|
|
| נשלח ב-17/6/2012 10:33 |
 |
| |
למה חז"ל לא פירשו כדבריך? כי היתה להם בעיה עם המשך הדברים - "חלק כחלק יאכלו". אם מדובר על לויים (ולא על כהנים), ממתי מתנות לוייה תלויות בעבודה במקדש? אלא על כרחך שמדובר בכהנים, שחלוקת הקרבנות שפורטה קודם לכן (יח,ג) תלויה בעבודה במקדש.
ובכל מקרה בשביל לדעת איך מגדיר ס' דברים את הכהונה, יש לבדוק את כל הספר.
מי הם נושאי הארון?
לפי שני מקומות בס' דברים אלו הלויים (בהתאם לנאמר בבמ' ג,לא): ראה "בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל ה' אֶת-שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת-אֲרוֹן בְּרִית-ה'" (דב' י,ח), וכן "וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת-הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-ה'" (דב' לא,כה).
ומאידך במקום אחר נאמר שהכהנים הם הנושאים: "וַיִּתְּנָהּ אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית ה'" (דב' לא,ט).
בברכות משה נאמר לשבט לוי כך: "וּלְלֵוִי אָמַר תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה תְּרִיבֵהוּ עַל-מֵי מְרִיבָה: הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו וְאֶת-אֶחָיו לֹא הִכִּיר וְאֶת-בָּנָו לֹא יָדָע כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ: יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ וְכָלִיל עַל-מִזְבְּחֶךָ" (דב' לג,ח-י).
בברכה זו שתי בעיות:
א) אם כהנים הם אך ורק בני אהרן, מדוע הברכה לשבט לוי מתייחסת רק למשפחה אחת מתוך השבט, כשאין התייחסות בברכה לעבודת הלויים?
ב) ע"פ ס' במדבר (ג) הלויים הוקדשו לעבודה רק אחרי שהוקדשו אהרן ובניו לכהונה, מה שאומר שכהונת אהרן ובניו כלל אינה נובעת מהיותם לויים. וא"כ מה קשורה בכלל עבודת הכהנים לברכה לכלל שבט לוי?
מה המשותף לכל אלו? שבניגוד לס' ויקרא ובמדבר החוזרים שוב ושוב (מעל 30 פעם!) על כך שהכהנים הם "בני אהרן", ס' דברים לעומת זאת 'מבלבל' לכאורה שוב שוב בין הכהנים ללויים.
תוקן על ידי מקרא ב- 17/06/2012 10:46:49
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2012 11:16 |
|
| |
יכול להיות שמשה שנכווה קשות ממחלוקת קורח ועדתו הדגיש בספר דברים
את חשיבות הלויים ובכוונה "ערבב" בין שניהם.
בכל אופן לא מדובר בהוכחה מוחצת.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2012 11:43 |
|
| |
דווקא בעקבות מחלוקת קרח והלויים אודות כהונת בני אהרן, הודגשה שוב ההבדלה בין הכהונה ללוייה באריכות (במ' יח).
כשמתבוננים על המכלול, כשמצד אחד ס' דברים 'מבלבל' בין הכהנים ללויים, וגם כל נביאי בית-ראשון אינם מכירים לויים שאינם כהנים המשרתים במקדש, וגם יחזקאל מכיר בכהונת שבט לוי כולו.
ומצד שני הרובד הכוהני בתורה (ס' שמות ויקרא ובמדבר), מדגיש עשרות פעמים שוב ושוב (מתמיה לשכעצמו) שהכהנים הם אך ורק בני אהרן. וגם ספרי בית-שני לפתע יודעים על חלוקה בין משפחות כהנים ללא כהנים, כשהכהנים הינם דווקא בני אהרן. וס' דבה"י המעתיק מס' מלכים, הרבה מאוד פעמים כשמלכים מזכיר במקדש כהנים, טורח דבה"י שוב ושוב (גם מתמיה לכשעצמו) להזכיר שהיו במקדש גם לויים שאינם כהנים.
מכלול הדברים מביאים להכרח שיש כאן שתי השקפות שונות בתכלית בענין הגדרת הכהונה.
תוקן על ידי מקרא ב- 17/06/2012 12:25:59
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2012 12:57 |
|
| |
בספר שמואל א' פרק ב' כתוב הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל-בֵּית אָבִיךָ, בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם לְבֵית פַּרְעֹה. כח וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי, לְכֹהֵן, לַעֲלוֹת עַל-מִזְבְּחִי לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לָשֵׂאת אֵפוֹד, לְפָנָי; וָאֶתְּנָה לְבֵית אָבִיךָ, אֶת-כָּל-אִשֵּׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כט לָמָּה תִבְעֲטוּ, בְּזִבְחִי וּבְמִנְחָתִי, אֲשֶׁר צִוִּיתִי, מָעוֹן; וַתְּכַבֵּד אֶת-בָּנֶיךָ, מִמֶּנִּי, לְהַבְרִיאֲכֶם מֵרֵאשִׁית כָּל-מִנְחַת יִשְׂרָאֵל, לְעַמִּי גם בספר שמואל היייתה ידועה החלוקה בין משפחת אהרון הכהן שנבחרה לכהן מיתר שבט לוי. האם גם ספר שמואל שייך לספרי בית שני?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2012 13:26 |
|
| |
התיאור של ס' שמואל אינו כל כך מובן מכמה סיבות:
א) "הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל-בֵּית אָבִיךָ" - האם הה"א של "הנגלה" היא ה"א הידיעה או שהכוונה היא לשאלה רטורית?
ב) ע"פ שמואל הכהונה נבחרה כבר "בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם לְבֵית פַּרְעֹה", בניגוד לנאמר בתורה שהיה זה רק בעת הקמת המשכן לאחר היציאה ממצרים.
ג) ע"פ דברי שמואל "בית אביו" של עלי נבחר לכהן כבר במצרים, אך האל מאס ב"בית אביו" הנבחר, ולכן יבחר לו "כהן נאמן" חדש. מי הוא בית אביו? אהרן? איתמר (ע"פ דבה"י עלי הוא מבני איתמר בן אהרן)?! הלא אלעזר כיהן אחרי אהרן ולא איתמר, ומאוחר יותר פנחס בן אלעזר.
ד) האם ה"כהן הנאמן" החדש יוצר שלשלת כהונה חדשה במקום בית עלי?! לא כך משמע מהנאמר שם "סְפָחֵנִי נָא אֶל-אַחַת הַכְּהֻנּוֹת".
ה) נאמר "וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל", משמע לכאורה שהכהונה היא בחירה שבטית.
בקיצור: נבואת שמואל לעלי אינה ברורה, ולכן קשה להסיק ממנה מסקנות.
עכ"פ כוונת הנבואה היא כנראה לשלשלת הכהונה הגדולה, ולא על הכהונה בכלל. וכפי שהיה בפועל ששלמה הדיח (מסיבות פוליטיות) של אביתר הכהן ובמקומו רק צדוק הכהן עמד בראש הכהנים.
וא"כ אין בדברי שמואל התייחסות כלל לחלוקה הפנימית בתוך שבט לוי, מי כהן ומי לא. אלא הוא מדבר על משפחת הכהנים-הגדולים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2012 13:46 |
|
| |
הכוונה בפשטות בית אביך זה אהרון הכהן שה' נגלה אליו בארץ מצרים
עלי כידוע היה צאצא ישיר לאהרון הכהן.
והבחירה בזרעו נעשתה במדבר סיני ושם נתנו לו מתנות כהונה.
וספחני אל אחת הכהונות משמע שהיו כבר משפחות כהונה רבות.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2012 13:57 |
|
| |
בפשטות "בית אביך" מכוון לאהרן, אבל מאידך אומר שמואל לעלי "אָמוֹר אָמַרְתִּי בֵּיתְךָ וּבֵית אָבִיךָ יִתְהַלְּכוּ לְפָנַי עַד-עוֹלָם וְעַתָּה נְאֻם-יְהוָה חָלִילָה לִּי כִּי-מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ: הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְגָדַעְתִּי אֶת-זְרֹעֲךָ וְאֶת-זְרֹעַ בֵּית אָבִיךָ--מִהְיוֹת זָקֵן בְּבֵיתֶךָ" (שמ"א ב,ל-לא).
דהיינו אם הכהנים הם רק בני אהרן, יוצא איפוא שכל הכהנים "בית אביך" נענשים בגין חטא "בית עלי".
אז א"כ מה הכונה בהמשך "וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי וּבְנַפְשִׁי יַעֲשֶׂה וּבָנִיתִי לוֹ בַּיִת נֶאֱמָן וְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי-מְשִׁיחִי כָּל-הַיָּמִים" (שם,לה)?
האם ה"כהן נאמן" הזה הוא מזרע "בית אביו" של עלי - אהרן הכהן בפשטות? או שמדובר בשושלת כהנים חדשה?
על אף התמיהות וחוסר הבהירות בנבואת שמואל לעלי, ההסבר הכי סבר הוא שהנושא הוא על זהות משפחת הכהנים-הגדולים. ולכן זה לא נוגע לשאלה דלעיל מה היא הגדרת הכהונה.
תוקן על ידי מקרא ב- 17/06/2012 14:06:18
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2012 14:29 |
|
| |
איך שלא תסתכל על זה הכהנים שמוזכרים במקרא כולם מזרע אהרון הכהן
אין לוי אחד שמונה להיות כהן גדול.
אתה טוען שמאהרון הכהן יצאה הכהונה הגדולה בלבד לדעתי זה דחוק
ולא מתישב כי לפי דבריך אין הכרח שדווקא ממנו תצא הכהונה הגדולה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2012 14:48 |
|
| |
מי אמר שעלי הוא מזרע אהרן? ומי אמר שצדוק הוא מזרע אהרן?
שניהם מיוחסים במפורש לאהרן לראשונה - בס' עזרא ודברי הימים!
ואדרבה מנבואת שמואל לעלי משתמע 'לכאורה', שצדוק לא היה מזרע "בית אביך" - הוא לכאורה (מסברה אף שלא כתוב בפירוש) אהרן הכהן כדעיל.
ובכלל בכל הספרים מימי בי"ר (חוץ מפרקים כ-כב ביהושע שניתן להוכיח את חריגותם ואיחורם) - שופטים, שמואל, מלכים, וספרי הנבואה (כולל יחזקאל), אין איזכור לכך שהכהנים הינם "בני אהרן". ייחוס זה נזכר רק בספרי בית-שני דבה"י ונחמיה.
מה הבעיה לומר שאהרן הכהן שהיה הכהן הגדול הראשון, צאצאיו כיהנו בכהונה-גדולה כמוהו (כה"ג הלא עוברת בירושה), או שעכ"פ הכהנים-הגדולים ייחסו את עצמם לאהרן הכהן המיתולוגי?
תוקן על ידי מקרא ב- 17/06/2012 14:52:44
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2012 15:05 |
|
| |
אז בוא תסביר לי בפשטות מה קרה בתחילת בית שני שפתאום התעוררו והחליטו לעשות הבדלה
מוחלטת בין הכהנים צאצאי אהרון לשאר בני לוי.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2012 15:26 |
|
| |
קשה לדעת מה בדיוק אירע, כי מן הסתם דברים כאלו לא יהיו כתובים במפורש ובפירוט. אבל מתוך מה שכן יש בפנינו, עולה תמונה שכזו:
כנראה שהתהליך מתחיל כבר בימי יחזקאל, שבה הוא מאשים את שבט לוי באלילות, כשבעיניו רק משפחת בני צדוק לא חטאו באלילות. הנה לנו כבר פתח להבנת חלק מהתהליך.
מאוחר יותר בספרות בית שני, אנו מוצאים שהכהונה מונה למעשה שתי משפחות: משפחת בני אלעזר/צדוק ומשפחת בני אביתר/איתמר, כששאר המשפחות הלויות אינן כהנים.
נקודה נוספת שאנו רואים הנזכרת בדבה"י וביהושע, היא שמתוך 48 ערי הלויים - כל ערי "בני אהרן" הכהנים (13 במספר) ממוקמות בשטח ממלכת יהודה, וכל ערי הלוים ממוקמות בשטח ממלכת ישראל הצפונית. עובדה זו היא מתמיהה: שכן בימי יהושע לא יתכן שמנו "בני אהרן" 27% מכלל שבט לוי, אלא לכל היותר כמה עשרות בני אדם. גם ערי הכהנים רחוקות משילה, בה שכן המשכן מאות שנים ע"פ המקרא.
(בדרך אגב יש לציין, שערי הלויים/כהנים נזכרים ככאלו מחוץ לתורה אך ורק בספרות בית שני, ובפרקים המאוחרים ביהושע כנ"ל).
מנקודות אלו (ואחרות), ניתן לשער שבסופו של דבר קיבלו עמדה מתונה יותר מזו של יחזקאל, שרצה להכיר רק בכהונת בני צדוק, אלא קיבלו עמדה שהכירה בכהונתן של משפחות הלויים שמקורן בממלכת יהודה בלבד, ושאר משפחות הלויים הודחו מהכהונה.
יתכן גם שהיו מלבד השיקולים התיאולוגיים שיקולים נוספים או אחרים, כמו שיקולים פוליטיים כמו הדומיננטיות של משפחות מסויימות על פני אחרות.
בסופו של דבר מדובר בהשערות, כי אין לנו מספיק מידע על מה שאירע בתקופת הגלות ובשיבת ציון. הסברים טובים יותר יתקבלו בברכה.
תוקן על ידי מקרא ב- 17/06/2012 15:49:20
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2012 09:59 |
|
| |
לפי דבריך שמות ויקרא ובמדבר
נכתבו או שוכתבו בתחילת ימי בית שני.
האם נמצאו הוכחות לזה מבחינה לשוניות סגנון כתיבה וכו"?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2012 11:55 |
|
| |
ברור אמנם שהרובד הכוהני (חלק מבראשית ומשמות, וויקרא וחלק מבמדבר) לא נכתב בעברית מקראית מאוחרת של ימי בית-שני (כמו עזרא ונחמיה ודבה"י), אך מבחינה לשונית יש לקטלגו כעברית המקראית הבייניימית (בין העברית המקראית הקלאסית של ימי בי"ר למאוחרת של ימי בי"ש, כמו חגי וזכריה ומלאכי ויחזקאל).
כמה דוגמאות למילים ושרשים המאפיינים את העברית המאוחרת ברובד הכוהני:
א) שורש "קרב" במובן של 'קרבן', לא קיים בספרות ימי בית-ראשון, אלא רק בספרות גלות בבל ואילך.
ב) שורש "אחז" במובן של 'אחוזה' - 'נחלה', מאפיין את תקופת גלות בבל ואילך (ואת הפרקים המאוחרים ביהושע).
ג) "מגרש" במובן של 'שדה העיר' - בא לידי שימוש בתקופת גלות בבל ואילך (ובפרקים המאוחרים ביהושע).
ד) "אִסָר" מלשון 'איסור', בא בהשפעה ארמית, ובא לידי שימוש בתקופת בית-שני.
ה) שורש "מעל" במובן של 'מעילה', מאפיין את העברית המקראית המאוחרת.
תוקן על ידי מקרא ב- 19/06/2012 12:11:45
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2012 12:53 |
|
| |
מצד אחד אתה טוען שיחזקאל לא הכיר את החלוקה בין כהנים ללויים כולם מבחינתו היו כשרים
לעבוד בבית המקדש.
מצד שני אתה טוען שהרובד הכהני נכתב או שוכתב בתקופתו.
מצד שלישי יחזקאל מצטט מויקרא כמעט מילה במילה
"כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תוֹרָתִי, וַיְחַלְּלוּ קָדָשַׁי--בֵּין-קֹדֶשׁ לְחֹל לֹא הִבְדִּילוּ, וּבֵין-הַטָּמֵא לְטָהוֹר לֹא הוֹדִיעוּ"
שזה מראה שהנוסח כבר היה קיים בימיו רק ההדגשות על ההבדלים בין הכהנים ללויים לא היו קיימים
איך כל זה מסתדר?
תוקן על ידי דייר ב- 19/06/2012 12:53:57
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2012 13:14 |
|
| |
כפי שטען החוקר הנודע פרופ' יחזקאל קויפמן, הסתירות הרבות בין הרובד הכהני בתורה לחוקי יחזקאל, מעידים שהרובד הכהני בתורה עדיין לא גובש ב"ספר" בימי יחזקאל, אלא היה קיים רק כ"ספרות" בצורת כתבים ומגילות שהיו נפוצים בקרב חוגי הכהנים, כתבים שעסקו בעיקר בענייני הפולחן.
מיחזקאל ומהסתירות בתוך הרובד הכהני עצמו, עולה שכתבים אלו לא היו אחידים, אלא כללו לא פעם גירסאות שונות ולעיתים אף פסיקות הלכתיות שונות.
לאחר ימי יחזקאל כשגיבשו את הכתבים הכהניים כדי לצרפם לתורת משה, עשו להם עריכה ושכתוב סופי, אז הוכנסו כנראה גם ההבדלים החדשים בין כהנים ללויים, ובעיקר אז באה השפעת העברית המאוחרת ברובד הכהני.
תוקן על ידי מקרא ב- 19/06/2012 13:20:01
|
|
|
|
|
