פסוקים שכנראה השתבשו בנוסח המקרא שבידינו

במדבר ח טז.

כִּי נְתֻנִים נְתֻנִים הֵמָּה לִי מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת פִּטְרַת כָּל-רֶחֶם בְּכוֹר כֹּל מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקַחְתִּי אֹתָם לִי.

ה"כל" השני נראה ככפילות מחמת טעות סופר.

יהי,
כתבת, ההנחה הבסיסית של פותח האשכול הוא שהנוסח היותר מסתבר וקריא מסתבר יותר שהיא הנוסח המקורי.
ממה שלמדתי בדרכי בירוי הנוסח המקורי  של טקסט, למדתי שדווקא הנוסח הכי מוקשה הוא בדרך כלל זה שמסתבר שהוא המקורי. שכן מסתבר יותר שסופרים מאוחרים שראו את הקושי בטקסט ניסו לשנותו ול"תקנו" מאשר שמסתבר שקרו טעויות שדווקא מקשות על ההבנה.
גם אם נניח שיש טקסטים מוקשים כתוצאה מתיקון שגוי, אין זה אומר שכך זה תמיד ויש לבדוק כל טקסט לגופו בזהירות ומתוך שימת לב להשערתך.
בכל אופן אין השערתך יכולה לשמש כהנחה אולטימטיבית בכל המקרים שהוצגו כאן.
וכי אינך מכיר בטעות סופר.
גם היום עם התוכנות המשוכללות ויכולת התיקון המיידי אין לך ספר שאין בו טעות סופר. על אחת כמה וכמה, בתנאי הכתיבה דאז.
חילוף אותיות (בפרט אותיות קרובות) או מילים כפולות, הן בדרך כלל, קרוב לוודאי, טעות סופר פשוטה.

כמו כן יש כאן הנחה שכותב התורה המקורי רצה -והיה יכול- לכתוב בניסוח הכי מדוייק ומובן לפי כללי הלשון וכו'. ואיני יודע מנין לו הנחה זו. הרי מיד יכול להיות שהמחבר הראשון לא היה בעל יכולות כאלול. הרי מעשים בכל יום שמחבר ספר נצרך לעורכים וכו' שיתקנו את הכתיבה. ואין הכרח ששהכותב שהוא בעל הרעיונות וכו' [או בעל הנבואה] יהיה גם ה עם הכתיבה הכי ברורה.  וראה כאן באשכול סמוך "האם כותב/עורך המקרא הכיר את כללי הדקדוק". 
תורה מן השמים???

תוקן על ידי ייתכן ב- 09/06/2012 21:59:30

ייתכן
להערתך הראשונה, אכן יש לבדוק כל מקרה לגופו. רק הערתי את תשומת הלב שיש כאן גם צד הפוך לשקול.
לשניה, מה ענין תורה משמים לכאן? לכל הדעות מישהו אנושי ישב עם עט [או מה שלא יהיה] בידו וכתב את החומש. השאלה רק מי עורר אותו לכך או האם היתה לו איזה הודעה נבואית מה לכתוב וכו'. וזה לגבי התוכן. לגבי הסגנון, כבר ברז"ל ישנם ראיות רבות שהסגנון הוא של הנביא ולא של ה'. [בנ"ך, בחומש יל"ע אם יש ראייה לכך.] בכל אופן לא מצאתי בשום מקום שתורה משמים מחייב שהתורה תהיה בעלת סגנון מושלם. 

ראו בכ"ז באריכות דברים נמרצים לשני הכיוונים, בשם הגרש"י וינברג זצ"ל ר"י נר ישראל, ב"אבן שתיה" שעל י"ג העקרים על העיקר השמיני עמ' פ-פא.

יהי,

אתה כותב "לכל הדעות מישהו אנושי ישב עם עט [או מה שלא יהיה] בידו וכתב את החומש".

זו בהחלט לא החשיבה האורתודוקסית הקלאסית, גם לא החז"לית, בוודאי שלא החרדית.

אין לי פנאי להפנות עכשיו למקורות בעניין, ואולי מישהו מהגולשים יעשה זאת.

אם תאמר זאת בקול רם לא יהיה לך תלמוד תורה/בית יעקב עבור ילדיך היקרים.

כפי שכתבת, על המקרא לא מופיע בחז"ל שזה נכתב בסגנון הנביא. הדיון כאן הוא על המקרא.

לדבריך, מה טעם לדון בכל קוצו של יו"ד ובכל כפילות וייתור וללמוד מזה הלכות שלימות, כאשר בכלל ייתכן כי זו טעות סופר, או ניסוח לא מוצלח.