התקדמות מוסרית? בענין העבדות.

בעל. 
זה אולי ראלי, [גם על ההנחה הפסימית הזאת אודות האדם אני מתווכח בחוזק] אך וודאי לא מוסרי. אם אנחנו רוצים שהמוסר הזה יהיה לו איזה תכלית, מעבר לנוחות החיים בעוה"ז. בהכרח שתהיה למוסר תוכן עצמי. 
אני גם לא מסכים בדיוק לזה שהקפיטליזים ניצח. יותר נכון להגיד שפשרה מסויימת ניצח. הקפיטליזים בקיצוניותו הוא מתכון לגיהנום בדיוק כמו השיטות האחרות ויותר, ההבדל היחיד הוא שהגיהנום הקומונוסטי בנו כמה מושלים בשביל כולם, והגיהנום הקפיטליסטי בונה כל אחד בשביל עצמו. וכולם אשמים בזה. 

אין הרבה להתווכח בזה, אני לא אהיה אף פעם בעד שיטה שנכנעת לרשעשות של האדם וקובעת את זה כחוק. [כמובן שצריך איזון, "טוב מאד זה יצר הרע", אך לא להעמיד את הכל על זה] אם אתה נוח עם זה, נו נו. 

מיימוני

א'-האם כל כך קשה היה לה' להסביר שכך זה אמור להיות בתיאוריה, אך מכיון שאתם בני אדם וכו', איני דורש מכם כרגע אלא זה וזה. אני מבין שכך התורה מתנהגת בפועל לגבי הדברים בהם נראה שהיא מגזימה, כמו בלא תחמוד וכלל המצוות שבלב. גם אם נעמיד אותם על פעולות מעשיות, ברור לכל שהכוונה הוא גם ללב, אלא שמכיוון שאנו בני אדם אי אפשר לחייב זאת ממש.  מדוע אין ולו רמז בכלל בתורה לכך שהמצב שהוא מציע אינו הנרצה ביותר בעצם? זה הופך את הפרשנות הזאת למאולצת ביותר. 

ב'-אתה יודע שאם ניקח את התיאוריה הזאת עד הסוף חייבים ללכת בעצם לרפורם פחות או יותר, כדרך שהציע בוגי כאן פעם. אין סיבה רצינית מחשבתית לשחק את זה מכל הצדדים. 


ג'- והוא העיקר, גם אם נניח שאפשר לפרשן כך את התורה [ונתעלם מהבעיה הפשוטה שזה בעצם עוקר את רלוונטיות התורה בכלל] מי מחייב אותנו? במה אתה כל כך משוכנע במוסר העכשווי שאתה מוכרח לעקם את התורה בשביל זה? אולי נחשוב באופן עצמאי על ערכי המוסר, ונגלה שהם לא כל כך ברורים כמו שאנחנו משתכנעים מהעיתונות וכו', ואולי , רק אולי, כשנחשוב באופן עצמאי על מה הראוי ביותר מבחינה מוסרית, ננסה לעיין בתורה, בלי עיקומים, ולראות אולי יש לה איזה דעה בנושא הזה? זה סך הכל מה שנסיתי לעשות באשכול זה. האם זה יותר מדאי? 

מ80,
ברור שהמצב בו אדם משועבד ו/או משעבד לרעהו אינו מצב מתוקן, אבל התיקון לכך הוא ע"י זה שהאדם יהפך ליותר ריבון ובעל שררה (כמובן באופן מתוקן  כאשר הוא כיחיד ובכחלק מחברה כפוף למציאות השם) ולא ע"י ביטול המימד הזה באדם. (על יעקב ועשו נאמר "שני גוים בבטנך" שני גאים, עיקר המאבק בין יעקב ועשו הוא על שררה ועל מי יהיה גביר לאחיו, כמובן למראית העין יעקב מוותר על מעמדו בטווח הקצר, אבל מהותית הוא הופך לישראל בעל השררה וזה ממש על קצה המזלג)

ועוד הערה, 
בעיני יותר משפרשת עבד עברי מדברת כנגד הנטיה להשתרר על אחרים שלא כדין , היא מדברת כנגד הנטיה של האדם לא להיות ריבוני למצוא לעצמו נישה כלכלית נוחה וקלה בחיים , ולהשאר בתוכה לנצח (וגם את זה התורה מאפשרת רק עד היובל...) במקום להטביע חותם בעולם כאדם ריבוני ובעל השפעה.
          וגם את זה יש לא מעט מקום לפתח, אם יהיה שייך בהמשך בע"ה, אשתדל לעשות כך.

ריבונו של עולם אכן יש רק אחד, אבל בני אדם שברואים בצלמו יש הרבה.
              לגבי המשנה מאבות לא הבנתי אם ואיך אתה חושב שהיא מקשה על דברי.