מי היציל את ישראל בימי אחשוורוש?

צבי

איני יודע אם אתה שואל ברצינות, או שכוונתך להוביל למסקנה המתבקשת, אבל הנה היא לדעתי:

המגילה מדגימה לנו השגחה פרטית גם כאשר אין התגלות מפורשת של אלוקים לנביאיו, אין הבטחה מפורשת והסבר: אני הורדתי ואני אעלה, אני היכיתי ואני אציל.

אנו מזהים את יד ה' מאחורי הקלעים, לפי הביטוי.

אפשר לצרף את סיפור המגילה לאשכול על השגחה פרטית שניהל כמדומה מיכי ובו הראה את הדינמיקה של פרשנות.

הגר"א, לדוגמא, ראה בסיפור המגילה משהו אונטולוגי. לפי ביאורו לקטע גמרא, המתבסס על פסוקים מהמגילה, "ידו עלינו נטויה", זה סוג של השגחה נסתרת, כביכול אין כאן השגחה, אבל באמת יש כאן נס שיכול להתפרש כהתעלמות, כלהניח למקרים לקרות מעצמם. אבל הם עדיין מכוונים.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

ליהיאור
השאלה היא יפה מאוד, והניסוח שלה בידי השואל יותר יפה, כי בחרת מילים קצרות ושקולות שמעבירים המסר הכפול והמשולש העולים מהשאלה(לדעתי).

האם יש כאן אולי כתב שכל מטרתיותו היא הפוכה מכול כתבי הקודש המשימים את האלוקים כהעניין המרכזי בכול, והאם אין כאן קריאת תיגר, אולי ה'אבולוציה' הראשונה של אייך סיפורים מיתקדמים במיקריות שלהם עד לתוצאות מעניינות.

או אולי רמז שיש ניסים מיתפרסים על פני המון שנים, בתיכנון מדויק כשכול פרט עטוף בטיבעיות גמורה שביזמנה איין לה מובן כלל, וגם מי שלא רואה את האלוקים, האלוקים רואה אותו וחושב עליו.

ואולי הכול ענין סימנטיי, אולי אפילו רעיוניי-סימנטיי,

אולי צריך לחשוב על אפשרות כזאת, שכשמרדכי ואסתר נהיו מקורבים ביותר למלכות(והיתגלתה דתם), היה בעיה להישתמש באלוקיי ישראל שהיה לא הכי מקובל על הרעיונות הפרסיים שנידמה לי היו מזרתוסתרא , והם ראו ניגודיות בין הטוב והרע,
ואולי אפילו יותר מיכך, כול המגילה בא להיתעמת באופן מתוחכם עם הרעיון הזה, וכול העניין של ונהפוך הוא או מאבל ליום טוב וכדומה הוא הוראה ששתיהם (האבל כמו היום טוב) יצאו מאותו אחד נעלם.

(ודרך אגב יש אתר מעניין למי שמאוד מעניין אותו פרסיות קדומה http://www.thmrsite.com/ )

סליהה סליהה (בהגייה פרסיית, למי שמכיר), לא סמתי לב, באמס, באמס, לא סמתי לב,
כבודו יסלח, בוודאי יסלח