חיים כרווק מביא לאגואיסטיות?

האם זה נכון שככל שמתבגרים ולא מתחתנים מפתחים סוג של אגואיסטיות?
כי מתרגלים לחיות לבד בלי מחוייבות (כמובן בע״מ) לסובבים אותנו..

תוקן על ידי אסיק_good ב- 06/03/2012 20:04:24

אם אתה חיה לעצמך- אז אולי.
אבל אם את משלבת בסדר יום שלך עבודה עם אנשים- גם שם נדרשת מחוייבות ושותפות מסויימת ואת מתרגלת לחשוב על הנוחות של עוד אנשים ולא רק על עצמך. כך שזה לא זר לך לגמריי.
חוץ מזה שנמצאים בבית ובטח שרגילים לחשוב על מי שגר איתנו..

נכון לדעתי...

מה עושים?
זה הזמן לעבודת מידות לא פשוטה, עם עצמך.

נראה לי, יש בזה משהו... אבל חברים מאוד עוזר.. כמו למשל עכשיו שאפרגן לך, שזאת אחלה שאלה.... 

חיים כאגואיסט מביאים לרווקות.

לא חושב שזה נכון. 

א. אף שאמת שבחיי נישואין יש יותר מחוייבות מחיי רווקות, אבל עדיין גם בחיי הרווקות יש מחויבות (משפחה, חברות וכו').
ב. לא רק המחויבות היא זאת שגורמת לאדם לא להיות אגואיסט, אלא הנתינה, המחשבה על השני, הרגישות, כל מציאות הסובב מחייבת את האדם לחשוב על השני - "ואהבת לרעך כמוך"...!

כך, שלא חסרים אין ספור של מקרים במציאות החיים שאפשר להשתלם במידת הנתינה והמחשבה של השני מעבר לאגו האישי. 

נכון שזה סוג נתינה שונה.. אני התכוונתי שבסופו של דבר החיים מלמדים.. כי מי שאגואיסט לא מצליח, ולא מחזיק מעמד הרבה זמן!!

יש סיכוי שזה נכון..

חומר למחשבה