דיון הלכתי בין ישו והפרושים

ירוחם, לכותבי האבנגליונים היתה הפריבילגיה להכיר את הנבואות ולכתוב את האירועים המתוארים באבנגליונים כך שיתאימו לנבואות.
אל תשוה בין הפשט של אמירות בתנ"ך לבין טקסט שנכתב בצורה בוטה כדי ליצר קו ישר בין הנבואות לישו.

ראה למשל בקטע הקצר הזה של ישו על הצלב: (מתי 27)
כמעט כל פרט נועד "למלא" נבואה או אזכור בתנ"ך.  משקים אותו בחומץ כדי לקיים "לצמאי השקוני חומץ", הפילו גורל על בגדיו כדי לקיים "יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל" וכן הלאה, כל פרט נערך בקפידה כדי למלא את "הנבואה".
אין כאן הבנה של הטקסט, יש כאן כתיבה של הטקסט בצורה שתתאים לנבואה הקדומה.

מעניין ששמואל בוטח בספרו החדש Kosher Jesus, טוען שהסיבה שבגללה התלמידים חיללו את השבת לצורך אוכל, היה מפני פיקוח נפש.

מענין ששמואל בוטח סובר שתלמידי ישו קטפו תירס בשבת.
לא ידעתי שהיו שדות תירס בישראל של תקופת בית שני.

וטענת הפיקוח נפש היא הגנה מצויינת, אפשר להסתמך באמת על הדוגמא של דוד המלך ולחם הפנים כדי להראות שזאת היתה הכוונה אילולא יש סיפור נוסף על ריפוי יד בשבת במפגיע.

דגמתי מספר דקות מההרצאה עד שנשברתי.  לא ברור לי מה האג'נדה של האדם אבל ברור שהוא מדבר מתוך אג'נדה.
זה לא המקור שהייתי ממליץ עליו ליהודי שרוצה להבין מהי הנצרות.

כאשר הכנסתי את המילה – Corn באנגלית לתרגומון של גוגל, אז האפשרות השנייה שהוא נתן לי זה דגן. לכן, כנראה שלזה הכוונה.

לפוגמישו

אולי תסביר איזה חשיבות יש לעובדה שישו היה יהודי כשר שלא עבר על דברי חכמים?

נ"ל שיש מספר סיבות:

1. הסנהדרין לא דורשת את הוצאתו להורג של יהודי כשר.
2. הנוצרים טוענים שהם ממשיכי דרכו של ישו - ובכן, לפי הטיעון הזה ישו היה יהודי כשר.
3. הוא בוודאי לא האמין שהוא אלוה (כמו שאר היהודים), לכן, גם עליכם לא להאמין בזה.

אולי באמת זה לא ישפיע על האמונה הנוצרית (שהיא דוגמתית), אך, אני יגיד לך את משהו, זה בהחלט יוצר מתח בעולם הנוצרי האקדמי.  

פוגמישו, להתלות בליבוביץ בעניני נצרות זה באמת בעייתי, מכל הכוונים.
לליבוביץ יש בעיות קשות עם הנצרות, הרבה יותר מרובנו.

Corn הוא תירס שהוא באמת צמח ממשפחת הדגנים, צמח שלא גדל מחוץ לאמריקה עד גילויה כ 1500 שנה אחרי האירועים המתוארים.

לנוצרים אין בעיה שישו היה יהודי כשר או לא, זה לא רלבנטי.  גם תפיסתו של ישו את עצמו כפי שמתוארת במרקוס למשל אינה רלבנטית, מדוע תבחר דוקא בחלק הזה של הבה"ח ולא למשל באבנגליון של יוחנן או באגרות פאולוס?

האמונה הנוצרית מתחילה בצליבתו של ישו, לשיטתם ישו הוא אגנס דיא, שה האל, סוג של קרבן פסח שהקריב הקב"ה כדי לגאול את המאמינים משליטת החטא ולאפשר את הגאולה דרך האמונה בלבד.

משמע שזאת גם גישתו של פלוסר (ראה בעמ' 20, שם הוא מדבר על המלילות של תלמידיו של ישו): http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=25819309#1.0.6.fitwidth 

פוגמישו, פלוסר מדבר על מלילות ומנסה להראות שלא היה כאן חילול שבת לפי שיטה אותה ייצג 200 שנה אח"כ ר' יהודה.
טענה מלומדת ונאה אלא שפלוסר הוא היחיד שטוען אותה, בבה"ח ישו מעדיף טענות אחרות והפרשנות שאני הצעתי נראית לי יותר הגיונית, הבחירה דוקא במלילות שולחת מסר ברור, השבת אאוט, גזל אין.  (ראה הודעתי בתחילת האשכול)

פלוסר לא מחדש בגישה שישו היה יהודי טוב אלא שכאמור הטענה היא שזה לא רלבנטי לכלום.
ישו ההסטורי אינו רלבנטי והוא גם מעבר להישג ידי ההסטוריונים.  מה שאפשר ללמוד זה בעיקר על הנצרות הקדומה שאנשיה ערכו את הבה"ח ופחות על ישו עצמו.  כבר הראיתי שהסיפורים האלה הם מאוד סימבוליים וצריך להזהר מלקרוא אותם כך.

אין לי ענין להתוכח אם חיטה יכולה להיות מתורגמת ל Corn או להראות שהרב שמואל בוטח לא יודע על מה הוא מדבר בלהט כזה.  אני רק יכול לומר לך להזהר מהכיוון הזה מכיון שיש הרבה מאוד מסיונרים בשנים האחרונות שמנסים להפעיל את הקלף של "אפשר להאמין בישו ולהשאר יהודי, גם הוא היה יהודי".

ראה כמה דפים לפני כן באשכול, שם חיזקתי את הטיעון שישו ההיסטוריוגראפי מחוץ להישג ידינו.

מה איכפת לי מה המיסיונרים טוענים? אתה לא מבין שהגישה הפוכה? שהמיסיונרים עצמם לא מאמינים במה שישו האמין, אלא הם ממציאים לעצמם איזה ישו שלא היה קיים. אם הם יבינו שישו בסכ"ה היה אדם רגיל לכל דבר, שומר מצוות, ובטח ובטח לא היה לא שום קשר מכל בחינה שהיא להבנה של הנוצרים את הנצרות ואת ישו עצמו, הרי שהם בעצמם לא מבינים במה הם מאמינים; נראה לי שזה מה שבוטח מנסה להציג בספרו.

אגב, לא יודע אם יצא לך לשמוע הרצאות של רבנים שעוסקים בנושא של יהדות-נצרות, אבל הם נוהגים בד"כ להזכיר שישו היה יהודי שומת"צ. אפילו בספר "על פתחה של רומי" הוא טוען שישו האמין בתורה שבעל-פה.

תסכים איתי שהניסיון להציג את ישו בצורה שונה לחלוטין מכל מה שמאמינים בו הנוצרים, היא מעניינת לכשלעצמה.

במחילה נכנס לאוף-טופיק קטן על המסיונרים בישראל.
רובנו מדמיינים מיסיונר כאיש כמורה עם צלב.

רוב המסיונרים בישראל הם ממוצא יהודי, נראים כמו כל אחד ברחוב וטוענים בתוקף שהם לא נוצרים אלא יהודים.
להיפך, הם יטענו בתוקף שהנוצרים הם עובדי אלילים, שעובדים לפסל מריה (הם מתייחסים לנוצרים הקתולים כמובן).
אלא מה, הם מאמינים בישו שהיה המשיח...  הם לא חוגגים את חג המולד ואת הפסחא, חוגגים את חנוכה ופסח, מדליקים נרות שבת, חלקם אפילו חובשי כיפה ואפילו שמעתי על מסיונר שמנהל אורח חיים חרדי.
אם תלחץ אותם לקיר הם יודו שבעצם ישו הוא יותר מסתם המשיח, הוא התגשמות הא-ל והוא בעצם הא-ל.

ארגונים כמו ה"יהודים המשיחיים" ואחיו האקטיביסטי יותר "יהודים למען ישו" משקיעים מיליוני דולארים כל שנה בישראל כדי להפיץ את האמונה הנוצרית בקרב יהודים.

קשה לי להתעלם ממחזור הטענות על ישו היהודי במקביל לקמפיין שהמסיון עושה בשנים האחרונות בישראל.
נושא הנצרות הקדומה מרתק בעיני ויש הרבה מה לומר עליו אבל הכוון אותו מוביל הרב שמואל בוטח נראה לי בעייתי מאוד ואפילו קצת חשוד.

הנסיון להציג את ישו היהודי הוא מענין אבל אין בו חידוש, הדבר נעשה ע"י מספר כותבים במאה שעברה שאפילו הוזכרו באשכול הזה. 

ואם אפשר להכניס את דעתי האישית על ההסטוריה של אותו האיש.

להערכתי היה אדם שחי במאה הראשונה לספירה, כנראה יהודי מהגליל.
אני מנחש ששמו לא היה ישו או ישוע, הוא כנראה לא נולד בבית לחם.
פעל תקופה מאוד קצרה (כשנה-שנתיים) בגליל ובירושלים ולא הצליח לעורר אחריו תנועת המונים.
הוא כנראה הכריז על עצמו כמשיח בירושלים ערב הפסח, דבר שגרם לכהן הגדול הצדוקי קייפא לחשש להפרעות סדר ולכן מסר אותו לרומאים שהוציאו אותו להורג בתליה.

העובדה שישו לא מופיע אצל אף הסטוריון בן דורו למעט זיוף נוצרי ברור אצל יוספוס (העדות הפלביאנית) מלמדת אותנו על זניחותו ההסטורית.  הסימבוליקה שנוזלת מכל פסוק באבנגליונים מלמדת אותנו שכנראה גם שמו סימבולי ובודאי שהסיפור על מקום הולדתו נועד לחבר את ישו עם דוד המלך.

אם אתה מתענין בתולדות הנצרות, האיש המרכזי בנצרות אינו ישו, הוא פאולוס (שאול התרסי בשבילך) שבעצם יצר את התשתית לנצרות הקדומה הפיץ אותה בין הגויים, הסיר את החייץ בין מאמינים יהודים לנוצרים, ביטל את המצוות וכמובן יצר את התסביך הנוצרי לזוגיות וליחסי אישות.