האם התורה שבכתב מובנת ללא התושב"ע??

בהקדמה של הרמבם לסדר זרעים..

דבור המתחיל ונשאר..

וזה לשונו..

מילה במילה..

"החכמה האלוקית לא המציאה דבר לריק כו'..

ואם כן מדוע המציא הקב"ה כל האנשים..

אשר לא יציירו מושכל לנפשם..

ואנו רואים שרוב בני אדם..

ערומים מן הערמה..

וריקים מן החכמה..

מבקשים התאוה..

ושהאיש החכם המואס בעולם..

הוא יחיד בין רבים..

לא ימצא אלא אחד בדור מהדורות..

תשובה על זה שהאנשים ההם נמצאו לשתי סבות..

האחת להיותם משמשים לאחד ההוא כו' כו' כו'..

וזה הענין ביארוהו חכמים ע"ה (ברכות נח:)..

אמרו כי בן זומא..

היה עומד על הר הבית..

והיה רואה ישראל העולים לחוג..

ואומר ברוך שברא כל אלה לשרתני..

כי היה עליו השלום יחיד בדורו..

 (תנא בדור השלישי. אמרו: "ראוי להוראה כגון מאן אמר רבא כגון שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא" (הוריות ב' ע"ב),

 ופרש"י: "שהיו יושבין לפני חכמים והיו ראויין להוראה". ועל אף שלא הגיע לסמיכה כמו חברו בן עזאי לא היו בימיהם כמותם בתורה

(קידושין מ"ט ע"ב רשי ד"ה: בן), ועל שניהם אמרו: "דנין לפני חכמים" (סנהדרין י"ז ע"ב). היה תלמידו של רבי יהושע (ירו', נזיר פ"ח ה"א)

וחברו של רבי עקיבא (חגיגה י"ד ע"ב). נמנה עם ארבעת החכמים שנכנסו ל"פרדס" (פרש"י: "עלו לרקיע על ידי שם") ואלו הן: בן עזאי ובן זומא אחר ורבי עקיבא וכו', והוא הציץ ונפגע (שם), ופירש"י: "נטרפה דעתו". היה עשיר גדול (ברכות כ"ה ע"א רש"י). היה דרשן גדול ואמרו: "משמת בן זומא בטלו הדרשנים" (סוטה מ"ט ע"א). ואמרו: "הרואה בן זומא בחלום יצפה לחכמה" (ברכות נ"ז ע"ב). נראה, שנפטר בחיי רבי יהושע (תוספתא חגיגה פ"ב.. הועתק משות בר אילן..).

והסיבה השנית במציאות, מי שאין בו חכמה מפני שאנשי החכמה הם מעטים מאד כו' כו'..

והנה חכמים כבר ביארו זה ואמר רשב"י על אנשי דורו ואף על פי שהיו נכבדים רובם..

ראיתי בני עליה והם מועטים אם שנים הם, אני ובני הם..

ועל כן נבראו ההמון לעשות חברה לחכמים שלא ישארו שוממים..

ואולי תחשוב שזאת התועלת קטנה אבל היא צריכה וראוי יותר מן הראשונה כו'..

וזה הענין פירשו חכמים גם כן ואמרו..

מאי כי זה כל האדם כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה..

פירוש להסיר עצבונו ושממון יחידותו כו'..

אלו הדברים מיפים האמונה ומעוררים על בקשת החכמה" עכ"ל עיין שם....

והנה מצד אחד הרמב"ם אומר..

לא ימצא אלא בדור מהדורות..

משמע שלא ימצא בכל דור ודור..

אלא כל כמה דורות ימצא אחד..

ומצד שני משמע מדברי הרמב"ם..

שמדובר על כל יחיד בדורו..

(כמו בן זומא כו'..)

על אף שנמצא כמוהו בדור מהדורות..

(שברור שבדורות שלפניו היו יותר גדולים ממנו..)

והרי הרמב"ם אמר..

לא ימצא אלא בדור מהדורות..

אם כן מדוע הרמב"ם הביא דוגמא..

מבן זומא שהוא היה היחיד בדורו..

אבל הוא לא היחיד בדור מהדורות..??!!

הרמב"ם היה צריך לומר בפשטות..

לא ימצא אלא יחיד בדורו וכד'..

כמו בן זומא..

כוון שאם המבחן זה למאוס בעולם הזה..

ולצייר בנפש את המושכלות כנ"ל..

הרי יש בכל דור הרבה צדיקים..

שהם כאלה בפשטות..

ואם כן ממה הרמב"ם עושה עניין..?

ולמה הרמב"ם הגזים במה שכתב..

"..לא ימצא אלא אחד..

בדור מהדורות.."

אלא שהתרוץ לזה פשוט מאד..

הרמב"ם מדבר בזה מהגדר והדרגה הפשוטה ביותר..

ועד לגדר והדרגה הגבוהה ביותר..

הגדר הפשוט ביותר..

והיינו המינימאלי ביותר..

זה להיות כמו בן זומא..

והיינו יחידי בדורו כנ"ל..

שהוא המואס בעולם..

ומבקש החכמה כו' כנ"ל..

(לכוא' צ"ע איך בן זומא אמר..

ברוך שברא כל אלה לשמשני..

וכי כולם נבראו לכך מלכתחילה..

והרי יש בחירה..

ומחמת שהם לא מאסו בעולם הזה כמוהו..

ולא בקשו החכמה כמוהו..

לכן מתברר שתפקידם זה לשמשו..

אבל אין זה אומר שמלכתחילה הם נבראו לכך..

שהרי גם להם יש בחירה..??

תרוץ על זה יבואר לקמן בס"ד..)

כך שכל חכם בישראל שהוא יחידי בדורו..

כמו בן זומא כנ"ל..

(עד כדי כך שהגמ' אומרת..

שהרואה את בן זומא בחלום יצפה לחכמה כנ"ל..)

כל עם ישראל נברא..

בשביל לשמשו כו'..

ולהיות לו לחברה כו'..

כלשון הרמב"ם שם..

(מה הגדר של יחיד בדור..?

זה כבר ענין אחר..

..הגמ' לא מפזרת תארים בכלל..

כך שודאי וודאי שהגדולים שבדור..

הם אלה שיכולים להחליט בענין..

ולא שאר העם הנלהב כו'..

בדורו של רשב"י..

רשב"י הוא זה שבסה"כ הודיע..

שזה הוא ובנו..

למרות שבדורו היו תנאים נכבדים..

כלשון הרמב"ם כנ"ל..

ואם בדורו של רשב"י..

רשב"י היה צריך להודיע זאת..

פרושו של דבר..

שאפ' בדורו של רשב"י..

לא כולם ידעו מי זה רשב"י..

כמו שרבי עקיבא אמר לו..

דיך שאני ובוראך מכירים בך..

זאת אומרת מרוב שהיו הרבה תנאים גדולים..

גדולתו של רשב"י המיוחדת מאד לא היתה בולטת כ"כ כו'..

כוון שאם גדולתו היתה בולטת וניכרת לכולם..

כמו שרבי עקיבא ראה וידע עליו..

אם כן רשב"י לא היה צריך להודיע זאת..

כוון שכולם היו יודעים שרשב"י הוא היחיד שבדורו כו'..

וזה היה ברור כו'..

ואם בדורו של רשב"י כך.. 

כל שכן בדורנו החמוד והחיצוני כו'..)

(זה נכון שבאופן יחסי מדובר גם על כל תלמיד חכם..

שמואס בעולם הזה..

ומבקש החכמה..

שהקטנים ממנו..

נבראו בשביל לשמשו כו'..

אלא שזה באופן יחסי..

ולא כפשוטו כמו היחידי שבדורו כנ"ל..)

אבל בשביל להכנס לגדר המקסימאלי בזה..

בכל הדורות כולם..

עד כדי כך..

שלא ימצא כמוהו..

אלא בדור מהדורות כנ"ל..

(והיינו להיות המיוחד שמואס בעולם הזה..

והמיוחד בלבקש את החכמה כו'..

ביחס לכל הדורות כולם כנ"ל..)

בשביל זה לא מספיק להיות יחיד בדורו..

אלא צריך יותר מזה בהרבה מאד..

כוון שמדובר כאן על כל הדורות כולם..

ואם צריך יותר מזה..

ברור ומובן מאליו..

שאפ' לא מדובר כאן על ראש הלו' צדיקי יסוד עולם כנ"ל..

(כוון שאם כן..

הרי בכל דור יש את ראש הלו'..

והרי צריך את המיוחד שבכל הדורות כולם..

ולא את המיוחד שבכל דור ודור – ופשוט..)

ואם נאמר שמדובר על המיוחד שבין כל ראשי הלו' ציס"ע..

שבכל הדורות..

אם כן צריך להבין במה כבר אותו אחד הוא מיוחד..?

ובקיצור מה כוונת הדברים..?

וצריך להקדים ולהבהיר..

שלהיות החכם המיוחד בלמאוס את העולם הזה באמת..

כנ"ל ברמב"ם..

זה צריך להיות חכם כזה שכבר יצא מכל הנגיעות שלו באמת..

(יצא בלשון עבר..)