| נשלח ב-15/3/2012 15:15 |
 |
| |
האדמו"ר מויז'ניץ שליט"א * תקופת הגלות
האדמו"ר רבי ישראל מויז'ניץ שליט"א, שהה כידוע תקופה ארוכה בגלות לאחר שאביו שלחו מעל פניו.
תקופה ארוכה הורחק מהקריה, מהשכונה ומהמוסדות ומכל מוקדי הכוח. הוא הורחק גם מאוזנו של אביו זצ"ל.
האם אפשר להעלות סיפורים אודותיו מהתקופה הזאת, מה עבר עליו, איפה הוא היה, לאן התגלגל, וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2012 15:44 |
|
| |
זהו היה לפני 15/18 שנה. התאריך ל"ג בעומר. המקום מירון על מרפסת הידועה. בעודי מתפלל אני שם לב לקול מאדם שעומד לצידי ובוכה בוכה כמה שהוא בוכה. הוא נרגע קמעה רק כאשר אברך צעיר מבקש ממנו לגזוז מחלפות בנו, הוא עושה זאת בשמחה. אני מתבונן קרוב יותר ומבחין זהו כ"ק אדמור מויזניץ שליט"א או כפי שנקרא אז שרוצ'ע.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2012 15:50 |
|
| |
זכיתי להשתתף בבאטע בתקופת רחוב רש"י.
משהו אחר מהבאטעס של היום.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2012 16:04 |
|
| |
קיבלתי באישי:
היה לו בית כנסת ברחוב הרב הירש. אני זוכר כבחור כשהייתי חוזר מויז'ניץ מתפילת ליל ראש השנה אחזו אצלו עדיין בפסוקי "מזמור לדוד" שנשמעו בכל הרחוב.
אבל מה שאני באמת לא יכול לשכוח היה מוצאי שבת אחד שחזרתי מויז'ניץ, שוב דרך רחוב הירש, זה היה די מאוחר בלילה, ואני רואה אדם לבוש בגדי שבת, עומד ברחוב ואוסף אנשים לקידוש לבנה, היה נראה לי סתם אחד, רחב גרם, ווארעמער חסיד. לא יודע למה אבל נעצרתי לראות. בקיצור, ברגע שהיה מניין, אבל באותו רגע, הוא פתח בקידוש לבנה בכזו התלהבות, בכזה כל עצמותיי תאמרנה, הוא היה ממש אש, שפשוט יצאתי מכליי, מי זה האיש הזה? לא היה לי שמץ מושג ולא היה לי את מי לשאול. רק הרבה זמן אח"כ נודע לי שזה היה ר' ישראל שבית מדרשו אז היה שם.
יהודי שסבל גלות כזו עם כל מה שנספח אליה כידוע, ונשאר מלא שמחה כזו ודביקות כזו בקב"ה, בסתם יום, בלי שום אחד סביבו אלא מניין אנשים שאסף ברחוב, עבד את הקב"ה הלאה בבחינת "הן יקטלני לו אייחל", בלי שום שינוי - הוא יהודי גדול מאד מאד בעיניי. ויז'ניץ זכתה שיש לה היום רבי כזה.
עט
תוכל לפרט / לתאר קצת יותר? תן לנו להרגיש מה שחווית אז.
תוקן על ידי הרמחל ב- 15/03/2012 16:08:07
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2012 16:14 |
|
| |
מרגש
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2012 16:14 |
|
| |
הייתי אז נער צעיר למדי אבל אני יכול להעיד כאן שמים וארץ: ה"ברען" המפורסם והמופלא שלו היה בדיוק כמו עכשיו, לא משנה אם מאחוריו אלפי אלפי איש או רק מנין וחצי, פלאי פלאים...גדלות שכזו, ככה לעמוד בנסיון מר שכזה ולצאת מבריק ונוצץ כמו שהוא, אוי, הייליגער באשעפער תן לו אריכות ימים ושני עד ביאת גוא"צ בבי"א
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2012 16:17 |
|
| |
אולי שכחת אבל בפרופיל שלך כתוב נקבה....
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2012 16:17 |
|
| |
מישהו יכול לשפוך אור על הפרשה, מדוע הוא הורחק?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2012 18:11 |
|
| |
ימי הגלות ואורם המזהיר
סדר ה"גלות" כדלהלן:
דירה א - רח' רשב"ם 7 (הושכר ע"י משפחת ברמן).
דירה ב - רח' חזון איש 20 (הושכר ע"י משפחת אהרונוביץ, מחשובי חסידי סקווער), בדירה מיוחסת זו, התגורר בעבר כ"ק מרן האדמו"ר ממכנובקא זיע"א, לפני שעבר לביתו ברח' רש"י פי' ברטנורא, לאחר שנים הסתופף בדירה זו המקובל האלוקי רבי יהודה זאב ליבוביץ זיע"א.
דירה ג - רח' שפת אמת 1
דירה ד - רח' הרב הירש 7
דירה ה - רח' תורת חיים 3
כשהתגורר ברח' חזון איש, היה מקיים את הבאטעס' בביתו, עד ששכן מבוגר שהתגורר בקומה העליונה העיר כי השירה בליל שבת עד השעות הקטנות, טורדת את מנוחתו. אכן מני אז, הועבר הבאטע לביהכנ"ס של חסידי ווישיווא (ברח' רש"י פי' ברטנורא).
בביהכנ"ס ווישיווא נהגו בו כבוד כראוי לבנו בכורו של האדמו"ר מויז'ניץ, וד"ל.
יש לציין, שה"מנין" הכיל מעט מקורבים שבאו עימו מויז'ניץ, שכנים וסתם יהודים שלב חם פועם בקרבם (מה שנקרא היום "אוהדי בית ויז'ניץ").
לאחר מכן העובר המנין, לקומת המרתף שבביהכנ"ס של חיסדי חב"ד, ברח' רש"י 26 שם כבר היתה יותר עצמאות וגם הרווחה, לימים הוכנס לשם ס"ת ע"י הרה"צ שליט"א, במעמד רב רושם, ובהשתתפותם של מאות מתושבי העיר (גם כאלו שנכנסו מהדלת האחורית בפחד ואימה).
לאחר מכן הועבר המנין (לימים נוראים) לבניני בתי אבות של ישיבת פוניבז' ברח' הרב הירש (ביהמ"ד "באר יעקב") מול דירתו ששכנה אז ברח' הרב הירש 7 (כשביקש להתפלל שם גם בסתם יום של חול, נענה בשלילה, מעניין אם הם היו יודעים את עתידו, היו גם כן מסרבים...).
בימים ההם זכה ללמוד בחברותא עם הגאון הגדול הצדיק רבי משה מרדכי הלוי שולזינגר זיע"א, מסכת בבא מציעא, בביהמ"ד של חסידי קרעטשניף ברח' השל"ה, בשכנות לביתו של הרב שולזינגר. כמו"כ מדי יום בסדר א' למד בחברותא עם יבדלדחט"א גיסו כ"ק מרן האדמו"ר מטשערנוביל שליט"א בחדרו האישי בביהמ"ד שברח' ראב"ד.
זכה להשיא את בניו הרה"צ רבי חיים מאיר, רבי יצחק ישעי', רבי יעקב מרדכי עם משפחות מיוחסות מאד, וכן את בנותיו הצדקניות כאלו והיה יושב על כסאו בויז'ניץ.
חתנו הגרח"צ מייזליש שליט"א (שמיד לאחר נישואיו למד בכולל חזון איש), וכן חתנו הגרמ"מ האגר שליט"א (סערט ויז'ניץ), וכן חתנו הגר"נ טייטלבוים שליט"א, מלבד חתניו הגדולים מהתקופה שלפני כן, חתנו הגרב"ש האגר שליט"א (מונסי), והגר"י טבערסקי שליט"א (סקווער).
לבו הרחימאי ועינו הטובה והמפרגנת לכל יהודי מכל חוג, לרבות אלו שרדפוהו, התבטלותו המוחלטת לאביו גם בימים קשים מנשוא, יחסו העממי והלא מתנשא, דבקותו בכל מנהגי רבוהי"ק מויז'ניץ בכל המצבים, בריחתו מכל דבר שרק "הריח" נסיון ולו הקלוש ביותר "להעמידו על המפה", (נסיון שלא רבים מצליחים לעמוד בו), בטחונו הבלתי מעורער בהקב"ה, קשריו הענפים עם הציבור הליטאי ומנהיגיו (כמו גם עם תלמידים רבים מישיבת פוניבז'), כל אלו ועוד, הביאוהו להיות מוכשר להנהיג את עדת ויז'ניץ לרבבותיה, בדרך הבעש"ט הק' זיע"א, מתוך אהבת התורה ישראל והשי"ת אמיתית, בדרך אבותיו הקד' מנהיגי העדה והשושלת, לא עדות רבות זכו למנהיג בסדר גודל שכזה.
יה"ר שיזכה להנהיג את עדתו עד ביאת גוא"צ אמן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2012 18:21 |
|
| |
הכל טוב ויפה. אבל למה? מה הסיבה? למה הורחק? על מה יצא הקצף?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2012 18:21 |
|
| |
לא ידעתי שאחד מהסגולות להיות מוכשר להנהיג עדה חסידית הוא "קשריו הענפים עם הציבור הליטאי ומנהיגיו (כמו גם עם תלמידים רבים מישיבת פוניבז'", מעניין
אתנחתא לעיונך ...
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2012 18:53 |
|
| |
מה שראוי להערצה, שבמשך שנים ארוכות בישימון, מורחק מכל מוקדי הכח, בקשיי פרנסה וכו', בלי שיהיה לו אופק כלשהו, מעולם, אבל מעולם, לא התאונן ולא דיבר סרה, אפילו ברמז, על אביו ואחיו וגם לא על אמו.
לא זו בלבד, היה גוער במי שניסה לדבר עימו לשון הרע בנושא זה.
ממש צדיק מופלא שעמד בניסיון ששום איש נורמלי לא היה עומד בו.
גם היום, שובה את קהל ויז'ניץ וכל העולם, בגלל הפשטות המדהימה שלו, ממש אינו יודע גינונים וגאווה ו"שטיקע'ס" מה הם ובשביל מה הם, ממש "יהודי פשוט" כבביכול, ואין לו בעיה לדבר עם ילדים ובחורים, לשמוע אותם בסבלנות.
רק בתחילת שבוע זה ראיתי בעיניי, לפני פטירת אביו, כיצד בחור צעיר ניגש אליו לאחר אירוע כלשהו, והוא הקדיש לו בסבלנות לפחות 20 דקות. זה היה מדהים.
שלא לדבר על הצדקות שלו, על רגישותו הרבה למען האיש הקטן.
תקופת הגלות הקשה הזו, והיא היתה קשה מאוד, ממש חישלה והשביחה את אישיותו של צדיק זה, שידע מקרוב על בשרו מצוקה מהי, בלי כפית של זהב בפה.
בקיצור: זכה עם ישראל לאדמו"ר שכזה.
(אגב, אינני חסיד ויזניץ).
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2012 18:58 |
|
| |
מגלומן
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2012 19:00 |
|
| |
מגלומן
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2012 19:15 |
|
| |
מספרים שבתקופת הגלות, כאשר היה הולך לישון ביום שישי אחה"צ, אמר שלא יעירו אותו בשום אופן. אלא א"כ המשיח מגיע, או שאביו מתקשר אליו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2012 19:23 |
|
| |
אני מכירו שנים רבות מאוד, עוד הרבה לפני שזרקו אותו כמו כלב מהחסידות,
עד כמה שאני זוכר הוא היה גר ברחוב רשב"ם ממש מול הסטייפלר, שנים רבות מאוד לפני שנזרק מהחסידות,
כדי שלא תחשבו שהסיבה שזרקו אותו היתה מי יודע, מה אסבר את אוזניכם שהטענות עליו היו על כך שלקח על עצמו חובות ללא סוף, והסיבה לכך כי לא יכל לראות יהודי במצוקה, והיה לווה ללא חשבון כדי לתמוך בנזקקים (הלוואי עלי ועליכם דפקט שכזה .....)
אני רוצה לראות אם מישו מהחסידים יעלה אליו בבקשת מחילה וסליחה על מה שעוללו לו בזמנו, זה לא שהוא נזרק וזהו
אלא היו ביניהם פושעים שממש רדפו אותו ומצצו את דמו עד תום!!
אעצור כאן אפילו שיש הרבה מה להוסיף בנידון,
זה מעורר מחשבות נוגות מאוד, על חלק מהחסידים והחסידות שמתנהגת בחלקה כמו כת ( Cult) לכל דבר ועניין.
|
|
|
|
|
