|
|
| נשלח ב-18/3/2012 01:06 |
 |
| |
איך אפשר לשכוח את ההליכה הרגלית ברחוב הירש, כשלפתע הוא עבר ביעף בהליכה מהירה מן הצד... ופיאותיו מתבדרות לכל עבר מחמת קצב ההליכה...
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2012 09:34 |
|
| |
| בסילודין כתב: |  | חיזוק, מדוע שאני לא אפרגן אותו ? איני מענדעליסט ואין לי שום דבר נגד האדמו''ר רבי ישראל שליט''א
זה שאלה טובה שאין לי תשובה אלא שתמיד יש אנשים שחייבים להתנדב לזרוק מרה כשאין מי שיעשה את זה
יכול להיות שיש לו רוח הקודש יכול להיות שיש לו לב טוב ויכול להיות שהוא יודע את כל התורה כולה, אין לי בעיה עם כל זה.
מה שדברו כאן זה על הלב טוב ברמה לא מציאותית כיום
נושא האשכול הוא "שנות הגלות" ועל זה יש הרבה תמיהות, הסיפורים שאני מביא זה ממקור ראשון שמעתי את זה מהם עצמם ולא רק מאחד וגם לא משתיים.
מעניין שרק אתה שמעת מאחד או משתיים ואין ביניהם מי שכותב כאן
ידוע גם סיפורים שהוא הראה ברבים כפיית טובה .
ידוע\שמעתי\סיפורים ממקור ראשון\ הכל יש לך, אבל יעידו כאן כולם שאתה לא בדיוק מעודכן באיש, אלא שאם נח לך עם זה שאתה רע אז תהנה
אבל על זה אני לא רוצה לדבר.
איזו אצילות
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2012 11:49 |
|
| |
עיני ראו ולא זר, ולא פעם, כיצד כאשר התפשט ר' שרולצ'ה במלתחות של מקוה 'חפץ חיים' (כאשר היה גר ברח' שפת אמת) נאלץ לסחוב עמו בידו ג' פריטים חיוניים מהמתלים אשר במלתחות עד למקלחות ממש, היכן שתולים את המגבות, ואלו הן: מגבעת, חליפה ומכנסיים. באולם המקלחות הגדול, הצדיק היה בוחר עמדה (טוש) אשר ממנה ניתן לשמור על קשר עין עם ג' פריטי בגדיו החיוניים, ולרגע לא היה מסיח את עיניו מלהביט בהם, שמא חלילה יבולע להם רע. אתם יכולים לנחש לבד מה הביא אותו למנהג התמוה הזה. כל פעם כשראיתי את המחזה הנורא, לבי נחמץ בקרבי, אין חכם כבעל הניסיון, אמרתי לעצמי.
השאלה שלי להיום היא, האם אותם רשעים ארורים, ימ"ש, כבר החזירו לו את המגבעות - ורק אלוקים ור' שרולצ'ה יודעים כמה היו במספר - אשר החרימו לו במקווה?
אגב, היה לי קשר די קרוב אליו. אף התארחתי בביתו, לעיתים רחוקות, בסעודות שבת. כאשר נפגשתי בו באקראי, ימים בודדים לאחר המהלך הראשון לחזרתו לויזניץ, ממש עמד לי בפה להגיד לו, כי עתה, אחרי שדרכו כבר סלולה למלוכה, עליו להפסיק עם תנועותיו המגושמות משהו, וצרחותיו המביכות משהו, ואולי גם להפסיק ללחוש סודות לאנשים מזדמנים כאשר היד מסתירה את המרחק הקטן בין האפרכסת של המזדמן לשאגות הרמות היוצאות מפיו, הנשמעות היטב לכל הסביבה, בביה"כ פא"י, למשל. "זה אולי מתאים לגלות, אבל לא למלוכה", רציתי לומר לו. בסוף התאפקתי. דחיתי זאת לזמן אחר, זמן יותר נינוח ורגוע. עכשיו כבר מאוחר כמובן.
אציין, כי תמיד תהיתי, האם ר' שרולצ'ה הוא המקרה הראשון בויזניץ אשר קופח לטובת אחיו הצעיר? הלא האדמו"ר ר' חיים מאיר ז"ל, אביו של ר' משה שייע ז"ל, מונה למלאות את מקום אביו, כאשר אחיו הגדול והמפורסם, ראש הישיבה, ר' מנחם מנדל מווישיווא נסע לארה"ב למספר שבועות לאסוף כסף להחזקת הישיבה וחזר למחוז בוקובינה כדי לראות ולחזות במו עיניו כי אחיו הצעיר ממנו, התמנה תחתיו לשבת על כסא אביו. מעניין יהיה לשמוע ממלומדי ויזניץ, פרטים על הפרשה הזו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2012 12:16 |
|
| |
כאשר הייתי מביא לו מדי פעם בער"ש, אני וחברי, דא"ח של אביו, שהיו מחולקים בביה"כ בית הלל כל ער"ש. הוא לא היה מפסיק להודות לנו על כך. שרשרת של ברכות ארוכות ולבביות היה מרעיף לראשונו בהתלהבות נוראה. זה היה תענוג צרוף כל פעם מחדש. גם בבאטע בליל שבת, היה לפעמים מזכיר אותנו ומרעיף שבחים וברכות על מעשינו הטובים.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2012 13:18 |
|
| |
| אני_שוויצר כתב: | | בל נשכח שחייבים להזכיר היום את הרבנית תליט"א של האדמו"ר שליט"א שהיא עמדה לימינו
בכל התקופה הקשה והמיוסרת ועודדה אותו כל הזמן שלא ישבר,אומרים שיש לה חלק גדול
בתקופה הזו והיא מאד חזקה. |
|
נכון מאוד.
אגב, לקח לה הרבה זמן עד שהיא הסכימה לחזור לגור בהשיכון ווזניץ. היא אמרה שהיא לא סומכת על שום דבר מהגנגסטרים האלה, הרי יתכן שבעוד חצי שנה הם יחליטו לזרוק אותו מחדש ואין לה כח לזה...
נעבעך נעבעך היסורי איוב שהוא עבר.
.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2012 13:33 |
|
| |
לסיפור דלהלן, כדאי להכין ממחתות. יהיו שיזילו דמעות של התרגשות והתפעלות ויהיו גם שיזילו דמעות של ציניות ורחמנות. אלו ואלו חייבים ממחתות זמינות.
זה היה בערך לפני כ - 20 שנה, ערב ראש השנה. אני רואה את אחד מידידי הטובים מישיבת פוניבז' (השם שמור במערכת) יורד יחד עם ר' שרולצ'ה ברחוב מהרש"ל בב"ב, כאשר שניהם מחזיקים בידם האחת שקיות של מקוה, ואת ידו השניה, מחזיק ר' שרולצ'ה באופן כזה המסתיר את פיו המופנה לתוך אפרכסתו של ידידי, כאילו לוחש לו סוד, כדרכו בקודש. כאשר אני מתקרב אליהם, אני שומע את ר' שרולצ'ה שר לו לתוך האוזן ויזניצע ניגון, במלוא הדביקות, במלוא הלהט, ובמלוא הוויי וויי וויי המוכר שלו. שרולצ'ה היה כל כך עסוק בשרעפי מעלה, עד שהוא לא הבחין בי וידידי מעלים חיוך וקורצים האיש לרעהו לשלום.
בליל ראש השנה, ניגשתי לידיד ושאלתי אותו: מה הקטע שהיה לך היום עם שרולצ'ה? (ביודעי כי לא הייתה לו היכרות מיוחדת איתו) והנה תשובתו המלאה: "כאשר יצאנו מהמקוה בחפץ חיים, ליד הברזים, ניגשתי אל שרולצ'ה ושאלתי אותו: היכן ניתן להשיג את ניגון ימים הנוראים 'היה עם פיפיות' של ויזניץ? אני התכוונתי בס"ה לשאול אותו אם ישנה קלטת שכזו והיכן ניתן להשיג אותה, אבל כנראה שהוא הבין אותי אחרת. מכיוון שהוא טרם נטל ידים, הוא עשה לי: נו נו נו כזה, של שרולצ'ה, וסימן לי שעליו ליטול את ידיו קודם כל. כאשר סיים ליטול את ידיו ונגבם, החל לברך 'אשר יצר' עם גישמאק וויזניצאי ואז ניגש אלי, שם את ידו קרוב לאוזני ואמר לי: תקשיב, והחל מנגן את כל הניגון 'היה עם פיפיות' מרישא עד גמירא. כשאתה ראית אותנו הולכים יחד ברחוב, זה עדיין היה באמצע, גם כאשר הגענו לביתו, הוא עדיין לא סיים, הוא הסתובב איתי הלוך ושוב, למטה מביתו, עד שסיים את כל הניגון ואז אמר לי: אגיט יאר אגיט יאר אגיט יאר" "בסך הכל זה ארך בין עשר דקות לרבע שעה".
אני זוכר, כי בזמנו לא גמרתי להתרגש מן הסיפור הזה, גם מן המידות הכבירות של האיש, הענווה, הפשטות, התמימות. אבל גם, לא מעט, מן הפתטיות והאומללות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2012 13:40 |
|
| |
ואין אנטווערפענער שאינו זוכר את ביקוריו באנטווערפען, כשאסור היה לו לדרוך על מפתן הביהמ"ד של ויז'ניץ....
הוא היה מתפלל בבעלז, ועורך באטע אצל גאטספעלד
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2012 13:44 |
|
| |
כמדומני שכל הסיפור די ברור, האיש צדיק תמים. גם צדיק וגם תמים. וזו הסיבה שאדמו"ר זצ"ל חשש שיהיה רבי, והתנהלותו בנתינת צדקה לנזקקים בלא שיעור וגבול רק מוכיחה את זה.
ימים יגידו מי צדק. ואם יהיו לו משבקים טובים שימנעו בעדו מלעשות שגיאות מתוך טוב לב, הרי שיהיה הפלא ופלא. ואם לא, אפשר שעדיף רעבע מתוחכם ופחות צדיק, מאשר רעבע צדיק תמים....
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2012 13:47 |
|
| |
אני שמעתי הגדרה כזו;
האמרי חיים היה פיקח, ר׳ משה׳לה היה מתמיד, ור׳ ישראל הוא פיינער...
ואידך זיל גמור.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2012 14:06 |
|
| |
בקיצור, מתי יו"ל ספר ההסטוריה "בגלות ישראל" ?
אולי פלדהיים ישקמו דרך זה את המכירות ?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2012 14:11 |
|
| |
אחד האשכולות היותר מרתקים שהיו פה
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2012 14:14 |
|
| |
ועוד דבר שמעתי (כתבתי באשכול אחר שנמחק, כנראה בגלל הפנטזיה שבו...);
עד עכשיו היה אדמו״ר אחד. עכשיו יש 3.
האחד-דער רעבע זכותו יגן עלינו, השני-דער רעבע הבא עלינו, והשלישי-דער רעבע לא עלינו...(-:
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2012 14:30 |
|
| |
בדק הבית.
גם בכיתי וגם צחקתי..
אגב, האם יש גירסה מסודרת שמסבירים להצעירים התמימים על כל התרגיל המסריח? או שיש התכחשות טוטאלית?
תוקן על ידי יחביאנו ב- 18/03/2012 14:35:17
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2012 15:06 |
|
| |
מצד אחד נשמע תמים לא קטן.
מצד שני צדיק מיוחד שלא פוגשים הרבה כאלו.
אבל העיקר, הוא עבר מצוקות כאלו, שיעשו אותו מנהיג רגיש שאכפת לו מהזולת.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2012 15:37 |
|
| |
| יחביאנו כתב: | | בדק הבית.
אגב, האם יש גירסה מסודרת שמסבירים להצעירים התמימים על כל התרגיל המסריח? או שיש התכחשות טוטאלית?
|
|
את השאלה הזו, מעולם לא העזתי לשאול אותו ישירות. נצטרך להסתפק בגרסאות הרווחות.
אגב, אביו ז"ל, למרות הנעימות בקולו, היה חלש מאוד מבחינה מוזיקלית. הוא היה מזייף שירים שגם אני הכרתי כ'מתנגד'. ואילו ר' שרולצ'ה, למרות קולו הבוטה שלא לומר הגס, הוא מוזיקלי לחלוטין ודייקן לא קטן, לטעמי.
תוקן על ידי בדק_בית ב- 18/03/2012 15:42:46
|
|
|
|
|
