|
|
| נשלח ב-19/2/2012 16:01 |
|
| |
ירוחם,
מעשה ברבי לוי יצחק מברדיטשוב שביקש מקהילתו שלא יטרידו אותו אלא אם ברצונם לתקן תקנה חדשה. פעם באו אליו ואמרו לו שברצונם לתקן תקנה חדשה שהעניים לא יחזרו עוד על הפתחים, אלא שייקבעו קופות צדקה אצל העשירים והאמידים והם ישלשלו לתוכן מטבעות, ומתוכן יתנו לעניים את צורכם. אמר להם שהיתנה עמהם שלא יקראו לו אלא אם ברצונם לתקן תקנה חדשה. השתוממו. אמר להם שתקנתם מנהג ישן ונושן של סדום, שמא גם להם היתה קופת צדקה בה האמידים שילשלו את נדבותיהם, כדי שלא יצטרכו לראות בעיניהם את פני אחיהם העניים.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2012 16:13 |
|
| |
מ הסיפור יפה אני שמעתי כדומה על הגר"א, אבל זה דרכו של הסיפור, אבל תשובה על השאלה זה לא.
יש להקפיד על לשונה של משנה
האומר שלי שלי ושלך שלך, -אם יחיד או יחידים אומרים -את זה -זו מדה בינונית,
ויש אומרים אבל כשכולם נוהגים כך וזה הופך לנורמה זו מדת סדום
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2012 16:40 |
|
| |
ירוחם, כתבת מדרש יפה. לפי פשט המשנה יש אומרים מציין דעה של תנא אחר. ורבי יונה גירונדי שאל: וקשה איך יאמרו שזו מדה בינונית והלא המונע עצמו מליתן צדקה רשע גמור הוא? ותירץ שהמשנה מדברת על הנותן צדקה מיראת ה' אך בטבעו הוא כילי ולכן המדה עצמה בינונית היא.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2012 17:26 |
|
| |
מ לפי פשט המשנה יש אומרים מציין דעה של תנא אחר.
כבר הבהרתי בעבר- בשביל פשט לא צריך את הפורום וודאי לא אותי.
יש קושי בפשט המקובל הזה. אם המשנה היתה מציינת -כפי שהיא רגילה- את שם התנא , והיתה מוסיפה וחכמים אומרים, לפשט המקובל היו סימוכין. לדעתי כאמור המשנה לא כיונה לפשט המקובל. אלא לזה שלא מוכר.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2012 17:30 |
|
| |
בעב טכנית נהיה יותר טוב. אולי גילינו את המתכון להסתדר זה עם זה בכמה שפחות מריבות ובצורה הממכסמת את הרווחה הכללית. אבל זה מוסר של שודדים. כוונות האדם נהיו יותר טובות באופן מהותי? אני מסכים שקימעא קימעא יש התקדמות מוסרית, בפרט ברמת הכלל והתנהגות המוכרזת, הרשמית, אבל אני מתקשה לראות התקדמות כזו ברמת הפרט. כאשר הוא מתחנך לאור עקרונות הדוניסטיים הנובעים מהתרבות המערבית ולא לאור עקרונות של אידיאל (גם אם מזוייף) למה ניתן לצפות? לחברה של עורכי דין..
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2012 17:48 |
|
| |
ירוחם,
כפי שאין מקרא יוצא מידי פשוטו, כן אין משנה יוצאת מידי פשוטה.
שמועה שנאמרה משום רבי נתן נשנתה יש אומרים (ראה הקדמת הרמב"ם לפירושו למשנה).
תוקן על ידי מ80 ב- 19/02/2012 17:55:59
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2012 19:18 |
|
| |
תלמיד
האם אתה סובר כי רמתו המוסרית של הפרט היום בחברה הקאפיטלסטית, דומה לרמת המוסר שהיה בעבר הלא רחוק אפילו?
אם תבדוק- וחקרת ודרשת היטב היטב- תגלה- כי אמת נכון הדבר. רמתו המוסרית של הפרט היום היא בהרבה בהרבה יותר גבוה מזו. שהיה לפרט בעבר הקרוב וודאי הרחוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2012 20:49 |
|
| |
מ80, אדנות ועבדות הם אכן שני צדדים של אותו מטבע , מה שאומר שיש השפעות הדדיות בין העבד לאדון, אם האדון הוא אכן בן חורין (ולא רק בעל ממון אך במהותו עבד עבדים) הוא זה שישפיע על העבד ולאחר שש שנים יהפוך אותו לבן חורין, ואם להפך אכן מסתבר שיקרה ההפך (וכבר אמר הלל מרבה עבדים מרבה גזל) ולכן אמרתי מראש שאכן יש לחשוש מאדנות של שקר , אלא שאסור לזרוק את האמבטיה עם התינוק , באשר ללא אדנות כלל לא יתכן תיקון עולם באופן מלא. (וברמיזא אזכיר כאן את ענין מלך המשיח שאנו מקובלים שדרכו יגיע העולם לתיקונו , והלוא ידוע ופשוט לכל בר דעת שכל ענין מלכות הוא שלטון ואדנות בארץ , הגם שמלכות משיח שיגלה ב"ב בודאי שונה ממלכי אומות העולם וישראל ואף מהמתוקנים שבהם , ומכ"מ מדובר במלך על כל מה שמשתמע מכך , והבן היטב.)
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2012 22:09 |
|
| |
אישציפור,
מצב של אדנות ועבדות הוא מצב מעוות שבימי קדם היה נפוץ אצל אומות העולם ועל-כן קיים בתורה באופן מתוקן יותר. אדרבא גלות מצרים לימדה את ישראל שעבדות לזולת היא מצב אנושי שפל ביותר, ושיש רק מצב אנושי שפל יותר וזהו אדנות. כשכל בני האדם יבינו שהם שווים ולא יתנשאו איש על רעהו, אזי העולם יהיה מוכן למלכותו של המשיח.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2012 22:21 |
|
| |
מדוע אינך מקשיב לטענתי , וחוזר על אותן סיסמאות שוב ושוב ?
את הטענה הזו כבר אמרת לפחות פעמים לפני כן וכבר השבתי לך עליה, מה תועלת יש לך או לדיון בחזרה נוספת עליה מבלי להתייחס לתשובה שלי ? הנה שמוע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים, אם אתה מעונין להפיץ את סיסמאותך חלילה לי מלעמוד בדרכך, אך אנא ידע מראש שזו כוונתך, כי אני קיוותי שתרצה ואף תהיה מסוגל להגן על טענתך ולהתמודד עם גישות אחרות , אם אינך מעונין או מסוגל לכך , רק אמור זאת בבהירות, ואפסיק את הדיון (ומחילה מהמילה דיון שהשתמשתי בה שלא כ"כ בכבוד הראוי לה כאן...) הזה תכף ומיד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2012 22:42 |
|
| |
שמעתי את טענתך. אתה סבור שאדון טוב מסוגל לתקן עבדים ולהוציאם לחורין, ושאדון לא טוב העבדים יקלקלוהו. אולם מדוע אתה זקוק מלכתחלה למושגים של אדנות ועבדות בין בני אדם? כהן גדול היה מתפלל ביום הכפורים שעם ישראל לא יהיו צריכים פרנסה זה מזה ולא מעם אחר, הא למדנו שהמושג של עבד עברי הינו בדיעבד ולא מלכתחלה. יתירה על כך, גם בני חורין המתפרנסים זה מזה, יש בזה אבק של עבדות.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2012 07:35 |
|
| |
ירוחם
נא הדגם
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2012 08:42 |
|
| |
ת"ט ראה מאמרו של שנרב שהפניתתי אליו, יש שם דוגמא נאה. דוגמאות נספות, העלמות הדו קרב, מעמד האשה, הרתיעה מעבדות, ערך הפרט וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2012 10:18 |
|
| |
בעל
בעמוד הראשון של האשכול כתבתי שאכן יש התקדמות מסויימת. השאלה היא עומקה אני חושש לשני דברים. האחד – שכאשר יש התמודדות פנימית, שאין לה הוכחה חיצונית (למשל ההכרעה אם לשקר כאשר השקר לא יתגלה) לא השתנה טבע האדם. ויותר – יש התקדמות כל זמן שהנסיון אינו תובע אותו מחיר שהיה פעם בגלל ההתקדמות החומרית). אבל כאשר המחיר נתבע הנכונות לשמו נמוגה. אנשים שרוממות מעמד האישה בגרונם יכולים להתפס מנשקים נערות, ועוד. העדר דו קרב אינו ראיה למוסריות אלא לעידון החים. בנוסף - לא בדקתי אבל לפחות בסיפורים מילת כבוד היתה פעם ערך. והיום אפילו בסיפורים זה נלעג.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2012 10:54 |
|
| |
תלמיד לו יהי כדבריך, אם הטבע אינו משתנה, לפחות ניתן לו תנאים שהוא לא יתבטא בכיעורו.
|
|
|
|
|