פסוקים שכנראה השתבשו בנוסח המקרא שבידינו

דייר

אם תביא ראיות חותכות לקדימת חיבור התורה לימי משה, ומאידך גם הסברים הגיונים ע"פ פשוטו של מקרא לרוב המוחלט של הראיות הנגדיות, אהיה מוכן בשמחה להודות בצדקת דבריך.
אני ממש לא מתכוין לחזור ולפרט לך עכשיו מאות ראיות שפורטו ונדונו באריכות בפורום ביקורת-המקרא, לאיחור חיבורה של התורה כפי שהיא עתה בפנינו. אם אתה רוצה, אשמח שתגיב שם על מה שיש לך להעיר.

ערבך ערבא צריך...
יהי לך אשר לך

דייר

אף חוקר מקרא אינו טוען שספר התורה נוצר בין לילה יש מאין, אלא הספר מורכב מכתבים ומסורות קדומים, עד שבאו עורכים וסידרו את הכתבים לספר אחד.
ולכן כל עוד תמשיך להתעלם מהסתירות והראיות הנגדיות, אין שום משמעות לניסוחים דומים ומקבילות, אם התורה היתה אז לא במצב של "ספר" אלא של "ספרות" - כתבים, כהגדרתו של י' קויפמן.

וכפי שכתב ירוחם, מה זה "תורתי"? ספר התורה? "תורת היולדת"? "תורת החטאת"? או סתם מלשון הוראה המכוון למצוות בכללם?

היכן אתה רואה שיחזקאל מדבר על ההבדל בין הכהנים שתפקידם להורות את העם לבין הלויים, כל מה שרואים בדברי יחזקאל הוא שהכהנים מורים לשאר העם. אבל מי הם הכהנים?אני רואה שכנראה כלל לא הבנת על מה הטיעון מיחזקאל מדבר.

הטיעון בקצרה הוא כך: לפי ס' שמות ויקרא ובמדבר, הכהנים הינם אך ורק בני אהרן, כששאר בני לוי לעולם אינם כהנים ואינם יכולים לכהן.
לפי העולה מס' יחזקאל: כל הלויים יכלו לכהן במקדש, רק שמכיון שהלויים חטאו באלילות הם יודחו מכאן ולהבא מהכהונה, מלבד בני צדוק (ולא בני אהרן) שלא חטאו הנותרים בכהונתם.
כלומר, הטיעון הוא שיש סתירה מוחלטת בין איך שהתורה מגדירה את הכהונה, לבין מה שיחזקאל יודע ומגדיר את הכהונה.

דייר

הנקודה היא כזו:
כהנים זה תפקיד (כמו כהן מדין וכהן און). 
מיהם הכהנים?
בתורת כהנים (חומשים שמות ויקרא במדבר) הכהנים הם אך ורק בני/זרע אהרן, שהם משרתים בהקרבת קרבנות, ולצידם הלוויים - צאצאי לוי שאינם בני אהרן - המשרתים בתפקידים עקיפים במקדש כמו שירה ושמירת שערים. 
בחומש דברים לעומת זאת הביטוי הרווח הוא 'הכהנים הלוויים', שזה בפשטות זהות בין כהנים ללוויים., כאשר כל לוי ראוי לבוא ולכהן אם ירצה, כהנים = לוויים שבאו לכהן. וכך למשל נאמר בדברים יח:
א לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל אִשֵּׁי יְ-הוָה וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן. ב וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו יְ-הוָה הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ. ג וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח אִם שׁוֹר אִם שֶׂה וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה. ד רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לּוֹ. ה כִּי בוֹ בָּחַר יְ-הוָה אֱלֹהֶיךָ מִכָּל שְׁבָטֶיךָ לַעֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם יְ-הוָה הוּא וּבָנָיו כָּל הַיָּמִים. ו וְכִי יָבֹא הַלֵּוִי מֵאַחַד שְׁעָרֶיךָ מִכָּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הוּא גָּר שָׁם וּבָא בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְ-הוָה. ז וְשֵׁרֵת בְּשֵׁם יְ-הוָה אֱלֹהָיו כְּכָל אֶחָיו הַלְוִיִּם הָעֹמְדִים שָׁם לִפְנֵי יְהוָה. ח חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ לְבַד מִמְכָּרָיו עַל הָאָבוֹת.   
כמובן שבמסורת לא מקובל לחלק בין החומשים, ומקובל לפרש שהכהנים הלוויים של ספר דברים הם תת-קבוצה מתוך הלוויים, דהיינו בני אהרן. כך למשל מצטט רש"י את הספרי:
"וכי יבא הלוי" - (ספרי) יכול בבן לוי ודאי הכתוב מדבר תלמוד לומר ושרת יצאו לוים שאין ראוין לשירות. 
שזה לא תירוץ למה כתוב כאן 'לוי', אלא הגדרה: לוי שכתוב כאן הוא בן אהרן. למה נקטו בשם לוי? נסתרות דרכי האל.

בכל הספרות המכונה במחקר 'הספרות של אסכולת ספר דברים' ומיוחסת לשלהי ימי בית ראשון, דהיינו חלקים ביהושע, שופטים, שמואל ומלכים, אין אבחנה בין בני אהרן לבין לוויים, ונראה שכל לוי ראוי לכהן.
בספרות הכהנית, דהיינו ספרות בית שני (עזרא-נחמיה ודברי הימים) מודגש שוב ושוב ההבדל בין לוויים לבני אהרן הכהנים. קטעים מהספרות הדברימית משוכתבים בהתאם (היכן שנאמר בספרות הדברימית 'הכהנים הלויים' נאמר בספרות הכהנית 'הכהנים בני אהרן הקריבו קרבנות והלויים שרו')
יחזקאל, שחי על קוו התפר בין התקופות, עדיין מתייחס אל כל הלוויים ככהנים פוטנציאלים ופוסל את כל משפחות הלוייה מלהיות כהנים למעט משפחת בני צדוק.

ההסבר הטוב ביותר לכל זה הוא שבתחילה כל הלוויים היו רשאים לכהן, ואז נכתב ספר דברים וההיסטוריה הדברימית, לאחר מכן- או באסכולה אחרת שלאחר מכן השתלטה על השיח הדתי- הוחלט שרק משפחת לוויים אחת ראויה לכהן, וכדי לבסס את החוק החדש טענו (אולי בצדק ואולי לא) שהיא מיוחסת לאהרן ושרק צאצאי אהרן רשאים להיות כהנים. אסכולה זו כתבה את תורת כהנים ואת ההיסטוריה הכהנית שבהן חוזר שוב ושוב המוטיב שרק בני אהרן רשאים להיות כהנים ויתר הלוויים רשאים לעסוק אך ורק בתפקידי שוליים.

זה הסבר שמסביר את הדפוס הקיים, והוא תוקף מתכנס לחלוקה המקובלת בין מקורות החומשים השונים על בסיס מאפיינים פילולוגיים ואחרים ולהתאמה ביניהם לבין הספרות ההיסטורית. הסבר זה גם מסביר קשיים בפרשת קורח ועדתו שעוסקת בפולמוס זה בדיוק - אם הלוויים רשאים לכהן או רק בני אהרן, 
הסבר אחר יצטרך להסביר מדוע, אם כולם ניתנו מרועה אחד, חומשים שמות-ויקרא-במדבר מדגישים אין ספור פעמים את החלוקה בין בני אהרן ללוויים ואילו ספר דברים מבלבל אותנו בכוונה, ומדוע ספרי יהושע-שופטים-שמואל-מלכים מדברים כמו ספר דברים ויחזקאל במפורש עובד כמו ספר דברים ואילו ספרי עזרא-נחמיה דברי הימים מתעקשים לשכתב אותם ולהדגיש לנו כמו שמות-ויקרא-במדבר (אני אחסוך לך את הריצה לפורום ביקורת המקרא ואגיד לך מה שדינוזאורוס כותב - מפי רד"צ הופמן - בניכוי הטרחנות: ספרי שמות-ויקרא-במדבר נאמרו בתחילת הנדודים במדבר כאשר היו מעט בני אהרן, ולכן השתמשו בכינוי 'בני אהרן'. לעומת זאת ספר דברים נאמר בסוף כאשר היו הרבה בני אהרן ולכן קראו להם לוויים. דא עקא, גם שמות-ויקרא-במדבר מדברים על מה שיקרה כשיכנסו לארץ ומדברים על 'מזרע אהרן', וחלקים שונים שם נאמרו בסוף הנדודים במדבר. וזה לא מסביר את התאימות עם ספרי ההיסטוריה ועם יחזקאל)