איך אפשר שיהיה בטחון עצמי?

כל אחד שמסתכל עלי אני נעלב אני מרגיש חסר הבטחון עצמי ומי שפוגע בי אני מאוד נפגע מה עושים? ומה עושים לא לספור כל אחד?

זה קרה בפעם פעמים הראשונות. אבל עבדתי על זה, זה כבר לא זה. זה המבט של החברות שרובן נשואות, וגם אלו שלו כאילו אני אוויר.. מה שאומר שזה בכלל לא קשור..
עזבי זה מסובך..

מאמי, אני שיא המבינה אותך.
את בת 20, ואני עברתי את זה אז בזמנו ועדיין עוברת..

שמה על כולם פס. 

מראה להם שאני הכי מאושרת שיש. אפילו שעדיין לא התחתנתי.

מדברת בשיא החופשיות.

(בדיוק אתמול בעבודה הטבחית הכינה אוכל ממש טעים. וחברה שלי ארזה גם לבעלה. אמרתי לה: "איזה כיף לו... רק בעלי נאלץ עכשיו לאכול את האוכל הלא טעים של הטבחית בישיבה..." סוג.. את מבינה?)

מה הקטע להכאיב, מה??????
אני בת 20 שנה שניה בחוץ. הרוב נשואות. אבל לא זו הסיבה שלא רוצה ללכת לחתונות..
פשוט מרגישה מיותרת. ובצורה מסריחה.

אבל למה?
אין לך חברות משם שאת/ הן שמחה לפגוש אותך/ אותן?

אחת. והיא לא תמיד באה.

אהה...
אז הכל מובן עכשיו..
גמני הייתי מרגישה ככה....

:)