המימד "החברתי" הינו חלק מהדת?

ירוחמשם
אני לא יודע אם זו כוונת פותח האשכול אבל אם כבר פתחת את הנושא אי אפשר לו לעבור ללא תגובה.
הטענה שמאות אלפי אנשים הפגינו בכל הארץ רק כדי להפיל את הממשלה ולא בגלל המצב הכלכלי של המדינה היא, אפעס, קצת תמוהה.

http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&frm=1&source=web&cd=2&ved=0CC4QFjAB&url=http%3A%2F%2Fwoland.ph.biu.ac.il%2Fuploaded%2F227.doc&ei=X29LT5GOC8XJhAfBmfmHDg&usg=AFQjCNF8I6H7TlNZI8vRPjpTKILgzbENXQ

ירוחם,
אני חושב שהענין שאתה מעלה חשוב , כי דומני שהדרך של התורה מכוונת ע"מ לפתור עוולות חברתיות שונה בתכלית מזו של המהפכנים בצרפת (רובספייר ודומיו) והקומוניסטים (המהפכנים אף הם) ברוסיה. 
ומכאן תשובה לשאלה מדוע לא השתתפו רוב הדתיים במחאה של הקיץ, גם אם סביר שהדבר לא נעשה לגמרי במודע כבר נאמר "אם לא נביאים הם בני נביאים" 

 אנסה לסכם בקצרה את ההבדל לענ"ד בין הגישות, במהפכנות נוסח אירופה הסיסמאות על צדק הם כלי לצרכים פוליטיים (בלי להיכנס לשאלה האם נעשה בו שימוש ציני או שהדבר נעשה בתום לב ומתוך אמונה שרק כך צריך או אפשר וכו')
 לעומתה הרגישות של התורה לצדק ולמשפט אינה תלויה בהקשר פוליטי, וגם כאשר גלינו בין האומות בכל קהילה היתה דאגה לצדקה וכו' (גם אם לא תמיד באופן הכי מושלם)  באשר עיצוב החברה וניהולה בדרכי יושר הוא מטרה עצמית עוד לפני שהיא ממונפת למטרות מדיניות רחבות יותר שלצרכיהן נועדה הפוליטיקה.

שתי הערות.

א. המצוות שבין אדם לחברו תמיד סבלו. ראו בנביא שצועק עליהן. ועד היום.

מה ניתן לעשות? אולי לכתוב ספר בסגנון החפץ חיים על זהירות בגזל, חובת תשלום שכר שכיר, איסור לקחת חובות בלי שיש ממה לשלם, ועוד.

ב. לא הבנתי מדוע השתתפות בהפגנה היא סימן למעורבות וסיוע לזקוקים. אבל כנראה איני מכיר מספיק את טיבה של הפגנת האהלים אלא רק משמועות.

נא לא לפתח את הנושא השני בסעיף ב'. יש מקום לשאול מדוע השתתפות בהפגנה תהיה חשובה יותר מאשר מעשים מעשיים יותר. אך דיון במניעים הפוליטיים של הפגנה זו או אחרת הוא ממש מחוץ לתחומי הענין המוגדרים של הפורום שלנו.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

מיימוני,
אין ספק שיותר מודעות לחשיבות של הדברים האלו  היא חלק בסיסי ומשמעותי שמוביל לקיומם, אבל לשם כך לא די בכתיבת ספר שמסביר איך צריך להיזהר מגזל, אלא באופן משמעותי יותר להבין את הסיבות לכך שצריך להיזהר מכך , באופן שקצת יותר עמוק וממשי מ"ככה התורה אומרת" או "כי זה לא יפה" "כי הצד השני מסכן" כי אלו סיבות שאנו יודעים שאינן מספיקות לאדם שמאוד נצרך לכסף, או שמאוד מתאווה לעוד כסף. (ודוק שמהותית אלו שני דברים שונים, אך בהרבה מקרים האחד מהווה תירוץ לשני, כי רבים שמעשית לא כ"כ חסר, להם בטוחים שהם ממש צריכים שיהיה להם בית/רכב/הון יותר טוב/יפה/נחשב מאשר לחברם...) 
דומני שכדי לעשות כך הכרחי להבין עקרונית את היחס בין  תפקידו של הכסף והשליטה (כידוע הם הולכים ביחד) שניתנו לאדם על מנת לבנות את העולם וזאת כמובן גם ע"י סיוע לאחיו הנצרכים (עדיף באופן שגם מביא לבנין העולם, כפי שמביא הרמב"ם, שמעלות הצדקה העליונות היא לסייע לשני לעמוד בזכות עצמו) לעומת הטעות הנפוצה שסוברת שהכסף והשליטה מראים משהו אמיתי על טיב האדם שאוחז בהם , שממנו נובע החשש שאם יפסיד כסף (או יראה פחות מחבירו), מעמדו בחברה יתערער והוא ישלם על כך מחיר כבד , ולא רק בענין הנקודתי שהוא יאלץ לאכול אוכל קצת פחות משובח וכד'.
כמובן שמסר כזה רלוונטי לחברה לא פחות מאשר לאדם הפרטי, ואגב הוא כמובן רלוונטי לא מעט לענין הפורים הממשמש ובא אלינו. כגון הקדם שקלך לשקליו, וכינוס ואיחוד היהודים זה לזה כמשקל נגד לכח הפוליטי והממוני הרב שהיה ביד שונאי ישראל, וכד', והשתא דאתית להכא אני אל רואה היתר לעצמי להתעלם מהמצב הנוכחי של היהדות החרדית והנהגתה שבמקום לעסוק בכך מנסה כל מיני הבלים ותכסיסים פוליטיים , כדי להשיב את גזירת הצבא ביחס לתלמידי הישיבות על כנה, נראה שכמה מה"גדולים" שכחו שהם אלו שאומרים לעבוד אצל הקב"ה ולהנהיג את הציבור שלהם בהתאם לכך, במקום זה הם רותמים את הקב"ה למטרות הפוליטיות-דתיות (שזה חיבור מסוכן לא פחות מזה של ההון עם השלטון כידוע) שהם בדו מליבם , או הבינו ע"י ניתוח לא נכון של מקורות בתוספת מלוא החופניים /לא לומר מלוא הבית :-( קטנות אמונה , וכך הם גם נכשלים בהנהגתם (כבר הרבה יותר מדי שנים) וגם הבעיה עצמה רק מתעצמת, ואין להאריך , ואלמלא חשתי חובה לכתוב את הדברים הייתי שמח מאוד להימנע מהם, אלא שאין הצר שווה בנזק המלך, ודי בזה.

היהדות היא לא דת במילא שאלת האשכול במקומה וזועקת עד השמים, לו היו נביאים היום בוודאי היו בראש המערכה,
בעיני דפני ליף היא נביאה, מייקל זקסון היה נביא, וליפא שמלצר גם נביא,

מקס,
חז"ל הפכו את היהדות לדת ושללו נביאים (אם או בלי מרכאות...) מהסוג שאתה מציע , אגב הבולט שבהם היה אותו האיש שאח"כ הדת שקמה בהשראתו נקראה נצרות.
               רק לשם ההבהרה זה לא שאני בהכרח מקדש לגמרי את התהליך שחז"ל עשו בהקשר הזה, אבל עם שלילת הגישה ה"נבואית" הזו כשיטה שמהווה תחליף לתורה סדורה אני בודאי משתתף. נבואה או סתם אמירות "חובקות עולם" (למי שחושש מלקרוא לאמירות כאלו בשם נבואות , על כל פנים לדידי אפשר לקרוא להן נבואות, גם אם בהחלט ייתכן או אפילו די מסתבר שחלק או רוב הנבואות האלו עלולות להתברר כנבואות שקר...) יכולה ואפילו צריכה להיות מניעה של תהליכים רוחניים וחברתיים, אבל היא לא יכולה לפתור את הבעיות היסודיות הלכה למעשה, היא יכולה לתת תפיסה מחודשת וכיווני חשיבה אחרים, ובהחלט גם להעניק תקוה לכך שאפשר לשנות את מצב שמצריך תיקון ושיפור, ועי"ז לייצר מוטיווציה חברתית לשינוי, אבל היא לא יכולה להיות תחליף לשינוי עצמו, שינוי שיעשה בפועל רק ע"י שילוב של הרצונות השונים עם האינטרסים הכוחות והאילוצים השונים המצויים בכל חברה אנושית באשר היא, ובאופן מורכב קצת יותר בחברה היהודית לגווניה השונים.