו עד שלא מפרקים את המרכיביים שלו, ומנסים לדעת כל מרכיב מהו תורם לכלל, ומה כל המרכיביים יחדיו יוצרים. תאריי לך שתנסי ללמוד אייך אופים, וכשיתחילו להגיד לך שעוגה מורכבת מיקמח וסוכר ובייצים ושמן וקקאו ומלח וכו' תגידי תפסיקו לפרק את העוגה לאלף פרטים את מי זה מעניין, אני אוהבת עוגה בלי לדעת המרכיביים שלה, או קיי, אז תאכלי אותה בתייאבון, אבל לעולם לא תידעיי אייך עושים אותה, וגם אסור לך לדבר ביכלל על נושאיי אפיית עוגה, איין לך אלא ההנאה מימנה, כך גם באמונה ובכל נושא אחר, בנאדם מותר לו לומר רבותיי לא מעניין אותי מימה הוא מורכב טו ב לי בחיים ככה, הם מספיק מסובכים ככה. בסיידר, אבל פסלת עצמך לדבר על הנושא. זה מה שאני טוען נגד כל מרצי הדת והראשי ישיבות והאדמורים, הם פשוט בורים ועמרמציים גמורים, בפילוסופייא ובפסיכולוגייא ובפיסיקא וביולוגיא ומתמטיקס וכל מדע אחר, והם מדברים כאילו כל רזי עולם בידיהם, אני לא יודע אם יש בכל העולם כולו כזה תופעה שאנשים שלא יודעים כימעט כלום, מייחסים לעצמם שהם יודעים כימעט הכול(אני קצת קורא מהווטיקן דברים שמפרסמים, ושם לפחות הם מנסים להסביר את המדע המודרניי ביחד עים הדת, ואני בפיירוש מסכים להרבה דברים שלהם(מילבד כל מה שהם מדברים באלוקות שזה דמיון בעלמא, או בעיקריי דתם,ואכמ"ל) אבל אצליינו אייזה אדמור או אייזה רב עיירה בליטא(וגם אפילו ראשונים ואחרונים) חיבר אייזה ספר שלא עובר שום ביקורת לוגיית וכל דור ממשיכים ומטפשיים עליו ומצדיקים דבריו, תיקראי הספר חיי עולם לקהלות יעקב, ותביני מה אני טוען, הספר הזה היה מתאים אולי לליפני אלף שנים, היום הוא פשוט מעודד לכפירה, אם זה הסיבות לאמונה, וגם עוד ספרים רבים מסוגו מהליטווישע והחסידישע, כשלא יודעים לא מדברים, הם לא יודעים את זה ומדברים כאילו הם יודעים.

 או שאתה בבית אחת עובר מ'אמונה נטועה' ל'אדם משולל בחירה'  ו'קומפיוטער דמוי רובויטים'.

הבאיתי את זה להסביר לכם, שכל השטויות האלו שהיהודי מנשמתו וכו' הוא מאמין, זה להפוך אותו לרובוט ולישלול ממנו את עבודתו, וכל השטויות האלו שהגוי הוא מרוח מסאבותא זה שטות הפוכה, זה ניכתב בדורות שהיה סחף מהיהדות לעיבר דתות נוצריות ומוסלמיות שהיה בהם החכמה והפילוסופייא, והשיטה הזאת הצליחה מאוד, היום כל יהודי הוא גיזעני ביותר, ואכמ
""ל


 (למרות מעט ההתמצאות שלי בכתיבת אידיש, מעט מאד, נדמה לי שאתה מוסיף י' לרוב, בלי צורך.
גם אני מרגיש את זה, אני לא יודע הכלל מתי כותבים 'הגן האנוכיי' ומתי האנוכי, מתי יש חיריק עם יו"ד ומתי בלי, אני אולי יתחיל לעשות דייאטה ליודי"ם אני מקוווה שזה לא אנורקסייה. אם תוכלי ליכתוב לי אייזה כלל, מתי חיריק מלא ומתי חסר, כי גם אותי זה מרגיז, אני גם רוצה שיהיה לי כתיבה תמה, אני יוכל לחבר ספרים לעום, יש לי הרבה מה ללמד,


אולי יש בנשמתך משהו שרוצה לרומם את ה'יוד' שבתוכנו. מי יודע, אולי זה פועל אצלך כמחשב או נטוע בך...)

 יש הרבה מצבי ביניים. יכולה להיות לאדם בחירה בטוב גם אחרי שבנשמתו או בנפשו טבוע יסוד אמוני. כמו שיש לנו בחירה למרות שאנו מסוגלים לחשוב ולהרגיש ולהתרחק מאש ולאכול ולשתות ולזכור ולרחם ולפחד ולקוות. זה בנפרד מסוגית הבחירה שאין מקומה כאן.וכנ":ל לגבי מה שאכתוב עכשו, זה יהיה בנפרד מסוגית כמה בחירה, למי, מתי, איך ובמה בחירה, וכו'.
ע"ז כתבתי המשל מהרובוטיים, מה שלא בבחירה הוא חסר תועלת מבחינת הימצאותיינו כאן בעולם, מה שבא לבד או מהנשמה, זה דומה לרובוט מתוכנת, אני לא מיבין מה הוויכוח על זה.


הוי...
אמנם היעוץ הוא אופנה פופולרית מאד, ובדרך כלל אני מאד בעד, אולם - הרבונו של עולם אינו מודרני, ועדיין לא פנה ליעוץ, וגם אם כן, לא בחר בך או בי להיות מייעציו. מה ששמעת מעולם או לא שמעת, אתה ועולמך ושמיעתך, הם כגרגר עפר ליד גודלו ועיצומו, לא מחשבותיו מחשובתינו, כגבוה שמים על הארץ ויותר ריחק מטרתו ותכליתו מהבנתנו, ואבי ז"ל נהג לחזור ולומר שעצות ומלח נותנים רק כשמבקשים.
אם דיברנו על צניעות ליד הרמח"ל, אז אידך זיל גמור.

כבר כתבתי בדקשת השבת(הפסקתי להביא הדרשות כי ראיתי שזה לא מעניין לאף אחד) כאן בסוף העמוד דרשה על משה וניצ'ה http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=25&topic_id=2927413&forum_id=1364
הקב"ה לא רוצה טאטאלאך, הוא רוצה אנשים כמשה שיאמרו למה הרעות, מסלח ואם אין מחיני נא(ועל זה עונה סלחתי כ'דבריך') הוא רוצה אנשים כירמיהו שיאמרו' צדיק אתה ה' אך מישפטים אדבר עימך'. עייני בדרשא ואשמח לענות אם יש שאילות.

בעב
מה הדין באדם שאחיו השתמד? אגלאי מילתא למפרע שהאח הכשר הוא גר על ההשלכות ההלכתיות?

גם ברמב"ם יש קטעים תמוהים, ודוגמה בולטת דווקא בהקשר לנושא האשכול. לגבי תכלית העולם שהיא, לדבריו בפיה"מ, האדם החכם והטוב, ואם תשאל למה לא נבראו הם בלבד, השאר הינם רק שרתים וארמונו של מי שאינו כזה מזומן לחסיד שיחסה בצל הקיר, מבחוץ [חסכון במשאבים אינו מאפיין את ה'] (ולא כדבריו במורה), ואני עדיין תמה כיצד החכם והטוב נהנה מנפל שנולד לאבורג'ינים (שלפחות פעם היו עע"ז כולם) או מכוכב במרחק אלפי שנות אור