|
|
| נשלח ב-12/2/2012 11:34 |
 |
| |
לבעל בעמיו
1. תשובה כללית - כשמגזימים, מאבדים את הדבר.
2. תשובה ספציפית- בוא נלך עם הישטה הזו ונאמר: היות שבתורה כתוב 'ואהבת את ה' אלוקיך', אז השם ברא את אלוקים, כדי שיהיה לנו את מי לאהוב, לפי התורה. וברא בנו רגשיות כיסופים וערגה, שיהיה למי לכסוף, לפי התורה. וברא לנו את אפשרות רינת הלב, כדי שיכול לרנן לא-ל, שעל קיומו הודיעה התורה.
אז למה לקחת כיסופים וערגה ואהבה לקרבן עוף? (שלפי הרמב"ם נועד בסך הכל לתת פיצוי יהודי לע"ז...)
3. אענה לך על פי דרכי שזוכה בפוורם ללא מעט הערות:
תחושתי הפנימית אומרת לי, שלא ניתנו כיסופים וצמאון כדי לייחל למקדש שתוקרב בו ציפור. אני לא בדת כזאת, שלוקחת את היופי האוהב והמשתוקק הזה, ושמה אותו בציפורים ובעצי מערכה. זו זילות היופי והכמיהה, בעיני.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2012 11:45 |
|
| |
לומדת
הדגשתי את דעתו של א"מ בנידון. הוא ספר את הספור רק כדי להדגיש את האבסורד.
ולגבי למה מיחלים - גם כאן אנשי ההלכה קבעו לנו למה לייחל. ראי רמב"ם סוף הלכות מלכים.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 12/02/2012 11:45:22
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2012 11:57 |
|
| |
אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה, ולא יהיה להם נוגש ומבטל, כדי שיזכו לחיי העולם הבא
כלומר, מה שעלי לייחל זה דברים אלו מרב"ם בהלכות מלכים?
אז יש לי עוד כמה ייחולים וכמיהות, מה לעשות, גם בעניני המקדש וגם בענינים אחרים.
ולאושרי יש גם במקורותינו הדים לכמיהות נוספות ודקות יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2012 12:20 |
|
| |
אחזור עוד פעם אחת על הבקורת שיש לי על בריסק,
בבריסק [ולמעשה בהרבה חלקים של העולם החרדי] בעצם אוחזי כשיטת הניהליסטים הגמורים, שאין טוב ורע , אין אמת ושקר, הכל יחסי. והא ראייה-שלגבי כל שיטה של טוב או אמת חוץ מהתורה הם טוענים זאת. רק שכלפי התורה הם מאמינים [למה? סתם.] וממילא הם הופכים את הכל להיות לפי המוגדר בתורה לא פחות ולא יותר. אבל לכשתדייק בעצם השיטה העיונית שלהם תמצא שהוא כמו הפוזיטביסטים היותר קיצונים. ודווקא יש לשיטה כזאת ידיים ורגליים בעולם הפילוסופי של ימיהם וימינו. ההבדל היחיד הוא שבבריסק עדיין יש להם אמונה ילדותית בתורה. ואני טוען שאי אפשר ללכת בשיטה כזאת, שהרי בתורה עצמה מוכח שיש כן מושג של טוב וישר ואמת באופן עצמי, והשיטה הזאת הוא באמת " שריפת נשמה וגוף קיים".
אין בכל זה שום קשר לצמצום המוחין והחומרות וכו' של בריסק. מבחינה רעיונית דווקא הם מאד מוצלחים, רק שאיני חושב שזה יכול להיות גישה דתית. מה שזה עשה לאנשים של בריסק, זה ענין אחר ששייך לסוציולוגיה ולא לפילוסופיה.
ועוד, כבר אמרתי שאני חושד שר' חיים אמר הרבה מאד "שקרים קדושים". אני לא מאמין לסיפור שהוא התאמץ לסגור את שכלו בנושאים כאלו. חושבני שכמכיר את סיפורי בית בריסק תוכל להביא לנו סימוכין לכך.
[אציין מה שידוע לי, ר' חיים עסק הרבה במו'נ. והיה משוחח על כך עם ה"מלאך" מחב'ד ר' אברהם חיים לוין. שפירש את המורה ע"ד חב"ד. שמעתי גם שהוא אמר לבנו הגרי"ז ללמוד כמה מחלקי המורה. ויש סיפור בבריסק איך שהוא חלק על כל המקובלים בענין מסויים.]
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2012 12:30 |
|
| |
לפי שיטת בריסק.
איך ה' דן את בני האדם לפני מתן תורה הרי הכל נובע מהתורה אז מה שייך לשפוט
ולבוא בטענות לדור המבול סדום ועמורה וכו" וכו".
תוקן על ידי דייר ב- 12/02/2012 12:30:47
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2012 16:16 |
|
| |
לומדת הכמהה לביהמ"ק לידיעה – הגמ' התבטאה על ביהמ"ק ששלוליות הדם שבו היו עמוקות ששבח הוא לבני אהרן שרגליהם מבוססות בדם. אז את כמהה לו רק כשיהיה אחרי הספונג'ה של יום שישי?
תוקן על ידי תלמידטועה ב- 12/02/2012 16:37:27
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2012 16:22 |
|
| |
מו"נ ח"ג פל"א
יש אנשים שקשה להם מתן טעם למצוָה מן המצוות. רצוי להם ביותר שלא תושׂכל לציווי ולאיסור כל משמעות. מה שמחייב להם את זאת היא מחלה שהם חשים בנפשותיהם שאין הם מסוגלים לדבר עליה ואין הם מיטיבים להביעה. כי הם סוברים שאילו היו המצוות האלה מועילות למציאות זאת, ונצטווינו בהן משום כך וכך, אזי כאילו באו מתוך מחשבתו ושיקול-דעתו של בעל שׂכל. אבל אם הן דבר שאין מושׂכלת לו משמעות כלל, ואין הן גורמות תועלת, אזי הן באו בלי ספק מן האל, כי אין מחשבתו של אדם מביאה לדבר מזה. בעיני חלשי שׂכל אלה האדם הוא, כביכול, שלם יותר מיוצרו, מפני שהאדם הוא אשר אומר ועושׂה מה שמביא לתכלית כלשהי, והאל אינו עושׂה זאת, אלא מְצַוֶּה עלינו לעשׂות מה שעשׂייתו לא מועילה לנו, ואוסר עלינו מה שעשׂייתו לא מזיקה לנו. הוא נעלה מאוד (ממה שהם מייחסים לו)! הדבר שונה. כל הכוונה היא להועיל לנו
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2012 17:08 |
|
| |
בעב אתה מפסיק את המו"נ בפמ"ט (מח"ג כמובן). אם דבריו בטעמי המצוות אינם אלא משכיות הכסף המחפים [מהוים רמה פשטנית] על תפוחי הזהב (ראה בפתיחה למו"נ) איך הוא עצמו יסביר בפרק זה את דבריו שם (ג/מט) "רוב החוקים97 שטעמם נסתר באו להרחיק מעבודה זרה. פרטים אלה, שטעמם נסתר ממני ואיני יודע מה תועלתם, סיבתם שאין שֵמע אוזן דומה למראה עיניים. לכן המידה הידועה לי אישית מדרכי הצאביה98 ששמעתיה מן הספרים אינה כידיעת מי שראה את מעשׂיהם בעיניו, מה גם שדעות אלה נמחו לפני אלפיים שנה או יותר. אילו ידענו את פרטיהם של מעשׂים אלה ושמענו את פירוט הדעות ההן, היתה מתבררת לנו בחינת החוכמה בפרטי מעשׂי הקורבנות והטומאות ושאר דברים שטעמם אינו מצוי בידי. כי אין לי ספק שכּל זה אינו אלא כדי למחות את הדעות הלא-נכונות ההן מן הדעת99" חישוב קל יראה שיותר מ 2000 שנה הם לפני או עם הבנות בית ראשון. הרי שכל ימי ביהמ"ק עבודתו כבר לא היה רלוונטית שהרי הדעות שעבודתו בראה לשרש נמחו כבר
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2012 19:49 |
|
| |
הרב קוק התבטא בטללי אורות (מאמרי הראי"ה עמ' 8) שלטעמי המצוות של הרמב"ם יש ערך ידיעה ארכיאולוגית, ובערפלי טהר:
נד. להרמב"ם נצחיות התורה נעוצה במעמד העולם בעת מתן תורה, אין דבר זז מן התורה אף על פי שעניני העולם משתנים. נבואת משה רבינו אינה מהטבע הרוחני של ההויה, כמו שהיא שאר נבואה, שהעלמתה מן הראוי לה היא פליאה, והופעתה היא טבעית, אבל נבואתו של אדון הנביאים נס היא, כבריאת העולם יש מאין. וכמו שהמומנט של חידוש ההויה הוא עובר בכל הזמנים השוטפים ובאים, ויסוד פרוצס זה לא יקבל שינוי, כן לא תקבל שינוי התורה. הקרבנות היו אז צריכים כדי לעקור עבודה זרה, ועבודה זרה הולכת ונעקרת, ואף כשתיעקר כולה, יסוד קיום עקירתה יישאר, העבודה שהיא עקרתה, על פי עצה עליונה של הופעה אלהית עליונה, היא תקום. לא חרד הרמב"ם, בשביל נימוק זה, ליתן למצוות טעמים שערכם אפשר להיות עובר, ולפעמים גם כן כבר עבר, מפני שהנצח התורי, במאורע של מתן תורה בעצמו הוא תלוי, ומה שהיה אז מחויב, חוק הוא ולא יעבור.
נה. אמנם עיקר הכל תלוי לדבריו בהכרת אלהיותה של התורה, והיה אפשר לשנות איזה דבר אם רואים שהזמן מרשה או מכריח, אבל הדבר יביא לחשוב שהתורה אינה אלהית, וזה עוקר יסוד הכל. על כן הכל קיים לעד, והשינוי הוא אפשרי רק על פי תנאים מיוחדים, הוראת שעה שבאה מנביא או בית דין וכיוצא בזה. אלה התנאים ערבים הם שלא יצויר על ידי ביטול חלקי ושינוי פרטי שאין התורה אלהית, ותשפיע תמיד באור חייה על האומה והעולם.
אני חשבתי פעם, ואני לא שלם עם המחשבה הזו, שהרמב"ם סבר שיצר הרע של ע"ז טבוע ביצר האדם, וגם אם הוא לא מתבטא בפועל, הוא יכול להתפרץ בכל רגע, ולכן המצוות נצחיות, וצ"ע.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2012 22:57 |
|
| |
לספרן, אני לא יודע מה מצאת בספר 'תורת חיים'(הרשקוביץ) יש שם בדיוק את מה שהבאיתי כאן, בלי קורטוב משמעיות יותר טובה. ומי שרוצה קצת מבט על הראש של בריסק, ועל הדעות הפונדלמניסטיות שלהם יקרא בספר הזה, הוא ברור יתחיל לחשוב עליהם אחרת לגמריי ממה שחשב עד היום.
ליהיאור אחזור עוד פעם אחת על הבקורת שיש לי על בריסק,
בבריסק [ולמעשה בהרבה חלקים של העולם החרדי] בעצם אוחזי כשיטת הניהליסטים הגמורים, שאין טוב ורע , אין אמת ושקר, הכל יחסי. והא ראייה-שלגבי כל שיטה של טוב או אמת חוץ מהתורה הם טוענים זאת.
אני קראתי בהרבה סיפרי מוסר, וההפך הוא הנכון מסבירים שם מאוד חזק מהו רע ומה הוא טוב, והכול כאילו כול מה שידוע היום כבר נירמז בתורה, אבל הכול אנושיי מאוד. גם סיפרי חסידות רבים שקראתי הוא על זה הדרך, אם כי הסיגנון שונה . מי אתה מכיר עוד בשיטה הזאת כבריסק?
רק שכלפי התורה הם מאמינים [למה? סתם.] וממילא הם הופכים את הכל להיות לפי המוגדר בתורה לא פחות ולא יותר. אבל לכשתדייק בעצם השיטה העיונית שלהם תמצא שהוא כמו הפוזיטביסטים היותר קיצונים. ודווקא יש לשיטה כזאת ידיים ורגליים בעולם הפילוסופי של ימיהם וימינו. ההבדל היחיד הוא שבבריסק עדיין יש להם אמונה ילדותית בתורה. ואני טוען שאי אפשר ללכת בשיטה כזאת, שהרי בתורה עצמה מוכח שיש כן מושג של טוב וישר ואמת באופן עצמי, והשיטה הזאת הוא באמת " שריפת נשמה וגוף קיים".
היסברתי כבר בבריסק זה לא בא מעומק פילוסופי, זה בא מיקיבעון מחשבתי, ומאטימות מוחיית.
אין בכל זה שום קשר לצמצום המוחין והחומרות וכו' של בריסק. מבחינה רעיונית דווקא הם מאד מוצלחים, אתה יכול אולי להצביע אייזה בחינות רעיוניות מוצלחות שמצאת אצליהם?אכן יש להם מנוע חזק מאוד, הוא מאות כוח סוס(תרתי משמע) והוא מיסתובב על סרק פשוטו כמשמעו. כשעומדים מיבחוץ, ניראה לפעמים שבפנים נעים, כשניכנסים מיתבדים.
רק שאיני חושב שזה יכול להיות גישה דתית. מה שזה עשה לאנשים של בריסק, זה ענין אחר ששייך לסוציולוגיה ולא לפילוסופיה.
העניין לא מה זה עשה להם, העניין מה הרעיון שלהם, הם חיים בבואה שמנותקת מראציונאל ומאמוציונאל כאחד, הססיטעם שלהם עובד רק על חיטוט בלתי נילאה בגדריי דינים ומיסגרות, כדאי לך ליקרוא הספר שספרן הביא 'תורת חיים'(הרשקוביץ) תידהם ממה שתיקרא שם.
ועוד, כבר אמרתי שאני חושד שר' חיים אמר הרבה מאד "שקרים קדושים". אני לא מאמין לסיפור שהוא התאמץ לסגור את שכלו בנושאים כאלו. חושבני שכמכיר את סיפורי בית בריסק תוכל להביא לנו סימוכין לכך.
[אציין מה שידוע לי, ר' חיים עסק הרבה במו'נ. והיה משוחח על כך עם ה"מלאך" מחב'ד ר' אברהם חיים לוין. שפירש את המורה ע"ד חב"ד. שמעתי גם שהוא אמר לבנו הגרי"ז ללמוד כמה מחלקי המורה. ויש סיפור בבריסק איך שהוא חלק על כל המקובלים בענין מסויים.] היה בבריסק אחד מלאך, בשם ר' אברהם דוב לוין שר' חיים אהב להיסתובב איתו ולדון איתו(נידמה לי שהמלאך הזה כבר היה קשור ל הבית הלוי, ונידמה לי שאחרי הרבולוציא הוא עלה לאמריקא). ישנם כמה סיפורים שהוא הסביר לר' חיים דברים במורה הנבוכים עפ"י תורות של חב"ד, ור' חיים לא היה מוכן ליראותם בספרים מפני החרם של הגר"א. מה ר' חיים הבין במורה ומה חב"ד הבינו, איני יודע.http://www.google.co.il/#hl=iw&q=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D+%D7%93%D7%91+%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9A&oq=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D+%D7%93%D7%91+%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9A&aq=f&aqi=&aql=&gs_sm=12&gs_upl=13501l15353l0l17373l6l6l0l0l0l0l205l923l1.4.1l6l0&bav=on.2,or.r_gc.r_pw.,cf.osb&fp=b35dfefbd7848c52&biw=1348&bih=591
במונסיי(אמריקא) היה עד לאחרונה אחרוני המלאכים http://www.hydepark.co.il/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2827290&forum_id=20438
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?t=13992 הבן של המלאך לוין נהיה מזרחי ויש בריסקע מעיישה שר' חיים אמר לו עדיף לינדוב כסף למינזר ולא לציוניים,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2012 01:22 |
|
| |
תו'ד
אנחנו מדברים על אותו "מלאך". אכן אברהם דוב. טעיתי. אם אתה רוצה לדעת מה חשבו בחב'ד על המורה. קרא את "ספר החקירה" של הצמח צדק [קיים בהיברובוקס] ותראה את הכיוון.
לגבי בריסק מצינו את הדיון. אותו מנוע הוא שיטה אנליטית רב עוצמה. ומסקנותיה ברוב השאלות הגדולות ידועות בפילוסופיה הכללית.
לבריסק יש היום השפעה חזקה בכל העולם. וגם בספרי חסידות ומוסר אחרונים בכלל יש רמזים לגישה כזאת השוללת טעמי המצוות וטוב ורע מוחלטים מחוץ לתורה. כך לפחות מבינים אותם אחרי בריסק. כל מערכה שתראה נגד מוסר אנושי גויי בעצם אומר זאת. היתרון של בריסק הוא שאומרים זאת בפה מלא ובדיוק ולא מסתובבים סביב סביב.
עדיין אני מחכה לאיזה ראיה או רמז יותר חזק על השקרים הקדושים של ר' חיים. חשוב קצת בכל הסיפורים ששמעת איך אפשר להבינם קצת מבחוץ לשקרים אלו ותראה שהדברים כתובים שחור על גבי לבן. [ראה אשכולי "אמונות הכרחיות" שהסברתי איך אחרי שיודעים את היסוד של שקר קדוש פתאום רואים זאת במפורש בכל מקום.]
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2012 06:46 |
|
| |
"הבן של המלאך לוין נהיה מזרחי ויש בריסקע מעיישה שר' חיים אמר לו עדיף לינדוב כסף למינזר ולא לציוניים, "
בתור מיזרוחניק, מה אני אמור להסיק מהמעשה הזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2012 07:47 |
|
| |
תו'ד
אנחנו מדברים על אותו "מלאך". אכן אברהם דוב. טעיתי. אם אתה רוצה לדעת מה חשבו בחב'ד על המורה. קרא את "ספר החקירה" של הצמח צדק [קיים בהיברובוקס] ותראה את הכיוון
אתה רוצה שרח"ל אעבור על החרם, די חרם איז תורה, און איך וויל ניט מקלקל זיין אלע עולמות.
אחפש בהיברובוקס ואשתדל, אם יהיה לי דבר מעניין אביאו.
לגבי בריסק מצינו את הדיון. אותו מנוע הוא שיטה אנליטית רב עוצמה. ומסקנותיה ברוב השאלות הגדולות ידועות בפילוסופיה הכללית.
אבל מסקנה המשותפת ממניעים ודרכיי חשיבה לא משותפים מראים שגם המסקנה המשותפת לא בעלת אותו התוכן, בימקום שניתווכח עכשיו נשאיר את זה לוויכוח על עצם הרעיון, בעתיד.
לבריסק יש היום השפעה חזקה בכל העולם. וגם בספרי חסידות ומוסר אחרונים בכלל יש רמזים לגישה כזאת השוללת טעמי המצוות וטוב ורע מוחלטים מחוץ לתורה. כך לפחות מבינים אותם אחרי בריסק. כל מערכה שתראה נגד מוסר אנושי גויי בעצם אומר זאת. היתרון של בריסק הוא שאומרים זאת בפה מלא ובדיוק ולא מסתובבים סביב סביב.
אתה יכול לציין ספר אחד שאומר את זה? או אפילו פלג אחד שכך שם השיטה, אני מכיר כימעט כול הפלגים ולא מצאתי כזה דבר.
עדיין אני מחכה לאיזה ראיה או רמז יותר חזק על השקרים הקדושים של ר' חיים. חשוב קצת בכל הסיפורים ששמעת איך אפשר להבינם קצת מבחוץ לשקרים אלו ותראה שהדברים כתובים שחור על גבי לבן. [ראה אשכולי "אמונות הכרחיות" שהסברתי איך אחרי שיודעים את היסוד של שקר קדוש פתאום רואים זאת במפורש בכל מקום.]
תישמע, תשיג הספר תורת חיים(הרשקוביץ) תעבור עליו, יש מאות סיפורים ומיימרות מהגר"ח, לא בטוח שתחפש אחרי"ז שקרים קדושים, אם כי יש משהו אחר שם שאציין אחרי"ז
לבעלבעמיו
אתה בבעיה כי גם לבריסק לא בטוח שאתה יכול ליתרום, סי ניט קין כושערע געלט, כך שאתה חייב לתת או לנטורי קרתא או ישיר לפלסטינים.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2012 07:51 |
|
| |
בעב כתב - "אני חשבתי פעם, ואני לא שלם עם המחשבה הזו, שהרמב"ם סבר שיצר הרע של ע"ז טבוע ביצר האדם, וגם אם הוא לא מתבטא בפועל, הוא יכול להתפרץ בכל רגע, ולכן המצוות נצחיות, וצ"ע." דברי הרב קוק שהבאת מתפרשים כדבור כללי על המצוות דטעמן עבר ולא רק על ע"ז
וכל הכבוד ששמת לב לדיוק שהר"מ השחיל באמצעות ההערה שע"ז זו אבדה מכוחה לפני 2000 שנה
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2012 21:52 |
|
| |
ליהיאור (. יישר כוח לך יהיאור, ביזכותך יש לי מציאה גדולה) כאן בשטיקל, יש משהו שאין בשום מקום אחר, הנה השיקל מהגרי"ז: פרשת וירא (י"ח, ב'). וישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם וגו'. וכפל התיבה "וירא" "וירא" ע"פ מש"כ הרמב"ם במו"נ דהיה כאן המעשה במראה הנבואה. אבל היה גם במציאות, וזהו "וירא" "וירא" ב' פעמים, ראה במראה הנבואה וראה במציאות. הגרי"ז מיתייחס לרמב"ם במו"נ(ח"ב מ"ב מ"ג) שכל מראה אברהם בשלושה האנשים (הדיבור והאכילה וכו') הוא בחזיון נבואי ולא במציאות, הרמב"ם עצמו מבאר שכול סיפור המלאכים הוא פירוש ל'וירא ה' אליו' שזה היה ההיראות –בחזיון מלאכים- ...השם נראה אליו, התחיל לבאר איך היתה צורת ההראות ההוא, ואמר שתחלה ראה שלשה אנשים ורץ ואמר מאמר אליהם, ואמר זה אשר פירש זה הפירוש שמאמר אברהם ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך, שהוא ג"כ ספור מה שאמר במראה הנבואה לאחד מהם, ואמר לגדול שבהם אמר, והבן הענין הזה עוד בסוד מן הסודות וכו'ספר כל זה במראה הנבואה, לא יעלה בדעתך שיש ראיית מלאך או שמע דברי מלאך, אלא במראה הנבואה או בחלום של נבואה כמו שהושרש, ), שהרי להרמב"ם אין מציאות מלאכים כמו לישאר ראשונים, אלא הם 'שכלים ניפרדים', ולכן מחויב הכול להיות בחלום ולא במציאות. אבל הגרי"ז נירתע ואינו יכול ליתפוס הרמב"ם בלחוד (כי הרי הרמב"ן כתב על זה כאן בוירא,...והנה לפי דעתו זאת יצטרך לומר כן בענין לוט, כי לא באו המלאכים אל ביתו, ולא אפה להם מצות ויאכלו, אבל הכל היה מראה. ואם יעלה את לוט למעלת מראה הנבואה איך יהיו אנשי סדום הרעים והחטאים נביאים, כי מי הגיד להם שבאו אנשים אל ביתו. ואם הכל מראות נבואתו של לוט, יהיה "ויאיצו המלאכים וגו' קום קח את אשתך", "ויאמר המלט על נפשך", "והנה נשאתי פניך" וכל הפרשה כלה מראה, וישאר לוט בסדום. אבל יחשוב שהיו המעשים נעשים מאליהם, והמאמרים בכל דבר ודבר מראה, ואלה דברים סותרים הכתוב, אסור לשומעם אף כי להאמין בהם וכו' אבל במקום אשר יזכיר המלאכים בשם "אנשים" כענין הפרשה הזאת ופרשת לוט וכו' הוא כבוד נברא במלאכים, יקרא אצל היודעים "מלבוש", יושג לעיני בשר בזכי הנפשות כחסידים ובני הנביאים. ולא אוכל לפרש.), וא"כ מחויב ליתפוש גם שאר ראשונים שהיה במציאות. תיראה מה הוא עושה, הוא אומר ששתיהם היו(גם מציאות גם חלום). בבריסק יגידו פש... אזא גאונות, ומדויקת עוד בכתוב!, אבל מי שקורא הרמב"ם ומבין מנין לו שהיה חלום, ומי שקורא התקפת הרמב"ן עליו(כאן בפרשה), לא מבין אייך שייך לחבר שתיהם יחדיו. כי לרמב"ם א"א כלל במציאות, ולהרמב"ן אי"צ כלל חלום. ואחרי"ז יאמרו שאפשר להסביר הרמב"ם במו"נ כמו ביד. נו נו. ודרך אגב, לדעייתי זה ראיה ברורה שהגרי"ז לא קרא המו"נ בפנים, אלא מהרמב"ן ידע עליו, כי אילו ראה בפנים לא היה אומר כך, כי היה מבין שמה נפשך או כהרמב"ם שא"א במציאות, או כהרמב"ן שאפשר בהקיץ, אבל שתיהם למה לי(ובאמת אני מיתפלא עליו אייך אמר דבר על הרמב"ם בלי ליראותו בפנים, ואני חושש שיש כאן ראייה ברורה שהגרי"ז נימנע במיתכוין להיסתכל בתוך המור"נ, ורק מה שהביאו הראשונים האחרים כבר טיהרו). אלא שאיין זה ראיה על הגר"ח כי כידוע מרחק עצום היה ביניהם(וכידוע המאמר על הגרי"ד מבוסטון ועל הגר"מ משוויץ, ועל הגרי"ז מירושלים. ואכמ"ל), אבל ליבי אומר לי, שאם היה יוצא חידושי ר' חחים הלוי על מו"נ, הסיגנון לא היה שונה כ"כ. כי הגר"ח לא אהב להבין משמעויות ותכניים, הוא אהב להבין גדרים ומיסגרות דיניות. וגם כשמצא אייזה תוכן מיד הפכו לדין. (ושוב ניזכרתי בעוד פנינה בריסקית, שהיה בירושלים בן הגרי"ז (חיים דעם רוב'ס), הוא היה לא כ"כ בסידר, אבל היה לו הרבה דיקדוקי פסוקים ומדרשים נחמדים מאוד(לטעם בריסק), והוא אמר על הרמב"ם אף על פי שמצוה ללמוד ביום ובלילה אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה וכו' וכל בית שאין נשמעים בו דברי תורה בלילה אש אוכלתו שנאמר כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נופח. וצ"ע מ"ש הלילה מהיום, וכי אם ילמד ביום ולא בלילה למה תגיע לו חורבן כזה, וגם מה חומרת העונש הזה. וי"ל דכיון דאיתא 'לא איברי לילה אלא לגירסא' וא"כ מוכח מיכאן שעצם בריאת הלילה היא לתורה, ואם אינו עוסק בתורה בלילה, א"כ חסר אצלו כל הבריאת לילה, ומשו"ה נאבד.
כל מילה מיותרת.
|
|
|
|
|
|
