| נשלח ב-22/3/2012 00:55 |
|
| |
אמונת חכמים וירידת הדורות
באופן כללי גדולי התורה שלפני מלחמת העולם השניה היו גדולים לאין שיעור מגדולי התורה שבדורנו, זו ידיעה שכלית שאפשר להגיע אליה, או מתוך קבלה, דהיינו אמון בדבריהם של גדולים המעידים על תורתם לעומת תורת רבותיהם, או מתוך ידיעת התורה ותלמודה, או מתוך הבנה שיש ירידת דורות. אם-כך מדוע ישנם רבים הסוברים שאין זה כך? אם, לדוגמא, לומדים את תורת הראי"ה קוק או את תורת הגאון הרוגוצ'ובי, מבלי להבין שכל אחד מהם ידע את כל התורה כולה, ומתוך ענוה והכרה בקטנות ידיעותינו, אזי בנקל סוברים שקל להבין את דבריהם, אלא שבתלמוד תורה רק לימוד בעיון, דהיינו ביגיעה ובהתמדה ומתוך בירור מדויק של מה שלומדים, נקרא לימוד, וממילא מבלי ללמוד תורה בעיון אי-אפשר להכיר בערכם האמתי של מקבליה. ובכל זאת, מדוע רבים עדיין סוברים שאין הדבר כך? אם, לדוגמא, נשמיע לאנשים שלא למדו נגינה את הכנרים יאשה חפץ, יצחק פרלמן, וכנר חובב, ונשאל אותם מי הנגן הטוב ביותר, אזי אלה שאזניהם ערלות יאמרו שהכנר החובב מנגן טוב מכולם כי בינוניותו קרובה יותר ללבם, ואלה שיש להם שמיעה טובה יאמרו שיצחק פרלמן הכנר הטוב ביותר כי קרוב אליהם ברגישותו, אולם כנרים שלמדו לנגן מכנרים גדולים לא יבינו בכלל מה השאלה, ויאמרו איך אפשר להשוות את חפץ ופרלמן לכנר חובב, ויאמרו שאמנם יצחק פרלמן כנר גדול, אולם יאשה חפץ, זה משהו מיוחד שאין בדורנו כמותו. ילדים שישמעו את השיחה, כאלה שגדלו בתרבות טכנולוגית בה מדי שנה המכשירים הולכים ומשתכללים, יתמהו על השיחה. חלקם יחשבו שהזקנים הללו מדברים דברי הבל, חלקם יסברו שמה שאמרו הכנרים מבוסס על אמונה ולא על הגיון. זה המקום של אמונת חכמים, דהיינו ללמוד מחכמים, ולא ללכת שבי אחרי סברות בטן. לדוגמא, כששאלו את יצחק פרלמן על יאשה חפץ, אמר שעבור הכנרים של דורו יאשה חפץ הוא אבי הכנרות המודרנית, ולא רק שהם מחשיבים אותו לאחד מגדולי הכנרים שבכל הדורות אם לא לגדול מכולם, אלא שרמת הנגינה אליה הגיע כה גבוהה, עד שהם עדיין מביטים עליה מלמטה. ילד פיקח, שלומד לנגן בכינור, שמע את דברי פרלמן ואמר למורו: יצחק פרלמן מעריץ את חפץ ולכן מפריז בערכו, שהרי הכל תלוי בכשרון וביגיעה, ואם כנר מאד מוכשר, אזי כדי להגיע לרמה של יאשה חפץ צריך רק להתאמן. אמר לו מורו: יצחק פרלמן היה ילד פלא ומאז ילדותו מתאמן כבר עשרות שנים ובכל זאת לא הצליח להגיע לרמת הנגינה של יאשה חפץ, אל תנסה להיות יאשה חפץ, כי לא תצליח, וגם לא להיות יצחק פרלמן, כי רוב הסיכויים שלא תגיע לרמתו, אולם אם תתאמן בהתמדה אזי תצליח לנגן כפי שאתה מסוגל לנגן. שמע הילד את הדברים והתאמן ביגיעה ובהתמדה במשך שנים עד שנגינתו השתפרה באופן משמעותי. אזי שאל את מורו: הרי גלוי וידוע לפניך שאהבתי למוסיקה גדולה, ושיש לי שמיעה אבסולוטית, ממש כמו לחפץ ולפרלמן, ושאני משתדל להתאמן ביגיעה ובהתמדה כמותם, אם-כך מדוע אני כה רחוק מלהגיע לרמת נגינתם? אמר לו מורו: ליאשה חפץ וליצחק פרלמן היו בילדותם מורים גדולים לכינור שהעמידו כנרים גדולים רבים, ואילו מורך מורה קטן לכינור. השתומם הילד ואמר: והרי כנרים רבים מחשיבים אותך לאחד מטובי המורים לכנור שבדורנו? אמר לו מורו: זה נכון, ובכל זאת צריכים להודות ולומר את האמת.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2012 01:34 |
|
| |
שורה תחתונה?
אלו שלא חושבים כמוני פשוט לא מבינים?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2012 02:45 |
|
| |
אפשר לומר שהמורים הגדולים שלפני מאה שנה ויותר ידעו מהו הייחוד של כל תלמיד וכיוונו אותו מילדותו באמצעות הקניית יסודות איתנים שהתאימו לו ועזרו לו בהמשך תלמודו, ואילו התלמידים הנאמנים כיבדו והעריכו את מוריהם, שתו בצמא את דבריהם, והתמידו להתעמק בלימוד מתוך אהבתם הגדולה לתורה. כך היו, לדוגמא, הרב ראובן הלוי לוין ותלמידו הראי"ה קוק, או הרב יוסף דב סולובייצ'יק ותלמידו הרב יוסף רוזין, או הרב בן-ציון קואינקה ותלמידו הרב עוזיאל. לעומת זאת, משדרכי הלימוד נעשו להמוניות, אזי מורה המלמד תלמידים רבים מתאים את הוראתו לבינוניות המאחדת את תלמידיו ולא לייחוד של כל תלמיד, ואילו חלק מהתלמידים, אם כי רמת הלימוד נמוכה מדי או גבוהה מדי בהתאם ליכולתם, ואם כי הלימוד איננו מתאים לייחודם, מתייחסים ללימוד בקלות-דעת ומתעצלים בתלמודם, ואילו התלמידים המצטיינים, אלה היגעים על תלמודם, מתרגלים לרמת לימוד בינונית, ועל-כן נדרש להם שנים רבות ללמוד מה שבדורות קודמים כבר הצליחו ללמוד ולדעת מגיל קטן.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2012 10:32 |
|
| |
מ
איקון ירוק על המשל.
תאר לעצמך שמתברר שהתלמיד הוא דווקא יותר גדול מישה חפץ? אבל הוא אינו יודע להעריך את עצמו כי שיכנעו אותו להאמין שרק ישה חפץ היה גדול?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2012 10:44 |
|
| |
מ דברי לא בדוקים השערות לא מבוססות או מבוססות רק על אגדות . אין בהם כל אחיזה ממשית. הגדולים של היום ענקים לעומת האחרונים- ולו רק מבחינה טכנית. זמינות ונגישות למאגרי מידע. שלא היו בעבר. בענין הגדולה הרוחנית -השונה- הדברים צריכים הוכחה ובדיקה. בעוד מאה שנה יספרו על דורנו ניסים ונפלאות יותר.
קהלת פרק ז (י) אַל תֹּאמַר מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה כִּי לֹא מֵחָכְמָה שָׁאַלְתָּ עַל זֶה:
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2012 11:45 |
|
| |
1. נניח, אבל למה זה רלוונטי , לא בכדי אמרו חכמים שיפתח בדורו כשמואל בדורו. 2. אתה מסביר כאן בעצם הנחת יסוד שלך. במקום לתת לנו כלים להבין את נכונות (או אי נכונות ) טענתך. 3. (משלים ל1) על התורה נאמר "לא בשמים היא" , גם אם פלוני בדורינו או בדורות עברו הגיע לרמות מפליאות בלימוד התורה, התורה ניתנה לישראל כעם, ממילא מה שרלוונטי הוא מה שלומדי התורה בדור הזה מבינים. כמובן זה לא אומר שמה שלא הבנו לא קיים, ושאין מה ללמוד ולאן לשאוף גם ביחס לדורות עברו, ובכל זאת אני מתנגד נחרצות לניסיון להפקיע מידינו את התורה בתואנת שוא "כי פעם היו גדולים הרבה יותר" . גדולי הדורות הקודמים הם אלו שהעבירו לנו את התורה , מהם אנו לומדים ואת מימהם אנו שותים, אבל האחריות להנחלת התורה לדור הזה ולדורות הבאים מוטל עלינו , ועל כרחך אנחנו נשתמש בה בעזרת כל הכלים שבידינו, ועל פי שיקול הדעת שלנו , ושום הרפיית ידים בגלל טיעונים לא עניניים ולא רלוונטיים לא תשנה את זה. היו גדולים יופי, מה זה אומר ביחס לנושא כלשהוא ? אם זה לא אומר משהו, אין סיבה לרשום את זה אפילו בפרוטוקול, אם לדעתך זה כן אומר משהו, אנא הסבר מה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2012 11:55 |
|
| |
מפ
לדעתך אנו צריכים לעשות בדק בית רציני.
בכל המדעים יש התקדמות ורק בתורה נסיגה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2012 12:52 |
|
| |
מיימוני,
אם נשוב למשל, אף כנר לא חושב שרק יאשה חפץ היה כנר גדול, אלא הכנרים, כמו רוב האנשים שאוהבים מוסיקה, מתפעלים בילדותם מכנרים שנגינתם הרשימה אותם, וככל שמתבגרים ומתייגעים על שיפור נגינתם, אזי יכולתם להכיר מהי איכות נגינה אמתית מתחדדת ומתעדנת. מה היחס בין הכשרונות של היום לכשרונות של אז, או מה היחס בין יכולת המיצוי של כשרונות כיום יחסית ליכולת מיצוי הכשרונות של אז, אלה שאלות גדולות. יאשה חפץ ניגן בגיל 12 את אחת מהיצירות הגדולות ביותר לכנור לפני הכנר פריץ קרייזלר ועוד כנרים מפורסמים. אז אמר קרייזלר: עתה כולנו יכולים לשבור את כנורינו על ברכנו (כלומר, נגינתו של חפץ עולה על נגינתם). חפץ לא היה ילד פלא יחידי בדורו, אלא היו עוד עשרות כמותו, ורובם נעשו לכנרים גדולים. מה שברור שחפץ ודורו עבדו בילדותם על שיפור ניגנתם ברצינות ובעמקות המאפיינים אמנים מבוגרים, ושהיו להם מורים גדולים שדרשו מהם משמעת ודייקנות, לימדו אותם טעם טוב והרחיבו את ידיעותיהם, סמכו על היכולת של התלמידים למצוא בעצמם תשובות לשאלותיהם, ועזרו הרבה לכל תלמיד עד שנעשה לכנר מצליח.
תוקן על ידי מ80 ב- 22/03/2012 12:58:46
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2012 13:18 |
|
| |
ירוחם,
לרבי גדליה נדל היה בביתו גמרא וטורים, והיה לו די בכך. לשדי חמד היה בביתו אולם שהכיל ספרי קודש שקיבל במתנה. ככה שגדולה איננה תלויה בהכרח בכמות הידע.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2012 13:59 |
|
| |
אישציפור,
הנחלת התורה לתלמידי חכמים שהינה באחריות גדולי הדור, איננה בדיוק כהנחלת התורה לכלל ישראל שהיא באחריות הלומדים והמלמדים. מכל מקום, הרבה תלמידים ולומדים רחוקים ממיצוי כשרונותיהם. כנראה שהדורות הקודמים ידעו ללמוד תורה טוב מאיתנו, מה שבא לידי ביטוי הן בתורתם של גדולים והן בתורתם של קטנים מדורות קודמים. הרב יהושע הכהן, מגדולי הת"ח בדורנו, סבור שהסיבה לכך הינה שהרבה אינם לומדים בשיטה נכונה, ושגם אלה הלומדים כהוגן ובשיטה נכונה, אינם חוזרים על תלמודם או אינם חוזרים על תלמודם בסדר נכון. ראה ספר כרם יהושע, פרקי פתיחה וסדר הלימוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2012 14:37 |
|
| |
תלמיד,
מדוע גדולי תורה בדורות האחרונים אומרים שישנה ירידה גדולה בתלמוד תורה ואילו עושה רושם שבמדעים ישנה התקדמות? זה שהתורה תלויה בקבלה, והדורות הולכים ומתרחקים ממעמד הר סיני, איננו תירוץ, שהרי התורה ניתנה לכל הדורות, משמע שלכל דור יש מה לחדש בתורה. אלא מאי? באוניברסיטה כל חוקר במדעים מדויקים, מגדול ועד קטן, קיבל את הסמכתו רק אחרי שהוכיח בקיאות בתלמודו וידיעה איך להשתמש נכון באותם כלים מדויקים והצליח ליצור יצירה מקורית ברמה גבוהה, ועל-כן מצליח למצות את כישוריו וכשרונותיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2012 14:59 |
|
| |
| מ80 כתב: |  | ירוחם,
לרבי גדליה נדל היה בביתו גמרא וטורים, והיה לו די בכך. לשדי חמד היה בביתו אולם שהכיל ספרי קודש שקיבל במתנה. ככה שגדולה איננה תלויה בהכרח בכמות הידע. |
|
אתה הוא זה שהביא את הרוגצובר - גדולתו היתה בבקיאותו- כמות הידע!
ר' גדליה נדל- לא התיימר להיות גדול- הוא נמדד לפ אישיותו המיחדת, וכן ר' חיים חזקיהו- בעל השדה חמד.
במה נמדדת ירידת או עליית הדורות? אם לא בידע- חכמה בינה ודעת? בסיפורים?
נאמר-אין נביא בעירו- ואין בעל הנס מכיר בניסו- ואין הדור מכיר בגדולתו ובגדוליו.
האמירה המטופשת שהדורות יורדים ככל שהם רחוקים ממעמד הר סיני- הטפשות זועקת לשמיים- הדור שהיה ממש ממש במעמד הר סיני, דור המדבר היה הדור העלוב ביות מכל הבחינות. וכן 1500 שנה בהמשך.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2012 15:21 |
|
| |
מ, שוב אתה לא עונה למה שכותבים לך. נרא לי שלפני שאתה מתיימר לעסוק בגדולות תתחיל עם התנאים הנדרשים ע"מ לצאת מגדר גולם עפ"י המשנה המפורסמת בפרק ה' דאבות.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2012 15:46 |
|
| |
אישציפור,
אם אינך מבין את תשובותי, אז או שאינני מבין את שאלותיך או שלא טרחת להבין את מה שכתבתי. מכל מקום, אם מפנים אותי למקור, ראשית-כל אני טורח ללמוד אותו ורק אח"כ מדבר, כך לימדוני חכמים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2012 15:59 |
|
| |
ירוחם,
בד"כ מנהג חכמי ישראל לכנות דור דעה דורות שקדמו להם ועלו עליהם בידיעתם את התורה. האם אתה מסכים שהדור של הרוגוצ'ובר, הראי"ה קוק, ורבי חיים מבריסק היו דור דעה יחסית לדורנו, או שמא אתה סובר אחרת?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2012 16:13 |
|
| |
מ אני לא מסכים אם אתה טוען עליך ההוכחה.
|
|
|
|
|