|
|
| נשלח ב-2/4/2012 19:36 |
 |
| |
לגבי העקידה כבר אמרו רז"ל אשר לא עלתה על לבי זה עקידת יצחק. בעצם אברהם אבינו לפי חז"ל פשוט לא הבין את הציווי. עדיין יש ערך לעמידתו בנסיון, אך הרעיון המובע בחז"ל הוא שזה בשום אופן אין האלקים דורש הקרבה כזאת. [אולי אולי כעין הוראת שעה שגרם לאברהם לטעות בכדי להראות נאמנותו גם תוך הסתירה הזו] אני לא מקבל את הפשט של קירקיגור.
לגבי בעיית הרע זו אכן בעייה אולי, אם כי לא בדיוק ברור לי מה תמוה במהלכו של המורה [על כלל מרכיביו ומדרגותיו] ואין כאן המקום לזה. בכל אופן עדיין איני משמיט בשום אופן את ההנחה אודות רחמנות האל, אם ע"י "עיניים ברסלביות" אם ע"י שתשאיר את זה כשאלה שאין עליה תשובה. את ההנחה הזו לא אזניח. וממילא שבמקום שזה רלוונטי בהחלט שאני מתאר/מדמיין אלקים רחום וחנון. [הגע בעצמך, לדעתך אין ערך לכל מה אני רחום אף אתה וכו', אלא כציווי חסר תוכן של חז"ל]
ושוב, יש כאן בעייתיות מסויימת הנובעת "מדברה תורה כלשון בני אדם. כלומר אנחנו מתארים את שיא השלמות ולא שמים לב ששיא השלמות כולל מרכיבים הפוכים זה מזה. כמו שיא היושר והצדק ושיא הרחמים, ויש הרבה לעסוק בזה. בכל אופן כ"ז עדיין אינו מוביל למסקנא שלך.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2012 19:45 |
|
| |
יהי אור
אני לא מבין איך אפשר להבין אחרת את הציווי?
מה שלא מובן- למה אנחנו קוראים למעשה-עקידת יצחק- הרי אלוקים לא ציוה לעקוד אותו-(אני מכיר את המדרש)
והמענין כי אנחנו קוראים לזה- עקידה- למרות שעל זה אברהם לא צווה, ויש הרי פחיתות- בלא מצווה ועושה-
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2012 20:09 |
|
| |
אסקיה והדר אחתיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2012 08:42 |
|
| |
לפותח האשכול שלום,
דעתי הדברים אינם נכונים כ"כ.
מדוע אדם שרוצה לנסוע במכונית צריך להתחיל להתפלפל על מחיר המכונית, לכמה מהירות היא יכולה להגיע, כמה דלק היא שואבת וכו' וכו' וכו'? זה הורס את הספונטאניות של הנסיעה... ובכלל, אחרי שקונים מכונית חדשה מתחילים לבדוק כל לכלוך ולו הקטן ביותר שחלילה לא יהיה על המכונית... מדוע? זה הורס את הספונטאניות של הנסיעה. תן להנות מהנסיעה... ככל שיותר מדקדקים בדברים האלה שוכחים מהנסיעה עצמה והחוויה שלה...
תוקן על ידי Kaddish ב- 03/04/2012 08:40:30
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2012 11:15 |
|
| |
קדיש
שתיטול לולב או תאכל כזית מצה, אל תשכח לדון או לפחות לכוון על המחיר.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2012 16:34 |
|
| |
קדיש אם אתה מדקדק על כל פירור במיוחד אם יש לך ילדים קטנים
אז אני לא מקנא בך ובחווית הנסיעה שלך.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2012 19:51 |
|
| |
כל הדיון כאן הוא רק משום ההסתכלות כי ההלכה היא כזאת נרביסטית.
רבותי בואו נשנה את התזה הזאת
ההלכה לא צריכה ליראות ככה, אם בפסח זה כן נוצר זה לא הלכה!
אדרבא אני רואה את זה יותר כעבודה מוסרית כמו שיש מי מהפוסקים הראשונים שכתב שזה ענין של ביאור היצר הרע...
ובכלל מי אמר שכך צריך להתנהג?
ובאמת גדולי המוסר צעקו על זה. שעוזבים את העיקר ומתייחסים לחומרות.
והכל יכול ליראות כהלכה וכדין ובנחת.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2012 21:11 |
|
| |
גלון
איזו עבודה מוסרית?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 03/04/2012 21:11:55
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2012 21:48 |
|
| |
בעמיו,
לא שאני מבין בזה אבל תפתח ספרים ותראה לזה הסברים שיש הרבה שכן מתחברים לזה.
נ.ב.
מישהו תיקן אותי שיש קצת מקור למנהגים המחמירים בפסח.
בתורה כתוב "בל יראה ובל ימצא", משמע בצורה מוחלטת.
תוקן על ידי גלון21 ב- 03/04/2012 21:52:18
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2012 22:17 |
|
| |
לאדון דייר ובעל בעמיו. איני יודע אם הבנתם את דבריי או לא. אני רק הראיתי שניתן להציג כל דבר כהריסת ה"ספונטאניות" הטבעית, ולהראות כיצד מדובר בדקדוק מיותר ומדכא...
ובפרוטרוט:
דייר, האנלוגיה היא בדקדוק בעשיית מצוות לבין דקדוק בקניית רכב - היינו הך. כשם שמדקדקים באחרון אין לתמוה על המדקדקים בראשון. השאלה היא השקפת עולמו של האדם... אדם שלא שמח בדקדוק המצווה והבנת פרטיה וקיומה עד לפרטי פרטיה - לדעתי פשוט הורס את השלמות של המצווה ואין לו הבנה בכך שהוא עושה זאת.
בעל בעמיו, שתקנה רכב אל תשכח לנהוג בו בספונטאניות בלי יותר מידי חשבונות (:
נ.ב.
זה עקבי אצלכם העניין של לכתוב בפורום בלי קשר לנושא? יש לכם בעיה של איזה אד-הומינם או משהו בסגנון?
תוקן על ידי Kaddish ב- 03/04/2012 22:18:26
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2012 08:00 |
|
| |
יהי צר לי אבל פשוטו של מקרא אינו כפרשנותך לגבי העקידה אכן, הכלל של חז"ל מה אני רחום וכו' נקטע משום מה באמצע. היכן ההמשך המתבקש "מה אני ונקה לא ינקה פוקד עוון" וכו'? לא אכחד שאני נאלץ לאחת מהשתיים, או לומר שחז"ל חשבו כמוך וטעו, או לומר שהכוונה היא שאדם צריך להיות נטול פניות ולנהוג באופן "צודק ויעיל" (וראה במו"נ א/נד) עם הטיה לרחמים (למה? כדי לתקן נטיה טבעית? ואם כבר השלים עצמו? זה קשור למעביר ראשון ראשון? אין לי מושג)
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2012 09:17 |
|
| |
גלון
בא נהיה ריאליים. בן אדם שעובד בערב פסח קשה בבית בנוסף לעבוודתו הרגילה (אם הוא לא אברך) לא עלול להכנס לעצבים ותשישות נפשית? אז תגיד שאז הוא צריך לעבוד על עצמו, אז מה זה נוגע לעבודות פסח?
אם אני לא טועה הדימוי של חמץ ליצר הרע מופיע לראושנה ברדב"ז שמנמק בזה מדוע חמץ הוא במשהו ואסור בבל יראה ובבל ימצא (מכאן אתה למד אולי שיצר הרע אסור רק שבעה ימים בשנה  ). אולם האם באמת מי שאוכל מצה שלא תפחה הוא יותר עניו ממי שאוכל חמץ שתפח? ובמיוחד שמעיקר הדין מצה יכולה להיות עבה עד עובי טפח. ומי שלא אוכל קטניות יש לו פחות יצר הרע ממי שאוכל?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 04/04/2012 09:18:29
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2012 09:19 |
|
| |
יהי אור, הניסיון לתאר את אלוקים רק גורעת מכל יכולתו ולשימותו. זה דומה לניסיון של עיוור להגדיר צבע או אולי כמו ניסיון של ילד קטן לתאר מכונית - התיאור תמיד יהיה כה לוקה מחמת מוגבלות המתאר שאין לו תפיסה בעצם עצמו ולכן עדיף שפשוט לא יתאר...
ולגבי המוסריות, האלוקים תובע מאיתנו התנהגות מוסרית שהוא רואה לנכון שננהג בה. בין אם זה תואם את מה שהכרנו עד ובין אם לא. במעשה העקידה אברהם הראה כי סולם הערכים וערכי המוסר הנכונים זה הקשה לציוויו המוחלט של האלוקים. ולכן הלך לעקוד את יצחק עפ"י ציווי האלוקים. שהרי מי יקבע לנו מתי זה נכון להרוג ומתי לא? מדובר בשאלה של השקפת עולם וכשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות... אלא רק האלוקים. ושהוא מחליט על העיקדה - זהו הדבר הנכון ביותר לעשות.
היכן הרחום והחנון? זו טענה לא נכונה בעליל לדעתי. הרי זה כמו לשאול, מדוע האדם הרחום והחנון לחץ על הכפתור?!? ואתם בטח שואלים, מה הקשר בין רחום וחנון לבין ללחוץ על כפתור? ובכן, השאלה היא מה המשמעות של הפעולה היבשה של לחיצה על כפתור - אם המשמעות היא משמעות שלילית - אזי אדם שלוחץ על כפתור מסויים שיש לו השלכות שליליות - חסר לו מידה של רחמנות. אמנם אם הלחיצה על כפתור כוללת בתוכה משמעות חיובית - אזי אדם זה הוא רחמן וטוב.
הוא הדין הכא - אם מעשה העקידה כולל בתוכו משמעות חיובית - אזי אלוקים רחום וחנון יתגלה כאן ביתר שאת. אמנם אם עקידה נתפס בענינו (שלא כמו סולם הערכים האלוקי באותה שעה) כדבר שלילי - אזי יש לשאול את השאלה המוטעית (כאמור לעיל): היכן אלוקים רחום וחנון.
כך שהכל שאלה של השקפת עולם והשקפת העולם האלוקית היא הנכונה בעליל ולה אברהם אבינו ציית.
כך שכל הממהרים להסיק מסקנות ולקבוע שרבותינו טעו (תלמיד טועה...) אל יתהלל חוגר כמפתח...
תוקן על ידי Kaddish ב- 04/04/2012 09:20:27
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2012 19:51 |
|
| |
מה לעשות קדיש זאת הרגשתי האישית שהדקדוק המיותר הזה הורס הרבה
זה לא אומר שאני נגד ההלכה אני פשוט נגד דקדוק יתר.
ושאלה לי אליך איך אברהם מתווכח עם אלוקים לגבי סדום ולא מתווכח על בנו.
האם בנו גרוע יותר מרשעי סדום ועמורה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2012 20:27 |
|
| |
| דייר כתב: |  |
ושאלה לי אליך איך אברהם מתווכח עם אלוקים לגבי סדום ולא מתווכח על בנו.
האם בנו גרוע יותר מרשעי סדום ועמורה?
|
|
מה היה לו לטעון?
בסדום זה ענין של עונש, הוא טען אולי יש צדיקים ולא יהרוג בגלל הצדיקים.
אצל יצחק זה ציווי אלוקי להקרבה לה', מה שייך לטעון?
|
|
|
|
|
