|
|
| נשלח ב-16/3/2012 14:09 |
 |
| |
ביליצר
תודה על התגובה.
א. לא הבנתי מה נוגע האשכול לגור.
ב. לגבי כך שיש חלומות נבואיים, כפי שצוטט בפסוק מאיוב (וזו לפחות דעת בעל הדברים בסיפור) ויש לנו דוגמאות לחלומות נבואיים - איך זה נוגע לענין שלנו?
האם סבור אתה שגם זה חלום נבואי?
ג. עוררת נושא מעניין שלא שמתי לב אליו קודם. מתי לראשונה נזכרים חלומות שבהם מופיע אדם ידוע?
נדמה לי שיש איזכור כזה בגמרא, "הרואה את אמורא פלוני בחלומו יצפה לחכמה". אבל זה לכאורה משהו אחר, אם כי יתכן שמכאן התפתחו סיפורים כאלו.
נדמה לי שגם בספר חסידים ובסביבתו ובכלל בפולקלור יש סיפורים על הופעות של אישים בחלומות. אבל האם הנושא נחקר?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2012 16:12 |
|
| |
בהגהות הרמ"א על המרדכי ע"ז רמז תתנח בשנת תתקי"ב אירע מעשה שחתנו אליקים הוציא יין מן החבית לכלי קטן ששתה העובד כוכבים ממנו יין כשר והיה הכלי נסך ושאלני אם היין כשר ואמרתי לו יודע אתה אם הכלי נגוב ואמר הן והתרתיו ויום שבת היה. ולאחר אכילה ישנתי ובא אלי מורי חמי בחלום וקרא השותים במזרקי יין ואוכלי בשר חזיר. ובהקיצותי הבנתי כי הודיעני על היין שהוא נסך שלא היה נגוב ונסיתי ולקחתי אותו כלי עצמו והנחתי ב' ימים ולילה א' ולא נגב וידעתי שלא יפה התרתי ואסרתי את היין שבחבית והתעניתי ב' ימים להשותה אותו. מרדכי ארוך והוא מפסקי ראב"ן בספרו אבן העזר (בשו"ת בתחילת הלכות ראב"ן סי' כו) מרדכי ב"ק פרק א' רמז א' ולמורי רבינו מאיר ז"ל נראה בחלום דוקא בתבן וקש אבל במידי דאכילה כגון חטין ושעורין וא"ל טול מה שעשית בשכרך שומעים לו ופסק הלכה כך. הגהות אשרי מסכת עבודה זרה פרק ב סי' מא ור' יהודה חסיד אמר כל מי שיאכל בורבוטא לא יזכה לאכול לויתן ופעם א' התירו רבינו אפרים ואמרו לו בחלום שהתיר שרצים וחזר בו ואסרו וכל הפוסק מלאכלו ינוחו ברכות על ראשו. ע"כ שו"ת רדב"ז חלק ו סימן ב אלפים רפו ואני נשאלתי ע"ז והוריתי שהדבר מותר ובאותה הלילה הראוני בחלומי שלא הוריתי יפה וחזרתי בי ועיינתי בדבר וראיתי שיש בזה זלזול בכל גאוני עולם ולכן אני גוזר אומר שאסור לעשות כן מן הדין מהטעמים אשר כתבתי.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2012 16:34 |
|
| |
דרכם של חכמים בכל הדורות להיתלות באילונות גבוהים,
אין שום חלום בפסיקה וקבעו כבר חז"ל שתורה לא בשמים היא, בסיפור תנורו של עכנאי, ושם היית מופת יותר גדול מחלום שרוב החלומות אחרי המחשבות,
מצד שני אם נאמין שקיים פסיקה על ידי חלומות אז אייך יש בכלל מחלוקת בחז"ל ובהלכה, הרי היינו פותרים את כל המחלוקת על ידי חלום,
מצד שלישי למה האלוקים לא מגלה לנו תרופה לסרטן בחלום במקום לגלות לנו בחלום איזה הלכה שהם בגדר של גדר ותקנה שבסך הכל,
אל כורחינו שאין מושג כזה חלום, כלומר אין החלום כלי תבוני שאפשר להשתמש בה,
תוקן על ידי maxmen ב- 16/03/2012 16:36:36
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2012 22:38 |
|
| |
.
חלום חלמתי.
ובחלומי באה אלי אמי מורתי זצ"ל, ואמרה לי את שהיתה נוהגת לומר בנושא זה:
"חלומות שוא ידברו".
האם ניתן לסמוך על החלום הזה? האם חלמתי אותו כשהייתי בכרתים?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2012 22:43 |
|
| |
ומוהר"ר אומברטו אקו כתב שאמונה טפלה מביאה מזל רע.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2012 01:03 |
|
| |
בעל
למה האמונה טפלה?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2012 07:49 |
|
| |
הרב יצחק פחה: "דברי חלומות בהלכה", תחומין ה, עמ' 428 – 402
א. אם יש לסמוך על חלומות - סתירות לכאורה בחז"ל
ב. חלומות ע"י מלאך וע"י שד
חלומות של אמת
ג. התמיהות במאמר - כל החלומות הולכין אחר הפה
"בירור החלום"
ד. החלומות בהלכה - אם יש לחוש לחלום
1. נידוי על פי חלום
2. תענית חלום
ה. החלום - ושוברו בצידו
ו. ראה חלום המחיבו ממון
ז. הנודר בחלום לעשות דבר מצוה או דבר חולין
ח. החולם שעבר על איסור
ט. אם יש לסמוך על הלכה הנפסקת בחלום
אם יש לחוש לחומרא
י. אם מותר לשאול שאלת חלום
1. שאלת חלום - מקורות
2. שאלת העתידות - נבואה קטנה
3. שאלת חלום - הסיכון בהזכרת שמות הקדושים
יא. סיכום - סיום פתרון החלומות
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2012 11:01 |
|
| |
תמהתני שחסידי מו"נ שכאן לא הזכירו את החילוק של הרמב"ם בין חלום או מראה שמצד כח המדמה לבין חלום/מראה נבואה.
אמנם הדבר נוגע לסיפור הספיציפי רק בעקיפין (אם בכלל) ובכל זאת דומני שהדבר נותן נקודת מבט משמעותית לנושא בכללותו, ומתבקש להביאו כאן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2012 11:07 |
|
| |
ומענין עוד יותר כי אף אחד לא הזכיר כאן את הספר -שו"ת מהשמיים- המבוסס כולו על חלומות מוזמנים- אבל חלומות,
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2012 14:44 |
|
| |
קורה שפעם בכמה זמן יוצא איזה חלום אחד שיש בו מן האמת - יפה
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2012 15:12 |
|
| |
| אישציפור כתב: |  | תמהתני שחסידי מו"נ שכאן לא הזכירו את החילוק של הרמב"ם בין חלום או מראה שמצד כח המדמה לבין חלום/מראה נבואה.
אמנם הדבר נוגע לסיפור הספיציפי רק בעקיפין (אם בכלל) ובכל זאת דומני שהדבר נותן נקודת מבט משמעותית לנושא בכללותו, ומתבקש להביאו כאן. |
|
החלוקה הזו קודמת לרמב"ם. רס"ג מחלק בין חלום-נבואה, אותו הוא מכנה "ראיה", לבין חלום-סתם, אותו הוא מכנה "חלום". כדאי לראות את התרגום למעשה חלומות יוסף ולמעשה חלום פרעה, ולשים לב למונחים השונים בהם משתמש רס"ג בתרגומו.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2012 16:52 |
|
| |
מן הסתם, זו חלוקה די מתבקשת. (אפשר למצוא אותה במרומז בגמרא בענין, וכן בשאר מקורות)
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2012 10:22 |
|
| |
נישט
נכונים דבריך- אבל מה ההבדל -בן מן השמיים -למהשמיים. זה ארמית וזו עברית.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2012 23:19 |
|
| |
תנאי ראשון לאמונה בכל "הוכחה" כגון דא, שיהא הדבר הוכחה גם אם היה הדבר הפוך.
בנידון דידן, ינסה כל אחד לדמיין לעצמו מה היה אילו היו אותם אנשים באים ומספרים סיפור הפוך, האם היינו שומעים הכרזה: "האדמו"ר מסקולען: חובה לפרסם הדבר על מנת שידעו כולם כי יש להפסיק עם השטויות על הצניעות"
|
|
|
|
|
