סיפור של אנשים

לכל אחד יש סיפור, זה מה בטוח.
ומי שאין לו- זה יהיה לו באיזשהוא שלב בחיים.

בחחים אנחנו לא תמיד מתעסקים סביב הכאב, וגם לא תמיד זוכרים אותו.
יש דברים שמסיחים את הדעת ממנו.

כשנפגשים באדם ומגיעים לאיזו נקודה שמעלה בו את הכאב, והוא משתף אותנו
אוטומטית נוצר בנו צורך לשתף גם אותו בכאב שלנו.

וכך מגיעים למצב שכל אחד מספר חוויה כואבת שהוא עבר, גם אם לכתחילה לא התכנסנו לאותו מקום.
אף אחד לא יודע איזה נקודה מקפיצה את נקודת הכאב של האדם שמולו.

ציק, לא יודעת אם לזה התכוונת, :) אבל אבהיר: לא הסתובבתי בין האנשים לספר את סיפורי והם החזירו כתגובה. כל אחד סיפר בסיטואציה אחרת שהזדמנה. (אני לא...)

נכון!!!
זה מה שהתכוונתי!!!
כי בכל דיבור בין אנשים תיתכן מציאות שאחד יגע, ללא כוונה, בנקודה שמקפיצה את בן שיחו,
וההוא יספר וכו'...


למה את לא סיפרת? 

את לא מספרת כלום על עצמך....

חחח...
חשבתי שהמון...
יותר נכון הרגשתי ככה.

לא טעית, בת צללים..