לא רוצה ללמוד אחרי החתונה!


שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד

1 2 3 4 ... 7 8 9

סך הכל 9 דפים.

הצג תגובות לאשכול מהסוף להתחלה

נשלח ב-18/3/2012 00:14

(חדשונט ופוהד, לא לריב. תנהלו את הדו שיח ממקום של דיון ולא של דו קרב..)

נשלח ב-18/3/2012 00:20

יפה מאד .. הגיע הזמן שמישי תגיד לה את זה

נשלח ב-18/3/2012 00:25

פוהדוס123 כתב:

אל תעשי ממני מטומטם שבתחילת ההודעה עוקץ ובסופה מתנצל, זה היה באמת ממקום טוב ומחמיא. לגבי הייקור של התורה וערכה אני חושב שזה טעות לתלות את זה בעיסוק של האב אני מכיר מספיק בתים משני הסוגים שיש שמה ילדים שכן מייקרים ויש שלא, זה תלוי מה משדרים לילד, מה העיקר ומה הטפל. אני מכיר באופן אישי בית של תלמיד חכם שלא רואים כל יום ובניו לא לומדים ומשיחה שהיתה לי עם אחד מהם הוא סיפר לי כמה אבא שלו תמיד התלונן על הפרנסה וכמה קשה לו וכו וכו, מאידך אני מכיר כאלה שהם בנים לאנשים עובדים שלומדים כל שניה פנויה מכיון שזה מה שאבא שלהם החדיר להם, שזה העיקר ומה שהוא עובד זה מכיון שזה מה שצריך/מתאים למצב והם קיבלו את זה בהבנה.

אתה גם צודק לגמרי ברור שמה שמשדרים לילד ומחדירים לליבו זה מה שישכון שם... אבל בנוגע לשאיפות שלי...אני רואה דוגמאות מצויינות סביבי ואין לי עניין לראות שחורות ולחשוב על ילדים שהולכים מוזנחים למקומות לימודיהם בגלל זה...
ואתה כמו גם יתר הצופים בודאי מכירים ת הסיפור על אמריקה של "ארץ האפשרויות הבלתי נגמרות" בזמן שהיגרו לשם הרבה יהודים ונוכחו לדעת שאם הם רוצים פרנסה יהא עליהם לעבוד בשבת הסיפור הוא אודות שני ילדים חברים שהאבות שלהם הסכימו לחיות בדוחק והעיקר לא לעבוד בשבת...לימים אחד החברים התדרדר מבחינה רוחנית ואילו השני התעלה במעלות התורה... כנסתפקו האנשים בדבר המקרה נודע שאצל אותו אחד שירד מהדרך אמנם האבא לא היה עובד בשבת אך היה מתאונן תדיר על המצב הגשמי הגרוע בו הם נתונים בשל העובדה שהוא איננו יכול לעבוד בשבת....מה שהילד קלט זה "כסף בכל מחיר"... וכך נראו חייו לכשגדל.... לעומתו בבית חברו בכל שבת כשהיו נפגשים בני המשפחה בשולחן שבת הערוך בחן גם אם לא מלא בכל טוב ומתכתב הפיטורין היה בכיס מעילו של אבא, היה מצב רוחו של אבא מרומם ולא מפסיק מלהודות ולהלל את ה' על הנסיון שהוא מצליח לעמוד בו בעוז ועל עוד ימי החסד בהם הוא עבד עד ליטוריו לשבוע זה... והיה שר זמירות שבת בכל כוחו יחד עם כל בני המשפחה והיו מודים לה' שהם יהודים יראים ושנותן להם הכוח לשמור על קדושת השבת מה שהילד קלט זה "מצוות והקב"ה בכל מחיר" וכך היו נראים חייו לכשגדל.... כאן אנו רואים בברור שהחשוב הוא מה שהילד רואה בבית!!!! (ולעניין אותו אחד שלומד ומתאונן על הפרנסה... אני לא חושבת לחיות בדוחק! ואני כן רוצה שבעלי ישב וילמד כל היום! אז מה אני יכולה לעשות???? (חוץ מהעובדה שפרנסה זה לגמרי לגמרי מהשמים ואפשר גם לראות כאלו שעובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה ובקושי גומרים את החודש!!! ה עוד נקודת אמונה למחשבה!!!..) אני לומדת מקצוע שמכניס משכורת טובה! ואם צריך אני גם מוכנה להצטמצם... וזה ח"ו בעז"ה לא יגיע על חשבון הילדים! הרי כל זה בשבילם!!! ושמתי אתזה בסוגריים בגלל הפן האישי... ) אז זהו...אני מניחה שהעניין ברור וסגור...

נשלח ב-18/3/2012 00:35

אני מניח שציינתי את זה אינלי כוח לעבור על הכל, אבל ברור שמי שיוצא לעבוד או נשאר אברך לשניהם אין ביטוח על מצב הפרנסה בבית, זו לא נקודה למחשבה זו נקודת ההתחלה!! לגבי המוכנות שלך להצטמצם, אינלי מושג באיזו רמה את חיה היום, אבל תחשבי עם עצמך טוב טוב ואולי כבר עשית את זה, מזה אומר הצטמצמות, אני מכיר זוג שהבחורה הצהירה שהיא רוצה אחד שישב וילמד כל החיים, והיא באה מבית מבוסס והבחור אמר לה שהוא לא מאמין לה כי היא לא ממש יודעת מזה החיים בצימצום, אחרי החתונה היא הבינה כמה הוא צדק כשהוא ענה ככה על ההצהרות שלה שהיא מוכנה להצטמצם

נשלח ב-18/3/2012 00:47

טוב אז אני באמת כבר חשבתי עלזה....כרגע אני אהיה מוכנה לזה...אני מניחה שאני לא באמת יודעת מה זה להצטמצם למרות שאני לא חייה ברמה "היי", אבל אם הרצון חזק דיו... ואני גם מקווה שלא אצטרך אבל שוב...הכל משמים!!! הפרנסה ושאר הדברים!... ואיך אומרים? "טובה תורה מכל סחורה" ו- "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף"... מבחינתי זה לא סתם שירי ילדים שמושרים בגן עת מגיע "שמחת תורה"... וחוצמיזה אם יש אמונה ושמחה זה שווה הכל!... בס"ה כסף הוא מרכיב חשוב בחיים אבל לא הכל...וכבר יצאנו מנושא הדיון שהעלית...

נשלח ב-18/3/2012 00:55

מנושא הדיון שהעלתי סטית בתגובה הראשונה שכתבת, כך שזה לא אמור להדאיג אותך. בכולופן אני מחזיק לך אצבעות והלוואי שתצליחי ושילך לך בקלות

נשלח ב-18/3/2012 00:57

טנקס

נשלח ב-18/3/2012 00:58

פוהדוס יפה לך על ההתעלות העצמית לסיים עם כזה איחול..

נשלח ב-18/3/2012 01:06

לרגע לא לקחתי את זה למקום אישי, משוט סתם מרגיז לריב כמו ילדים קטנים במקום לנהל ויכוח ענייני. וגם לך נאחל שתמצאי את שלך בקלות ובמהירות

נשלח ב-18/3/2012 01:20

אני לא רבה עם אף אחד!!!!!!!!!! הוא שאל אני עניתי וגם אם הוא הרגיש שעניתי לא לעצם שאלתו הוא אמר והיה כאן דיון...העקיצות מסביב זה כבר משו אחר... (שבזה השתדלתי לא לגעת...) ואם פו אתה חש שאתה רב כמו ילד קטן...תעשה חושבים... כמו שנאמר "קשוט עצמך תחילה" אז אני היום השתדלתי...מה איתך?...