|
|
| נשלח ב-29/3/2012 16:32 |
 |
| |
עלי לציין שדעתך מקורית ביותר. האם היא מבוססת על סברא או ידיעה?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 16:39 |
|
| |
מבחינתי זו ידיעה ו/או גישה עקרונית (סוג של "לא בשמים היא"), אבל אני לא בטוח שאוכל לשכנע בה אחרים, בפרט שמעשית אני יודע שלא שווה להתאמץ כדי להסביר לכל אדם דברים מהיסוד , מה גם שסביר שהדבר תלוי גם ברצונו של הלומד.
זו דעתי על כל פנים, ואגב זו אחת הסיבות שאני כותב בפורומים שונים שלא מיועדים בדוקא לאנשים שבקיאים כיאות בנושאים אליהם אני מתייחס.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 16:43 |
|
| |
טוב מאד. אם-כך מדוע רוב האנשים אינם מצליחים ללמוד כראוי מתמטיקה או נגינה או שפות וכו'?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 16:46 |
|
| |
בדר"כ כי אין להם את ההכנות המתאימות לכך. (וזה כולל גם רצון ומוטיווציה כמובן)
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 16:50 |
|
| |
בהנחה שיש להם רצון ומוטיבציה, והמורים מלמדים אותם את המקצועות מהתחלה, מדוע בכל זאת רבים מתקשים בלמודיהם?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 16:57 |
|
| |
בדר"כ זה לא קורה כך, המורה ו/או התלמיד מתיאשים די מהר, ומוותרים ו/או מורחים את הענין איכשהוא.
אם לומדים כל שלב ומודאים הבנה דרך תרגול וכו' , תוך איזה זמן כמעט תמיד (ומבחינתי אפילו ממש תמיד אבל לא נתעקש על זה כרגע) אפשר להצליח. (השאלה היא לשם מה צריך שאדם שלא עוסק בפיסיקה ידע את מכניקת הקוונטים ? מה שאומר מבחינתי שאם זה דורש מאמץ מיותר, אין שום ענין להשקיע כ"כ הרבה כדי שידעו את זה)
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 17:01 |
|
| |
אז לפי דבריך האם ההצלחה תלויה במורה או בתלמיד או בשניהם?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 17:14 |
|
| |
בשניהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 17:30 |
|
| |
יפה. הגמרא משבחת רב שלימד סוגיה לתלמידו ארבע מאות פעמים עד שהתלמיד הצליח להבין אותה. וצריך גם לשבח את התלמיד שהיתה לו סבלנות להקשיב לרב ארבע מאות פעמים. בהנחה שיש תלמידים שהיו מצליחים להבין את הסוגיה אחרי ארבעים פעמים ויש תלמידים שהיו מצליחים להבין את הסוגיה רק אחרי ארבעת אלפים פעמים, ומסתבר שלכל התלמידים יש יכולת להבין את הסוגיה, מדוע יש תלמידים מהירי-הבנה ויש תלמידים קשי-הבנה?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 17:40 |
|
| |
שמע ידידי אתה מתחיל לעייף אותי, תתחיל לדבר לענין.
בכל מקרה כבר אמרתי (ובל"נ אני לא מתכוון לחזור על זה עוד הרבה פעמים...) בדר"כ כי חסרות לו הקדמות מבחינת ידע או מבחינה מתודית לקלוט את הנאמר.
אני רואה שאתה ממש רוצה שאני אגיד שיש גם ענין של כשרון מולד, אז לא אחסוך ממך את זה...
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 18:44 |
|
| |
איש ציפור היקר, ישמעו אזניך את מה שפיך מדבר. אם נחוצות הקדמות מבחינת ידע, האם משה רבינו היה מסוגל להבין את רבי עקיבא ותלמידיו בטרם קיבל את התורה? ואם נדרש הקדמות מבחינה מתודית לקלוט את הנאמר, מובן לך מדוע נתיישבה דעתו כשרבי עקיבא אמר את ההקדמה המתודית הלכה למשה מסיני?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 20:50 |
|
| |
מ,
שמע אתה מה שפיך אומר, המדרש מעמיד את משה כאישיות ודרך מול ר"ע כאישיות ודרך, לא מסופר שם שאחרי שמשה קיבל את התורה כן הבין את דבריו של ר"ע.
ובכלל כל הניסיון להתייחס למדרשים באופן פשטני כזה (אני מתכוון גם למדרש שאומר שמשה קיבל את התורה שבע"פ מסיני כולל כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש) כבר כתב עליו הרמב"ם מה שכתב, עיי"ש.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 23:16 |
|
| |
אישצפור,
מה שנאמר בגמרא איננו מדרש אלא אגדה. כתבת שלא מסופר שם שאחרי שמשה קיבל את התורה, כן הבין את דבריו של ר"ע. וגם לא מסופר שלא הבין את דברי ר"ע לאחר שקיבל תורה. מה שמסופר שכאשר שאלו תלמידיו של רבי עקיבא מניין לך, אמר להם הלכה למשה מסיני. מה פירוש הלכה למשה מסיני?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 23:28 |
|
| |
וכברו כתבו על כך- הלכה למשה מסיני- זה לא ממש- זו המצאה מאוחרת בבל- ששם כנראה כתבו את האגדה הזו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 23:38 |
|
| |
ירוחם, מתפלא על דבריך.
הרי אומרת המשנה (פאה ב, ו): מעשה שזרע רבי שמעון איש המצפה לפני רבן גמליאל, ועלו ללשכת הגזית ושאלו; אמר נחום הלבלר, מקובל אני מיאשא, שקיבל מאבא, שקיבל מן הזוגות, שקיבלו מן הנביאים, הלכה למשה מסיני, בזורע את שדהו שני מיני חיטין, אם עשאן גורן אחת נותן פאה אחת; שתי גרנות, נותן שתי פאות.
|
|
|
|
|
