פרוטגורס

<אכן, מסיבה זו בדיוק, לא פרסמו שופטי ביהמ"ש העליון המודחים תשובה מסודרת ועניינית לפסה"ד המנומק של הנשיא הנבחר הרב רחמים מזוז וחבריו בהרכב האנונימיים בדבר זכאותו המוחלטת של רבי אריה דרעי. מפני שהיא היתה מגלה שהוא עולה עליהם בידיעת ההלכה>

חבר יקר, חג הפורים רק בעוד שבוע ואתה כבר בגילופין, האם אתה מנסה לרמוז שאתה זריז ומקדים?

מה הם דברי ההבל שפלטת? הרב גורן לא היה חייב לפרסם מי היו הדיינים שישבו אתו. נקודה. אין הלכה כזו שבדיני איסור והיתר יש לאדם זכות לשאול את הפוסק: מי ישב אתך, אתה רוצה לקבל את פסקו של הרב גורן-קבלו, ותחתן עם בתם של אלה שהותרו- אם הם ירצו אותך, הוא עשה טובה שהוא פירסם את נימוקיו,  אינך רוצה לבלם אל תקבל ותפסיק לקשקש על הנשיא הנבחר הרב מזוז. שאינו עניננו ונושאינו, השאלה שלפנינו היא כיצד פוסקים הלכה בימינו.  

________________

ייתכן

<כדי להיחשב תלמיד חכם, יש להימנות על חוג מסוים>

וכדי להיחשב חכם, יש להתרחק מחוג מסוים זה.

________________

מושקין

<ללא ספק - אמר הרבי - ויתור זה של גורן על ההלכה הוא רק הראשון, וללא ספק יפנו אליו ל"מצוא היתר" ל"בעיות" הלכתיות נוספות, כמו נישואי כוהן עם גרושה וכדומה>

שפתיים ישק.

למה הוא לא חשש שמחרתיים הוא גם ימצא היתר לאדם לשאת אשת איש, ע"י שימצא פסול בקידושי הבעל?

לתשומת לבך:

לומר שלומר שהרב גורן ויתר על ההלכה, הוא כמו לומר שמי שהתיר עגונה, הוא מקיל בדיני אשת איש.

דוגמה לזה מצאתי בשו"ת חלקת יעקב (יורה דעה סימן לה) שבנוגע להיתר החזו"א של חלב "עכו"ם" בפיקוח ממשלתי, כתב:

"והנה סיפר לי הרב הה"ג ר' משה סאלאווייטשיק, נכד הר"ח, שהוא שאל להחזו"א ע"ז שאומרי' עליו שהתיר חלב עכו"ם, והשיב בזה הלשון מה עוד יאמרו עלי, בקרוב יאמרו עלי שאני מתיר ח"ו גם א"א". 

על סיפור זה כתב הרב קלמן כהנא ב"האיש וחזונו", (מהדורא שניה, תל אביב תשכ"ד עמוד קלב הערה 3x):

"ועיין … והנה מסיק מזה הגהמ"ח שהחזון איש חזר בו מהוראתו בענין חלב עכו"ם, ולא היא, כשם שאילו התיר במקרה מסויים עגונה אי אפשר לבוא ולאמר שהתיר חלילה אשת איש, כן אם התיר בתנאים מסויימים אבקת חלב אין לומר חלילה שהתיר חלב עכו"ם אלא שאין בזה דין חלב עכו"ם, ודבריו בזה ברור מללו".

הערת בינים
קראתי קצת את משיב המלחמה של הרב גורן והתפעלתי. יהודי נכנס להלכות שלא דברו עליהם כמעט אלפים שנה ועשה עבודה מרשימה. נא לא לזלזל. ואם בעמידה מול שלטונות עסקינן, מי כמוהו עמד מול שלטונות הצבא בנושאי שבת וכשרות בתקופות הקשות של השנים הראשונות של המדינה?

פרוטגורס

לא הבנתי מה המשטרה שייכת למקרה.

קראתי את הודעותיך.

כתבת

לפרוטגרס

שלום רב לכל המתדיינים,
סליחה שהשתמשתי קודם לכן בשירותיו של הרב מיכי.
התערבותו של הרב גורן בעניין האח והאחות לא היתה הראשונה בענייני אבן העזר, ודומני שיש לראות אותה על רקע התערבויות אחרות שלו. לעת עתה אזכיר רק את פרשיית הלן זיידמן, בה גייר הרב גורן בין לילה אשה שטענה שגויירה בגיור רפורמי. להבנתי, המניע של הרב גורן בהתערבויות השונות שלו היה החשש שאם לא יעשה כן, הרי שתהיה זו חומרה דאתי לידי קולא, באשר המדינה תפריד את הדת מן המדינה, ויהודים רבים יחיו חיים הרחוקים מההלכה היהודית. במקרה הלן זיידמן החשש היה מפני אישור גיורי רפורמים בארץ, ובמקרה האח והאחות החשש היה מפני הפקעת סמכותה של הרבנות בכל הנוגע לענייני אישות (אני מדגיש, איני כותב כאן מה דעתי בסוגיות אלה, אלא איך אני מבין את עמדתו של הרב גורן).
הרב גורן היה מצוי מאוד בפרטי המקרה, ובפסק הדין שלו פירט עובדות חדשות רבות שלא היו בידי בתי הדין קודם לכן. כאשר מתחדשות עובדות יש מקום לבית הדין לדון, על אף שבי"ד בדברי חברו לא דייקי.
המעיינים בפסק הדין ימצאו הנמקות הלכתיות הן לעצם הדיון, והן להעלמת זהות הדיינים. החוברת מצויה בספריות, והמעוניינים מוזמנים לבדוק לפני שמוציאים לעז.
אמנם, לכאורה היו יכולים להיתלות באילנות גבוהים, גדולי הדור דראשית שנות השבעים. אולם כפי שכבר כתבתי, רוב ככל מתקיפי הרב גורן, ועד כמה שאני זוכר בכלל זה הודעתו של הרב גדליה נדל שצוטטה לעיל, לא קראו את דבריו, ויצאו למעמד ה"קריעה" עוד קודם שדבריו נודעו ברבים (איני יודע אם התנהגות זו עומדת בגדרי חושן משפט של גזירת דין קודם לשמיעת שני הצדדים). ראיה לדבר, שהם יצאו בכרוזים והודעות יום לאחר פרסום ההיתר, אך חוברת פסק הדין פורסמה רק כחודש מאוחר יותר.
על כן, דומני שהמחוייבים להלכה, ולפחות ליושר האינטלקטואלי, יעשו נכונה אם יבררו את הדברים המודפסים וגלויים לעין כל, קודם שמוציאים לעז מחדש.
לגבי סמכות בית הדין שהקים הרב גורן להפקיע, הרי כל הרעיון של בית דין לערעורים אינו קיים בהלכה, והוא המצאה של הרבנות הראשית. מעתה, הדוחה את המוסד הזה צריך לבטל את בית הדין הגדול. מאחר והג' ריש"א ישב בבית הדין הזה, יש לומר  שבאופן אישי הוא חושב שניתן לחדש חידוש הלכתי המתיר לבית דין אחד לשמש ערכאה לערעור על פסיקת בית דין אחר. מעתה, מדוע יהיה כוחו של הרב גורן בחידוש אינסטנציה לערעור קטנה מזו שהיתה לרב קוק ואחרים בייסוד בית הדין הרבני הגדול?
אגב, הנגיעות הפוליטית שכולם מתייחסים אליה כאן כאל מובנת מאליה, יכולה להתפרש גם להיפך: הרב גורן היה בעל קשרים פוליטיים, אותם  הוא ניצל לטובת ההלכה. מי קבע שיש לראות את גולדה מאיר (או זהבית ממילווקי) ואת משה דיין (או הבקי בסדר נשים) כחכמים שסידרו את הרב גורן, ושמא זה האחרון הוא שניצל אותם למלחמה נגד גדעון האוזנר ושאר ליברלים?
שבת שלום,
פורים כשר ושמח,
אביעד י' הולנדר

האם חזר בו הרב עובדיה יוסף?

מתוך הספר שר התור בפורום הנה ימים באים תחילת היריבות בין הרב עובדיה יוסף לבין הרב שלמה גורן, נולדה עוד לפני ששניהם מונו לתפקיד הרב הראשי לישראל, בשנת 1970, במחלוקת אודות אלן (רות) זיידמן.   אלן זיידמן, הייתה נוצריה שגדלה במרילנד, בארצות הברית, שם התקרבה לקהילה היהודית והתגיירה בגיור רפורמי. היא עלתה לישראל וביקשה להירשם במשרד הפנים כיהודיה. פקידי המשרד, שאז היה בשליטת המפד"ל, סרבו וזיידמן עתרה לבג"צ. מאיר שמגר, אז היועץ המשפטי לממשלה, כתב חוות דעת, לפיה עמדת המדינה היא, שיש להכיר בגיור הרפורמי. שלמות הקואליציה עמדה בספק. הרב גורן נחלץ לטובתה של ראש הממשלה גולדה מאיר וכינס בית דין מיוחד שגייר את זיידמן. גורן ביקש להגן גם על מוסד הרבנות ולא להוביל את בג"צ לקבוע תקדים, שלמעשה יכשיר את הרפורמים.   מבצע הגיור היה גיסו של הרב גורן, הרב שאר ישוב הכהן. טבילת הגיורת בוצעה על ידי גיסתו של הרב גורן, אשת הכהן. עוד באותו השבוע פסלו רבנים חרדים בבית הדין הרבני הגדול את הגיור, בשל מה שהם הגדירו שורת סיבות וקשיים הלכתיים. עליהם, נוסף גם הטיעון שמדובר בגיור שלא נעשה במערכת המקובלת של בתי הדין הרבניים.   הרב גורן פנה לרב עובדיה יוסף וביקש את עזרתו באישור הגיור. הרב עובדיה יוסף שכיהן בתפקיד אב בתי הדין הרבנים של תל אביב, נרתם למשימת פתרון הבעיה. הוא כינס בביתו בית דין מיוחד עם הרב גורן ואישר את גיור זיידמן ושני ילדיה.   המשבר הקואליציוני נמנע, אך הרבנים גורן ויוסף הושמו באותה סירה ורבנים חרדים שפכו לעברם ים של קיתונות. הרב עובדיה יוסף, שעמדת האסכולה החרדית הייתה חשובה לו, פרסם גילוי דעת בנושא בעיתון "המודיע", ביטאון "אגודת ישראל", בו הסביר כי הוא לא גייר את זיידמן, אלא רק אישר, או תיקן, את מה שכבר ביצע הרב גורן באמצעות בית דין צבאי. "לאור הפרסומים בעיתונות שכוללים אי דיוקים באשר לגיורה של גברת זיידמן, מצאתי לנכון להעמיד את הדברים על דיוקם", כתב הרב עובדיה יוסף ביומון החרדי, במודעה במימונו.   הוא הסביר, כי בית הדין בראשות אותם רבנים שבעבר קבעו כי אי אפשר לגייר את זיידמן, שהתכנסו הפעם וגיירו את האישה, מתוך בירור נוסף בהלכה ולא בעקבות לחץ פוליטי, או פסקתי כזה או אחר. בבית הדין המאשר, ישבו שוב הרבנים שלמה גורן, יהודה שולמן ואברהם זמל, שפסקו את דעתם לאחר שהשתכנעו כי זיידמן "קיבלה על עצמה עול מצוות כדת וכדין לפני גיורה".   הרב התייחס לכך שאומנם גברת זיידמן נמצאת בקיבוץ לא דתי, אבל הוא חקר וגילה שהיא צמחונית. משמע, שאין כל בעיה שתביא לידי מכשול מאכלות אסורים, כפי שהצהירה בעצמה בפרוטוקול שנערך לפני גיורה. וכן, היא הצהירה "לשמור שבת כהלכתו ולהשתדל לקיים את כל מצוות התורה".   בדיון מיוחד שלף ספר הלכה של הרב צבי הופמן, רב ידוע בגרמניה, שעמד בראש סמינר בברלין ודן בעבר במקרה דומה. הרב יוסף הוציא למעשה את הרב גורן ורבנים אחרים מהתסבוכת הפסיקתית אליה נקלעו וצבר נקודות זכות בציבור הכללי.   שיתוף פעולה בטיפול בתיק הלכתי קשה זה, הייתה רק פרשת חימום לתיק בעייתי אחר, שבמרכזו עמדו שני הרבנים גורן ועובדיה: פרשת האח והאחות. פרשה, שהובילה לבחירתם של שני הרבנים לתפקיד הרב הראשי ואחר כך סכסכה אותם זה עם זה, לתקופה של עשור, בו כהנו זה לצד זה ברבנות.   אז מהי אותה פרשת האח והאחות? בפסקה אחת: הפרשה עסקה באיסור שהטיל בית הדין הרבני על גבר ואישה (אח ואחות), שביקשו להינשא כל אחד עם בחיר ליבו, בעוד שעל פי ההלכה הם לא יכולים להתחתן מאחר והם מוגדרים ממזרים. ממזר הוא אדם, שאמו ילדה אותו כאשר לא הייתה בקשר נישואין עם האב הביולוגי שלו. וזה היה הספק גם לגבי אמם של האח והאחות.   בית הדין הרבני קבע, כי אח ואחות צעירים, לא יוכלו להתחתן ולהקים בית בישראל. הנימוק: אם הצעירים לא התגרשה כחוק (כהלכה) מבעלה הראשון לכן, היו נישואיה השניים, לאביהם של האח והאחות, בלתי תקפים. לפי ההלכה, נחשבים ילדים שנולדו לאישה נשואה מגבר שאינו בעלה, ממזרים.   פרסום הפרשה גרם זעזוע בציבור. הסיפור הביא להתנגשות מושגים במדינה דמוקרטית חילונית שמתהווה בשנות העשרים לחייה. מדינה בה לא היה קו מפריד ברור, בין סמכות ההלכה לחוק ולמה שבניהם. החוק ההלכתי, לפיו בנים ייענשו על חטאי אבותיהם, לא התקבל על הדעת אצל רוב הציבור החילוני בישראל.   ולסיפור המלא: הכל החל כאשר חוה, נערה יהודיה בת למשפחת חסידים אמידה מהעיירה לוקוב בפולין, התאהבה בולק, בן למשפחה נוצרית שסחרה בחזירים. חוה עזבה את בית הוריה והצטרפה לולק ולמשפחתו. היא התנצרה והזוג נישא בכנסיה.

noamzaig

נשלח ב-7/9/2009 11:01

הבושה לאב האמיד הייתה גדולה. הוא החל במסע שתדלנות שלבסוף החזיר את בתו לחיק היהדות, ואפילו שכנע את הבעל להפוך ליהודי, והוא אכן נימול והתגייר. לאיש לא היה ברור באיזה אופן הוא נימול וכיצד התבצע הטקס, אם התבצע כדת וכדין אם לאו. כמו כן איש לא ידע במדויק, אם התנצרותה של חוה והחתונה נעשו מכפייה או מרצון.   מכל מקום, השניים נישאו שוב, לא ברור אם כדת משה וישראל. לימים, עלו הוריה של חוה, יחד אתה, עם ולק ועם הבן שנולד לזוג, לישראל.   בארץ, נפרדו חוה וולק. הוא התנצר שוב. חוה נישאה ליהודי בשם יהושוע לנגר, בלי שקיבלה גט מבעלה הראשון. נישואיה נערכו כדת וכדין בידי רב מוכר. מנישואין אלה נולדו חנוך ומרים, האח והאחות, ייחוס משפחתי שהפך לשם קוד עבור פרשה שהסעירה מדינה שלמה.   שבע שנים לאחר נשואי השניים, ביקש ולק להתגרש. השניים העניקו גט הדדי, אולם בית הדין אסר על חוה לחיות עם בולק או עם לנגר, שמאוחר יותר כבר נפטר.   הבעיות התעוררו, לאחר שחוה ביקשה להינשא בשלישית. היא אומנם זכתה בהיתר נישואין, אך אז גילו הרבנים, שעליהם לדון במעמדם האישי של שני הילדים.   שלושת הדיינים גולדשמיד, בבליקי וקרליץ, מבית הדין הרבני בתל אביב, פסקו בראשונה, כי חנוך ומרים הם ממזרים ופסולים לבוא בקהל ישראל. שכן, הם נולדו לחוה בהיותה נשואה לבעלה השני, וטרם התגרשה מבעלה הראשון.   הרבנים העדיפו להחמיר. נוצרה בעיה להוכיח את ממזרותם של חנוך ומרים. בית הדין אסף נתונים לגבי ספק יהדותו של ולק ועל כך שחזר לנצרות, העדים לחתונתם נפסלו ונמצאו פגמים נוספים באסמכתה ליהדותם.   הרב גורן ערך מחקר מקיף וקיבץ שורה של דרכים הלכתיות להתיר את ממזרותם הסבוכה של האח והאחות. במחקר הזה, אותת הרב גורן לראשי מפא"י, שהוא, אם יתמנה לרב ראשי, יפתור את הפרשה ויפסוק לקולא. היה זה איתות ברור למפלגת השלטון ושם, במפא"י, קלטו היטב את המסר. מסר, שחודד בעיקר לאחר שהרב ניסים ניסה לפתור את הבעיה, אך לא הצליח להרכיב בית דין רבני שבו ישבו דיינים שיסכימו לפתור את הבעיה, מחשש לחרם רבנים חרדים.   התנגדותם של הרבנים החרדים, אשר אותה גם הוביל הרב הראשי אונטרמן, הביאה לתודעה הציבורית מחלוקת פוסקים, שהתנגשה בשאלה הגואה באותם ימים: שאלת דת ומדינה. דעתו של הרב עובדיה יוסף הייתה, כי יש לדון בעניין בהרכב מורחב, אך כמו שהעניין נראה, אין לשחרר את האח והאחות מממזרותן.   הפרשה נגעה לליבה של ראש הממשלה גולדה מאיר ומחול השדים, העלה את הנושא לסדר היום הציבורי. הבחירות לרבנות הראשית עמדו בפתח. האם תבחר הנהגה שתתיר את האח והאחות, או כזו שתשאיר אותם בממזרותם, שאלו כולם.   בירור סוגיה זו, הצטרף לבקשת כולם, לבירור הסוגיה העקרונית: האם דרכה של הרבנות בישראל להחמיר בין, או לבוא לקראת הציבור ולפעול בדרכו של הרב גורן, למרות שזוהי דרך מנוגדת לרבנים חרדים "קיצונים", אפילו במחיר "כיפוף ההלכה".   הרב ניסים זעם על כך שבתי הדין השונים, לרבות בתי הדין הרבני הגדול, קבעו כי מדובר בממזרים ולא היו מוכנים לדון מחדש בנושא. הוא הציע להקים בית דין מיוחד. "כל החלטה תהיה מיוסדת אך ורק על ההלכה", אמר ניסים אבל בכל זאת יוזמתו לא מצאה תומכים. הוא אמר כי ישנה תחושה קשה, שהדיינים יושבים בהרכבים השונים, אוטמים את עצמם גם מבקשה אלמנטרית לחזור ולבדוק פרשה כה אומללה.   באחת ההתייעצויות שקיים הרב עם חברי מועצת הרבנות הראשית בעניין האח והאחות שרר מתח רב. ישבו שם הרבנים ז'ולטי וגולדשמיט. הוא מסר להם ספר ובו כל התשובות והפסקים בנושא שכזה וביקש מהם לעיין במקורות ולפסוק את פסקם. הם לא מילאו אחר דבריו, ולמעשה התעלמו מהמלצותיו, תוך שהם סותרים את טיעוניו בביסוסים אחרים, שלדבריו היו "שלא על פי יסודות המשפט העברי". הרב התפרץ לעברם: "הלוואי שיהא מורא שמים עליכם כמורא בשם ודם". מאז, נרשם נתק מוחלט בין הכוחות.   ראש הממשלה גולדה קיבלה לפגישה בלשכתה את האח והאחות. היא התרגשה עד דמעות למשמע סיפור תלאותיהם. אחרי הפגישה שיתפה את הסובבים, במסקנה הנחרצת אליה הגיעה: "על כס הרב הראשי חייב לשבת אדם מתקדם בדעותיו, שידע להגביר אחדות בעם".   במישור הפרלמנטרי הולידה פרשת הממזרים הצעת חוק של ח"כ גדעון האוזנר מהליברלים להנהגת נישואים אזרחיים לפסולי חיתון. בניגוד לעמדת הנהגתה ההיסטורית של מפ"ם, הוחלט לתמוך בהצעה.   איום משבר קואליציוני ריחף מעל לממשלת גולדה דיין והם פעלו לטרפוד החוק. עכשיו, נותר רק פתרון אחד: שהוא אחד משבעים הפנים שהתורה מציעה. גולדה תמכה באופן תקיף בגורן. היא השליכה בו את כל יהבה. היא איימה שאם גורן לא ייבחר, היא לא תמשיך לשמש כסכר המגן על הרבנות והדת מפני הדרישות לקצץ מסמכותן.   גולדה תקפה את הצעת החוק לנישואין אזרחים. היא התראיינה לעיתון "במחנה" ואמרה: "הרוצים נישואין אזרחיים, איך יתייחסו לבן שלהם שירצה להתחתן עם בת מנישואין אזרחיים? אני רוצה לדעת מה יהי פה כשהנישואין יהיו חופשיים? האם לא תגיד משפחה דתית שבתה לא תתחתן עם הבן הזה מפני שהוא נולד להורים שהתחתנו בנישואין אזרחיים? איך נקפוץ מעל מחסום זה? המצב חמור ומוכרחים לחפש תרופה. אני עדיין רוצה לחפש פתרון יחד עם החלק הדתי במדינה. להפריד זה קל, אך הרבה יותר קשה להחזיק את הדבר שלם".   בתום ישיבת הממשלה, שר הביטחון משה דיין נפגש עם הרבנים הראשים כשלידו בן גוריון שר הביטחון הראשון של ישראל וצמרת המערכת הביטחונית. דיין, איש צבא ותיק, פתח את דבריו במסקנות. "אני רוצה פתרון לבעיית האחים לנגר", פסק. הרב יוסף העיד, כי שר הביטחון דיין התקשר אליו והבהיר לו חד משמעית: "אותי לא מעניינת ההלכה, אני רוצה שהבעיה תפטר".   בכל הסיפור המסובך הזה, היה פרט חשוב נוסף. האח והאחות היו מזכיריו של שר הביטחון דאז, משה דיין. ללשכת הרב גורן, הגיעה גם פנייתה של ראש הממשלה גולדה מאיר, לפתור את הבעיה של האח והאחות.   גולדה העמידה באופן לא רשמי, בראש מטה הבחירות לרבנות של גורן, את שר המשפטים יעקב שמשון שפירא.   העיתונאי מתי גולן, כתב ביום הבחירות: "זוהי אולי החשובות ביותר מאז קום המוסד הרבנות בתקופת השלטון הבריטי. ללא שמץ של הגזמה, ניתן לומר שמעולם לא הייתה הברירה בין המתחרים על כס הרבנות הראשית קוטבית וברורה כל כך ואף פעם בעבר לא היו צמודות לבחירתו של מועמד זה או אחר השלכות אפשרויות כה מרחיקות לכת ביחסי הדת והמדינה".   כולם פחדו ממחטף, שיעיב על בחירת הרבנים הראשים. עד כדי כך, שתיקם של האח והאחות לנגר, הועבר על ידי הרב הראשי הספרדי יצחק ניסים לכספת של סניף בנק לאומי בירושלים, עד שיוכר למי למסור את התיק. שני הגופים המרכזיים דרשו את התיק: בית הדין הרבני בפתח תקווה, שעמד בקשר ישיר עם הרבנים החרדים ושזכה לתמיכתו של הרב הספרדי של תל אביב, הרב עובדיה יוסף ולשכתו של רב ראשי אשכנזי בתל אביב, הרב שלמה גורן.   הבחירות לרבנות הראשית התקיימו בז' בחשוון תשל"ג והוכרעו לטובת הרב גורן והרב יוסף. התיק הועבר לבית הדין הרבני בירושלים. הרב עובדיה הורה למזכיר בית הדין הרבני הגדול שלא לשחרר את התיק של בני משפחת לנגר ממזכירות בית הדין לשום אדם, גם לא אם מדובר ברב הראשי, כל זאת ועוד, כל עוד אין אישור משני הרבנים הראשים לכך. היה ברור, שעד שפרשת האח והאחות לא מסתיימת, לא יתקיים האירוע החגיגי של הכתרת הרבנים הראשים. ואז, במבצע בזק סודי, בניגוד לסדרי הדיון של השיפוט הרבני, הוציא הרב גורן היתר לאח והאחות, הספק ממזרים.   דייני בית הדין הגדול כינו לאחר מכן את מעשהו של הרב גורן, "דריסת מערכת השיפוט הרבני". מייד לאחר מפסק הדין מצדו של הרב גורן, בוצעו חתונות של האח והאחות בהשתתפות שר הביטחון משה דיין.   חופה אחת ערך הרב הראשי הצבאי תת אלוף מרדכי פירון, כיוון שהחתן משרת בצבא ואילו את החופה שניה, ערך אחד מרבני הערים הגדולות. הרב גורן פרע את שטר חוב עליו חתם לפני שנבחר לתפקידו זה. יש שראו בו מקל בדין וטוב עם הבריות ויש שראו בו כמי שפתח פתח רחב ללחצים מצד מנהיגים ופוליטיקאים על רבנים ודיינים היושבים בדין וכופף את ההלכה.   בעיתונות החרדית נכתב כי גורן חיסל בעיה פוליטית אך חיסל גם את עצמאותה של הרבנות בישראל, אשר מעתה תהיה חשופה תמיד ללחצים פוליטיים ועיתונאים במידה שעלולה לעוות כושר שפיטה".   הרב עובדיה יוסף נקלע לרבנות ראשית שביצעה, כגוף, מהלך שהוא לא היה שותף לו ואשר היה בניגוד גמור לעמדת הקו האורתודוכסי החרדי. רבנים חרדים התייחסו בשיחות פנימיות אל הרב עובדיה יוסף כאל שותף לדבר עבירה, מעצם ישיבתו בדין אחד עם הרב גורן. הרב גורן אוים וכן גם הרב עובדיה יוסף. השמועות ברחוב החרדי סיפרו כי הרב חיים קרליץ מבני ברק קרא לרב עובדיה "אפיקורוס", אך לא אמיתות האמירה חשובה, אלא הלך הרוח של עצם אזכור העניין. הרב עובדיה יוסף הבין את חומרת המצב ופרסם מיוזמתו הבהרה כי אינו שותף להחלטת שותפו לצמרת הרבנות. הרב עובדיה יוסף עמד מנגד, מגובה בסוללת רבנים חרדים: שלמה זלמן אויערבך, בצלאל ז'ולטי ויהודה צדקא, יוסף שלום אלישיב, אליעזר גולדשמיט, שאול ישראלי ובן ציון אבא שאול.   הרב עובדיה יוסף סיפר עם סיום הפרשה, כי הופעלו עליו לחצים מהשלטון בנושא זה, אבל כל ניסיונותיו למצוא פתח בהלכה, עלו בתוהו. נראה היה כאילו הפרשה תמה, אך לאחר שהתברר כי הרב עובדיה יוסף, שיחד עם גורן עדיין תפס גם בסמכות הרב הראשי לתל אביב והסמכות העירונית שם בענייני נישואין, חתם על תעודת הנישואין של האח והאחות, ואז, שוב התפרצה המחלוקת.   הרב עובדיה אמר כי אנשיו של הרב גורן הניחו את תעודות האח והאחות עליהם חתם, בערמה גדולה של תעודות שהוגשו לו לחתימה. הוא טוען כי הוכשל וחתם ולכן קרע את המסמכים, למרות שלא הייתה לכך שום משמעות חוקית.   לאחר שנודע לרב יוסף על המעשה, הוא ביקש למנות ועדת בירור. הופקד לטפל בנושא יושב ראש המועצה הדתית בתל אביב, פנחס שיינמן. בבירור שנערך הוברר, כי אחד הרבנים במחלקת הנישואין, הוא שהכניס את תעודת האח והאחות בין התעודות הקיימות והוא הושעה מתפקידו.   הרב עובדיה יוסף קבע בשלב מסוים, כי שיינמן הפך חד צדדי, לטובת הרב גורן ואמר: "אינני רואה עוד טעם בוועדת בירור. אין לי אמון בוועדה זו", אמר.   בראיון ללוי יצחק הירושלמי במעריב, הסביר הרב עובדיה: "אינני מקבל את גישתו של הרב גורן. הוא מתעלם מכל עולם התורה. הוא מתעלם מכל גדולי התורה. גישה זו איננה נכונה. אי אפשר לנהוג כך. הגישה של גורן היא יש לי מועצת רבנות וזהו זה. אני מכיר בדעת גדולי הדור שמחוץ לרבנות הראשית ומתחשב בהם. מועצת הרבנות צריכה להתחשב בהם. יש לנו גדולי תורה ברוך השם". הרב יוסף הכליל בשמות הרבנים החשובים גם את שמם של האדמו"ר מלובאביץ' , הרב משה פיינשטיין, הרב שלמה זלמן אויערבך והרב יוסף שלום אלישיב.

"מסמך ההבהרות" של הגר"ע נחשף: כך בוטלה הפגנת הענק

חודשים לאחר שתמה סערת גיורי צה"ל, נחשף המסמך ששיגר מרן הרב עובדיה יוסף לראשי "העדה החרדית" ולמרן הגרי"ש אלישיב, שבעקבותיו בוטלה עצרת הענק נגד הגיורים ● "אם יבוא לידינו כעת גיור בצה"ל שיוכיחו שהייתה אומדנא דמוכח שזו קבלת מצוות במרמה, נבטל את אישור הגיור", כתב (חרדים)

חיים שקדי - חרדים

|

כ"ד בניסן תשעא   09:10  28.04.11

מכתב ההבהרה של נשיא מועצת חכמי התורה, מרן הרב עובדיה יוסף, שנשלח למרן הגרי"ש אלישיב ולרבני "העדה החרדית", והביא לביטול עצרת המחאה נגד ההכשר שניתן לגיורים הצבאיים, נשמר ולא הופץ עד כה לציבור מסיבות שונות, אך אתמול הוא נחשף לראשונה. 

בתחילת השבוע, אחד מבכירי הדיינים בישראל, הרב אברהם שרמן, דיין בית הדין הגדול בירושלים, עורר סערה גדולה כאשר הצהיר בראיון לעיתונאי מוטי לוי באתר ´וואלה´, כי "רוב רובם של הגיורים בתקופה המודרנית ובישראל צריכים בדיקה על ידי בית דין מוסמך לפני שהם נכנסים לקהל ישראל. הם לא ודאי יהודים".

אתמול, העניק הרב שרמן ראיון למהדורה המרכזית ברדיו "קול חי", בהגשת מרדכי לביא, והתייחס לאמירה הדרמטית.

במהלך השיחה חשף הרב אברהם שרמן את מכתב ההבהרה של מרן הגר"ע יוסף על ההכשר הגורף שנתן לגיורים שנעשו על-ידי הרבנות הצבאית.

המכתב נחשף

"הגיור המודרני, רוב רובו בנוי על אינטרס חברתי", אומר הרב שרמן ומוסיף כי הגיור מושתת על מהפך אמוני ורוחני בחייו של הגוי שבא להתגייר ולשנות את חייו, והמהפך הזה דורש בדיקה האם הוא אמנם מתחולל.

במהלך הראיון, חושף הרב שרמן לראשונה את תוכן מכתב ההבהרה של מרן הגר"ע יוסף שנשלח לגדולי ישראל, והביא לביטולה של עצרת המחאה.

וזה לשון מכתב ההבהרה, כפי שציטט הרב שרמן: "והנה על סמך ההמלצות ובדיקות הוועדה אושרו הגיורים וסמכתי על ידי מרן שליט"א במכתב עוז לאחר שבדק היטב, ואין ספק, שאם יבוא לידינו כעת גיור בצה"ל שיוכיחו שהייתה אומדנא דמוכח שהייתה קבלת מצוות במרמה, על דעת שלא לקבלה אלא רק מן השפה ולחוץ, שנבטל את אישור הגיור ולא יורשו לבוא בקהל אלא בגיורת אמיתית על פי ההלכה, וכלל זה גם על הגיורים שנעשו בצה"ל עד היום".

הרב שרמן מוסיף ומסביר: "אני מכיר ומוקיר את כל פסקיו של הרב עובדיה, גם הפסק שלצערינו פורסם לא במקום הראוי אלא בראש חוצות כחלק מהמאבק הקשה שהביאו נושאים של הלכה לרחובה של עיר, ומקבל אותם, וכאן, לאחר פרסום פסק ההלכה, התקבל מכתב הבהרה ובו חמישה עקרונות שעל פיהם חייבים לנהוג בתי הדין המגיירים כדי שהגיור יהיה כהלכה".

אחד העקרונות בפסק מצוטט על-ידי הרב שרמן, ובו נאמר כי "על בית הדין המגייר לבדוק כראוי אם המגייר למד ויודע את עיקרי האמונה ואת ההלכות הבסיסיות של היהדות כנהוג, ואת ההלכות הבסיסיות של היהדות כנהוג בבתי הדין בישראל".

הרב שרמן נשאל: "האם מרן הרב עובדיה, בעצם, אומר ברחל בתך הקטנה כי רוב גיורי צה"ל מבוטלים ואינם גיורים שיכולים לבוא בקהל ה´?", ומשיב: "לא. הפסק הזה קובע את העקרונות שכשיש אומדן דעת שבוודאי הוא לא יקיים את המצוות - אין לקבל את המתגייר. הבירור ההלכתי הוא רחב מאוד ועוסק בעקרונות ויסודות הלכתיים רבים ושונים".

הסכמה רחבה

בהמשך הראיון, מוסיף הרב שרמן לצטט ממכתב ההבהרה: "ובגיורי הצבא התברר שמלבד שהיו בפני בית דין של שלושה כדין, גם כל גר מקבל עליו עול תורה ומצוות בפני בית דין של שלושה". ומסביר הרב שרמן כי "מה שברור שהגיור מושתת על דברים שהתבררו, איני נכנס לשאלה הזו - איך יתברר ומה יתברר, אך מה שברור שעל-זה פסק הדין מושתת".

"דבר אחד ברור", מבהיר הרב שרמן בנחרצות, "עקרונות הגיור משותפים לכל גדולי ישראל, ואין להבחין בין גדולי חכמי ספרד לבין האשכנז, אין להפריד בין עניין של חרדי אשכנזי או ספרדי מבית הלל, זה לא שייך, כולם שווים בנקודה הזו שהם רואים את העקרונות הללו בצורה שווה ומוחלטת".

מתברר למפרע, כי מכתב ההבהרה יצר הסכמה ברורה בין כל גדולי ישראל שבמקרה ויש אומדן דעת מוכח כי המתגייר לא התכוון לקבל על עצמו עול תורה ומצוות ואינו מקיימם - שוללים ממנו את אישור הגיור.

שלום רב לכל המתדיינים,
סליחה שהשתמשתי קודם לכן בשירותיו של הרב מיכי.
התערבותו של הרב גורן בעניין האח והאחות לא היתה הראשונה בענייני אבן העזר, ודומני שיש לראות אותה על רקע התערבויות אחרות שלו. לעת עתה אזכיר רק את פרשיית הלן זיידמן, בה גייר הרב גורן בין לילה אשה שטענה שגויירה בגיור רפורמי. להבנתי, המניע של הרב גורן בהתערבויות השונות שלו היה החשש שאם לא יעשה כן, הרי שתהיה זו חומרה דאתי לידי קולא, באשר המדינה תפריד את הדת מן המדינה, ויהודים רבים יחיו חיים הרחוקים מההלכה היהודית. במקרה הלן זיידמן החשש היה מפני אישור גיורי רפורמים בארץ, ובמקרה האח והאחות החשש היה מפני הפקעת סמכותה של הרבנות בכל הנוגע לענייני אישות (אני מדגיש, איני כותב כאן מה דעתי בסוגיות אלה, אלא איך אני מבין את עמדתו של הרב גורן).
הרב גורן היה מצוי מאוד בפרטי המקרה, ובפסק הדין שלו פירט עובדות חדשות רבות שלא היו בידי בתי הדין קודם לכן. כאשר מתחדשות עובדות יש מקום לבית הדין לדון, על אף שבי"ד בדברי חברו לא דייקי.
המעיינים בפסק הדין ימצאו הנמקות הלכתיות הן לעצם הדיון, והן להעלמת זהות הדיינים. החוברת מצויה בספריות, והמעוניינים מוזמנים לבדוק לפני שמוציאים לעז.
אמנם, לכאורה היו יכולים להיתלות באילנות גבוהים, גדולי הדור דראשית שנות השבעים. אולם כפי שכבר כתבתי, רוב ככל מתקיפי הרב גורן, ועד כמה שאני זוכר בכלל זה הודעתו של הרב גדליה נדל שצוטטה לעיל, לא קראו את דבריו, ויצאו למעמד ה"קריעה" עוד קודם שדבריו נודעו ברבים (איני יודע אם התנהגות זו עומדת בגדרי חושן משפט של גזירת דין קודם לשמיעת שני הצדדים). ראיה לדבר, שהם יצאו בכרוזים והודעות יום לאחר פרסום ההיתר, אך חוברת פסק הדין פורסמה רק כחודש מאוחר יותר.
על כן, דומני שהמחוייבים להלכה, ולפחות ליושר האינטלקטואלי, יעשו נכונה אם יבררו את הדברים המודפסים וגלויים לעין כל, קודם שמוציאים לעז מחדש.
לגבי סמכות בית הדין שהקים הרב גורן להפקיע, הרי כל הרעיון של בית דין לערעורים אינו קיים בהלכה, והוא המצאה של הרבנות הראשית. מעתה, הדוחה את המוסד הזה צריך לבטל את בית הדין הגדול. מאחר והג' ריש"א ישב בבית הדין הזה, יש לומר  שבאופן אישי הוא חושב שניתן לחדש חידוש הלכתי המתיר לבית דין אחד לשמש ערכאה לערעור על פסיקת בית דין אחר. מעתה, מדוע יהיה כוחו של הרב גורן בחידוש אינסטנציה לערעור קטנה מזו שהיתה לרב קוק ואחרים בייסוד בית הדין הרבני הגדול?
אגב, הנגיעות הפוליטית שכולם מתייחסים אליה כאן כאל מובנת מאליה, יכולה להתפרש גם להיפך: הרב גורן היה בעל קשרים פוליטיים, אותם  הוא ניצל לטובת ההלכה. מי קבע שיש לראות את גולדה מאיר (או זהבית ממילווקי) ואת משה דיין (או הבקי בסדר נשים) כחכמים שסידרו את הרב גורן, ושמא זה האחרון הוא שניצל אותם למלחמה נגד גדעון האוזנר ושאר ליברלים?
שבת שלום,
פורים כשר ושמח,
אביעד י' הולנדר

אביעד, בית הדין הגדול הוא לא המצאה הלכתית אלא קיים מכוח חוק בתי הדין הרבניים, אותו חוק שלא מתיר שום הקמת בתי דין סודיים מעל או במקביל לבית הדין הגדול, כך שהרב גורן עבר הרבה עבירות פליליות בכל המהלך שלו. כאילו שמחר שופט יכריז שהוא הקים בית דין סודי שזיכה את משה קצב..

לפרוטגרס ואוזניים לכותל