|
|
| נשלח ב-30/1/2014 18:06 |
 |
| |
הקפצה עקב חודש אדר המתקרב.
המשכתי את הסיפור. והנכם מוזמנים להמשיך אותו לפי טעמכם...
| מכייפת7 כתב: |  | | היום הגיע! כולם הופיעו במקום בו נעשתה החזרה הגנראלית. שאול גם הוא הגיע בטיסת 'ספר' ששלח לו ירחמיאל (מתנה חד פעמית) ירחמיאל סידר מקומות שונים לגמרי מהרגיל שזה היה ככה שדוד פרלמן החליף מקום עם רבינא, חייא עבר למקום של יצחק ברנדיס ,מקס וג'רמי החליפו מקומות ויהודה גורקין עבר למקומו של חייא זו היתה כהגדרתו של ירחמיאל "החלפה פורימית לשיר הראשון" כי בשאר השירים הם סתם יסתובבו וירקדו ואז שעיה קאהן שאל "מתי נראה לכם שכולם יסיימו לקרוא את קריאת המגילה?" נהייתה ערבוביה של קולות ולשיר כבר כאב הראש כנראה שגם לירחמיאל כאב הראש כי הוא צעק מיד "בויס שקט" כולם שתקו וירחמיאל אמר "בואו נסכם על השעה 9:00 כי אז בטוח כבר כולם יסיימו" "כן כן" אמרו כולם כאחד החזרה הייתה מצויינת כולם ידעו את תפקידיהם ועשו אותם בשלמות ואז לפתע צילצל הטלפון ועל הקו היה שלוימי גרטנר "הי ירחמיאל! ראיתי שאתה מתכנן הופעת רחוב! אולי אצטרף גם אני? האם השעה 9:00 נוחה לכם?" "בדיוק סיכמנו על השעה הזו!" אמר ירחמיאל "נהדר! אז סיכמנו" "סיכמנו" השיב ירחמיאל "יופי אז גם זמר וגם בוגר יש לנו מה עוד חסר?" "מנחה הערב" אמר שאול אלסן שלא פצה פיו מהתחלת החזרות ועד עתה "יופי! טוב שאמרת לי! אתקשר כבר עכשיו ליואלי קר ובכך תיפתר הבעיה!" שמח ירחמיאל הוא התקשר ואכן יואלי קר הסכים "מ-צ-ו-י-י-ן" אמרו כולם והחלו להתכונן להופעה "דבר ראשון התלבושות" אמר ירחמיאל – וכולם הלכו לארגז התלבושות ונברו בין תלבושות הליצנים עד שכל אחד מצא את הבגד המתאים לו אך אז גילו שמרוב שחייא ריחף הוא כלל לא מצא לעצמו והתלבושות מסוג זה נגמרו... עכשיו תמשיכו אתם אותי |
|
השעה "8:40" בבוקר. בעוד 20 דקות אמורה להתחיל ההופעה.
"מה נעשה" - צייצו הפרחים, "הנוכל להופיע ללא חייא"?
לפתע פתאום, הבריק לשעיה כאהן רעיון(!). "הקשיבו חברים, יש בחצר הבניין פרחים(הפקר). הבה נקטוף אותם וניצור לחייא תחפושת איתם".
קפץ ראשון מקס ואמר "גם אני רוצה פרחים בתחפושת!". "אין בעיה"- אמר ירחמיאל "כל אחד יוכל לאסוף גם לעצמו פרחים".
המשיך ירחמיאל ואמר "מקס- תשים 2 פרחים בצבע - סגול וירוק- על כובעך מימין, ופרח אחד משמאל בצבע אדום". "רק 3"? שאל מקס, אך שאלתו נותרה תלויה ועומדת בחלל החדר, כיון שכולם כבר רצו לקטוף פרחים מהחצר.
ובחצר, חייא לא ידע את נפשו. כולם כולם ללא יוצא מן הכלל, הדביקו על תלבושתו פרחים רבים ומגוונים. עד שזעק "די!!! אף אחד לא יזהה אותי?".
"אף אחד לא יזהה אותך"? ענה לו בתמיהה שיר, "מה פתאום". אין אחד שלא מכיר את קולך.
חייך ירחמיאל ואמר "אה!!! חייא זהו אחד הסולנים שלי"! וחייא כמובן הסמיק.
ואז יהודה גורקין הציץ בשעון ונבהל. B-o-y-s!!! מהר מהר להתארגן. השעה כעת 8:55 דקות. ובעוד 5 דקות אנחנו צריכים להופיע...
תוקן על ידי netson ב- 30/01/2014 18:10:13
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2014 23:31 |
|
| |
פשיייייייייייייייחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח הרסתם אותי...............
מעולם לא ראיתי אשכול יותר מצחיק!!!חחחחחחחחחחחח-נטסון-המשך מהמם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!אננט-הצצתי בתחילת האשכול וראיתי מה כתבת-וזה היה ההמשך הכי יפה מבחינתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2014 00:42 |
|
| |
חהההה!!!! נטסון!!!
לא ידענו שמפעמת בך רוח כיתבה יצירתית אשר כזאת...
הכנסת אותי בבת אחת לאווירת אדר 
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2014 00:44 |
|
| |
חחחחח-אידי את חמודה אני חולה עלייך!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2014 00:47 |
|
| |
תודה בתשכה מתוקה 
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2014 09:28 |
|
| |
איזה אשכול מתוק!!
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2014 00:33 |
|
| |
הפרחים שלנו כל כך נבהלו מהשעה המאוחרת, עד שקפצו מיד ורצו מהר ככל שנשאו אותם רגליהם אל עבר הבמה המוארת והעליזה שהוקמה בשדרת קינגסטון המקושטת בליצנים. למותר לציין שהשדרה היתה חסומה כולה לאורך מספר רחובות, כדי לאפשר לחוגגים לחגוג ברווח, עד דלא ידע.
לחגוג ברווח, אמרנו? אכן, לחגוג ברווח!
פתח ריצ'י שלנו את פיו, שלוש דקות שלימות לפני הזמן המיועד לתחילת ההופעה, וזמזם לעצמו בקול את הפזמון העליז - "רווח, רווח, רווח"...
ג'רמי, לשמאלו, תקע בו מרפק מבוהל. ולא רק הוא נבהל, אלא גם ירחמיאל, ושיר, וכל שאר פרחינו החביבים - מפני שריצ'י שכח שהמיקרופון שלו מעביר כל קול שיוצא מפיו היישר אל הקהל הרחב שלמרגלות המקהלה...
"לא התכוננו לבצע את השיר הזה", חשב ירחמיאל בחרדה. "מה יהיה? הנגנים, אני מקווה, יסתדרו. אבל איך יסתדרו הפרחים הנחמדים בלי לקבוע סולנים ובלי לעשות חזרה על התנועות והכל?"
אבל לא היתה ברירה. הקהל התחיל למחוא כפיים לקצב הזמזום של ריצ'י הנבוך, והחבורה כולה הוטלה באחת אל המערכה.
תוקן על ידי אידי ב- 10/02/2014 00:33:15
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2014 01:05 |
|
| |
חחחח
יפה יפה!!!
אידי את אתגרת:)
צריך לחשוב!!:)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2014 08:32 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2014 22:41 |
|
| |
מתוק ביותר!!איזה כשרונות...
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2015 17:49 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2015 17:52 |
|
| |
מיאמוש, מה ההתחנפות?...
סתם,...
לפי מה שקראתי עד עכשיו, אין לי מספיק ידע בשמות הסולנים וזה...
אז לא בדיוק אוכל להמשיך...
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2015 17:53 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2015 16:10 |
|
| |
איזה יופי איזה מוכשרות איזה דמיון איזה מתח
ממש יפה
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2016 17:21 |
|
| |
המשך..
| אידי כתב: | | הפרחים שלנו כל כך נבהלו מהשעה המאוחרת, עד שקפצו מיד ורצו מהר ככל שנשאו אותם רגליהם אל עבר הבמה המוארת והעליזה שהוקמה בשדרת קינגסטון המקושטת בליצנים. למותר לציין שהשדרה היתה חסומה כולה לאורך מספר רחובות, כדי לאפשר לחוגגים לחגוג ברווח, עד דלא ידע.
לחגוג ברווח, אמרנו? אכן, לחגוג ברווח!
פתח ריצ'י שלנו את פיו, שלוש דקות שלימות לפני הזמן המיועד לתחילת ההופעה, וזמזם לעצמו בקול את הפזמון העליז - "רווח, רווח, רווח"...
ג'רמי, לשמאלו, תקע בו מרפק מבוהל. ולא רק הוא נבהל, אלא גם ירחמיאל, ושיר, וכל שאר פרחינו החביבים - מפני שריצ'י שכח שהמיקרופון שלו מעביר כל קול שיוצא מפיו היישר אל הקהל הרחב שלמרגלות המקהלה...
"לא התכוננו לבצע את השיר הזה", חשב ירחמיאל בחרדה. "מה יהיה? הנגנים, אני מקווה, יסתדרו. אבל איך יסתדרו הפרחים הנחמדים בלי לקבוע סולנים ובלי לעשות חזרה על התנועות והכל?"
אבל לא היתה ברירה. הקהל התחיל למחוא כפיים לקצב הזמזום של ריצ'י הנבוך, והחבורה כולה הוטלה באחת אל המערכה.
תוקן על ידי אידי ב- 10/02/2014 00:33:15 |
|
ב"ה
נמשיך עם סלט של פרחים עכשוויים וישניםJ) ירחמיאל ללא ברירה, סימן לילדים להמשיך לשיר,בעודו מסמן לנגנים בעיניו ש'אין ברירה, זה לא בשליטתי'. כתריאל יבנה, סימן במרפקו לצבי שמחון שעמד לידו ובהה במתרחש בהלם. "צבי", הוא לחש לו,"יש לנו אפשרות לעשות וואקלי! זוכר את המחרוזת הוואקלית שעשינו בארץ ישראל לפני שנה וחצי? היה שם את השירים רווח,שמע ישראל ואדון עולם. אני אעשה את התופים, ופשוט נשיר בוואקלי. ירחמיאל יהיה גאה בנו!". צבי נעץ בו מבט מעריך, וסימן לכתריאל להתקדם לכיוון מרכז הבמה. ריצ'י שהיה די המום מהמהומה שנוצרה על לא עוול בחפו,שמח לפנות את הבמה לפרחים נוספים. המקהלה שרה בינתיים בקול ענות חלושה. שלמה גרוס לחש בלחץ לשמעון יצחקוב שלידו :"אני לא זוכר את ההרמוניות.. מה עושים?" שמעון חייך אליו חיוך קטן כאומר 'הכל תחת שליטה,יהיה בסדר'. כתריאל נעמד בקדמת הבמה והחל לבצע את התופים הוואקליים בפיו, כאשר צבי שמחון,דוד פרלמן ושמעון יצחקוב משתפים איתו פעולה וממשיכים לשיר במרץ. אט אט, הצטרפו כל ילדי המקהלה לשירה ההרמונית, מתוך חיוך של הקלה. ירחמיאל אף הוא נשם לרווחה, ולאחר סיום השיר, שהסתיים כמובן בסולו מדוייק של דוד פרלמן, הוא התקדם לקדמת הבמה. הקהל ישב פעור פה. ירחמיאל דיבר ברמקול בפאתוס :"זהו שיר ששרנו בצורה ספונטנית לחלוטין. ונהפוך הוא.. גם לא התאמנו על זה, וגם שרנו בלי מוסיקה. יישר כח לכל הboys !" מחיאות כפיים סוערות נשמעו בכל רחבי רחוב קינגסטון. הקהל החל לקרוא קריאות עידוד לעברם,והפרחים חייכו זה אל זה בחיוך רחב מאוזן לאוזן.
|
|
|
|
|
