בהלכות פסח (שו"ע סי' תנג) מצאנו שכתב הרמ"א שמותר לטחון ולאפות מצות מחיטים שמעורבות בהן חיטים מצומחות שהנן חמץ גמור. פשוט וברור שם שניתן לזהות את החיטים המצומחות ולהוציאן, שכן מעל לאחד בשישים יש למעטן באופן שיהיה בוודאי שישים בחיטים הכשרות כנגד החיטים שהחמיצו. ולכן גם כותבים האחרונים שהחיטים המצומחות אינן בטלות ברוב החיטים הכשרות מכיוון שהן ניכרות בעליל. ואע"פ כן התירו לטחון את החיטים יחד עם החיטים המצומחות ולערבן ולבטלן, ורואים שלא מטריחים להוציא את החמץ מהתערובת, כנראה מחמת שקשה לבררן אע"פ שבוודאי הדבר אפשרי. וטחינה זו איננה נחשבת לביטול איסורים לכתחילה, מכיוון שכל כוונתו לטחון ולא לבטל (שער הציון וכ"כ בפר"ח). או כפי שמגדירים זאת אחרונים אחרים שמחמת הטורח אין הדבר נחשב לביטול איסור לכתחילה, אלא לביטול בדיעבד אע"פ שניתן לטרוח ולהוציא את האיסור מתוך ההיתר (מנחת שלמה סי' סא אות ב) וכיוצ"ב בפמ"ג (מובא בפ"ת סי' צט ס"ק ד).
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/emunat/37/03710.htm
עי"ש עוד
וק"ו כאן שהוא חיפש עד היכן שיכל ולא מצא ולא מדובר כאן בירק שמוחזק ככזה שהנגיעות שיש בו הוא מסוג כזה שאי אפשר לנקות אותו בצורה רגילה וגם שיעור הבריה שיש בו הוא ממין כזה שנטחן בלעיסה ולא כמו שם שמדובר בגודל כזה שהלעיסה לא עוזרת
ותודה למגני שהשם שהספר שהוא הביא מקשר להרבה חומר בנושא שנמצא ברשת
 |
|
|
