פוגמישו
השאלה לא היתה האם התקבלו דברי הרמב"ם,
וכמובן שאין קשר לחלק לעוה"ב
(אגב, יש מסבירים שאינו אלא מדה כנגד מדה,
מי שלא מאמין בעתיד לבא, לא יקבל אותו)
מלבד שדבריך לא נכונים,
הרבה ראשונים ואחרונים חלקו על הרמב"ם והסכימו לדעת העיקרים
שיש רק ג' עיקרי אמונה ולא יג',
ביניהם המהרש"א היעב"ץ ועוד
(אא"כ עם ישראל זה הרב נויגרשל או עוד חברונער'ס מצומצמים)
אדם
החת"ס בשו"ת ב' שנו' כותב בפשיטות
על כל העתיד לבא כולל הגאולה
ש'אי אפשר להאמין בשום אופן שהוא מעיקרי הדת'.
שאלותיך "איך ולמה האמינו בזמן משה בתחיית המתים. למה שתהיה תחיית המתים? מתי? בזמן בניית בית המקדש? אח"כ? באחרית הימים? (למה שיהיה בכלל "אחרית הימים")" מגוחכות במחילה.
מה זה איך ולמה?
אמונות דומות היו בכל העמים בעולם,
וייתכן בהחלט שגם בישראל.
התורה בכוונה הדירה רגליה מכל מה שריח של מיסטיקה נודף ממנו,
אבל הרבה פעמים מגלים הנביאים מסורות עתיקות בעם,
כגון מסורות על מעשי בראשית והלויתנים וכו'.
ברגע שרואים בנביאים ראשונים שהעם הפשוט האמין בהישארות הנפש
השמים הם הגבול,
ברגע שיש עולם מעבר,
ויש אלהים שמנהל אותו,
מה זה משנה אם בגוף או בנשמה,
בנהרות של אש או ברגליים מזהב,
יש תכניות עתידיות,
הפרטים שאמרו הגננות בכל דור לא חשובים,
וגם כיום איננו יודעים באמת כלום מלבד שיהיה משהו בעתיד.
בתורה הרי מוזכרת "אחרית הימים".
למה שתהיה? שאלה טובה
זה נראה לך מסוג הנימוקים שעומדים כנגד אמונות שהם חלק מהתורה או הנבואה?
אגב, יש גם אפשרות להסביר למה שתהיה.
ונכון שיש מקומות שרואים שלא האמינו בכלל,
כגון הרב איוב האומר: ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם (יד יב)
וכבר אמרו עליו חכמים איוב כפר בתחית המתים (ב"ב טז.)
ואעפ"כ היה "תם וישר ירא אלהים וסר מרע" (איוב א).
ולענ"ד אינו דומה למה שנאמר בתהלים
פח': "הלמתים תעשה פלא אם רפאים יקומו יודוך סלה".
כי שם הכוונה בזה באופן כללי שהמתים לא קמים פתאום,
כמו שדוד אמר שאבשלום אינו חוזר אליו,
וגם אנחנו מדברים כך,
ואין זה נוגע למשהו שיקרה בעתיד הרחוק ובסוף העולם.
