|
|
| נשלח ב-28/3/2012 14:41 |
 |
| |
| יחביאנו כתב: |  | ולא הי' לי הנסיון לעמוד על דם רעך
|
|
אשריך!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2012 19:24 |
|
| |
אכן, רק מי שעמד בנסיון שכזה, יכול לדבר על זה.
ואני מציע לכל מי שאינו רואה את עצמו עובר תקופה שכזאת בצורה מעוררת השתאות כפי שעבר האדמו"ר מויזניץ שליט"א, לחדול מלחפור ולפרשן.
הערת אגב (פעם 2): האם יש למאן דהו סיפור או אנקדוטה מתקופה זו ("זיסע יאהר'ן")? יש דיבורים על ספר שי"ל בקרוב. רב מכר ללא ספק...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2012 22:37 |
|
| |
קבילתי באישי מניק החפץ בעילום שמו:
אם תוכל להגיב בשמי, שבזמנו, לאחר פטירת אמו ע"ה, והיה צריך למנין מידי יום פתח כולל ברש"י, ולאחר מס' חודשים אמר לאברכים שמאוד כואב לו אך אין לו אפשרות להמשיך לממן את המילגות החודשיות ועליו לסגור את הכולל, וצייד כל אברך בעוד 2 מילגות שיוכלו להסתגל.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2012 22:46 |
|
| |
שמעתי מעד ראיה, שבאחת השמחות במשפחה בתקופת הגלות ניגש אל האדמו"ר שליט"א אחד מאנשי החצר, הצמיד אותו לקיר בכוח והתחיל לצרוח עליו עד שנאלץ אחד הנוכחים לגשת ובכוח להכריח את אותו אדם לעזוב את האדמו"ר לנפשו.
כשהגלגל התהפך, אותו אדם היה מאלה שמיהרו להיצמד לאדמו"ר מיד כשחזר לגדולתו, והאדמו"ר מצידו קירב אותו אליו כאילו לא היה כלום, נתן לו להיכנס למעגל הקרוב וגם היום הוא ממשיך לדאוג לו ואכמ"ל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 18:02 |
|
| |
קבלתי באישי מהניק בשם momeir
| ללא נושא |
אין לי אישור כתיבה. אודה לך אם תפרסם. תודה!
לפני כ 15 שנה סיפר לי ידיד חסיד גור ירושלמי בשם יהודה, שהוא ירד מטעמי בריאות לרחוץ בים המלח. להפתעתו כאשר בא להתלבש הוא ראה את האדמו"ר מויז'ניץ שליט"א (אז ר' ישראלטשע...) על הספסל לידו... הוא החליט לפתוח עימו בדברים הוא התעניין בסיבה הרפואית שהוא נאלץ לרחוץ בגופרית וכו'... ואז הוא שאל את ר' ישראלטשע איך אתה מסביר את זה שאבא שלך מרחיק אותך עד כדי כך..... סיפר לי יהודה הנ"ל שהתגובה של ר' ישראלטשע הכניסה אותו להלם. ר' ישראלטשע הרים את 2 ידיו וכשכל גופו מתנועע הוא זעק בהתרגשות רבה " אז מאן הייליגע טאטע פארשטייט אזוי, אזוי דארף דאס זאן" ובתרגום חפשי: " אם כך אבי הקדוש מבין , אז כך זה צריך להיות" . התגובה הייתה כ"כ עוצמתית שיהודה הנ"ל לא יכל לפצות פה. הרגשתי שהעובדה ששאלתי שאלה שאולי אולי יכולה להתפרש במרומז כביקורת על אביו, אז אין לו שום רצון לשיג ושיח איתי.....
סיפור נוסף, לפני כמה שנים (לא זוכר במדוייק) הייתי בשמחה ושמעתי את ר'מנחם לייזר מוזס מספר שאחרי שהאדמו"ר הר"י שליט"א חזר לויז'ניץ. הוא ביקש גם ממנו לחזור. ר' מ. מוזס הסביר לו שהוא לא מסוגל לחזור, כי הוא לא מסוגל להסתכל על כל אלה שהציקו לו בעניים. עוד יותר קשה לרעייתי לפגוש את כל אלה שהציקו לנו מאוד מאוד.... מספר ר' מ. מוזס שהאדמו"ר הר"י שליט"א הסתכל עליו במבט של תמיהה ואמר לו בשיא התמימות: "זענן דאך נאר שטעקנעס" ובתרגום חפשי: " אבל הם רק מקלות" . כלומר, הכל מאיתו יתברך ומה לך לכעוס על.....
מי שמכיר את האדמו"ר הר"י שליט"א מתקופת גלותו גם יודע שהוא התכוון לכך בשיא הרצינות...
אינני חושב שיש בדורנו הרבה 'צדיקים' שהם בעלי מדרגה במידות ובהשוות כמו האדמו"ר הר"י מוז'ניץ
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 18:07 |
|
| |
עוד מה שקבלתי באישי מניק בשם רמישראלי
אין לי אישור כתיבה
| הייתי מיושבי שלחנו של הרבי שליט"א בתקופת הגלות עוד בבית המדרש וישווה ואח"כ בחב"ד למטה זוכר אני הרבה דברים לא מיוחדים אך דבר אחד צד אותי כשחזר מפרוזדור בית החולים שם שהתה אמו על ערש דווי שאלו אותו האם נכון הדבר שהוא נתן לאחיו סיגריה?! הוא השיב בתמימות וואס, וואס, אאאאברידער בעהיט אציגאר, וואס איז?
הייתי בבר מצוה לנכד הרבי מסדיגורה ה"ה מש"י פרידמן והרב הופיע שם ותוך כדי ההליכה על הבמה הוא נודע שאביו הרבי זצ"ל במדרגות לאירוע (מש"י, נכד חיים משה פעלדמן) הוא ניגש בבהילות אל הרבי מסדיגורה איחל מזל טוב והתנצל על שאינו יכול להשאר משום שאביו צריך ליכנס, הרבי מסדיגורה אמר לו מה שאמר ואז הרב נאלץ לברוח בירידה מהבמה מצדה השני שם אפילו מדרגות לא היה ונאלץ לזנק מגובה רב ולצאת מכניסה אחרת צדדית.
אגב כבר באותו בר מצוה חיים משה פעלדמן התיחס אליו מאוד יפה. מדובר בשנות הנ' המוקדמות.
דבר אחד ברור הוא לא תמים אבל איך שהוא מתמם זה מדהים הכל לא לדבר סרה בפלוני ואלמוני מבקשי נפשו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 18:38 |
|
| |
כל מילה מיותרת. צדיק הדור!
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 19:16 |
|
| |
סיפר לי ידיד אשר הזדמן הרבה פעמים למרתף בחב״ד שם ניהל הרבי שליט״א את הבאטע בשנות גלותו עם מנין מצומצם. עם כל מה שעבר נדבקו אליו כל מיני אנשים אשר בריאות נפשם לוקה במעט, אחד כזה שהיה לבוש בלבוש דתי (מזרחי) הגיע לשבת שם וצעק והשתולל הרבה ושר כל מיני זמירות בשפת לשון הקודש אך בעגה העברית במנגינות שונות ומשונות, רצו כמה מהאנשים הקבועים שם להשתיקו ולהרחיקו משם, אך הצדיק לא נתן להם בשום אופן לפגוע בו ההיפך הוא הקשיב לכל ניגוניו ואף ביקשו לחזור כמה פעמים עד שלמד את הניגונים ושר יחד איתו בשפה העברית , והכל כדי לא לפגוע בלב נשבר אלא לחזקו ולעודדו.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 19:20 |
|
| |
קבלתי באישי מניק החפץ בעילום שמו
אדמו"ר מווישניץ בגלות |
|
להכניס בלי שם.
בבחרותי הייתי פעם שב"ק בב"ב, שנת תשנ"ה לפ"ק. כבאבוב'ער בחור ידענו שאדמו"ר זצ"ל ( ר' נפתלטשי דאז) מבקש את הנרדף ומחזק את הרה"צ ר' ישראלטשי בכל עת מצוא. הלכתי עם חבר למנחה ושל"ס לבית מדרשו במקלט חב"ד. כשהמתינו לעשירי (יא יא) אמרנו קרבנות, ואז שוחחתי עם חברי. לאח"ז רב נכנס עשירי, והתחיל הרה"צ וידבר עם ווישניצער ברען, וכאילו יש קהל אלפים. אני המשכתי בשיחה, שהרי כבר אמרתי קרבנות, והוא התחיל לדפוק שא שא. חשבתי הרי אנו משלימים המנין שלך, תירגע קצת. אבל הוא התנהג באומץ דקדושה, דומה בעיניו מנין בקושי כאלף איש.
בשל"ס אמר ד"ת ( איני זוכרם) ובאמצע התחיל לבכות בכי רב, " השבת הוא י"ב שנה שאיני על שולחן אבי הקדוש, מתי כבר אזכה לחזות בנועם קדשו" וכך המשיך זמן מה. ואני יושב וחושב מה איתו, למה הוא מונה השנים, אתה לא תשוב, תסיח דעתך מזה ותמשיך לחיות, למה הוא חי בפאנטאזיעס, אולי הוא באמת השתגע. אבל הוא בכה בכזה תמימות אמיתות, בלא בלאף ( הוא לא הכיר חלק גדול מהמנין, היו סתם שלעפערס ובחורים). למדים דבר אחד שהתאמצות בתפלה מועלת וא גאנצע נאכט שלאגט מען נישט, אפי' חרב חדה מונחת על צווארו לא יתייאש מן הרחמים.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 20:15 |
|
| |
| אקס_אל כתב: | | שמעתי מעד ראיה, שבאחת השמחות במשפחה בתקופת הגלות ניגש אל האדמו"ר שליט"א אחד מאנשי החצר, הצמיד אותו לקיר בכוח והתחיל לצרוח עליו עד שנאלץ אחד הנוכחים לגשת ובכוח להכריח את אותו אדם לעזוב את האדמו"ר לנפשו.
כשהגלגל התהפך, אותו אדם היה מאלה שמיהרו להיצמד לאדמו"ר מיד כשחזר לגדולתו, והאדמו"ר מצידו קירב אותו אליו כאילו לא היה כלום, נתן לו להיכנס למעגל הקרוב וגם היום הוא ממשיך לדאוג לו ואכמ"ל.
|
|
אם אתה עושה רשעות לבן אדם, אז לפחות תעשה את זה עם סטייל כמו שהמאפיה האיטלקית יודעת. אבל פה, יום אחד הורגים בן אדם ויום שני עומדים מאחורי כסאו כאילו לא הי' שום דבר.
סוסים וחמורים.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 21:05 |
|
| |
הסוסים וחמורים שאתם מדברים עליהם נשארו אצלכם ומשנמשים אותכם בתור גבאים ומלחכי פנכה
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 23:42 |
|
| |
דפתר אני מאד שמח שאתה מתענין בעיסוקי...
כשיש לי זמן אני אשתדל לכתוב ולהביע את דעתי בנושא זה והסיבה לכך היא משום שלצערי באווירת האהדה שזוכה לה כ"ק האדמו"ר הר"י -שהוא לכל הדעות ראוי לה בצדק וביושר- נשכח לגמרי הצד השני של הסיפור- ואכן בימים אלו אני עסוק ולכן לא אוכל להגיב כסדר בכל פעם שאתה מגיב תגובות המצריכות תגובה, אבל כשיהיה לי זמן בעזרת ה' אגיב.
וכעת תגובתי היא כך, אדון "דפתר" הנכבד אינך מבין את דברי ולכן אחזור עליהם שוב, ברור לי שכ"ק אדמו"ר הר"י הוא צדיק גמור ואין אדם בדורנו שעבר כ"כ הרבה יסורים ועמד בהם בגבורה עילאית!!!
אבל סוף סוף יש כאן צד נוסף למטבע ואף שלא נעים לך להודות בו כנאראה זו המציאות, ובצד זה אני מעונין לדון נידון עניני!.
הנחה א ככל הנראה הרבי זצ"ל היה חולה כשהוא החזיר את בנו הר"י [נקודה למחשבה עד עכשיו אף אחד מהמגיבים לא הכחיש את נקודה זו!!!]
הנחה ב לעניות דעתי [דפתר חולק על כך , אבל זו דעתי] לרבי אישית היה עיקרון שכ"ק אדמו"ר הר"י לא יהיה בויז'ניץ!
ונכון היו לחצים קשים על הרבי לעשות את מעשה זה, אבל ודאי שאם הרבי זצ"ל היה חושב שהוא ממש חף מפשע ולא מגיע לו להרחיקו מהחסידות הוא לא היה מרחיקו או עכ"פ מוצא דרך להחזירו לאחר פטירת הרבנית. משום שסו"ס יש כאן רצח ממש! וכי אדם גדול כרבי זצ"ל חשוד על כך שמחמת לחצים ככל שיהיו ישפוך את דמו של יהודי שלא כדין???
וכן יש כאן נקודה נוספת שהוזכרה לעיל ברמז, שבשנים אלו היה נראה לעין כל שהר"מ לא כ"כ ראוי להנהגה, ואם הרבי חשב שהר"י חף מפשע ורק בגלל לחצים הוא הרחיקו האם נראה לך שבגלל לחצים קשים ככל שיהיו הוא היה מפקיר את קהילתו??? [לטענתך אם היו לוחצים עליו הוא היה מצטרף גם לקהילה הרפורמית?????? אתמהה].
מכל דברים אלו נראה שהרבי חשב [מסיבה לא ברורה] ששורת הדין אומרת שלר"י אין מקום בויזניץ!!! והלחצים סייעו לרבי רק לגבי הבעיה של רחמי האב על בנו אבל עקרונית לא היה לרבי בעיה מוסרית עם ההרחקה והוא חשב שזה מה שצריך לעשות! [משום שאל"כ ודאי שלא היה עושה כך!].
ולכן בשנים אלו הוא נאלץ להשלים עם כך שהר"מ יהיה ממשיך דרכו ]משום שהר"י ככל לא היה פונקציה, ולא היתה לרבי כל ברירה אחרת!.
אשמח לקבל תגובות עניניות.
ושוב אני מדגיש איני ולא הייתי מעולם חסיד של שום פלג בויזניץ.
תוקן על ידי געשמאקער ב- 29/03/2012 23:47:01
תוקן על ידי געשמאקער ב- 30/03/2012 00:12:33
תוקן על ידי געשמאקער ב- 30/03/2012 00:14:33
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 23:54 |
|
| |
אני נזכר עכשיו בעוד אפיזודה מעניינת.
פעם הייתי אצלו בהבונקר ברח' רש''י בההקפות בשמחת תורה. בקושי היה שמה15- 20 אנשים. ור' ישרלטשע רקד ופיזז וכרכר בכל גופו ופניו נטף זיעה שהי' מספיק לטבוע ספינה.. בקיצער רקד לכבוד התורה בכל כחו. האווירה היתה מאוד מרוממת מצד אחד אבל מצד שני המיסכנות צעקה מכל פינה. והגבאי קרא יעמוד מורינו הרב ישראל בן מורינו הרב ר' משה יהושע, ופתאום ר' ישראלטשע שאג בקולו המיתלוגית והצרודה.. יחי אדונינו מורינו ורבינו ''יחי'' יחי אדונינו מורינו ורבינו ''יחי''.
זה הי' כ''כ פתאתי ומגוחך מצד אחד. אבל בו זמנית ליבי התמלא רחמים על היהודי הצדיק היקר שסובל כ''כ הרבה יסורי הגוף והנפש.
דרך אגב, צריך להזכיר לטובה את בנו ר' יצחק שייע שעמד לימינו במסירות נפש בכל שנות הגיהנם שאביו עבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2012 00:15 |
|
| |
| געשמאקער כתב: | | |
דפתר אני מאד שמח שאתה מתענין בעיסוקי...
כשיש לי זמן אני אשתדל לכתוב ולהביע את דעתי בנושא זה והסיבה לכך היא משום שלצערי באווירת האהדה שזוכה לה כ"ק האדמו"ר הר"י -שהוא לכל הדעות ראוי לה בצדק וביושר- נשכח לגמרי הצד השני של הסיפור- ואכן בימים אלו אני עסוק ולכן לא אוכל להגיב כסדר בכל פעם שאתה מגיב תגובות המצריכות תגובה, אבל כשיהיה לי זמן בעזרת ה' אגיב.
וכעת תגובתי היא כך, אדון "דפתר" הנכבד אינך מבין את דברי ולכן אחזור עליהם שוב, ברור לי שכ"ק אדמו"ר הר"י הוא צדיק גמור ואין אדם בדורנו שעבר כ"כ הרבה יסורים ועמד בהם בגבורה עילאית!!!
אבל סוף סוף יש כאן צד נוסף למטבע ואף שלא נעים לך להודות בו כנאראה זו המציאות, ובצד זה אני מעונין לדון נידון עניני!.
הנחה א ככל הנראה הרבי זצ"ל היה חולה כשהוא החזיר את בנו הר"י [נקודה למחשבה עד עכשיו אף אחד מהמגיבים לא הכחיש את נקודה זו!!!]
הנחה ב לעניות דעתי [דפתר חולק על כך , אבל זו דעתי] לרבי אישית היה עיקרון שכ"ק אדמו"ר הר"י לא יהיה בויז'ניץ!
ונכון היו לחצים קשים על הרבי לעשות את מעשה זה, אבל ודאי שאם הרבי זצ"ל היה חושב שהוא ממש חף מפשע ולא מגיע לו להרחיקו מהחסידות הוא לא היה מרחיקו או עכ"פ מוצא דרך להחזירו לאחר פטירת הרבנית. משום שסו"ס יש כאן רצח ממש! וכי אדם גדול כרבי זצ"ל חשוד על כך שמחמת לחצים ככל שיהיו ישפוך את דמו של יהודי שלא כדין???
וכן יש כאן נקודה נוספת שהוזכרה לעיל ברמז, שבשנים אלו היה נראה לעין כל שהר"מ לא כ"כ ראוי להנהגה, ואם הרבי חשב שהר"י חף מפשע ורק בגלל לחצים הוא הרחיקו האם נראה לך שבגלל לחצים קשים ככל שיהיו הוא היה מפקיר את קהילתו??? [לטענתך אם היו לוחצים עליו הוא היה מצטרף גם לקהילה הרפורמית?????? אתמהה].
מכל דברים אלו נראה שהרבי חשב [מסיבה לא ברורה] ששורת הדין אומרת שלר"י אין מקום בויזניץ!!! והלחצים סייעו לרבי רק לגבי הבעיה של רחמי האב על בנו אבל עקרונית לא היה לרבי בעיה מוסרית עם ההרחקה והוא חשב שזה מה שצריך לעשות! [משום שאל"כ ודאי שלא היה עושה כך!].
ולכן בשנים אלו הוא נאלץ להשלים עם כך שהר"מ יהיה ממשיך דרכו ]משום שהר"י ככל לא היה פונקציה, ולא היתה לרבי כל ברירה אחרת!.
אשמח לקבל תגובות עניניות.
ושוב אני מדגיש איני ולא הייתי מעולם חסיד של שום פלג בויזניץ.
תוקן על ידי געשמאקער ב- 29/03/2012 23:47:01
תוקן על ידי געשמאקער ב- 30/03/2012 00:12:33
תוקן על ידי געשמאקער ב- 30/03/2012 00:14:33
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2012 00:16 |
|
| |
| געשמאקער כתב: | | דפתר אני מאד שמח שאתה מתענין בעיסוקי...
כשיש לי זמן אני אשתדל לכתוב ולהביע את דעתי בנושא זה, והסיבה לכך היא משום שלצערי באווירת האהדה שזוכה כ"ק האדמור הר"י - שהוא לכל הדעות ראוי לה בצדק וביושר - נשכח לגמרי הצד השני של הסיפור, ואכן בימים אלו אני עסוק ולכן לא אוכל להגיב כסדר בכל פעם שאתה מגיב תגובות המצריכות תגובה, אבל כשיהיה לי זמן אני בעזרת ה' אגיב.
וכעת תגובתי היא כך, שאדון "דפתר" הנכבד אינך מבין את דברי ולכן אחזור עליהם שוב, ברור לי שכ"ק אדמו"ר הר"י הוא צדיק גמור ואין אדם שעבר כ"כ הרבה תלאות ועמד בהם בגבורה עילאית!
אבל סוף סוף יש כאן צד נוסף למטבע ואף שלא נעים לך להודות בו, כנראה זו המציאות!
1. ככל הנראה הרבי זצ"ל היה חולה כשהוא החזירו [נקודה למחשבה- עד עכשיו אף אחד מהמגיבים לא הכחיש את נקודה זו!!!].
2. לעניות דעתי [אתה חולק על כך, אבל זו דעתי] לרבי אישית היה עיקרון שכ"ק אדמו"ר הר"י לא יהיה בויזניץ!
ונכון היו לחצים קשים על הרבי לעשות את מעשה זה, אבל ודאי שאם הרבי זצ"ל היה חושב שהוא ממש חף מפשע ולא מגיע לו שום עונש הוא לא היה מרחיקו או עכ"פ מוצא דרך להחזירו לאחר פטירת הרבנית. משום שסו"ס יש כאן רצח ממש! וכי אדם גדול כמוהו חשוד על כך שמחמת לחצים ככל שיהיו יהרוג בן אדם וישפוך את דמו???
וכן יש כאן נקודה נוספת שהוזכרה לעיל ברמז שבשנים אלו היה נראה לעין כל שהר"מ לא כ"כ ראוי להנהגה, ואם הרבי חשב שהר"י חף מפשע ורק בגלל לחצים הוא הרחיקו האם נראה לך שבגלל לחצים ככל שיהיו קשים הוא היה מפקיר את קהילתו??? [לטענתך אם היו לוחצים עליו הוא היה מצטרף גם לקבוצה הרפורמית??????].
מכל דברים אלו נראה שלרבי היה עיקרון [ולא ברור מהו] שהר"י לא יהיה בויזניץ!!! ולענ"ד אכן הלחצים עזרו לגבי הבעיה של רחמי אב על בנו, אבל עקרונית לא היה לרבי בעיה מוסרית עם ההרחקה, והוא חשב שזה מה שצריך לעשות! ולכן גם הוא נאלץ בשנים אלו להשלים עם כך שהר"מ יהיה ממשיך דרכו [משום שהר"י כלל לא היווה פונקציה ולא היתה לו כל ברירה אחרת].
זו דעתי ואשמח לקבל תגובות עניניות..
תוקן על ידי געשמאקער ב- 29/03/2012 23:47:01 |
|
כפי שאני רואה כיום מתוך השתלשלות העניינים שרצון השי"ת שהרה"צ ר' ישראל יהיה האדמור בוויזניץ, וכל מה שאתה מקשקש שרצון הרבי היא כך וכך וששלטו עליו והוא באמת לא רצה וכו' ואשר ע"כ יש להכתיר את הגרמ"מ כמ"מ וכו', אין לנו רק מה שעיניינו רואות. ואם תתחכם הלאה, אני מקווה שלא תכעס אלי אם אומר שמי יודע שהסיבה למחלת הרבי וכל השתלשלות העניינים היה הדרך כדאי שהאדמו"ר שליט"א יחזור לויזניץ, אין לנו מה רק שעיניינו רואות ואין לנו לפרש מה היה רצון הרבי זצ"ל מול רצון השי"ת, וכמו שהפרק ההרחקה היה מחוץ להבנתינו כך אתה יכול לפרש גם את פרק החזרה בהמון תהיות ופרשנויות ולהשאירו מחוץ להבנתך.
|
|
|
|
|
|
