|
|
| נשלח ב-28/3/2012 15:24 |
 |
| |
מ
אנא הסבר מהי נשמה?
כיצד הההלכה היא הנשמה של היהדות
כיצד האגדה היא הנשמה של ההלכה
ומהי הנשמה של האגדה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2012 17:41 |
|
| |
בעל,
שאלת שאלות גדולות וחשובות. המליצה מתארת את רצונו של הקב"ה כרוח היוצא מפיו, וזהו למעשה הכח השכלי הפועל באדם. והשאר נסה להבין בעצמך.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2012 17:46 |
|
| |
אמי מנסה להבין, אך אני לא בטוח שאני מגיע למסקנות שלך.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2012 17:48 |
|
| |
אז אמור לנו בבקשה מה מסקנותיך.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2012 20:42 |
|
| |
מ פ חוששני שבע"ב אינו היחיד שמתקשה להבין. אשמח אם תסביר בעברית קלה יהיאור אז מה הנשמה של היהדות?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2012 22:55 |
|
| |
תלמיד,
כמו שהנשימה מאפשרת לאדם להפיק אנרגיה, כן ההלכה מאפשרת ליהודים להתהלך בדרכיו של הקב"ה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2012 23:11 |
|
| |
כמו שהנשמה הפכה לנשימה, כך ההלכה מקשרת בין האדם לבוראו. מרוב הלכה אין נשמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 05:44 |
|
| |
| אישציפור כתב: |  | פרזנט,
בענין המיתוג, אתה צודק שחז"ל עשו את זה הרבה יותר טוב מהפרסומאים ליגה ד' של היום, הסיבה לכך פשוטה הם גם בנו את התשתיות כדי שהמותג לא יהיה רק נוצץ מבחוץ, אלא יהיה תואם גם את התוכן אותו הוא נושא.
|
|
וכיצד יודעים שהמותג אינו רק נוצץ מבחוץ אלא גם תואם את התוכן אותו הוא נושא? כלומר כיצד יודעים מהי מהותו האמיתית של רבי עקיבה (למשל מה כיוון האי שיוויון שיש להציב במשוואה בה הוא ומשה בן עמרם מושווים זה לזה)?
ע"פ תשדיר הפרסומת?
לוגיקה מעגלית
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 05:56 |
|
| |
אבוי ליהדות שההלכה היא הנשמה שלה, ובטח שאבוי ליהדות שדקדוקי ההלכה והפרקטיקה שלה כמו שהגדיר דייר (על איזה אילן, באיזה יום, כמה ס"מ הנאה, וכך הלאה) הם הנשמה שלה.
אם תפילה בלא כוונה כגוף בלי נשמה, אז יהדות שהלכה היא הנשמה שלה, היא כנשמה ללא נשמה.
ואין לי מספיק מצב רוח כדי למצוא דימוי לאגדה שהיא נשמה להלכה. מכל מקום, זה כבר לא מקומם כמו ההגדרה על הלכה ודקדוקיה כנשמה.
ושאלה יפה שאל בעל מה היא הנשמה של האגדה.
מה אתם אומרים? מה היא?
תוקן על ידי לומדתלומדת ב- 29/03/2012 05:58:32
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 07:07 |
|
| |
מ פ מהם דרכיו? הוא ב"אטרף" לפני פסח? לומדת אשמח אם כשיהיה לך מצב רוח תתפני לנמק
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 08:56 |
|
| |
לומדת ותלמיד
הנושא כנראה קצת יותר מורכב. ההנחה שיש נשמה להלכה אינה פשוטה כל עיקר, והפניתי כבר לאשכולו של שנרב http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2272938&forum_id=1364.
בפרשת עקב נאמר: ועתה, ישראל--מה י-הוה אלהיך, שאל מעמך: כי אם-ליראה את-י-הוה אלהיך ללכת בכל-דרכיו, ולאהבה אתו, ולעבד את-י-הוה אלהיך, בכל-לבבך ובכל-נפשך. י,יג לשמר את-מצות י-הוה, ואת-חקתיו, אשר אנכי מצוך, היום--לטוב, לך.
נאמרו כאן, יראה, אהבה, עבודת ה' וקיום מצוות, הכל באותה רמה.
בסוף פרשת ניצבים, אחרי שה' ימול את לבבך ואת לבב זרעך, "ואתה תשוב, ושמעת בקול י-הוה; ועשית, את-כל-מצותיו, אשר אנכי מצוך, היום." (וכהערת אגב - שיא השיאים הוא "והותירך י-הוה אלהיך בכל מעשה ידך, בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך")
לגבי תפילה - תפילה עיקרה כוונה, עבודה שבלב, וביטוייה הוא באמירה ולכן אינה ראיה לשאר המצוות. בול נשכח גם שלרבים מהפוסקים תפילה אינה מהתורה.
מהי נשמת האגדה? יהיו שיאמרו תורת הנסתר. אני מציע אלטרנטיבה, ואני מסתפק שאולי הרמב"ם היה מסכים לי. ההתנהגות הפשוטה והמוסרית שבין אדם לחברו. יגיע כפיך כי תאכל. ניתן לראות יהודים ש'חוטפים מלאכים' אבל אינם מרגישים שום מחויביות לשאת בעול עם חבריהם, מתחמקים מכל תשלום לעיריה ולוועד הבית, בתואנות שונות ומשונות. אם ישאל השואל, מאי קמ"ל? הרי זוהי התשתית ולא המטרה, שייעין בפרק האחרון של מורה נבוכים. ומי שמכיר את כתבי הרב קוק, ייזכר במה שכתב בעקבי הצאן: "אמנם המרחק רב בין שתי הנקודות, מכל-מקום הם דומים לפגישות של הנקודות הקצוניות שבקו ההיקף, שהמהלך היותר גדול הוא דוקא המביא את הנקודות במעמד של סמיכות." ( http://tinyurl.com/c8wfj7d)
בא מיכה והעמידן על שלוש, כי עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוהיך.
ואכתי צ"ע.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 29/03/2012 09:03:37
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 09:35 |
|
| |
פרזנט,
יותר פשוט ללמוד את דרכיו בהלכה ובאגדה אל מול דרכיו של משה , וכך גם להבין את המורכבות שהמדרש מציג לנו.
בכל מקרה בפשטות ר"ע מגיע ליותר דיוק וירידה בפרטים, לעומת משה שנותן את הבסיס לתורה כולה , ובזה נוכל להבין גם מדוע הניסיון המשיחי של ר"ע כשל ובאה בעקבותיו גלות ארוכה כ"כ. (והדבר רמוז גם בהפטרת השבת , שלפני יום השם הגדול והנורא צריך דוקא את תורת משה "זכרו תורת משה עבדי" דהיינו דוקא בדברים התשתיתיים והבסיסיים, ואולי נזכה בימי ספירת העומר לעסוק יותר בענין ר"ע ותלמידיו )
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 11:48 |
|
| |
| תלמידטועה כתב: | | |
יהיאור אז מה הנשמה של היהדות? |
|
מהו הנשמה כל אחד יחליט לבד, [למקובלים תורת הסוד, לפילוסופים הפילוסופיה, למוסריים המוסר, וכו' וכו' וכו' ] אבל זה ברור שזה חייב להיות משהו שיכול להיות מוגדר כנשמה. עם כל הקונטציות המלוות את המושג הזה, אי אפשר לקחת תחום שבהגדרה הוא גוף ולהפוך אותו לנשמה.
ואגב, איני מעמיד על כך שבהכרח נשמת היהדות תהיה שונה מנשמת הבודהיזים או הנצרות או העידן החדש או כל שם וחניכא וכו'] , אבל זה ענין רחב לכשעצמו.
להבנתי, הדרך של י"ל וכו' שוללת כל תתוכן ביהדות, ואינה משארת כל תוכן בו. בדוגמא למה שאתה כותב שאפשר להתייחס לכלל דרשות חז"ל כטעויותיהם המחייבות, לדעתי, אין שום הגיון להתחייבות שאין בו טעם והנחה כלשהו שהם היו צוקדים, אם לא ביישום אז בעיקרון וכדו', להגיד אפשר שאין אף מילה אמת בתורה או בפירושי רז"ל, ואעפ"כ זה מחייב אותי, לא יכול להיות דרך שתחזיק מעמד, ואף לא דרך נכונה וקיימת לוגית.
ועוד, כפי שכתב רוחחדשה במקומות שונים, דת שעומדת על יסודות כמו אלה שאתה מטיף לה, כלל אי לה זכות קיום בעולם. אני כבר מעדיף להשתייך לדתו של רבי נחמן מברסלב או הרב קוק מלהשתייך לדת הזאת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 11:52 |
|
| |
| לומדתלומדת כתב: | |
ושאלה יפה שאל בעל מה היא הנשמה של האגדה.
מה אתם אומרים? מה היא?
תוקן על ידי לומדתלומדת ב- 29/03/2012 05:58:32
|
|
הנשמה של האגדה הוא החוויה הפנימית עצמה. ולזה עצמו יש עוד נשמה יותר עמוקה וכו'. כדברי הזוהר דא גופא לדא ודא נשמתא לדא וכך הרבה מדרגות. [באופן כללי מחלקים אותם לה' מדרגות, כלצמ"א]
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 11:56 |
|
| |
לבעל, לגבי דיונו של נדב,
אם לא היתה נשמה להלכה [במובנה ההיסטורי] היינו צריכים להמציא אותו. ואין לי בעיה שתגיד שאכן אנחנו המצאנו אותו. [אם שלענ"ד יש לה סימוכיין רבים בדברי המקרא חז"ל והראשונים]
ולגבי עשות משפט וכו', אכן אלו הם תכונות חשובות, אך אפשר לשאול מהו הנשמה של להיות איש טוב?
[דווקא לזה יש לי תשובה פשוטה, שכבר ענו אותו חז"ל ועוד רבים מדורשי הפנימיות למיניהם, מפלוטינוס עד המקובלים עד בעלי המוסר, והוא "והלכת בדרכיו", שהוא שרש כל המידות בין אדם לחברו ואכמ"ל]
|
|
|
|
|
