דעת ספורנו: מה תכלית האדם?

נכון, למה שאקח את הדברים דווקא לאיפה שאתה מכוון?---
תן לי קצת עצמאות, קצת חרות יצירה, קצת, תורה ודעת

אני לא מבין מה את רוצה ממני,חלילה, שללתי כאן מימך החיירות? (מי כמוניי בעד חיירות מוחלטת לכל אדם בכול העולה על דעתו, רק שיבדוק שהוא אוחז כך באמת, ולא מטה מחשבותיו אחר רצוניותיו, אא"כ גם דעתו האמיתיית שאיין לו לאדם אלא נטיית רצונותיו, ועל כזה אפשרות יש לדון גם בחקירתה. מי שאוחז בדעותייו באמת, כמאמין ככופר שווים שתיהם). את יודעת שאני מחזיקך לחכמה גדולה ונבונה ומעמיקה מאוד, ואני נהנה מאוד מיכל דברייך(נידמה לי שכבר כתבתי לך את זה אייזה פעמים). רק היה כאן וויכוח ביינינו מה היא הדרך להבין דברים על בוריים, אני טוען שכדיי לדון בהם בתכלית הדיקדוק(ולא סתם מיקופייא) צריך לדקדק היטיב בכל פרט שחל הנידון, ובמה יש להשוותו לדברים אחרים, ולחקור גם את דרכי ההגיון שבהם אנחנו דנים על הכול וכו', כי בלי כל אלו מי יודע כמה דמיוניות מעורבים במסקנותיינו, ומי יודע כמה דברים שהחזקנו בהם בטעות או בשגגה עדיין משמשים לנו כאמיתיות. ולא נתכוונתי לרגע ליפגוע בך. כל דברייך שקולים את אף פעם לא פוגעת בשיני, אדני למדתי מצורת דברייך הרבה אייך לדבר במתינות,. 
אמנם אתה מברך 'שלא עשני אשה',

שכחת מה שהבאיתי מיכבר,

שחכמת הנשים בתורה הייתה עדיפה על הגברים?הבאיתי הרבה ראיות על זה מהאבות ומהתנ"ך

הנה העתקה מאשכול קדום ----.... אני תמיד חושב שלבינה יתירה שיש לנשים יש מקום חשוב מאוד בעם שלנו, המעשה אבות סימן לבנים שלנו, הוא שלא רק שאסור להדיר דעת הנשים מהגברים, אלא שאבות היו מחויבים לשמוע כדבר הנשים ואפילו לכפוף ולבטל את דעתם לדת הנשים. אברהם הצטווה מה' 'כל אשר תאמר לך שרה שמע בקולה'.    יצחק שמע בקול רבקה והיא גם ניהלה את הבית שלו והיא זאת שהבינה שיעקב הוא הנבחר ולא עשיו, ובזכותה הברכות בידי ישראל ולא בידי האומות.   יעקב לא חזר לא"י רק אחרי שהיתייעץ עם רחל ולאה אפילו שנצטווה מה'.      בנות לוט זכו בצפייתן להיות אמהות רות ונעמה.      נעמי ורות בנו את בית דוד ומשיח.     אשת און בן פלת הצילתו מהאבדון.   חנה זכתה לשמואל בחכמתה.     בתשבע הצילה את מלכות בית דוד, יעל הצילה ישראל בתעוזה שלה.  אסתר הייתה מנהלת את מרדכי ראש הסנהדרין והביאה לגאולה.   יהודית מהחשמונאים התחילה את מעשי הגבורה.   ועוד הרבה. לכן אני נגד הדרת דעתן של נשים שהם חלק חשוב ביותר גם בבינה היתירה שלהם וגם בכל הגישה העניינית שלהם לדברים, ולא גישה גאוותנית של גברים המתריסים ופוגעים בכל מה שיכולים.)
  -.

(ובקשר לברכה היזכרת לי משהו–שפעם שאלתי לחבירי אייך הוא מברך הברכה הזאת של שלא עשני אישה(כי מיסברא טיפשות לחשוב שיש שווי לאחד מהם יותר מהשני, כל אחד שמשלים את מטרתו, הוא שלם בדיוק כמו המין השני), ואמר לי שזה אחד הברכות הכי משובחות בעיניו, ולמה? כי הוא כ"כ נהנה מאשה, שנס שהוא לא אשה, כי אז היה נימנע ממנו הטוב הזה)

אבל זה אל אומר שחייבים לכופף את הבנתה לגמרי למטרה שרוצים.
ובכוון האישי,

חלילה, אני אפילו לא יודע על מה את מדברת(נידמה לי שהבנת חלק מדבריי בטעות, מיבלי שהיתכוונתי כלל למה שהבנת) הבאיתי המשל מהעוגה, להראות שמי שרוצה להיות שעף וקונדיטור בתכלית, צריך ליידע כל הפרטיים הקטנים, לא התכוונתי במאומה משהו עלייך, היסברתי את צורת החשיבה והחקירה שלי למטרה אליה אני שואף והיא הכרה בתכליית במה שאפשר, ואגלה לך סוד שאני מאוד מאוכזב מתוצאות דרכיי, כי כל מה שהשגתי עד היום בכל חקירותיי, הם קירות סתומות, כל פעם ששוברים חומה של אי הבנה מגלים שאחריה עומדת חומה נוספת, כל תכלית שתימצא תישאל ומה התכלית של התכלית, וכל השגה שתשיג תישאל ומה משמעיותה של ההשגה הזאות, אבל לא ביגלל זה אני מיתכווין לחדול מזו הדרך, כי הדרך האחרת והיא לחיות כמו שניראה ומובן ביכלליות, מתאמת אולי להשקט המחשבה, אבל לא לתת משמעיות אמיתיית, והרי העניין החשוב של הבחירה, בוער פתוח, במה בוחרים ביכלל? אם איין לנו הבנה בשורש הדברים, במה בוחרים, ומי אמר שאנחנו בוחרים כלל?

 ומענין לי עם הגדרותיך ועם הכוונים שאליהן אני לוקחת אותן,  ואני נהנית מהן. אין לי איתן שום בעיה

תודה, את תמיד בסוף ביקורת, נותנת מילות פיוס ושלום..

הרעיון ההוא של בית הלוי חדשני ועמוק, ושונה כל כך מהמקובל.
לא יודעת מה אני חושבת עליו אישית, בשל היותו תלוי באמונות יסוד שלא ברור לי אם אני מאמינה בהן

ובשביל זה אנחנו כאן, ליפתוח כל מחשבה שבלי ביינו, לראות האמת היא או לא(את רואה כמה חשוב שיטת הפירוט והדיקדוק העקרוניי, זה מה שאני טוען, אנחנו מלאיי רעיונות ששמענו או למדנו או חשבנו, ובלי ביקורת עצממית נוקבת, לא נבדיל ביין הבר למוץ),
אבל עדיין הוא עמוק ומיוחד. ולא הבנתי מה ההבדל המהותי בין הקטע הארוך שאתה הבאת שם, לבין דברי בית הלוי. נראה לי שזה רק ממתן קצת את הרעיון מבחינה טקסטואלית-ניסוחית, אבל לא באמת שונה במהות. אולי החמצתי משהו? אז תתקן אותי

הבנת מצוין. זה אותו רעיון, אלא שהגר"ח הרחיב את זה גם על הלוא תירצח וכול המצוות ההגיוניות וכול הטבע והמציאות(וזה כבר הגזמה יותר ממה שאמר אביו) לומר על מצה שהיא דומה לפרה אדומה(כך במקור הדברים בבית הלוי בא,) מילא. אבל לומר על לא תירצח שזה פרה אדומה, כבר מוגזם. וכפי שכתבתי אני מסכים פילוסופיית שהכול כאן מומצא, אבל הם מישתמשים בזה כאילו גם אחר שנימצא העיקר הוא הפרה אדומה שבכול דבר, ולא מבינים שאחר שהומצא, אז מה שיש בהגיון הוא כל מה שנימצא. וגם פרה אדומה היא סברא, וגם חז"ל אמרו שר' עקיבא כל יקר ראתה עיניו זה ר' עקיבא וחביריו שהבינו פרה אדומה מה שלא הבין משה. צריך קצת לחשוב ומבינים כל מה שיש להבין, וחוץ מיזה לא מעניין אותנו, כלום..

וכמו שכתב שם הרב מיכי, שהשם שתל את ההסטוריה כדי להתאימה למצוות, זה נשמע לי מדהים ביופיו,

 גם אם זה לא נכון. אפשר להנות מרעיון ומהברק שלו גם אם אינו אמת. לפעמים מצוות ורעיונות ליהנות ניתנו

לדעייתי זה לא רעיו נכון ביכלל, אנחנו לא קופיי אדם, שנעשה כמו תוכיים מיצוות, רק כי יש להם אייזה טעם ניסתר, איין כל משמעות למיצווה אם האדם לא מבין המשמעויות שלה, ולא בוחר באמת ובטוב שלה.

תארי לך שהיה תרי"ג מיצוות, בצורת תריג כפתורים, בלי שהיית יודעת מה כל כפתור עושה טוב או רע, ואחרי 70 שנה היו מראים לך שכלחצת על הכפתור הזה עשית כך וכך טוב ולכן את טובה, לחיצת כפתורים אלו ואלו יצא דברים רעים, ועל זה כך ואת רעה, מבלי שהבנת ביכלל מה עשית, יכול להיות כזה דבר? זה הגיוני עם אנחנו מניחים שהבורא הגיוני? אפשר שאדם יהיה טוב או רע מיבלי שהוא מודע בשיכלו למשמעיות הטוב והרע שבמעשיו או מחשבותיו?

ברור לי כשמש בצהרים שמיצווה שאיין לה הבנה בדעת האדם היא מעשה קוף בעלמא. אלא א"כ את תיטעני שגם בעשיית ציווי בלי להבין , יש רעיון שהקיום הוא רק משום שאנחנו סומכים על מי שנתן את זה, זה רעיון לכשעצמו, יכול להיות, אבל שוב נתת רעיון מובן לנו בעשייה בלי הבנה. אבל סתם לומר שאנחנו בובות שמושכים בחבלים בלי שניידע מה המשמעות שלהם, נראה לי משולל מההגיון לגמריי(ראיתי שגם לירוט כתב כן באשכול על ביאור הבית הלוי, ואם יש לך להשיב על הדברים עדיף שיהיה זה באשכול ההוא) אני גם מסקים עם מה שאמר שם ושם האחר, שיש אנשים גדולים כקטנים

שמפריחים שמועות ואגדות כיונים, אולי הם מצועצים באזניי השומעים, אבל איין בהם כל הגיון וביקורת עצמיית.
 

ולתורה ודעת - אני נהנית מהגדרותיך.
מאופה של עוגה ביתית, שלא תצלח לבייקרי גדול, מסכנה, הפכתי למי שחבל שתמשיך לחיות בגלות הדעת והנפש, ולדבריך כמוך כמוני

אני מסכים שבמידה מסויימת כמוני כמוך, כי אני דיי בהחלטה, שאיין אפשריות להשיג הממשיות האמיתיית, אבל את הרי לא סוברת כך, את כן מעמדת המשמעיות על מה שנראה לנו.

ואני לא חושב שאנחנו מסכינים ביגלל זה, זה חלק מהכייף פה לחיות בחידה..
טוב. מה לעשות? ה' בחסדו השיב נשמתי ונתן לי חיים גם הבוקר, כנראה שלא הכי חבל לו על זה. אשתדל בינתים לעשות בגלויותי כמה דברים טובים ואמתין להגדרתך הבאה

אני מוכן לדון איתך הרבה, על למה אנחנו עושים טוב, האם כי זה האמת או כי זה טוב וכייף לנו. וכמובן שדעייתי שאם זה ביגלל שטוב לנו, אז איין לזה כול משמעות דתית. ואם זה אני ממשיך לעשות הטוב כי זה טוב לעשות טוב..

אני שואלת לרגעים את עצמי איך נדע בעוד שלוש-ארבע-חמש שנים מה דעותיך ומה אורח חשיבתך ומי אומר לדעתך דברים בטלים ואיפה החתול ואיה השק והאם נמצא ספקטרום הגוונים שבין השחור ללבן. אבל האמת שאין צורך להסתקרן, כי להשערתי אני די יודעת מה תהיינה הדעות בשלב ההוא.

יש כאן שתי ענינים, האחד לדעת מבחינת הדת, והאחד לדעת מבחינת ידיעת העולם, בראשון יש אכזבה גדולה, כי ניתקעים בכל מיני סתירות מפורשות לייתכנות חיי דת (כמו עניין הבחירה, עניין התכלית במיצוות, ענין האלוקות ועוד הרבה עניינים), בשיני זה מעניין מאוד(לפחות אותי) וגם יש לזה השפעה עמוקה על הדת(כמו כל מחקריי המוח והנפש, כל פעם מיתחדשות סברות חדשות, וגם הישנות מישתפרות ומיתתקנות,.

ולהזכירך, ביקשתי מיך כמה מילים על מה שהבנת בסוגיי הבנה מהי הבחירה והמיסתעף(וגם על הנפש האנושיית אייך את מבינה אותו, האים קראת את החקירה הגדולה שלי על הנפש)

 אתה עובר תהליך שחלקנו כבר עברנו (ענין של גיל ונסיבות חיים), חלקנו בעיצומו וחלקנו לפניו. חלק לא יעברוהו לעולם. אם רואים שזה תהליך שאחרים כבר עברוהו, כל אחד בסגנונו, מקבלים קצת פרופורציות ומיקומים סבירים להכל. מומלץ.

בסיידר, אז מי שיוכל יעלה את מסקנותיו ודרכיי חקירתו,אשמח אם יעלם על הכתב. אני לא מצאתי עד עכשיו סתירות מיוחדות לדבריי, מי שיש לו שיאמר.

גם לא הבנתי בדיוק אייך זה קשור לדבריי, אם את רוצה לומר שעל פי ידיעתיך וחקירתך יש אייזה פלג ביהדות(הליטאיית או החסידיית או המיזרחיית), שיש לו שיטה נכונה, אשמח מאוד לישמוע, אני יתחיל לחקורם שוב.

 יש מושג של בישישים חכמה, ויש מושג של אין חכם כבעל הנסיון, ויש גם מושג של מתלמידי יותר מכולם, וגם של צעיר אני לימים ואתם ישישים ואעפ"כ יושר ליבי אמרי, ודעת שפתי ברור מללו(מדיברי אליהוא בן ברכאל הבוזי לאיוב) אדברה וירוח לי אל נא אשא פני איש,

ובקשר לנסיבות חיים, ידוע שאם שתיים יחליפו הצרור תלאות חיים שלהם, הם יבקשו מהר לחזור למקוריי ששייך להם, אני לא יודע מה כל אחד עבר, אבל דבר אחד ברור שאיין כמותם לחשל החיים, ולפתח בגרות.ויהי לי אשר לי ולך אשר לך.העיקר לקבל הכול ברוממות אנושיית, ולהיתגדל וליצמוח במה שניתן.