אדם שעובר על עבירה מתוך חרדה . האם הוא נקרא אנוס

מתוך האתר 
http://shabatshabat.blogspot.com/ 
משנה המכבה את הנר מפני שמתיירא מפני נכרים מפני ליסטים מפני רוח רעה ואם בשביל החולה שיישן פטור , מה פירוש מפני שמתיירא . וכי מפני ייראה מותר לחלל שבת ?. 
ואם נאמר שייראתו נובע מפני סכנה אמיתית שיש כאן מצד אותם נכרים וליסטים .אם כן נמצא שיש כאן עניין של פיקוח נפש שמותר לכבות לכתחילה . אם כן הגמ' שמקשה על דברי המשנה "ואם מפני החולה שיישן". אי בחולה שיש סכנה מותר מבעיי ליה ,היה לה להקשות קושיא זו. מיד בתחילת דברי המשנה. "מפני הנכרים והליסטים". שהרי יש שם סכנה , 
וכן יש לחקור במכבה מפני רוח רעה שפירשו המפרשים שהכוונה היא למי ששורה עליו מרה שחורה ורפואתו שיישב בחושך. וצריך לחקור האם יש כאן מצב של סכנה שאז מותר לכתחילה לכבות או שיש כאן רק פטור של אונס שאם כיבה מתוך הרוח רעה. אזי הוא פטור משום אונס ? 
וכן תמוה למה המשנה משתמשת בלשון מפני שמתיירא. היה לה למשנה לכתוב מפני הסכנה. שהרי סיבת הפטור הוא מפני שיש כאן סכנה שפיקוח נפש דוחה שבת . ואילו הלשון מפני שמתיירא. משמע שאין כאן דווקא סכנה אלא שהוא חושש ומתיירא, 
ואולי כוונת המשנה שבאמת אין מצב של סכנה וודאית. שאין הוא יודע עם הנכרים והליסטים הם מסוכנים אם לאו. אלא הוא חושש ומתיירא שמא הם מסוכנים ואם כן הוי ספק פקוח נפש. והמשנה מחדשת לנו שגם ספק פיקוח נפש דוחה את השבת , 
והנה הרמב"ם בפי' המשניות כתב וז"ל ושעור זאת המשנה כך . מפני גוים מפני ליסטים מפני רוח רעה פטור. ואם בשביל החולה שישן מותר , ע"כ , וביאור המשנה לפי הרמב"ם לכאורה כך הוא. המכבה את הנר מפני שמתיירא. אין הכוונה שיש כאן מצב אמיתי של סכנה. וכן לא מדובר שיש כאן ספק פיקוח נפש. לפי שאז היה מותר לכתחילה לכבות לפי שפיקוח נפש וגם ספק פיקוח נפש דוחה שבת , אלא מדובר כאן שאין כאן סכנה אמיתית בהמשך הנר הדלוק אלא שהוא נכנס למצב של פאניקה לחץ וחרדה ומתוך מצב זה הוא פועל. והמשנה מחדשת לנו שמי שכיבה את הנר מתוך חרדה יש לו פטור של אונס , ולא משנה ממה החרדה הזאת נובעת אם ממשהו ריאלי כגון מנכרים וליסטים שהטילו את פחדם עליו. או ממצב נפשי רעוע שהוא סובל מחרדות בשניהם הוא אנוס. 
וזה הכוונה במשנה מפני רוח רעה. שמאמר זה חוזר למאמר מפני שהוא מתיירא והכוונה שהחרדה שלו נובעת מפני רוח רעה , ומובן אם כן למה המשנה כתבה פטור ולא מותר . היות שאכן אין כאן עניין של פיקוח נפש אלא יש כאן פטור של אונס שכל הפועל מתוך מצב של חרדה נקרא אנוס , 
ואילו במאמר המשנה "ואם בשביל החולה שיישן" כאן כבר מדובר במצב של סכנה אמתית ויש כאן פיקוח נפש ולכן מותר לכבות לכתחילה ,