יעקב, זה לא בדיוק מה שכתבתי. גם יין הוא יצירה אנושית , אבל הוא לא המאכל המקשר את האדם לעולם הזה הארצי. והתכוונתי לומר שהלחם מהווה כאן סוג של משל לתפיסה הדתית/קיומית הנכונה שיכולה לקיים את האדם במציאות הארצית מתוך קשר לקב"ה. (והבן בזה ענין חמץ ומצה בפסח) ולפי זה אמרתי שמהמקום בו קרום הלחם מבשיל, הוא המקום ממנו ראוי להתחיל את הברכה, באשר בו התפיסה הדתית-קיומית קיבלה גדר מעוצב וממשי. יש מבין ?
|
|