אתם שוכחים כלל אחד פשוט,
היום מקובל לעתיק מילים, פעם העתיקו טעמים\תוכן,
היום סופר סת"ם יעתיק בלי להבין כלום פשוט יעתיק את המילים ואת השורות בדיוק רב,
בימי קדם בכל דור ודור שעתיקו, אז עתיקו אנשים שהבינו את הטעמים וכתבו בלשונם בחופשיות,
עוד דבר חשוב, פעם מסירת מידע ותובנות עברו בעיקר בעל פה, (יש לזה שם אצל המלומדים שכחתי מהי) והכתב היית רק קיצור לזיכרון לסימן,
במילא בכל דור ודור נצטרכו להרחיב את הכתב כי הכתב נהיה החלק העיקרי של הזיכרון,
היום רק הכתב הוא זיכרון, במילא חשוב לעתיק במדויק במילים,
במילא לשייך פרשיות לתקופות היא שטות לגמרי, נכון שהפרשיות (התואמים אחד לשני) העתיק סופר אחד בזמן אחד,
אבל זה לא אומר שזה היית התוכן שלו, הוא כאמור כתב את המילים בחופשיות הרי העיקר היית התוכן\הטעמים,
מבחינת מחשבתית ברור שיש יסוד חשיבה יחידה בכל חמש החומשים, אם כן כל התוכן היא ממשה רבינו, ואין משגיחים במילים ובדרכי משפטים בלשון וכדומה, כך הסביר החוקר המקרא הראשון = האבן עזרא,
|
|
