פסוקים שכנראה השתבשו בנוסח המקרא שבידינו

שלש טענותי - כפי שאתה מציגן - אינן אלא טענה אחת:

התורה, ספר הקודש היהודי, היתה ידועה על פה לרבים, לאורך כל הדורות, ועל כן לא יתכן ש"טעות מעתיק" תשתרש בה, כפי שאתה טוען.

באשר לדבריך, כולם מתבססים על כך שיש פסוקים שהבנתם קשה, ובמקום בו המתרגמים והפרשנים מצאו בקעה להתגדר בה ולפרש - אתה פורץ גפה וטוען שמדובר בטעות. 

אלא שלטענתך אינך מביא שום חיזוק, שום סמכתא, שום בסיס פרט לסברתך שלך כי כך הוא.

בדבריך האחרונים, כמה בעיות בולטות, ואציין את עקרן בלבד:

1. הנחת המבוקש:

בבסיס דבריך עומדת הקביעה כי " יהיה פלא גדול אם לא יפלו שיבושים בטקסט שעבר אינספור העתקות במהלך אלפי שנה."

מנגד, גם אתה מודה כי במהלך לפחות אלף השנים האחרונות, לא חלו שינויים בנוסח התורה, למרות שהספר הועתק אלפי פעמים במקומות המרוחקים אלו מאלו כרחוק מזרח ממערב.

הנה כי כן, ה"פלא גדול" הזה, קרה וקורה.

אם כך, מדוע אתה מתעקש כי הדבר, למרות שהוא קורה כבר אלף שנים, לא קרה לפניכן? שמא אין זה פלא כל כך גדול, אלא שבח להקפדתם של הסופרים על דיוק ודקדקנות - או בדיוק חיזוק לטענתי - הואיל ורבים בעם יודעים בעל פה את התורה - לא יתכן כי שיבוש שנפל בהעתקה, ישתרש ויוותר לדורות הבאים?

כל פצוע דכא/ה עומד כעד על צדקת דברי, ועל הפרכה שבטענתך הזו.

2. קביעת עובדות היסטוריות נטולות בסיס.

כתבת למעלה כי ספרי תורה היו יקרי המציאות. האם יש לך חיזוק לטענה זו?

קבעת כי התורה נשכחה פעמים רבות, ואף הבאת כחיזוק את המעשה בשיבת ציון, ואת הדברים בגמרא. האם משמעות דברים אלו כפי שאתה טוען - מילולית, או שמא המשמעות של "נשתכחה התורה" הוא בפשטות - הפסיקו לקיים את הכתוב בה?

ואף אם תטען שאכן נשתכחה, וזו משמעות הכתוב בעזרא ונחמיה, הרי שם מדובר על נשתכחה ביהודה - לא בבבל! מבבל בא עזרא להחזירה.

3. מעשה לסתור?

אף אם נניח כדבריך, כי אכן ספרי תורה היו נדירים; האם דבר זה ממעיט את היודעים את התורה על פה, או שמא בדיוק להיפך, כי בהעדר ספרים - הלימוד נעשה דוקא בעל פה?

אף אם נקבל את דבריך כי נשתכחה התורה ועזרא כתבה מחדש, הרי נגיע לשאלות קשות יותר. אטו בשופטני עסקינן? חכמים מאוחרים חיברו את התורה, ולא ידעו לערוך אותה בלי פסוקים קשים להבנה? השאירו לנו את אברהם מגיש בשר בחלב ואת יעקב נושא שתי אחיות?

***

עד כאן, מדוע הסבריך מופרכים. לגבי השאלה עליה אתה מנסה לענות, התשובה לה פשוטה, והיתה ידועה תמיד. גם כיום, כשמישהו מחבר טקסט, הדברים יכולים להיות נהירים לו, אך פחות ברורים למישהו אחר הקורא אותם. מעשה יום ביומו הוא שבתי משפט נדרשים למחלוקות בכוונתו של מי שניסח חוזה אך אתמול, או של תוקף צוואה, וכן הלאה. למשל, ביום שישי אחד בשנת תש"ח, נשא דוד בן גוריון נאום ובו הכריז על הקמת מדינת ישראל. נאום זה כולל משפטים בלתי אפשריים, שאין ספק שנפלה בהם טעות המעתיק. מצד שני, הנוסח המקורי, והקלטת הדברים בידינו, כך שאנו יודעים שלא נפלה בהם טעות, אלא כך ניסחו מחברי הכרזת המדינה את הנאום, והקשיים - יש להעמיק כדי להבינם.

כשאתה רואה במו עיניך סוס דוהר, אל תתעקש לצבוע אותו בצבעי מעבר החציה ולהכריז עליו שהוא זברה.

תוקן על ידי מואדיב ב- 03/02/2012 08:10:35

קודם כל, אשמח מאד אם תוכל סוף סוף להתייחס עניינית לשיבושים שציינתי. לפטור את הנושא ב"הקשיים - יש להעמיק כדי להבינם" זו התחמקות רצינית, כמעט כזו שגורמת לי לא לענות לך בכלל.

אבל אענה לך.

קודם כל, ברור שהתורה לא נכתבה בתקופת הברונזה המאוחרת. אפשר להאריך בהוכחות, אך אין כאן מקומן. הדבר ברור לכל מי שמוכן לבחון את הדברים לאמיתותם. האם אתה כזה?

או שמא אתה מסוג האנשים שלא משנה איזה הוכחות יציגו בפניך, תמיד תדבק באמונתך? כי אם אתה כמו האחרון, אין טעם שבכלל נדון בשום דבר. תאמין במה שתאמין ויהי לך אשר לך.

לטענותיך:

1. "בבסיס דבריך עומדת הקביעה כי "יהיה פלא גדול אם לא יפלו שיבושים בטקסט שעבר אינספור העתקות במהלך אלפי שנה.""

לא נכון, לא זה הבסיס. הבסיס הוא עצם זה שהטקסט על פניו שגוי. אם ישנו הסבר מניח את הדעת לשיבוש, יופי! מה טוב ומה נעים. אבל כשאין הסבר מניח את הדעת, לא מאת גדולי הפרשנים ולא מאת החוקרים של ימינו, ולעומת זאת בתיקון קולמוס קל השאלה מתיישבת בפשטות ובבהירות, אזי הסבירות טובה מאד שהטקסט משובש. כמובן, כל עוד הטקסט המקורי לא יהיה בידנו לא נוכן לדעת בוודאות מה היה הנוסח הנכון, אבל אנחנו דנים בסבירות, ובמקרים העומדים בקריטריונים הללו הסבירות טובה מאד שנפל שיבוש.

2. "מדוע אתה מתעקש כי הדבר, למרות שהוא קורה כבר אלף שנים, לא קרה לפניכן?"

מלבד זאת שנטל ההוכחה עליך, להוכיח שגם לפני תקופת חז"ל היו מקפידים כפי שהסופרים הקפידו מתקופת חז"ל ואילך, הרי שיש סיבות כבדות משקל לקבל את דעתי. כבר ציינתי את חלקן ואוסיף: 

(א) *כל* הנוסחים העתיקים שונים מהותית מנוסח המסורה. לפעמים הנוסח העתיק עדיף על פני נוסח המסורה. (ב) בחז"ל מופיעים פסוקים רבים בנוסח השונה מנוסח המסורה. אז או שחז"ל טעו או שנוסח המסורה טועה. לא יתכן ששניהם צודקים. לרשימת הפסוקים ע' בספר "משפחת סופרים", שניתן לקוראו כאן בחינם (צריך חשבון גוגל לקריאה): http://tinyurl.com/7gko8p8. (ג) במאה ה10 היו נוסחים שונים, ובעלי המסורה איחדו את כל המסורות. הרי לך הוכחה מוצקה שלפני המאה ה10 היו שינויים ושיבושים. (ד) כל העתקות של ימינו הן של מקור אחד - נוסח המסורה - אך אין כל וודאות שתמיד היה כך. למעשה, ברור שהתורה נכתבה בתקופות שונות על פני מאות בשנים, ורק התגבשה בתקופה מאוחרת, ולכן סביר מאד שבתהליך כתיבתה עברה שינויים ועידכונים ותוך כדי נפלו בה שיבושים. [נקודה אחת להמחשה: הרי ברור שהתורה עברה שינויי כתב, כי הכתב של ימינו לא היה קיים בתקופת משה רבינו (ואני מכיר את תירוצי ההבל לשאלה זו, אל תנסה אפילו), ואם עברה שינוי כתב, אין סיבה להניח שלא נפלו בה שינויי נוסח.] (ה) גם כיום (!) אין הסכמה מוחלטת בין הספרים המודפסים - השווה למשל בין תנ"ך קורן לתנ"ך בהוצאת מוסד הרב קוק ותראה שקיימים הבדלים. (ה) בתנ"ך עצמו מוצאים גרסות שונות לאותם פסוקים, השווה בין תהילים יד לתהילים נג, שמו"ב כב לתהילים יח, ומלכ"ב יח-יט לישעיה לו-לז. אחת מהשתים: או שאחת הגרסות היא המקורית והשניה העתקה, או ששתיהן העתקות של מקור קדום יותר. (ו) בירושלמי תענית ד ב דף כ: "שלושה ספרים מצאו בעזרה (יש הגורסים: מצא עזרא), ספר מעוני, ספר זעטוטי, וספר היא. באחד כתוב מעון אלקי קדם, ובשנים כתוב מענה אלקי קדם, וקיימו שנים וביטלו אחד. באחד מצאו כתוב וישלח את זעטוטי בני ישראל, ובשנים כתוב וישלח את נערי בני ישראל, וקיימו שנים וביטלו אחד. באחד מצאו כתוב תשע היא, ובשנים כתיב אחד עשר היא, וקיימו שנים ובטלו אחד". הרי לך שהנוסח לא תמיד היה ידוע, ויתירה מזו, האופן בו הכריעו שאלות נוסח לא היה ע"י בירור המסורת, אלא לפי רוב. אם כדבריך, מדוע לא ניסו לברר את הנוסח האמיתי? הלא וודאי שמסורת אמינה עדיפה על הסתמכות שרירותית על רוב. מכאן שגם לפי ברייתא זו חל נתק במסורת.

3. "כתבת למעלה כי ספרי תורה היו יקרי המציאות. האם יש לך חיזוק לטענה זו?"

כן. במסכת שמחות פ"ו: "מעשה באלעזר בן בחנניה בן חזקיה בן גרון (גי' הגר"א) שאבד לו ספר תורה שלו לקוחה במאה מנה וכו'". מנה שווה 100 דינר, ומכאן שמחיר ספר התורה של אלעזר היה 10,000 דינר. מאחר שדינר היה שכרו היומי של פועל (ע"ז סב ע"א), פועל היה צריך לעבוד 32 שנה, ששה ימים בשבוע, ולחסוך 100% ממשכורתו, כדי שיוכל לקנות ס"ת.  הרי מוכח שמחיר ס"ת היה הרבה הרבה מעבר ליכולתו של האדם הרגיל. 

4. "ואף אם תטען שאכן נשתכחה, וזו משמעות הכתוב בעזרא ונחמיה, הרי שם מדובר על נשתכחה ביהודה - לא בבבל! מבבל בא עזרא להחזירה."

זה פשעטל. מהגמרא מובן בפשטות שרק עזרא הוא זה שהחזירה ולא שהיתה ידועה בבבל. ואכן, משמעות הסיפור בנחמיה הוא שלא רק העם אלא גם ראשי העם והכהנים כו' לא ידעו אל נכונה את מה שכתוב בתורה. כך גם מובן מתמורה טז ע"א: "שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה ... במתניתין תנא: אלף ושבע מאות קלין וחמורין, וגזירות שוות, ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה. אמר רבי אבהו: אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו". 

5. "אף אם נניח כדבריך, כי אכן ספרי תורה היו נדירים; האם דבר זה ממעיט את היודעים את התורה על פה, או שמא בדיוק להיפך, כי בהעדר ספרים - הלימוד נעשה דוקא בעל פה?"

קודם כל, מן הסתם רב הציבור לא למד את התורה. מהתנ"ך רואים שהקריאה בתורה היתה מאורע גדול ונדיר (כגון בנחמיה), לא דבר שעושים באופן תדיר. חז"ל גרסו שמשה תיקן שיקראו בתורה בשבת וחג וב' וה' אבל אין סיבה שנחשוב שזה אמת, כפי שאין סיבה שנחשוב שמשה היה דמות אמיתית. גם הקביעה שעזרא הוסיף על תקנת משה אין בה כל הכרח, אבל סבירה יותר לאור העובדה שעזרא בוודאי שהיה דמות אמתית. גם ממצות הקהל ניתן להבין כך, שהרי כתב הרמב"ם  (חגיגה פ"ג) ועוד אחרים שטעמה של מצווה זו היה לזרז את את העם במצוות ולחזק את ידיהם בדת האמת, ואם הם היו קוראים בתורה בכל שני וחמישי ובשבת וחג, הרי שממילא היה ליבם חזק בדת האמת. וגם מצינו שמצוות התפילין היתה רפויה בקרב העם - אם רוב הציבור לא הניח תפילין, מדוע שנחשוב שרוב הציבור ידע גם להבחין בשגיאות בנוסחים כד'? אין בכך הגיון.

מלבד זאת, ככל שאנשים קוראים דברים בע"פ, הסיכוי לטעויות גדל. אבל ממילא הטענה הזו שלך נטולת בסיס, ואי אפשר לקבלה לאור השיבושים הברורים בכתוב.

6. "אטו בשופטני עסקינן? חכמים מאוחרים חיברו את התורה, ולא ידעו לערוך אותה בלי פסוקים קשים להבנה?"

לא שופטני, אלא טעויות העתקה. אם כבר להפך, בגלל שאני מניח שכותבי התורה לא היו שוטים, אני מניח שכשמוצאים שיבוש יש לשייכו לטעות העתקה ולא לטעות במקור.

תוקן על ידי חוקרפשוט ב- 04/02/2012 04:08:36

תוקן על ידי חוקרפשוט ב- 04/02/2012 04:32:07