|
|
| נשלח ב-20/3/2012 01:46 |
 |
| |
ולפני שהיה יתד?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2012 01:47 |
|
| |
| מוטורס כתב: |  | >
כן, זה חסידים, והגיע הזמן שלא תפרגן להם מה שאין בהם.>
בדיוק היום שמעתי מעשה שסיפר הג״ר יושע בער זצוק״ל בן מרן הגרי״ז, שבדידיה הוה עובדא;
פעם הוא נסע מבריסק לורשא, ונכנס לשטיבעל חסידי. בין מנחה למעריב הוא שמע שני יהודים משוחחים, והאחד אמר לשני, שאתמול בטיש הרב׳ה אמר, שלא לחינם קבור צדיק פלוני על יד החוזה מלובלין, אלא שהוא שורש נשמתו של החוזה, וכו׳ וכו׳.
לא התאפקתי -מספר ר׳ יושע בער-, ואמרתי להם, שכרגע אני מגיע מבריסק, ובדרך עברתי בבית החיים של לובלין, וראיתי שהצדיק המדובר לא קבור על יד החוזה, אלא על יד ר׳ עזריאל ׳ראש הברזל׳.
החל החסיד המספר להתווכח; אבל הלא באזני שמעתי מהרב׳ה אתמול, שהוא קבור על יד החוזה!?
אומר לו ר׳ יושע בער, אבל אני הייתי שם לפני כמה שעות, וראיתי, וההוא בשלו, הרב׳ה אמר.
אומר לו ר׳ יושע בער, איר ווייסט וואס, בוא ניסע לשם כעת, ונראה.
נותן בו ההוא שתי עיניים, ואומר לו, תגיד, מה אתה מקשקש, הרב׳ה אמר שהוא קבור שם, מה יעזור מה שנראה?
דהיינו, אני אומר לך דברים של טעם, ואתה אומר לי מן השמים ירחמו?
והיה הגרי״ד מספר את המעשה בשחוק גדול, וחוזר על דברי החסיד הנ״ל, מה אתה מבלבל אותי עם עובדות, הלא הרב׳ה אמר כך במפורש! |
|
לסיפור זה יש על פי האגדה המשך הרבה יותר משעשע: הגרא"י מבריסק שליט"א סיפר פעם את הסיפור הזה, (וכנראה ציין את שמו של אותו צדיק), מיד קם אחד החסידים שהיו שם ואמר שהיה באותו בית החיים וראה במו עיניו שאכן אותו צדיק טמון סמוך לציונו של החוזה. הגרא"י ענה לו מיניה וביה: "על מה אתה מדבר. באוזני שמעתי מהאבא שהוא לא טמון על יד החוזה", ויהי לפלא.
נ.ב. לגופו של אשכול: ייש"כ על הסיפורים הנפלאים כאן, אבל יש לי תיקון אחד: כל האומר שהבן הצעיר הוא שדאג להשליך את אחיו הגדול ולרדוף אותו כל השנים אינו יודע מה הוא סח. הגרמ"מ לא היה בכלל מאן דאמר כשהתחיל הסיפור וזרם עם המצב בדיוק כמו כולם. אמנם אפשר להבין שאחרי כל מה שהיה הוא לא הסכים בקלות למהפך, אבל מכאן ועד לזרוק עליו את כל האשמה הדרך רחוקה. זה מתאים אולי לשיעור היסטוריה בחיידר ויזניץ' אבל לספר את זה לאנשים בוגרים הרי זה בגדר העלבת האינטליגנציה שהוא עוון חמור ביותר.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2012 01:49 |
|
| |
קצת סטינו מנושא האשכול
יש כאן איזה מבוגר שזוכר את ר' ישראל קודם הגלות? כשהיה הרב אב"ד,
מה היה מעמדו? איך נהג? מה היו תפקידיו כרב?
האם זה היה רק תואר או שנשא בעול בפועל?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2012 01:51 |
|
| |
א. הראי״ס הוא לא בדיוק כוס התה שלי, אולי הסיפור עליו זה אגדה, אני את הסיפור שמעתי מתלמיד של ר׳ יושע בער, ששמע אותו בעצמו מרבו ב׳חומש שיעור׳.
לגבי הנ.ב., כל שלא נבנה בימיו, כאילו נחרב בימיו.
כשרמ״מ ניסה להפריע ולמנוע את חזרתו של האדמו״ר שליט״א, הוא לקח את הקולר ותלה על צווארו.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2012 01:53 |
|
| |
| מוטורס כתב: | | | ומעשה נוסף ממרן הגרי״ז, שפעם הלך ברחוב, ועבר על ידו אדמו״ר עם פמלייתו, ויהודי אחד שעבר שם שאל את הגרי״ז, למה האדמו״ר הולך עם פמליה גדולה, ואילו הרב הולך לבד? והשיב הגרי״ז, השמש שהיא גדולה, היא לבד, ואילו הירח, כיון שהקטינו אותו, נתנו לו הרבה כוכבים... |
|
קבל  
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2012 01:54 |
|
| |
| אקס_אל כתב: | | >
נ.ב. לגופו של אשכול: ייש"כ על הסיפורים הנפלאים כאן, אבל יש לי תיקון אחד: כל האומר שהבן הצעיר הוא שדאג להשליך את אחיו הגדול ולרדוף אותו כל השנים אינו יודע מה הוא סח. הגרמ"מ לא היה בכלל מאן דאמר כשהתחיל הסיפור וזרם עם המצב בדיוק כמו כולם. אמנם אפשר להבין שאחרי כל מה שהיה הוא לא הסכים בקלות למהפך, אבל מכאן ועד לזרוק עליו את כל האשמה הדרך רחוקה. זה מתאים אולי לשיעור היסטוריה בחיידר ויזניץ' אבל לספר את זה לאנשים בוגרים הרי זה בגדר העלבת האינטליגנציה שהוא עוון חמור ביותר. |
|
זה נכון שאז הוא לא היה בעל כוח אבל כשמאשימים את האמא כורכים אותו עמה כאחד שהיה קשור אליה
אלא שגם אם בהוצאת האח מהבית לא הוא הכתובת אבל במניעת החזרה הוא היה העיקר המונע וגם לאחר שהאם החכה לעולמה
הרדיפות וההשפלות בשנים המאוחרות יותר יצאו כפי הידוע ממשכנו וממזכיריו וגבאיו
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2012 01:58 |
|
| |
נזכרתי שכששב ר' ישראל לויזניץ אמר לי ידיד ויזניצאי שלר' מנדל יש רוח הקודש, כיון שהוא היחיד שהאמין עד הרגע האחרון שיש עוד סיכוי לר' ישראל לחזור, ולכן הוא הפעיל את כל מסע הדהלגיטימציה לאחיו בשעה שכולם כבר שכחו ממנו
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2012 02:06 |
|
| |
אני מצטער אבל בנקודה הזו אנו חלוקים.
ברור שהגרמ"מ התקומם נגד ההפיכה, ויכול להיות שגם קודם לכן ניסה למנוע את חזרת האח (אין לי מספיק נתונים בעניין) אבל זה עדיין לא אומר שהוא לקח את הקולר ותלה אותו על צוואר עצמו.
"כל שלא נבנה בימיו כאילו נחרב בימיו"? סורי, אבל כמו שאמרתי טיעון זה מתאים לסיפורי ילדים ולא לשיח מבוגרים. מה גם שהוא בוודאי לא פעל לבד. במו אוזני שמעתי מאחד מבאי ביתו של האדמו"ר זיע"א שכאשר החזירו את הבן הגדול כמעט כל הגבאים והמשמשים היו מזועזעים מהרעיון והסתובבו כמה ימים כאבלים חפויי ראש.
באשר לטענה שהרדיפות וההשפלות יצאו מאנשיו של הגרמ"מ, כבודו שכח להזכיר שעד להפיכת החצר לא היה מושג כזה של "אנשי הגרמ"מ. רוב המקורבים שלו היו בדיוק אותם אנשים שהיום ממשיכים לנהל את ויז'ניץ. חלק מהם אפילו עברו לרדוף אותו בלי להתבלבל. אז מה אתה צוחק עלינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2012 02:16 |
|
| |
ברור שרמ״מ התקומם נגד ההפיכה? אתה שומע את עצמך???
ר׳ ישראל עשה לו פעם משהו רע??? איך נהיית כל כך ערל לב, שדבר כל כך בלתי נתפס אצלך הוא ׳ברור׳???
ולמה כל מי שלא נבנה בימיו כאילו נחרב בימיו זה סיפורי ילדים? ככה אתה מתייחס לכל מימרות חז״ל המחכימות?
וזה שמקורבי ובני בית האדמו״ר זצ״ל הסתובבו חפויי ראש, כך נאה וכך יאה! אחרי שנים כה רבות שהם רדפו אותו ועשו לו את המוות, פתאום הוא חוזר להם כיורש עצר, בטח שהם יתביישו להראות את פרצופם. גם לזה יש לי משפט מ׳סיפורי הילדים׳, ״ולא יכלו אחיו לענות אותו, כי נבהלו מפניו״. נשמע לך מוכר?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2012 02:18 |
|
| |
| מוטורס כתב: | | | ולפני שהיה יתד? |
|
שאלתי שאלה, אפשר תשובה?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2012 02:37 |
|
| |
| מוטורס כתב: | | ברור שרמ״מ התקומם נגד ההפיכה? אתה שומע את עצמך???
ר׳ ישראל עשה לו פעם משהו רע??? איך נהיית כל כך ערל לב, שדבר כל כך בלתי נתפס אצלך הוא ׳ברור׳???
אל תיתמם. גם אם היום שובו של הגר"י לויז'ניץ נחשב למעשה מבורך, הרי שבאותו זמן היה ברור לכל דרדק שהוא נשלף מהמחסן (יותר נכון מהמרתף) כחלק מהמאבק בגרמ"מ והההפיכה נגדו. לא צריך להיות ערל לב כדי להבין מדוע הוא התמרמר על כך. מבחינתו זה היה מאבק חייו.
ולמה כל מי שלא נבנה בימיו כאילו נחרב בימיו זה סיפורי ילדים? ככה אתה מתייחס לכל מימרות חז״ל המחכימות?
תגיד לי אתה אמיתי? מימרה זו נאמרה על ביהמ"ק ולא על בנים בכורים שנזרקו מחסידויות.
וזה שמקורבי ובני בית האדמו״ר זצ״ל הסתובבו חפויי ראש, כך נאה וכך יאה! אחרי שנים כה רבות שהם רדפו אותו ועשו לו את המוות, פתאום הוא חוזר להם כיורש עצר, בטח שהם יתביישו להראות את פרצופם. גם לזה יש לי משפט מ׳סיפורי הילדים׳, ״ולא יכלו אחיו לענות אותו, כי נבהלו מפניו״. נשמע לך מוכר?
אכן, ברור כנכון היום. אבל אתה רק מוכיח את הנקודה שלי: רודפי הבן הגדול לא היו "אנשי הגרמ"מ" אלא הזרם המרכזי וראשי החסידות. להטיל את הרפש עליו זה סילוף ההיסטוריה.
אתה רואה? בסך הכל אתה מאשר את מה שאמרתי. אז למה לריב?
|
|
תוקן על ידי אקס_אל ב- 20/03/2012 02:41:11
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2012 04:08 |
|
| |
| אקס_אל כתב: | | >
לסיפור זה יש על פי האגדה המשך הרבה יותר משעשע: הגרא"י מבריסק שליט"א סיפר פעם את הסיפור הזה, (וכנראה ציין את שמו של אותו צדיק), מיד קם אחד החסידים שהיו שם ואמר שהיה באותו בית החיים וראה במו עיניו שאכן אותו צדיק טמון סמוך לציונו של החוזה. הגרא"י ענה לו מיניה וביה: "על מה אתה מדבר. באוזני שמעתי מהאבא שהוא לא טמון על יד החוזה", ויהי לפלא.
|
|
ההמשך הוא קצת שונה ויותר חזק (לטעמי). אחרי שרא"י סיפר את הסיפור הראה לו מישהו גזיר עיתון ובו תמונה של הקבר וכנ"ל, ענה לו רא"י: באוזניי שמעתי מאבא כך, מה אתה מבלבל לי את המוח עם תמונות....
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2012 09:35 |
|
| |
ידוע לי שבתקופת הגלות של רבי ישראל שליט"א הוא קיבל תמיכה כספית קבועה מכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע,
שהורה לחסידו, הרב משה לנדא אב"ד בני ברק, לקרב את רבי ישראל ולסייע לו ככל שצריך.
בכלל, אני זוכר היטב את רבי ישראל בשנות הגלות מתהלך ברחובות בני ברק. היחס אליו היה כאל דחוי ממש, אנשים היו רואים אותו, במקרה הרע פולטים אמירה מרושעת או יריקה, במקרה הטוב היו מנידים ראש בצער.
אני זוכר את הענווה שלו, הפשטות, הדביקות בהשי"ת. זכיתי כבחור צעיר שאינו חסיד ויז'ניץ אבל בבחינת "יבקש את הנרדף" ללכת לבאטע שלו ברחוב רש"י. הוא יהודי אמיתי וצדיק שלא מוצאים כמוהו היום.
כל בן אדמו"ר אשר ממונה אחרי פטירת אביו, לובש את המעיל פרווה והופך לרשכבה"ג ואף אחד לא שואל מה היה איתו יום קודם לכן, אז על רבי ישראל אפשר לומר שגם בזמנים הכי קשים ונוראים עבד את ה' מתוך פשטות ותמימות וצדיקות. ואותי זה הרשים כבר באותם ימים (וחשוב לזכור שמדובר בימים כשאיש לא חלם שהוא יחזור אי פעם לויז'ניץ).
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2012 09:42 |
|
| |
| חיזוקתשובה כתב: | | יש כאן איזה מבוגר שזוכר את ר' ישראל קודם הגלות? כשהיה הרב אב"ד,
מה היה מעמדו? איך נהג? מה היו תפקידיו כרב?
האם זה היה רק תואר או שנשא בעול בפועל? |
|
|
|
|
|
|
