איך הפרקטיקה ההלכתית הרגה את נשמת היהדות

בעל
מי שמברך על אילנות נאים, סופו שיברך על אשה נאה ואחר יתפעל מעוד הבלי העולם הזה. וממתי בכלל מותר ליהנות,

אשריך כיוונת לדברי הפסיקתא


פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת תצא דף לו עמוד ב

כמדומה שהזכרתי שזו מחלוקת הפוסקים, ואינני יודע אם פסיקותיך ההלכתיות המכריעות במחלוקת ראשונים, מקובלות על אותם שהזכרת.

הן אמנם שפשטות הראשונים שאפשר לברך כל השנה.

דייר הפנה בעמוד הקודם ל

כולם מחפשים אילנות לברך עליהם, מדוע? בגמרא נאמר שמי שיוצא וראוה מברך, אך לא נאמר שצריך לחזר, האם צריך לחזר אחרי ברקים? האם צריך לחזר אחר קשת?

ירוחם

שאלת מתי מברכים בחו"ל ברכת האילנות. הסברה נותנת שיברכו בכל מקום לפי טבעו. אבל מצאנו שלעתים הברכה נגררת אחרי ארץ ישראל. למשל בבקשת הגשם בתפילת 18. אבל ראוי שזה יידון באשכול בפני עצמו.

***
תחש

איקון ירוק.

נאים דבריך וכבר קדמך רבנו הגרי"ד.

***
בעל

בוודאי שהחיזור אחרי מקום לברך הוא פרי של כמה גורמים:

הרצון הטוב למצוות.
הפרשנות הקבלית שכל מצוה בונה את הגוף הרוחני, ולכן יש להשלים כל אבר.
הפרשנות המשיחית קבלית כי מצוות מורידות שפע ומזרזות את בוא המשיח.
החינוך שהופך את המצוות ליעד במקום לדרך.

ועוד.

למרות שגם כאן יש "פרקטיקה הלכתית" כלשון דייר, שוב אני ממליץ להעביר את השאלה לאשכול חדש.

אסתכן בסיפור אישי. אצלנו באמת אנו בוחרים יום טיול משפחתי כדי לשלב את הטיול עם ברכת האילנות. נכון שהילדים מקבלים רושם שצריך לחזר אחרי מצוה זו, או מצוות, אבל זה מעניק גם אהבה למצוות והחשבתן, וגם הזדמנות לפעילות משולבת, מה שנקרא "זמן איכות". והחכם יראה ויוסף לקח.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");