יש בנו נשמה ?! (חקירה מחשבתית)

לסיכום:
1, חיים עוברת אך ורק על ידי הורים, (במילא רק משום כך היינו כבר חייבים להסיק מסקנות ברורות שאין נשמות, אחרת למה שלא יבוא נשמה פתאום בדומם ויתחיל לחיות ??)
אין שום קשר בין 'חיים' כשהכוונה החיי מייכניקס, למה שקרוי 'התודעה'. השאלה אם יש מציאות רוחניית נוספת על ה'חיי מייכניקס' שמישכנה תמיד יהיה על מה שקרוי מוח, לא יכול להיות מוכרע על ידי זה שכיום צריכים חיים קודמים כדי שיווצרו חיים חדשים (בעיבור רגיל או בשיכפול), כי מה אנו יודעים על טבע מציאות רוחניית כזאת, אולי היא באה ביכלל באופן טיבעי מאיזה אוצר מטאפיזיקס שנמצא בצמידות למציאות הפיזיקס, ורק כששלמו תנאי המוח להתקשר אליה הנפש הזאת היא ניפרדת מהאוצר הזה ונידבקת למוח מסוים, הרי אין לנו כל ידיעה על מהות התודעה מילבד שאנו יודעים על קיומה בצמוד למוח, ואיך נידע אם היא ניתפתחה מהפיזיקס באופן שלא נבין או שיש איזה מציאות שבה התודעה.
השאלה הזו יכולה להיות מוכרעת (עד כמה שניקרא למושג בחקירותיינו -ידיעה)רק בחקירה האם היא מחויבת המציאות מחמת איזה הוכחה או תיאוריא לאיזה שאלות שהיא מתרצת, או שאין כל תירוץ בא על ידה והיא מיותרת לגמרי, והיא רק מכבדת על סוד התודעה מה היא ואיך היא.
2, כל המאה תאים בפועל"בכוח יכולים להיות מוח ותודעה = נשמה, (במילא קשה לחשוב שיש הזמנות נשמות מבחוץ)
כנ"ל, ומה קשור עם זה מאה תאים או מליארד תאים, ומי אמר לך כמה תאים צריך לתודעה?
3, אף אחד לא מקבל שהאלוקים ממשיך בבריאה עד היום (הרי הכי הרבה זמן שנתנו לו לכך היית שש ימים, אחרים גם את זה לא רצו לומר ואמרו יום אחד) ואם נרצה לומר שהוא נותן נשמה בכל הזמנה, אז למה שלא ייתן בדומם פתאום, כלומר היינו צריכים לראות נסים בכל יום בעניין (= האלוקים כבייביסיטר), אל כורחינו שהזמנה הכוונה לחוקיות מסוימת שרק במקרה שתא עובר נמצא במיקום מסויים בשק העובר אז האלוקים מוכרח (ח"ו) לתת לו נשמה, אז עדיף לנו להוציא אותו מהמשחק, כי לומר שהוא מוכרח קשה יותר מלומר שאין נשמה בכלל, אגם שחז"ל אומרים שהמוליד ממזרים מכריח את חותם של המלך = האלוקים,
מכאן שחז"ל הנ"ל חשבו בחשיבה דטרמיניסטית כמו קהלת, כלומר הם גם חשבו שיש כאן חוק שאנו מכריחים את האלוקים,
בכל אופן לא מתקבל על הדעת שאנו מכריחים אותו עם החוקים, ולכן עדיף לנו להוציא אותו (את האלוקים) מהמשחק שלנו, ולומר שאין נשמות כלל, ולא הוא הנותן בכפיה (באין לו ח"ו ברירה) נשמות,
כבר אמרתי, אף אחד לא מכניס את אלוקים לכאן, כול מאמרי חז"ל על מלאך הממונה על כול מיני פעולות, מיתפרש על ידי הרמב"ם כמהלך טיבעי עיין במורה ח"ב פ"ו

אלא כל אלה דברים מפורשים שאפילו פרטי המציאות - ואף בריאת איברי בעלי-החיים כפי שהם - כל זאת באמצעות מלאכים. כי הכוחות כולם מלאכים.
מה רב עוורון הבורות! וכמה הוא מזיק! אילו אמרת לאיש מאלה הטוענים שהם חכמי ישֹראל שהאלוה שולח מלאך הנכנס אל בטן האשה ומעצב שם את העֻבָּר²⁰, היה הדבר יפה בעיניו והיה מקבלו, וחושב שזאת גדוּלה ויכולת מצד האלוה, וחוכמה מלפניו יתעלה, אף-על-פי שהוא מאמין שמלאך הוא גוף מאש שׂורפת אשר מידתו כמידת שליש העולם כולו²¹, ויחשוב כל זאת אפשרי לגבי האל. אבל כאשר ייאמר לו שהאל שׂם בזרע כוח מעצב הצר את האיברים האלה ומתווה אותם והוא המלאך, או שהצורות כולן מעשׂה השׂכל הפועל והוא המלאך²² והוא שֹרו של עולם²³ אשר מזכירים אותו החכמים תמיד²⁴ - יירתע מכך כי אין הוא מבין את משמעותה של הגדולה והיכולת האמיתית הזאת, דהיינו, הבאתם לידי מציאות של הכוחות הפועלים בדבר, אשר אינם מושׂגים בחוש²⁵.
החכמים ז"ל אמרו במפורש למי שהוא חכם, שכּל כוח מן הכוחות הגופניים הוא מלאך - כל שכן הכוחות המפוזרים בעולם²⁶ - ושכּל כוח יש לו פעולה מסוימת אחת מיוחדת, ואין לו שתי פעולות. בבראשית רבה²⁷: תני: אין מלאך אחד עושֹה שתי שליחוֹת²⁸ ואין שני מלאכים עושֹין שליחוּת אחת. זה עניינם של כל הכוחות. מה שידגיש לך שכּל הכוחות הפרטיים הטבעיים והנפשיים קרויים מלאכים, הוא שהחכמים אומרים במספר מקומות - והמקור הוא בבראשית רבה²⁹ - בכל יום הקב"ה בורא כת של מלאכים ואומרים לפניו שירה והולכין להם. וכאשר השיבו על דברים אלה בדברים המורים שהמלאכים מתמידים וכן התברר כמה פעמים שהמלאכים חיים וקיימים³⁰ היתה התשובה שיש מהם מתמידים ויש מהם חולפים³¹. וכך הדבר באמת שהכוחות הפרטיים מתהווים וכלים בתמידות, ומיני הכוחות האלה קיימים ואינם מתערערים. ושם³² נאמר על פרשת יהודה ותמר: אמר ר' יוחנן: ביקש לעבור וזימן לו הקב"ה מלאך שהוא ממונה על התאווה, כלומר כוח הקישוי. גם כוח זה קרוי אפוא מלאך. כך מוצא אתה את החכמים אומרים תמיד מלאך שהוא ממונה על כך וכך, מכיוון שכּל כוח שמינה אותו האל על דבר-מה הוא מלאך הממונה על אותו דבר.
ולשון מדרש קהלת³³: בשעה שאדם ישן נפשו אומרת למלאך ומלאך לכרוב. הרי שהם אמרו מפורשות למי שמבין ומשׂכיל שהכוח המדמה³⁴ אף הוא קרוי מלאך, ושהשׂכל קרוי כרוב³⁵. כמה יפה דבר זה למי שיודע! וכמה מאוס הוא בעיני הבורים!


, וגם כאן יכול להיות אותו דבר, לפי הרמב"ם זה נקרא השכל הפועל, ובעיקרון אתה יכול לפרשו או לדמיינו בהרבה צורות וסיגנונות אחרות, וכנ"ל שיש איזה מציאות מטאפיזיקס מלבד הידוע וממנה באייזה דרך ניצמד נפש לגוף בתנאים מסוימים. לדעתי רק בחקירה לוגיית אפשר ליסבור בזה משהו(כבר היתחלתי קצת לדון בזה באייזה אשכול, אולי אמשיך).

מקסמן

כמדומה שעלינו לדון בשתי שאלות:

א. מה האמינו חכמינו ומהיכן ידעו זאת או לקחו זאת.

לאחר הרבה מאד שנים של קריאה בתחום - וזה אינו מעיד על הרבה פרט לכך שהתחלתי ברמה של בור - ייראה שכל התרבויות בעולם העתיק של המקרא סברו שיש באדם ישות שמתקיימת גם לאחר מותו. איני יודע עד כמה עסקו בשאלה מתי ישות זו מופיעה ומהיכן היא באה. גם בגלל שלא קראתי מספיק וגם בגלל שכנראה אין בידינו מספיק טקסטים קדומים.

ישות זאת אפשר לכנותה "נשמה". אבל עליה מדבר יעקב כאשר הוא אומר שירד שאולה אל בנו. ואילו אותו "שאול" הוא המקום בו נמצאות הנשמות לאחר המוות. ואין הן נעלמות לגמרי.

המקרא עצמו נותן לנו תשובה לגבי כך שיש "רוח חיים" באפו של האדם. זו כמובן מטאפורה, והיא אינה מצביעה בהכרח על מה שאנו עשויים להכניס במונח "נשמה" אבל לא ייראה שהכוונה היא שיש רק מוח. כמובן, הדברים נאמרו לפי יכולת ההבנה של בני הדורות המקבלים.

אז מה טענתך? שחכמים הלכו שולל אחרי התרבות בסביבתם ולא בחנו מספיק את האפשרויות לגבי חיים, חשיבה, הרגשה וקיום לאחר המוות ומה הישות שמהווה את ה"אני"?

ב. מהו ה"אני" באמת? אני ממליץ, כהרגלי, על ספרונו של לייבוביץ על "הבעיה הפסיכופיזית". הדילמה מוצגת בבהירות כדרכו ועד כמה שידוע לי, עם כל הנסיונות, אין תשובה חד משמעית ולא היתה עדיין אפשרות לספק תשובה שתרדד את האדם לאוסף של פעילויות מוחיות והחלקיקים שם.

לפיכך, מעיקר הדבר איני ממהר להסכים איתך שאין שם נשמה כלל והכל טעות שהתחילה אצל חז"ל. עליך להראות לכל הפחות שיש הסברים אדקווטיים (=שהולמים ומסבירים את כל הנתונים) לגבי המציאות הפנימית המוכרת לנו מעצמנו. וכנראה (לשמחתנו?) זה בלתי אפשרי.

לפי זה, אותה אמונה שחז"ל אפשר שקיבלו מסביבתם ואפשר שהיא באה להם מן המקרא, לא הוכחה כשגויה...

ג. התפתחות העובר והאפשרות של הפיכת תאים שונים לתאי מוח כל אלו נושאים מרתקים. אבל עבורי צריך לבנות טיעון מסודר כיצד זה מוכיח שאין נשמה...

השאלה הקרטזיאנית (אני קורא לה על שמו לפי שבמחקר המודרני היה זה דקארט שחידד את האבחנה הזו בין גוף לנשמה עד שעלתה השאלה מה הקשר ביניהם) אכן זקוקה לתשובה ואין. והדוגמאות שלך הן לכל היותר פרט אחד מן הקשיים המרובים שבפנינו. ללא ספק זיהית תגלית מעניינת מאד עבור חוקר הקשר נפש גוף. אבל לגלות תעלומה אינו בהכרח סתירה של הנחות יסוד. למרות שזה כמובן פתרון אפשרי.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

http://tinyurl.com/79e55z8
סטיב פינקר טוען בנחרצות שאין נפש והאו מציג מודל חישובי של המוח. גם אם הוא לא צודק הוא בהחלט מאתגר.

למיימוני
ב. מהו ה"אני" באמת?
זהו טעות מטעה באמת(לדעתי), להוכיח מהתחושיות והמחשבה של ה'אני' שיש איזה מציאות רוחניית שהיא הסיבה למחשבה הזאת. כי אם כול מחשבה אחרת (למשל שעכשיו יום וכדומה) לא מצריכה 'נפש', אלא יכולה להיות איזה תוצאה נפשיית של המציאות המוחיית, א"כ גם התחושה הזאת והמחשבה אודות ה'אני' יכולה להיות תוצאה של אותה מציאות מוחיית(והיא מורכבת מזיכרון ותחושת אנוכיות וכדומה, הרבה פרטים שיחדיו יוצרים 'תחושת האני'), בזה שמניחים 'נפש' רוחניית לא פתרנו כלום על התחושיות הזאת, הרי הנפש הרוחניי(לסוברים אותו) היא לא ה'היתחשבות' ו'הירגוש' של ה'אני', היא רק הממצאת אותו, אז מה רע לומר שהמוח הוא הממציאו (באופן שאכן לא נודע לנו אייך הוא, כמו שלא נודע לנו שום דבר מהעולם אייך הוא), מה יעזור 'נפש רוחניית' לידע אייך המחשבה מורכבת עליו, הרי סוף סוף ה'מחשבות' וה'הרגשות' הם לעולם יהיו סוג אחר מ'נפש רוחניית', כי הם דבר שאיין בהם ממש ורוחניי הוא ממשות רוחניית, אז בשביל מה לעשות שלושה סוגים? -גוף(מוח), נפש(מציאות רוחנית), וההתפעלות הנפשיית(המחשבות וההרגשיים), בלי שניידע איך הנפש מחוברת בגוף, ובלי שנדע איך המחשבות מחוברים בנפש. מי סני להשאיר החידה מצומצמת יותר לגוף(מוח) ולהתפעלות הנפשיית(המחשבות וההרגשיים), אפשוי מציאויות למה לי, הם לא מועילים אלא רק מסבכים.





לבעלבעמיו
סטיב פינקר טוען בנחרצות שאין נפש
הערה זו אינה דווקא לך, היא גם לי ולכולם) הגיע הזמן שנעזוב ה'גברא' ונידבוק רק ב'חפצא' שבכול נידון. סטיב פינקר ולייבוביץ' וכל החכמים שפה וששם, שהיו ושיהיו, אין תוקפם אלא בטענה המיסתברת ומובנת, ועל כל חכם יש חכם שטוען אחר, מאיסוף חכמים 'גבראות' לא ייצא לנו כלום, מילבד שניהיה ארכיונות נפשיות. העיקר אצלינו בכל נידון הוא 'החפצא' שהוא טענתם ורק כך 'אנחנו' נידע לפי ערך שיכליינו.

למקסמן
דברת בתחילה על תאי עובריים (עד להשלב הפלוריפוטנטיי), מיזה אין ראיה לכלום, שהרי כל תא זרע או ביצית מורכב ברובו מפרוטאין המרכיבים התאים, שהם עצמם עשויים מאוקסיג'ן וקארבען והיידרוג'ן ושאר אטומיים. אז מה יש לך משלב הביניים הזה להוכיח יותר מכך שמוח האדם היה לפני זה קצת פרוטאין ושאר חומרים כימיים. כאילו תישאל הרי כל התאים מורכבים מחומריים טיבעיים דוממים אז אייך תהיה בהם נשמה.

אלא שאחרי זה היה נראה שהדגשת המספר מאה המועט והוא טענתך, ועל זה תמהתי, מה הקשר המספר מאה לכאן.
אם ניתכוונת שוב פעם למה שאמרת בתחילה, אז כנ"ל מה הקשר לכאן שהמוח הוא מחומרים טיבעיים. כל סוברי 'נפש רוחניית' הוא שיש חיבור בין רוחניי לגשמיי, בתנאים הידועים לכך. אז מה לי שכל תא מוחיי היה יכול להיווצר מתאים שלבסוף הפכו להיות ידים ורגליים, המה שבסוף הוא הקובע, ולא משנה הדרך. הרי אם יצליחו החוקרים לייצר סינטטיית את התא, ולפתח מיזה המוח גם אז תישרה הנפש(לבעלי הסברא הזאת) על זה, בדיוק כמו שתהיה בו חכמה ודעת לסברתך. השאלה היא מה היא הנפשיות, דבר התלוי במציאות רוחניית או דבר התלוי בגשמיות מוחיית, או דבר אחר לגמריי שניפלא מהבנותינו.

שוב אני לא דן עכשיו על חיבור הנשמה, ולא בעניין בעית גוף ונפש,

אני שואל שאלה פשוטה מאוד,
המאה התאים בחמישה הימים הראשונים שהם בחלל, (עוד לא השרשו\התחפרו בתוך הרחם,) חלק מהם בוחרים להיות העובר,
(וחלק מהם השליה וכל מה שהעובר צריך בהמשך עד הלידה) התאים האלה כל תא ותא שווה, (כלומר כל תא בכוח\בפועל יכול להיות מוח או רגל או לב או עין, כי בכל תא יש את כל הדי אן איי, כל ספר\תכנית העובר)
מי קובע איזה תא יהיה מה ? התשובה שיש כביכול מסדר\מארגן (= הסימטריה של השק עם כל התאים, כלומר כל תא איפה שהוא נמצא בשק יודע כבר מה הוא יהיה ופועל להיות כזה,)
עכשיו אני יכול (מחשבתית,) להתערב ולארגן את כל התאים שהם יהיו מוח, עכשיו נדמיין לרגע אדם עם מאה ראשים, (כמו הסרטון של הבנות לעיל עם שני ראשים) כל ראש הוא אישיות נפרדת, (כמו בסרטון לעיל, שהם בעצם שני בנות בגוף אחת)
 
זה אומר בעצם שהתודעה תלויה במוח, כלומר המוח מיצר את התודעה, התודעה היא תוצאה של המוח ולא הפוך,

תבין ברגיל אומרים שגוף בלי נשמה הוא כלום\מת,
הכוונה לנשימה, (האוויר החמצן)
אותו דבר אפשר גם לומר שגוף בטמפרטורה מעל 42 ומתחת 36 הוא כלום\מת, פונקיצת החיים היא בסקלה של רק שש מספרים חום,

כל זה נכון עובדתית, והיא נכון גם לתא הראשון ביקום,

מה שאין כן התודעה, התודעה לא קשורה לגוף כלל, הנה יש לנו גוף אחד עם שני אישיות שונים לגמרי בגוף אחד(בסרטון לעיל) הנה יש לנו מאה אישיות בגוף אחת (בניסוי המחשבתי שלי לעיל)
החיים לא תלויים בתודעה, החיי יכול לחיות בלי תודעה, ויכול לחיות בחיי אחד מאה אישיות כנ"ל,
התודעה יכול למות לפני האדם, והוא בא להאדם יותר מאוחר אחרי הלידה (כחצי שנה בערך,)

המסקנה המתבקשת היא שאין נשמה\אישיות נפרדת שחייה לה לפני ואחרי הגוף,

נכון ששאלת גוף ונפש נשארת שאלה מעניינת, אבל אין בגלל זה להסיק מסקנות רחוקות (שיש נשמה\נפש לפני ואחרי הגוף) שנסתר עם החקירה שלי באשכול הזה,

בואו אולי נסביר את זה כך,

אנו עומדים באולם חתונות, ויש שם מאה שלחנות, וליד כל שולחן מלצר,
כל המאה המלצרים שמים יחד (כל אחד בשולחנו) כלי ועוד כלי, 
הנה כל אחד שם כלי ראשון,
והנה כל אחד שם כלי שני,
אז מיד כל השולחנות קיבלו נשמה = שנים,
והנה שמים כלי שלישי,
אז מיד כל שולחן קיבל נשמה = שלש,
כלומר אחד ועוד אחד ועוד אחד = שלוש, השווה הזה לא המלצר עשה ולא השולחן,  אז מנין הגיע השווה לכל שולחן ??
(אפשר לומר שבאמת  לא הגיע לשם כלום, רק אנו הצופים מחשבנים את החשבון, אבל בכל זאת נראה לנו שביחד שהם שמים את הכלי. משתנה החשבון,)
 
אותו דבר במוח, שיש מוח ?! יש תודעה !!
לא שהמוח עושה תודעה, כמו שלא המלצר והשולחן והכלים עושים את השווה שלוש,

עכשיו ברור לנו שאם נעלמים השולחנות והמלצרים והכלים אין יותר שווה שלוש,
כך שאין מוח אין יותר תודעה,

לדעתי זה  עוד דרך להסביר איזה סוג מציאות היא התודעה, 
אבל להגיע רחוק עד כדי כך שיש מציאות לפני ואחרי ושהאישיות לא תלויה בגוף לפני ואחרי ?! מנין לנו ? 

תוקן על ידי maxmen ב- 28/02/2012 23:20:21

כבר מזמן רציתי לפתוח נושא על הנשמה האם היא כמו "בטריה" או יותר כמו "לוח-אם" והנפק"מ גדולים:
אם הנשמה היא רק "כוח מחיה" אז אין לה זכרונות לכשלעצמה (למרות שיש לה ייחודיות משלה) והרבה דברים תומכים בהשערה הזאת, עובדה שאם ננתק עצב מסוים במוח הבנאדם ישכח משהו או יחליף אישיות - משמע שזה לא נמצא בנשמה. וכן כשלומדים דבר חדש נוספים תאי עצב נוספים שהם בעצם ה"זיכרון". (כמובן יהיו תמיד  מי שיאמרו שבעצם זאת ה"התגשמות" של מה שקורה בנשמה)
מצד שני אם אנחנו מאמינים שהנשמה תיתן דין וחשבון על מעשיה הרי שהיא חייבת לשמור אותם ב"זיכרון" שלה.. או שזה לא באמת הכרחי, לא יודע..
בכל מקרה, כמו שאמרו כאן לא מזמן, אדם שהיה במוות קליני וחוזר ומספר סיפור זה בלתי אפשרי שהרי המוח לא עבד ולא "ייצר" זיכרון באותו זמן ולכן הזכרונות האלה לא יכולים להיות "באויר"...

אני שואל שאלה פשוטה מאוד,
המאה התאים בחמישה הימים הראשונים שהם בחלל, (עוד לא השרשו"התחפרו בתוך הרחם,) חלק מהם בוחרים להיות העובר,
(וחלק מהם השליה וכל מה שהעובר צריך בהמשך עד הלידה) התאים האלה כל תא ותא שווה, (כלומר כל תא בכוח"בפועל יכול להיות מוח או רגל או לב או עין, כי בכל תא יש את כל הדי אן איי, כל ספר"תכנית העוב
מי קובע איזה תא יהיה מה ? התשובה שיש כביכול מסדר"מארגן (= הסימטריה של השק עם כל התאים, כלומר כל תא איפה שהוא נמצא בשק יודע כבר מה הוא יהיה ופועל להיות כזה,)
עכשיו אני יכול (מחשבתית,) להתערב ולארגן את כל התאים שהם יהיו מוח, עכשיו נדמיין לרגע אדם עם מאה ראשים, (כמו הסרטון של הבנות לעיל עם שני ראשים) כל ראש הוא אישיות נפרדת, (כמו בסרטון לעיל, שהם בעצם שני בנות בגוף אחת)
 זה אומר בעצם שהתודעה תלויה במוח, כלומר המוח מיצר את התודעה, התודעה היא תוצאה של המוח ולא הפוך,
מה קשור כול הליך ההיווצרות של המוח לנושא תכונת הנפשיות של המוח?
המציאות היא שכשיש 'מוח' יש תכונות נפשיות(מחשבות, הרגשים, שבסוף גם מיתפתחים לתודעה עצמיית), עכשיו איך נוצר המוח הוא עניין לעצמו, ע"י טבעי או ע"י היתערבות בטיבעי, או אפילו אם יצליחו לייצור מוח זהה בדיוק למוח האנושיי באופן סינטטיי. ברגע שיש כול עניין הניירוניים והסינפסות וכו' והם בפעולה בריאה אז יש תכוניות נפשיית, והשאלה היא האם התכוניות הזאת היא ישירה של המוח הגשמיי או של איזה מציאות רוחניית נוספת הנקראת נשמה וכדומה, שהיא קשורה במוח ומושפעת ומשפיעה איתו, ובה נוצרים המחשבות ההרגשות והתודעות, אין לכל זה כלום אם דרך היווצרות המוח ע"י תא זה או תא זה, ברגע שבשל תנאי הנפשיות או שהיא תוצאה ישירה מהמוח או שכשבשל אז ניקשר עניין מטאפיזיי למוח הפיזיי.

תבין ברגיל אומרים שגוף בלי נשמה הוא כלום"מת,
הכוונה לנשימה, (האוויר החמצן)

תלוי מי אומר את זה, אם זה איש מחקר, בדר"כ כוונתו בלא 'פעילות חיות' תקינה(בלי קשר לנשימה שהיא חלק מפעילות החי), ואם אומר זה איש דת שסובר שהחיים הם ויטאליים ולא מיכניקיים, אז כוונתו לאייזה 'כוח חיים' אריסטוליוסי.

 התודעה לא קשורה לגוף כלל, הנה יש לנו גוף אחד עם שני אישיות שונים לגמרי בגוף אחד(בסרטון לעיל) הנה יש לנו מאה אישיות בגוף אחת (בניסוי המחשבתי שלי לעיל)
מה קשור התודעה המוחיית לגוף? אם יהיה גוף עם שלוש ראשים מוחיים, יהיה שלוש מכשירי נפשיות. ואם יהיה שלוש גופים עם ראש מוחיי אחד, יהיה רק מכשיר נפשיי אחד. הגוף הוא רק המכונית המאפשרת פעילות החי, אין לה כל קשר לנפשיות, רק המוח (ע"י הנערויס סיסטעם) פועל הנפשיות.
החיים לא תלויים בתודעה,
נכון. מי שניפגע אצלו החלקים היותר קריטיים לנפשיות, יכול עדיין להיות חי, ע"י הנוירונג'יקל סיסטעם,
החיי יכול לחיות בלי תודעה, ויכול לחיות בחיי אחד מאה אישיות כנ"ל,
התודעה יכול למות לפני האדם, והוא בא להאדם יותר מאוחר אחרי הלידה (כחצי שנה בערך,)
מה הקשר 'תודעה'? התודעה העצמיית היא רק בגרות של המערכת הנפשיית שכבר נימצאת בעובר במעי אימו.

המסקנה המתבקשת היא שאין נשמה"אישיות נפרדת שחייה לה לפני ואחרי הגוף,

איני יודע איך המסקנה הזאת מיתבקשת. הנפשיות האישיית של כל חי היא תופעה שהנסתר בה רב על הגלוי, היא נימצאת כבר משלב היתפתחות המוח בהיווצרות העובר, גם עובר שומע ומגיב לאור, זה לא תגובות נוירולגיות סתם(כפעולת הלב למשל) יש אצלו הישמעות והיראות כאצליינו, אלא שאין בו התודעתיות לזה, עד גיל מאוחר. ועל הנפשיות הזאת השאלה האם היא תכונת המוח או תכונת עצם רוחניי נוסף על המוח.

נכון ששאלת גוף ונפש נשארת שאלה מעניינת, אבל אין בגלל זה להסיק מסקנות רחוקות (שיש נשמה"נפש לפני ואחרי הגוף) שנסתר עם החקירה שלי באשכול הזה,
מסכים שאין להמציא ללא צורך עוד מציאויות נוספות על הצורך. רק לא הבנתי מה קשור לחקירתך.



אבל להגיע רחוק עד כדי כך שיש מציאות לפני ואחרי ושהאישיות לא תלויה בגוף לפני ואחרי ?! מנין לנו ?
כנ"ל, אם שאלתך מנין לנו, זה שאלה טובה, רק שיענו לך סוברי ה'נשמה' סיבות למה הם מניחים קיומה. אבל כל המשלים האלו, לא מבין מה קשורים לכאן, הם טוענים שברגע שיש מוח(ולא משנה איך נוצר ע"י אבעי, ע"י סינטטי" ע"י מלצר) הוא בית מושב ראוי להיתקשר עימו, מציאות מטאפיזיקס(בלי שנדע בדיוק איך), והמציאות רוחניית הזו, היא בעלת המחשבות ההרגשות, עד לההתפתחות תחושיות ה'אני'(שהיא המוצר השלם של ה'תודעה העצמיית'),
ודרך אגב, כיום כימעט ברור שיש מיני בעלי חיים, שגם בהם יש 'תודעה עצמיית' בסוג קלוש, כך ניראה מתגובותיהם וכדומה,
אלא כפי שטענתי לא ה'תודעה עצמיית' היא המכרחת את המציאות הרוחניית, כי אם עצם ההיפעלות הנפשיית, כשקוף מחשב איך ישיג את סיפוקו במזון או בשאר דברים, יש כאן היפעלות חישובית נפשיית(זה לא קומפיוטער, יש כאן מציאות נפשית נוסף על סידור הניירוניים במוח), כשגוף אוכל ונהנה, יש כאן היפעלות נפשית מובהקת (גם אם אין לו התודעה האישיית של 'אני נהנה'), ועל זה השאלה איך ההיפעלויות הללו, בנפש מציאותית רוחניית, או תכונת המוח באופן שלא כ"כ ברור.

ניסיון אחרון,

לפני המחקר ועם דעות קודמות שלנו, היינו אומרים כך,
נולד תינוק עם ארבע ידיים, אז כיף לו אבל הוא אותו תינוק עם אותו אישיות וחיות,
נולד תינוק עם ארבע עיניים, אז אולי כיף לו אבל הוא אותו תינוק עם אותו אישיות וחיות,
נולד תינוק עם שלושה פיות, אז אולי כיף לו אבל הוא אותו תינוק עם אותו חיות ואשיות,
שנולד תינוק עם שני ראשים, אז אולי כיף לו אבל הוא אותו תינוק עם אותו אישיות וחיות,
אף אחד לא חשב שאפשרי שני אשיות בגוף\תינוק אחד, (מה שאין כן החיות (הלב והראות ) שם. הם אחד אפי שיש שני אשיות,)

ולמה לא חשבו כך, כי נתנו את החיות והאישיות לגורם מבחוץ, ואז עשו שני דברים 1, חיברו את האשיות לחיות ועשו אותם כאחד, 2, וכמובן הגורם במחוץ,
הטעות האנושית הפילוסופית היית בזה שחיברו ביניהם,
יש חיות שהגורם הראשון הוא התא חיי הראשון באבולוציה, וממנו מתפתח כל החי ביקום,
ויש תודעה, שמתפתח במוח,
והם שני דברים לא תלוים זה בזה, והם שני דברים שאין לאנושות הסבר מהי,

למעשה, האנושות לא יודעת איך החי חי, כלומר עד היום עוד לא מצאו את סיבת התא החיי הראשון, (ולכן לא יודעים לעשות זאת במעבדה)
וגם לא מבינים מהי התודעה,

באשכול הזה רציתי להוכיח דבר אחד,
שאין נשמה = חיבור בין חיות לתודעה ושהם לא מבחוץ,
איך הוכחתי זאת ?!
1, שיש שני אשיות בחיות אחד, ואפשר לעשות (מחשבתית) מאה אשיות בחיות אחת)
2, החיות עצמו חייבת לעבור משכפול מתא הראשון ביקום, (אין פתאום הדומם התחיל לחיות, במילא הם לא מבחוץ, רק כלפי הראשון אפשר לומר שהיה נס, כמובן עד שנדע ונצליח לעשות זאת במעבדה)


ולכן פילוסופית החשיבה צריכה לחזור לחשיבת התורה במקור,
שזה אומר אין נשמה אין עולמות רוחניות,
יש עולם הזה והאלוקים ברא אותם ונתן לאדם, ומי אותו רגע מתחיל ההצגה הגדולה, האם בני אנוש יצליחו להיות כאלוקים או לא, לדעתי תורת האבולוציה מקדמת את בני אנוש להיות כאלוקים, מקרבת את בני אנוש לתורה המקורית, מקרבת את בני אנוש לאלוקים, ותתגשם במהרה "ותמלא הארץ דעה את השם" ורק תישאר לנו להודות לו, כמו שאמרו חכמינו זצ"ל בעתיד לבוא יבטלו כל המצוות חוץ מהודיה, כלומר נודה לאלוקים על ההזדמנות להיות כמוהו, יוצר ובורא ומטיב עם הזולת,