|
|
| נשלח ב-1/4/2012 06:41 |
|
| |
אלי
כשל מים בסהרה מעולם לא היה רלוונטי יותר.
או שמא, למחפשי המים בסהרה (בוודאי לאוייבער חוכעם שיביא קישור לנאות מדבר עם מים בסהרה) יש לומר שהם כושלים בכשל חיפוש תגובה עניינית ולא ערסית מהרב הדוקטור (ומהפרופסור הפאשיסט), הודעה ממוקדת ממיימוני או משהו בעל משמעות דסקריפטיבית מאישציפור.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2012 07:13 |
|
| |
הנוכח
הרשה לי למחות.
א. מיכי כותב תגובות עניניות רבות. אני יכול להבין שאדם שמחכה להתייחסות ענינית ואינו מקבל יגיב בחוסר סבלנות ויפנה לעיון קודם שבו היו תגובות כאלו.
האם אתה עצמך כתבת כאן תגובה ענינית או מטא תגובה?
(אולי כדאי לאפיין מהי תגובה ענינית? נראה לי שהחילוק בין תגובה ענינית למטא תגובה הוא ברור מעצמו, ובכל זאת לא יזיק לאפיין. תגובה ענינית עונה לשאלה. מטא תגובה מתייחסת למה שמסביב: המשיב, השואל, מניעים לתשובה, ועוד.
ב. אני משתדל לענות למה שנשאלתי. תשובתי כמעט תמיד כוללת בירור של הנחות יסוד. כיון שאין שאלה בלי הנחות יסוד וחלקן רלוונטיות מאד לחיפוש התשובה ולהערכתה, אין טעם לדעתי לענות בלי זה. (גם התשובה הזו שלי, בוודאי תשים לב, כוללת נסיון להתחקות אחרי הנחות היסוד של המיני דיון בינינו).
ג. לגבי ביקורת על תשובותיו של איש ציפור, כיון שאנו שנינו, אני והוא, חלוקים בינינו בתכנים ובמתודות, איני יכול להצדיק את תגובותיו ואת סוג תגובותיו. אבל כפי שכתבתי על עצמי, יש לדעתי טעם לענות לא בתשובה "תיאורית" ישירה אלא להבהיר מדוע שאלה מסוג מסויים אינה יכולה לקבל תיאור פשטני.
הגע בעצמך מה היית עונה לשאלה: הוכח לי שהמספר 12 הוא ירוק. אינך יכול? אהה, תפסתי אותך!
תשובה טובה לדעתי לשאלה כזו תהיה לדון בהנחות היסוד לשימוש במונחים מסוג מספר ומסוג צבע. וזו תהיה בהחלט תגובה ענינית. איש ציפור יסבור, בכל הנוגע לאלוקות, ששאלות רבות הן בלתי אפשריות וחשוב לענות למה הן כאלו. למעשה, אמירה כזו עולה בקנה אחד עם שיטתי שלי, אם כי נראה שאיש ציפור ואני חלוקים מאד במה שכן ניתן לומר על האלקות ומה טיבו של אלקים.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2012 10:26 |
|
| |
פרזנט איזו משמעות אתה מחפש אם לא תיאורית (מצטער אבל מילים לועזיות לא עושות לי את זה) ? וכי המדע הפילוסופיה או כל תחום דעת אחר עוסק במשהו מעבר לזה ? (ודייק אני לא מדבר על יומרות, יומרות ב"ה יש מכאן ועד להודעה חדשה, אני מדבר על מה שיש בפועל ניטון מתאר מודל ביחס לתנועה , ויטגנשטיין ביחס לשפה, וכן על זה הדרך כולם)
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2012 11:38 |
|
| |
פרזנט
אני הבנתי את מיכי מזוית שונה לגמרי. הוא התכוון לרמוז בעדינות, כי על אף שהפורום פתוח לדון בכל שאלה מכל סוג שהיא, לכל שואל ולכל רמה. אין הדבר אומר כי כל ניק עם רזומה בינוני ומטה - וכדי לא להיות אישי, לא אכנס כמובן לפרטים ושמות - יוכל באבחה אחת לשדרג כביכול את מעמדו רק בגלל שהוא תוהה בקול על היעדר הוכחות לקיומו של אלוקים, באופן הכי בסיסי וירוק שרק ניתן. צא וראה, רבים מאוד עשו זאת עד היום בפורום באופן נאות וזכו לרוב, ליחס הוגן ורציני, למשל אתה. אך כל זאת בתנאי שהוכיחו איזושהי יכולת או רמה כלשהי בהיסטוריית הודעותיהם, לפחות בדיסציפלינה אחת הקרובה ללבם. או למצער, כאשר הכירו את מקומם כתלמידים מבקשים אשר טרם הגיעו לבשלות ראויה. אשר גם זה לגיטימי ואפילו רצוי כמובן. אך כאשר שני אלמנטים אלו נעדרים באופן בוטה, קשה מאוד לקיים דיון קונסטרוקטיבי ומתקדם, כאשר המטרה המוצהרת היא אחת: להתחכך עם אנשים אשר ביום יום בקושי משיבים לך שלום...
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2012 15:30 |
|
| |
| אישציפור כתב: |  | אלי, לדיון עצמו אני לא רואה טעם להתערב. (אני סבור שהנחות היסוד שלו מובילות לתוצאות ידועות מראש, כך שלמעשה יש כאן סוג של הנחת המבוקש , בכל עמדה שלא נבחר לקחת בדיון הזה, כך שממילא הוא מיותר)
ובכל זאת הכנסת כאן הערה שלדעתי ראוי לשים עליה פוקוס "די מיותר לנסות להגיע לאלוקים פילוספי. אפשר ישר להגיע לא-ל מתערב שאנחנו יודעים מיהו ומה הוא רוצה מאיתנו." (ההדגשה שלי, אך הקו התחתון נמצא גם במקור) דומני שיושב לו כאן אוקסימורון בסיסי, כי אם יש א-להים "בכיס שלנו" כלומר שאנחנו יודעים מי הוא ומה הוא רוצה מאיתנו, הרי לא מדובר בא-להי אמת. אלא בבלון שאנחנו המצאנו, צר לי שאני מטיל מגבלות על הדיון, אבל דומני שבלעדיהם יש כאן הליכה בסיבובים סביב עצמינו. (ובעצם יש לא מעט דיונים כאלו בשנה-שנתיים האחרונות סביב הענינים האלו, לא שאכפת לי כל עוד אתם נהנים מזה, אבל בעיני מיותר להשתתף בריקוד הלא ממש מהנה הזה...)
|
|
מה לעשות. זהו הא-ל של היהדות. א-ל מתערב שאנו יודעים מה הוא רוצה מאיתנו - תרי"ג מצוות.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2012 15:34 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  | | הדברים אמורים להישען על שתי הנחות גדולות ורבות היקף שאלי מיאן בהן. האחת היא להניח שהחויה מצביעה מעבר לעצמה אל אלוקים וזו לא אשליה. והשניה שתפיסת האלוקים שהחויה מצביעה לעברה היא דווקא זו היהודית עם הביקורת הפילוסופית עליה (לא נצרות, לא איסלם, לא קבלה). |
|
הבה נעבור ישר לחלק הפילוסופי על פיו אתה מגיע לכך שהחוויה שלך שונה משל אוהד כדורגל / בודהיסט / מחבל מתאבד.
כמו שכתבת יפה, יש למקד את השאלות ולברר את הנחות היסוד. אנא, התחל.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2012 16:47 |
|
| |
א-ל מתערב ? מתי בשואה , במסעי הצלב ? או בת"ח ות"ט ? על מה בדיוק אתה מדבר ? ועל איזה תרי"ג מצוות בדיוק אתה מדבר ? אלו שמצווים ש"אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה" , וקרבן תמיד ומוסף , וקרבן העומר ושתי הלחם ולחם הפנים וכרת לאוכל פיגול נותר וטמא וכו' (ושבאלפים שנה האחרונים אין מקדש ומזבח)או אלו שמצוות להרוג מחלל שבת ועובד ע"ז ונואף (כאשר אין סנהדרין שעושה דברים כגון זה כבר 200 שנה ? ) הא-להים שאנחנו כביכול יודעים בדיוק מי הוא ומה בדיוק הוא רוצה מת ע"י הנביאים האחרונים (בימי בית ראשון) הרבה הרבה לפני שניטשה הבין שאותו דבר קרה גם לאלהי הנצרות...
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2012 20:44 |
|
| |
יאפ. הא-ל שעל פי האמונה היהודית הוא א-ל מתערב. "אנכי ה' אלוהיך, אל קַנָּא, פוקד עוון אבות על בנים, עלשילשים ועל ריבעים – לשונאַי, ועושה חסד לאלפים".
ככל שהא-ל שלך הוא אחד אחר, אפשר לדבר עליו באשכול נפרד.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2012 20:47 |
|
| |
הוא מתערב דה יורה- אבל לא דה פאקטו, כלומר להלכה אבל לא למעישה
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2012 22:30 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2012 07:13 |
|
| |
ייתכן
חזרתי להתבונן באשכול ההוא והיה זה כמו בפעם הראשונה. שכחתי את דבריך מפעם.
יפה מאד.
ואז ראיתי שכבר עניתי לך שם.
אמנם היום הייתי בוחר להתמקד בנקודות אחרות.
אודה שיש לי בעיה, כנראה אישית.
איני יודע על מה אנו מדברים!
מה הם הנחות היסוד של הדיון, ולאן אנו רוצים להגיע.
גם כאן, חשתי עם קריאת פתיחת האשכול שיש כאן ביקורת נגד העדר ביקורתיות, וחשבתי שאולי זה מכוון כלפי ואולי נגד עוד כאלו שאין להם לדעתי את החסרון הזה.
איני רוצה להאריך עוד באשכול זה שהוא ארוך למדי ובוודאי לא בשלך כי אין לי זמן לקרוא את הכל מחדש.
אני ממליץ לפתוח אשכול, נניח בידי אלי ס., שבו יגדיר את הנחות היסוד שלו, מאיפה אנו יוצאים לדרך ולאן אנו אמורים להגיע ומדוע מגיעים או לא מגיעים לשם.
ואז אפשר יהיה לעקוב אחרי מהלך הדברים ולראות במה אנו מסכימים ובמה אנו חולקים.
גם לאלי אני כותב למרות שאיני זוכר אם הדברים שלו נאמרו כאן או באשכול "אני מרגיש". הוא ביקש שאפרט כיצד אני מנתח את החויה הדתית באמצעים פילוסופיים. וכיצד משם אני מגיע אל האלקים היהודי.
זו הזמנה ראויה מאד. וברור שעבורה נצרך אשכול חדש. אסכם לעצמי את הבקשה הזו ואנסה למצוא זמן כדי לכתוב את הדברים בצורה מסודרת ודווקא באשכול חדש.
אלו כבר שני אשכולות נפרדים. אבל מה רע.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2012 11:52 |
|
| |
אלי, זו לא התערבות, זה תיאור של האופן בו הוא מנהל את העולם, ודוק כי יש הבדל בין השנים. מצד שני לאור ניסונות העבר די טפשי מצידי לחשוב שיש טעם לפתח את הנושא הזה איתך. אז עשה עם הדברים האלו כרצונך.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2012 11:57 |
|
| |
מיימוני, ממתינים בקוצר רוח. אישיצי, פחח, ולו יהי. מחוק את המילים הקודמות וכתוב "מיהו, וכי הוא מנהל את העולם".
תוקן על ידי eli_s ב- 02/04/2012 12:26:44
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2012 13:05 |
|
| |
"זו לא התערבות, זה תיאור של האופן בו הוא מנהל את העולם, ודוק כי יש הבדל בין השנים."
העובדה שהוא מנהל את העולם זוהי התערבות פר אקסלנס.
הסבר:
ניהול פרושו -יש מנהל והעולם אינו הפקר וכל דבר שקורה בו אינו סתמי.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2012 13:56 |
|
| |
המנהל ניהל את הבריאה, ומאז כל אחד מנהל את חייו,
ספר החינוך מצוה תקמו
משרשי המצוה, לפי שעם היות השם ברוך הוא משגיח בפרטי בני אדם ויודע כל מעשיהם וכל אשר יקרה להם טוב או רע בגזרתו ובמצותו לפי זכותן או חיובן, וכענין שאמרו זכרונם לברכה [חולין ז' ע"ב] אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה, אף על פי כן צריך האדם לשמור עצמו מן המקרים הנהוגים בעולם, כי האל ברא עולמו ובנאו על יסודות עמודי הטבע, וגזר שיהיה האש שורפת והמים מכבין הלהבה, וכמו כן יחייב הטבע שאם תפול אבן גדולה על ראש איש שתרצץ את מוחו או אם יפול האדם מראש הגג הגבוה לארץ שימות, והוא ברוך הוא חנן גופות בני אדם ויפח באפיו נשמת חיים בעלת דעת לשמור הגוף מכל פגע ונתן שניהם הנפש וגופה בתוך גלגל היסודות והמה ינהגום ויפעלו בם פעולות. ואחר שהאל שעבד גוף האדם לטבע, כי כן חייבה חכמתו, מצד שהוא בעל חומר, ציוהו לשמור מן המקרה, כי הטבע שהוא מסור בידו יעשה פעולתו עליו אם לא ישמר ממנו.
|
|
|
|
|