| נשלח ב-14/2/2012 23:37 |
|
| |
| נער_החידות כתב: |  | במחקר מדעי שהתפרסם לפני זמן לא רב בדקו שני אחים תאומים שאחד מהם סטרייט והשני הומו, בבדיקת F.M.R.I במוחם נמצא כי ישנו שוני אנטומי! ביניהם. הם הסבירו את זה כי כל אדם עד שבוע שישי ליצירתו (במעי אימו) הוא בעצם נקבה על כל המשתמע מכך, כאשר משבוע שישי מתחיל אברי הרביעה הזכריים להתפחת, ובאותו זמן בדיוק- המוח מתחיל לשחרר חומרים שקובעים את משיכתו המינית של העובר.
הניסיון של אנשים שמטפלים בנושאים אלו ושל מטופלים שעברו "טיפול" (יישור כפייתי) כזה מראה, כי הם לא חיים בשלום עם עצמם!
ושוב, אין אני חושב שראוי שיועץ ייעץ משהוא נגד התורה - להיפך! וזו שאלתי איך כן מתמודדים עם בעיה זו?
(הפתרון שכתבתי בפתיחה אכן ניתן ע"י רב חשוב ומקובל בחברה החרדית! ומהנראה כי הוא הבין שלא ניתן לשנות את מרכיבי התופעה)
שמעתי על C.B.T בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי שמתיימר לסייע גם בתחום זה - מישהו שמע /התנסה בכך?
תוקן על ידי נער_החידות ב- 14/02/2012 12:57:41
|
|
אני חושבת שחסר ידע או חומר מדעי שמסביר את מקור השוני באמת, (מה שמספק מעט נער החידות לעיל) עוד לפני שנבדוק אנחנו מה דעת ההלכה, חשוב להבין האם השוני אכן קיים ומובנה בגוף האדם? כי אם זה אכן כך, מוכח וברור, אז הגישה היא אכן רגועה ומקבלת... לא מתירה אסור, אבל מכירה בשוני.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2012 23:53 |
|
| |
על פי פרויד השמרן זהו תסביך אדיפאלי מצוי...
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2012 06:26 |
|
| |
התכוונתי לחומר מדעי, מחקרים מבוססים, על השוני הנוירולוגי למשל, או שוני התנהגותי מהגיל הרך...
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2012 14:44 |
|
| |
עייפה- נראה לי שלא סתם לא ענית על שאלתי לגבי ממזרים. כנראה שעם הכאב של ממזרה יותר קל לך להזדהות וממילא את לא אומרת לה שבאמת היא תהיה מאושרת אם היא תשמור על ההלכה ותשאר רווקה. יש הרבה דרכים להגדיר שנאה. דרך האסוציאציות שלנו ניתן ללמוד הרבה על הרגשות שלא נעים לנו להגיד. ושוב- אסור להתיר את האסור אבל גם אסור לאסור את המותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2012 00:45 |
|
| |
האמת צריכה להיאמר: מסתבר כי התורה איננה הומנית! בגמ' כתוב "למען ספות הרווה את הצמאה לא יאבה ה' סלוח לו- זה המחזיר אבדה לגוי" ורש"י מפרש שם על המקום (הלשון מהזיכרון) היות ומראה כי הסיבה שמחזיר אבדה לישראל כי רוצה להיות "אדם טוב" ולא כי ה' ציווה. אם התורה הייתה הומנית היא לא הייתה מצווה ציוויים שיגרמו כאבי לב לאנשים בכלל וליהודים בפרט, אך מה לעשות ונסתרות הן דרכי הא-ל והוא אינו מנסה "להסתדר איתנו". ומהנראה שהדברים נאמרו לתיקון העולם שהרי הכל בסופו של דבר מכוון אל התכלית שנסתרה מעינינו עדיין. זה ברור כשמש בצהרי היום שהקושי אינו דוחה את הוראת התורה. ואין הכוונה (שלי בכו"א) בדיון הזה האם נקבל את זה (את המעשים הנוגדים את קיום התורה) או לא, אלא איך לדעתכם צריך לנהוג מטפל מאמין בה' שגם מאמין באתיקה מקצועית?.
אגב, מישהו שלח לי למיל סיפור (בקשתי רשות) שבדידו הוה: חבר חדר שלו בישיבה "פלט" לו בהזדמנות מסוימת כי "נראה לו שהוא דו.." מיודענו הזדעזע עד עמקי נשמתו ורץ להעביר את הדברים למשגיח בישיבה. המשגיח כנראה הבין שהסיפור גדול עליו (הוא לא רצה לערב את ראש הישיבה כי הוא היה "מעיף" את הבחור הנ"ל בכדי לשמור על יוקרתה של הישיבה) ועירב איש מקצוע בעניין. איש המקצוע היה יהודי דתי אשר דעותיו והנהגותיו מעט פשרניות. המטפל, בעבודתו עם הנער השקיע את כל הטיפול במטרה שהנער "ירגיש טוב עם מה שהוא".. סוף הסיפור אינו משנה את העובדה שמי שהולך רק לפי כללי האתיקה ישים את כל כובד המשקל בדאגה "לטובתו ולרווחתו של המטופל.." ומזה נגזרת השאלה, האם זו ניגודיות הכרחית או שישנו פתרון לפרדוקס-לכאורה?
תוקן על ידי נער_החידות ב- 21/02/2012 00:50:44
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2012 04:02 |
|
| |
נער החידות אפשר לפתוח אשכול שלם על אתיקה מקצועית מול התורה ומה תגיד על מטופלת שמעוניינת לבצע הפלה ובאה להתייעץ ולהסתייע?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2012 06:12 |
|
| |
יש מקרים שרבנים מתירים להפיל.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2012 08:48 |
|
| |
אני לא יודע איזה רבנים אתם מכירים,אבל רבנים שתפקידם לטפל בנושא יודעים לפתור את הבעיות גם ע"פ ההלכה,להרגיש טוב עם עצמך זה בכלל לא סותר את ההלכה האוסרת,אף אחד לא אשם שכך הוא נברא רק צריך ללמוד איך להתקדם במקרה של חשש לפיקוח נפש עושים הפלה
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2012 09:23 |
|
| |
הנה, זו דוגמא מצויינת לבורות שלנו בהלכה ובשאלות רב - שכן, אכן, כששואלים רב באמת - ולא על רגל אחת ובחטף, ומראים לו את כל הצדדים וההבטים, אז לא רק במקרים של פקוח נפש מתירים להפיל. נכון - תלוי מי הרב, אבל הרבה יותר תלוי עד כמה הצגו פרטי השאלה לגמרי. התורה ניתנה כדי שנחיה בה. כך שזה לא אתיקה מול תורה. תורה אמיתית היא האתיקה הכי מתאימה לנפש אדם, רק צריך לכוון את הנפש שלנו לפעמים, ולא לפחד לחקור ולבדוק, לא להיות קדושים ולכן מעונים כי בכך אין שום צורך וצדקות.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2012 14:29 |
|
| |
דווקא בנושאים רפואיים כאשר החשש הוא פיקוח נפש לא תמצא רב שיאמר לך "ומת בהם.." אלא שההבדלים יהיו בין הרבנים שפחות בודקים וערניים למצב לאלו שיותר, בין אלו שבכל מקרה רואים פיקוח נפש לאלו שמאוזנים בזה, בין הרבנים ששופטים לפי מקרים של אחרים לאלו שמבררים כל מקרה לאשורו ועוד היד נטויה. אך בנושאים רוחניים לא תמצא רב אורטודוקס שיאמר למישהו "תתחתן עם בן/בת מינך כי אתה צריך לחיות בשלום עם עצמך"... וא"כ אין ספק כי נקודת המוצא בטיפול יהיה "אני יעזור לך להתמודד עם הקושי" כיון שלשנות את נטייתו אין בכוחו של שום יועץ-לכאורה, וכל מה שנותר זה לגלות אמפתיה ודאגה למצבו המורכב, מה שלא עונה על השאלה בהתמודדות לטווח ארוך כי הרי לא "ריפינו את החולי" ("!). ביתר קיצור: אין להשליך ממקרים של הפלות וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2012 14:41 |
|
| |
עייפה פיקוח נפש=מצב שיתכן שאדם יגיע למצב של סכנה גופנית או נפשית,ולא כמו שרוב העולם חושבים שפיקוח נפש זה אדם שהולך למות לדוגמאיש אנשים שיש להם רגישות לדלקת בדרכי השתן,ע"פ ההלכה הם אוכלים שיעורים ביום כיפור,אפילו שהם רחוקים מסכנה אבל כיון שזה יכול להתפתח אסור להם לצום נער ישנם דברים שצריך להתמודד איתם ואין להם פתרון,כמו המחלה שלי אני לא רואה אור בקצה המנהרה,זה התפקיד שלנו בעולם הזה,לא שזה קל...
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2012 14:44 |
|
| |
תצמה אני חדש פה... אתה מדבר על זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2012 14:50 |
|
| |
מספיק קשה לי גם בלי זה
|
|
|
|
|