|
|
| נשלח ב-11/3/2012 16:20 |
 |
| |
יהיאור,
שאלת שאלה טובה. אומרת גמרא: אדם ניכר בכוסו בכיסו ובכעסו. אם המשתכר ירא שמים ובחברה של יראי שמים כמותו, ממילא אין בשכרותו לא קלות-דעת ולא היזק ממוני ולא כעס העלול להביא למריבות. שים לב שהמהרש"א פירש שרבא כפה על רבי זירא לשתות בפורים יותר מדי יין, עד שחלה ונטה למות, ולמחרת התפלל עליו עד שנתרפא וחי. ממסקנת הגמרא שבשנה הבאה לא הסכים רבי זירא לסעוד סעודת פורים יחד עם רבא למדים שדיני נזיקין קודמים למצוות השמחה. דהיינו רבא היה צריך לשתות הרבה יין כדי להשתכר ולהגיע לשמחה פנימית, ולזירא די היה בשתיית קצת יותר יין מהרגלו כדי להשתכר ולהגיע לשמחה פנימית, והדרך הטובה ביותר לקיום סעודת פורים עבור שניהם היתה שלא יחגגו אותה יחדו.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2012 16:20 |
|
| |
לא קול ענות גבורה אני שומע ממך ולא קול חלושה אני שומע ממך. קול ענות אני שומע, אין לך מה לענות. אז כך אתה עונה. כי עד עכשיו אני לא רואה מה ענית.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2012 16:27 |
|
| |
מ80
אבל הרי אנחנו מדברים במפורש על מקרה שבו היה היזק, ובכל זאת הרמ"א פוטר מלשלם. אז הקריטריון שלך שאם הוא יר"ש וכו' לא יזיק לא יכול להתקיים כאן. ברור שיש מצב של שמחה רצוייה שההיזק בה פטור.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2012 16:49 |
|
| |
יהיאור,
מה נאמר בספר תרומת הדשן? "כל מאכל שלוקחים הבחורים זה מזה אפילו שלא ברשות משום שמחת פורים משעת קריאת המגילה עד לילה סעודת פורים שהם שני לילות ויום אחד, אין בהם משום גניבה ולא משום גזילה ואין להזמינו לבית דין ואין חוששים עליו ובלבד שלא יעשו שלא כהוגן על פי שבעה טובי העיר". שים-לב לסייגים:
1. מדובר במאכל שנלקח בחברותא זה מזה, אפילו שלא ברשות, משום שמחת פורים.
2. אין כוונת היזק.
3. המעשה איננו נחשב שלא כהוגן על פי שבעה טובי העיר (ת"ח העוסקים בצרכי ציבור).
תוקן על ידי מ80 ב- 11/03/2012 16:51:30
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2012 16:52 |
|
| |
ומה נאמר ברמ"א?
היזק מכח שמחת פורים. הרמ"א לא מחלק את כל החילוקים שלך. [ושל מואדיב לעיל-עכשיו שמתי לב לתגובתך.]
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2012 18:07 |
|
| |
המשנה ברורה פירש את הרמ"א: "מכח שמחת פורים אבל אם כיון להזיק חייב". והרמ"א בסימן תרצו, ח: "וכן בני אדם החוטפים זה מזה דרך שמחה אין בזה משום לא תגזול ונהגו כך ובלבד שלא יעשו דבר שלא כהוגן על פי טובי העיר".
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2012 18:36 |
|
| |
הרמ"א כתב ויש אומרים אבל אם אכן פסק שהמזיק פטור כנגד המחבר והרמב"ם, הרי דין של גזלנים פסק, והוא כנראה נתן כבר את הדין על פסיקתו זו.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2012 21:23 |
|
| |
יהי אור
מרוב התשובות לא הבחנתי עד עתה שענית לי שהאחרונים דנו בהערתי (לגבי ההבדל בין קריאת הלילה ליום).
איני מורגל לעיין באחרונים...
האם תוכל גם לסכם מה הם אמרו בענין ומה הן שיטותיהם?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2012 17:20 |
|
| |
מ80
מוסכם שמדובר בלי כוונה להזיק אלא בכוונה לשמח, דרך משל אם שבר כוס לא בשביל כעס אלא כביטוי השתוללות של שמחה.
הרמ"א לא מסייג את זה דווקא למקרה של התרומת הדשן ממש אלא מכליל את זה לכל מזיק מחמת שמחה.
ושם האחר
הסברתי לעיל בהבנה שכלית פשוטה למה אין חייבים על היזק כזה, וירוחם ציין עוד דזה כמו הרף בע"ש שפטור מפני שרץ ברשות, היינו כל שאינו דרך הזהירות הרגיל באותו מקום וזמן אי אפשר לחייב על ההיזק היוצא מזה.
מיימוני,
עכשיו אתה רואה למה צריך ללמוד באחרונים....
[אנסה לחפש, אמנם אם נמצא בקרבתך הספר פסקי תשובות מסתמא הוא מביא מ"מ בענין זה..]
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2012 18:30 |
|
| |
יהיאור,
מנהג של שבירת כוסות מתוך "השתוללות של שמחה" מזכיר את מנהג היוונים לשבור צלחות בסעודות ככה שאינני בטוח שזו שמחה פנימית. מכל מקום, אם שברי הכוס לא חבלו באף אדם, נראה לי שלדעת חלק מהפוסקים זה היזק קטן ופטור משום שמחת פורים. מכל מקום, גם אם פטור, אין דעת חכמים נוחה ממעשיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2012 19:01 |
|
| |
מ80
איני בקי במנהגי היוונים ולא איכפת לי מהם. כמו כן כבר כתבתי שהחילוק שלך בין שמחה אמיתת פנימית להוללות אינה קריטריון נכון במקרה דידן. נקטתי את הכוסות רק כדוגמא למשל ממה מדברים פה. ולמה לא יהא רוח חכמים נוחה מזה? הרי התרוה"ד ורמ"א פטרו אותו מלשלם במקרה כזה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2012 19:17 |
|
| |
יהיאור,
מבחינת מדות, אדם ניכר בכוסו בכיסו ובכעסו. מבחינת מצוות, אין דעת חכמים נוחה ממצוות אנשים מלומדה, דהיינו מקיום מצוות שגרתי ללא עיון תלמודי ועבודה על מדות. החילוק בין שמחת להוללות נעשה בספרי מוסר, ובהקשר של שמחת פורים, ראה שו"ת יחוה דעת, חלק ה, סימן נ.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2012 19:35 |
|
| |
מ
אין דעת חכמים נוחה ממנו? השאלה ששאלתי- איך יש זכות לחכמים להתיר גרימת נזק לאחר? האם זה נשמע לך הגיוני? האם זה עולה בקנה אחד עם צדק מינימלי?
כדברי שם אחר. זה פשע.- אלו חוקי מאפיה. מוסר של גנבים וגזלנים. זה הפוך ממה שכתוב בתורה, מתנה על מה שכתוב בתורה.
הגמרא אומרת שאם אדם הדליק נר חנוכה ברשות הרבים- ועבר גמל עם פשתן- והפשתן התלקח מנר החנוכה- בעל נר החנוכה פטור, למה- כי בעל הגמל היה אמור לדעת כי מדליקים נרות חנוכה ברשות הרבים- והיה עליו להזהר,- יש להניח כי תרומת הדשן למד את התרו מהגמרא הזו.
אבל- זה בכלל לא דומה, זה יכול להיות דומה אם אדם מזמין לביתו כמה בחורי ישיבה שיכורים- או לפני שהשתכרו, והזיקו- הם פטורים- בכל הבית היה צריך לקחת את שכרותם בחשבון,
אבל אם שיכור שורף מכונית לאדם זר ברחוב, האם אפשר להעלות על הדעת כי יהיה פטור? אפילו לפי תרומת הדשן?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2012 19:38 |
|
| |
מ80
יפה מאד, אבל לא הוכחת כלל שהפטור של הרמ"א מותנה בחילוק הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2012 21:29 |
|
| |
יהי אור
ההערה שלך ראויה לדיון עצמאי. מה מועילים לנו האחרונים ובאיזו מידה הם מחייבים אותנו. אשתדל לפתוח אשכול, או שתעשה אתה כן.
לגבי "פסקי תשובות", אתה צודק. אסתכל שם.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
