רשמים מביהכ"נ הגדול בר"ג
שבוע טוב לחברי וצופי הפורום,
בצעידתי בבוקר קוויתי להפתעות, לאחר שלא הייתי בתפילות רנד-ביטון מאז שבועות אשתקד. לשמחתי, קיבלתי מעבר למעבר.
ישראל רנד אכן בקול צלול ובנוסח מעולה, כפי שנכתב כאן ע"י אחרים במהלך החודשים האחרונים. אך ברצוני להתיחס הערב באופן נרחב יותר דוקא לרפי. אכתוב ממעמקי לבי: שמעתי במהלך השנים האחרונות בתפילות שבת כמעט את כל המקהלות עם מיטב המנצחים, אבי ברק הוא ידיד אישי מ- 16 שנות מגורים בב"ב, עם יענק'לה רוטנר רצתי ביחד בג'בלאות בטירונות, גם כל האחרים גורמים לי לעונג שבת ואני אוהב את כולם. אך מה אומר: רפי ביטון מביא איתו משהו יחודי, משהו שונה, זו אנרגיה בלתי נגמרת, זו שליטה בחברי המקהלה "כחומר ביד היוצר", זה הערך המוסף שהוא תורם עם הצוות לתפילות השבת, זו לא עוד מקהלה שתומכת יפה בחזן, אלא הרבה מעבר. נדמה לי שרפי הגיע לנק' האיזון שבה אינו משתלט עם המקהלה על התפילה, אלא תורם את הייחודיות שלו בדרך הנכונה, תוך שילוב הסולנים הנהדרים: יניב (אהבתי במיוחד את "מי שברך לחיילים" במנגינת "אל ארץ צבי" (מבצע אנטבה)), אמנון (בעל הסלסולים התימנים, האם אני זוכר נכון את השם?), בוריס ("רכש חדש" של כחצי שנה), הילד החמוד נועם כרמון (למיטב זכרוני), ועוד. רפי לוקח למשל את היצירה הנפלאה "עזרת אבותינו" של יקירנו משה שטרן, מוסיף תיבול משלו, משלב את סולניו, וכמובן ישראל מוביל, והחוויה פשוט שמימית. כה לחי ותודה רבה.
שלכם, אלכס
תוקן על ידי ציקוצורים ב- 04/03/2012 00:05:44
 |
|
|
