מי היציל את ישראל בימי אחשוורוש?

ליהיאור
השאלה היא יפה מאוד, והניסוח שלה בידי השואל יותר יפה, כי בחרת מילים קצרות ושקולות שמעבירים המסר הכפול והמשולש העולים מהשאלה(לדעתי).

האם יש כאן אולי כתב שכל מטרתיותו היא הפוכה מכול כתבי הקודש המשימים את האלוקים כהעניין המרכזי בכול, והאם אין כאן קריאת תיגר, אולי ה'אבולוציה' הראשונה של אייך סיפורים מיתקדמים במיקריות שלהם עד לתוצאות מעניינות.

או אולי רמז שיש ניסים מיתפרסים על פני המון שנים, בתיכנון מדויק כשכול פרט עטוף בטיבעיות גמורה שביזמנה איין לה מובן כלל, וגם מי שלא רואה את האלוקים, האלוקים רואה אותו וחושב עליו.

ואולי הכול ענין סימנטיי, אולי אפילו רעיוניי-סימנטיי,

אולי צריך לחשוב על אפשרות כזאת, שכשמרדכי ואסתר נהיו מקורבים ביותר למלכות(והיתגלתה דתם), היה בעיה להישתמש באלוקיי ישראל שהיה לא הכי מקובל על הרעיונות הפרסיים שנידמה לי היו מזרתוסתרא , והם ראו ניגודיות בין הטוב והרע,
ואולי אפילו יותר מיכך, כול המגילה בא להיתעמת באופן מתוחכם עם הרעיון הזה, וכול העניין של ונהפוך הוא או מאבל ליום טוב וכדומה הוא הוראה ששתיהם (האבל כמו היום טוב) יצאו מאותו אחד נעלם.

(ודרך אגב יש אתר מעניין למי שמאוד מעניין אותו פרסיות קדומה http://www.thmrsite.com/ )

סליהה סליהה (בהגייה פרסיית, למי שמכיר), לא סמתי לב, באמס, באמס, לא סמתי לב,
כבודו יסלח, בוודאי יסלח

אולי אי אפשר לקרוא את ההצלה כישועת השם רק כשעזרתו באה דרך שינוי הטבע או נסיכת רוח גבורה בעם אבל כאן ההצלה באה במעשה בחירי של שתדלנות אסתר. ועדיין השאלה חזקה מהתשובה.

למקסמן
הבעיה לא לפרש את המגילה לפי השגתינו אלא לפי תודעת אותם ימים שהאל היה נוכח בחיים וצמו וצעקו אליו ובכל זאת אין לו זכר בישועה שזה דבר מאד מעניין ותמוה.

בעיני ההסבר פשוט,
בסופו של דבר האופן הנכון בו הקב"ה מופיע בעולם הוא דרך הסדר הטבעי של העולם, ודרך הכרת ושותפות בני האדם (ובראש ובראשונה ישראל) בכך , וכן יהיה לעתיד.
   ממילא השתלשלות הסיפור עצמו והשאלה מי הציל שולית לענין, כי אחרי הכל אם הוא הציל הוא גם זה שגרם לאסון, ולכאורה למה לנו כל הצרה הזו מלכתחילה ?         אלא שהעיקר הוא ההבנה של ישראל שדרך ההכרה בהשם ובכך שיש לו ולנו (!) מקום גם בתוככי מלכות ותרבות זרה , וגם כשאנחנו לא הכי מקיימים את תפקידנו כיאות עדין כשאנחנו מודעים לכך ופועלים בכיוון הזה בלב שלם, יש לזה השפעה שיכולה לשנות ולהפוך את המציאות מן הקצה אל הקצה, בימים ההם ובזמן הזה.