|
|
| נשלח ב-30/3/2012 00:00 |
 |
| |
מ
של"ה - כללי התלמוד (כ) כלל הלכה
ועל [כן כל] דבר שאין לו רמז במקרא ואינו נקשר בו, ואי אפשר (לו) להוציאו בדרך מדרכי הסברא, עליו לבדו נאמר הלכה למשה מסיני. ראה שיחות י.ל עם פרופ רביצקי,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2012 00:11 |
|
| |
יישר כח ירוחם. כך פירש הרמב"ם בהקדמתו למשנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2012 00:34 |
|
| |
מ,
הדברים בגמרא הם מדרש אגדה. (עכשיו אתה מתחיל להיטפל לטרמינולוגיה ?)
אל תעמעם, כתוב שמשה לא הבין (!) המשמעות שם ברורה מאוד.
אם יש לך הסבר לדברים שיתאים לשיטתך תסביר אותם, אם לא, (אומר זאת לא בעדינות לטעמי כבר הגדשת את הסאה , במחילה) תפסיק לבלבל את המוח.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2012 01:03 |
|
| |
אישציפור,
למה אתה מסלף את דברי? קרא אותם שוב.
נוסח האגדה בגמרא שבמנחות:
שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות. אמר לפניו: רבש"ע מי מעכב על ידך? אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות. אמר לפניו: רבש"ע הראהו לי. אמר לו: חזור לאחורך שמונה שורות, ולא היה יודע מה הן אומרים, תשש כוחו. כיון שהגיע לדבר אחד, אמרו לו תלמידיו: רבי, מניין לך? אמר להם: הלכה למשה מסיני. נתיישבה דעתו. וכו'.
מה אומרת הגמרא? שמשה לא ידע מה הן אומרים. מה עוד אומרת הגמרא? שכאשר רבי עקיבא הגיע לדבר שצריך טעם, שאלוהו תלמידיו מניין לך, אמר להם: הלכה למשה מסיני. פירש רש"י: נתיישבה דעתו של משה הואיל ומשמו אומר אע"פ שעדיין לא קיבלה. והבן.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2012 01:21 |
|
| |
לא הבנתי.
ואני מסופק מאוד אם אתה הבנת על מה אתה מדבר.
נניח שמשה לא ידע לדרוש בכתרי אותיות כי עדין לא קיבל את התורה, ואח"כ כן ידע. אם כך מה פשר כל המדרש (אגדה) הזה ? ר"ע הגיע למשהו אחרי שלמד הרבה שנים, אליו גם משה הגיע אחרי שלמד 40 יום (או מצידי 40 שנה) איזה ענין יש להדגיש את זה שמשה חשב לרגע שצריך לתת תורה ע"י ר"ע ולא על ידיו שלו ? הרי מיד אח"כ התברר שמשה טעה, ואח"כ הקב"ה הסביר לו את כל מה שר"ע ידע (וגם את כל מה שכל שאר החכמים האחרים לאורך הדורות ידעו) ונמצאת קושיית משה מוטעית, ושלום על ישראל.
מה פתאום המדרש מתחיל לדון על מה היה שכרו של ר"ע וכו'. ובכלל אם משה ידע לדרוש גם הוא בכתרי אותיות למה הקב"ה נזקק להראות לו את ר"ע כהסבר לסיבה שהוא כותב אותם ? שילמד אותו את זה כחלק מהתורה שבע"פ וכחידושים שתלמיד ותיק כר"ע לימד, שלום על ישראל ?
סלח אבל אם אתה לא עונה על השאלות האלו באופן מספק דבריך הם פטפוטי הבל בעלמא, ועם כל החיבה הכבוד והיקר אליך כאדם וכת"ח, כך אתייחס אליהם. (אחרי הכל למרות שיש לאהוב את השלום מקובלתני מהנביא זכריה שצריך לאהוב לא פחות מכך גם את האמת , והבן מאוד ! )
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2012 03:03 |
|
| |
משה רבינו השורש של התורה שבכתב, ורבי עקיבא השורש של התורה שבעל-פה. מאחר שמשה רבינו לא ידע מה רבי עקיבא ותלמידיו אומרים סבר שרבי עקיבא גדול ממנו, ושראויה התורה ליתן על ידו, אלא שהתורה שבעל-פה מקבלת מהתורה שבכתב. זה ביאור של האגדה באופן פשטני.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2012 08:35 |
|
| |
השלמה לדברים:
ההבדל בין משה רבינו לתלמידי חכמים, שמשה רבינו קיבל את התורה כולה, תורה שבכתב ותורה שבעל-פה, ויכל לפסוק הלכה מכח נבואתו, ואילו תלמידי חכמים מתוך שמתייגעים בתלמוד תורה מבינים אותה ויכולים לפסוק הלכה. משה רבינו סבר שכתרי האותיות הן השגות שאדם איננו מסוגל להבין, ומשנוכח שנועדו על מנת שרבי עקיבא ידרוש מהן הלכות, ואיננו יודע מה רבי עקיבא ותלמידיו אומרים, סבר שהשגתו של רבי עקיבא בתורה גדולה משלו, ולכן ראוי שהתורה תינתן על ידו, אלא שלא ידע שההשגות של רבי עקיבא כלולות בתורתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2012 10:21 |
|
| |
אז מה המסר מכל זה ? מה ראה האמורא לספר לנו את האגדה הזו בשביל מסקנות כמעט טריוויאליות שאנחנו מכירים ממקומות אחרים ?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2012 10:50 |
|
| |
התורה אינסופית, והאגדות שבגמרא מרמזות לדברים עמוקים שאי-אפשר לצמצם אותם במסר כזה או אחר.
הייחוד של התורה שבעל-פה שהינה יצירה ישראלית, ועל-כן מאחר שדור המדבר קיבל אותה כי הקב"ה כפה עליהם הר כגיגית, לא יכלה להתפתח עד שישראל קיבלו אותה מרצונם בתקופת עזרא הסופר. בתקופת בית ראשון התיקון היה באמצעות הברקות של יחידים, ואילו מתקופת בית שני ואילך התורה שבעל-פה מאפשרת לכלל ישראל להיתקן באופן מסודר ולהשתתף ביצירה של התורה שבעל-פה. לפיכך, נשאלת השאלה למה מלכתחלה לא קיבלו ישראל את התורה מרבי עקיבא, השורש של התורה שבעל-פה, והתשובה שמשה רבינו היה ראוי יותר לקבל את התורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2012 11:11 |
|
| |
מ
אני לומד הפוך ממך- אבל לשיטתך- מדוע האמורא בעל האגדה הושיב את משה בשורה האחרונה השורה השמינית
לפי הגמרא בב"ק השורה הזו היא שורה לנדיחים ופחותים.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2012 11:12 |
|
| |
ירוחם
מה למדת הפוך ממני?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2012 11:19 |
|
| |
שדווקא רצו להפחית את מעמדו של משה= התורה שבכתב.
בהמשך למגמה- במכות- על האנשים הטיפשים שקמים לפני ספר התורה- תורה שבכתב.
ולא קמים מלפי נציגי התורה שבעל פה, שעושים בתורה כראות עיניהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2012 11:24 |
|
| |
מ תחליט,
ישראל קיבלו בפועל התורה שבע"פ כולל כל דקדוק שבה או שהם (דרך חכמי התורה שבהם) פתחו אותה ?
אתה לא יכול לאחוז את המקל בשתי קצותיו מבלי לישב את הלכאורה סתירה הזו.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2012 11:29 |
|
| |
ירוחם,
אולי המגמה שדיברת עליה היא כתוצאה מכך שהצדוקים והבייתוסים קיבלו את התורה שבכתב ולא קיבלו את התורה שבעל-פה (שחכמיה קיבלו אותה מהנביאים שקיבלו מהזקנים שקיבלו מיהושע שקיבל ממשה רבינו). גדולתו של רבי עקיבא שדרש את התורה שבעל-פה מהתורה שבכתב. באשר לשאלתך, אפשר לומר שמשה רבינו התיישב היכן שהתיישב מתוך ענוה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2012 12:00 |
|
| |
אישצפור,
שאלת שאלה טובה. איך רבן יוחנן בן זכאי למד הויות דאביי ורבא אם אביי ורבא פיתחו אותן?
נאמר בספרא: מה שמיטה כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כל המצוות נאמרו כללותיהן ופרטותיהן ודקדוקיהן מסיני. אפשר לומר, על-פי דברים שכתב רב שרירא גאון באגרתו, שבכל דור השאירו חכמים דברים למי שיבוא אחריהם, כדי שיתגדלו בהם, כיון שלא היה צורך בהם בימיהם; או שמאחר שנתמעטו הלבבות והתרבו הספקות, התייגעו בתורה וחידשו הלכות שהיו ידועות לדורות קודמים ונשתכחו, כדברי הירושלמי: אם הוא ריק מכם למה, וכו'.
|
|
|
|
|
