אני לא הולך לכתוב לכם עכשיו איזה חמשיר רווי במחרוזות ומילים יפות.... זה לא הזמן המתאים(למרות שדי התברכתי בנושא הכתיבה)
פשוט עצוב לי בלי אשה...
תחושת בין הזמנים מעצימה את זה שבעתיים!
בישיבה עוד יש את החברים וכו', פה פתאם מרגישים את הבדידות הנוראה, כמסביבך כל העולם החילוני השומם. להגיע לכאן ולהיות לבד... ומתגנבת לי מחשבה... אופס.. אני כבר בן .... ועוד נשארתי לבד. מחכה ומצפה לאחת שתשלים אותי, שתהיה עבורי כל חיי! היא כל כך חסרה לי למרות שאפילו איני יודע מי היא!..............
תוקן על ידי roeiuzan ב- 29/03/2012 21:43:05
נשלח ב-29/3/2012 21:50
אמונה............. היה חזק אחינו. בעז"ה בקרוב היא תגיע ותמלא את ליבך, עד שתשכח איך הרגשת כשהיה ריק...
נשלח ב-29/3/2012 21:58
מזדהה איתך אחי!
נשלח ב-29/3/2012 21:59
roeiuzan כתב:
אני לא הולך לכתוב לכם עכשיו איזה חמשיר רווי במחרוזות ומילים יפות.... זה לא הזמן המתאים(למרות שדי התברכתי בנושא הכתיבה)
פשוט עצוב לי בלי אשה...
תחושת בין הזמנים מעצימה את זה שבעתיים!
בישיבה עוד יש את החברים וכו', פה פתאם מרגישים את הבדידות הנוראה, כמסביבך כל העולם החילוני השומם. להגיע לכאן ולהיות לבד... ומתגנבת לי מחשבה... אופס.. אני כבר בן .... ועוד נשארתי לבד. מחכה ומצפה לאחת שתשלים אותי, שתהיה עבורי כל חיי! היא כל כך חסרה לי למרות שאפילו איני יודע מי היא!..............
תוקן על ידי roeiuzan ב- 29/03/2012 21:43:05
גם לי עצוב בלי בעלי...ואם הוא היה רואה כמה אני מצטערת שהוא איננו..וכמה קשה אני עובדת..אני בטוחה שהוא היה בא..להושיט יד ולב. אבל רק תחשוב שבחורות שמיד כשהן מסיימות את הסמינר הן מרגישות ככה..בלי חברות וכו..לא כמו בחורים שהמוסד-הישיבה אפפם לא נגמר..(אם כי החברים הטובים אולי כן..).בכל אופן עצתי היא להפיק את המירב מהתקופה וברוח טובה..כי אחד הדברים שלמדתי ועודני לומדת..שהנסיון הזה והזמן יעברו עלי בכל מקרה ואני צריכה ךהשיב רק על שאלה אחת: איך? מחזיקה אצבעות לכולם..
תוקן על ידי available1 ב- 29/03/2012 22:02:54
נשלח ב-29/3/2012 22:41
available1 כתב:
לא כמו בחורים שהמוסד-הישיבה אפפם לא נגמר
לא כולם נשארים בישיבות ולהם עוד יותר קשה
נשלח ב-29/3/2012 22:46
כמה שנים זה סמינר
נשלח ב-29/3/2012 22:58
תוקן על ידי אושר_תמידי ב- 29/03/2012 23:01:13
נשלח ב-29/3/2012 23:12
אוף. זה באמת עצוב...
נשלח ב-29/3/2012 23:21
תנצלו בינתיים את הדברים הטובים שבתור נשואים לא בטוח שתוכלו לעשות. בפרט בבין הזמנים..
נשלח ב-29/3/2012 23:30
כל כך מובן... אבל.... ללמוד לחכות!
ללמוד לחכות זו האחת ההתנסויות היותר קשות – להמתין להזדמנויות הנאותה בעיניים מצועפות בדמעות, להקשיב להלמות הלב המייחל נואשות, למנות את השנים שחלפו ואת אלה הבאות. כדאי ללמוד לחכות – התקווה כובשת לעצמה מקום לאט. אל ייאוש, למרות שהדרך ארוכה – הרבה או מעט. אפשר למצוא את היופי בכל מצב, בכל פרט. יש תועלת בכאב שבלב נחרת, כי נפש שלא ידעה צער ומכאוב, לא תדע לבקש על עתיד יותר טוב, עליצות אינה יודעת למחר אחר לשאוף רק לב חכם יודע מן הצפייה את המירב לשאוף.
ואם הקב"ה בחר בך לכך, אות בכך שאתה באמת -
"לב חכם"
אשרייך!
נשלח ב-29/3/2012 23:33
באמת קשה ככה לבד פתאום, כשכולם מסביב מתנדפים ואתה נשאר לבד עם המחשבות והרגשות...אין מה לאמר- אולי רק שתיקח את הזמן הזה ותנצל אותו לטובה... בע"ה תבוא זו ששייכת לך במהירות ותוך שנה תוכל לכתוב פה אשכול "כיף לי עם האשה" :)
תוקן על ידי בקרובצלך ב- 29/03/2012 23:35:13
נשלח ב-30/3/2012 00:07
הגמרא אומרת כי ״כל השרוי בלא אישה, שרוי בלא שמחה״
נשלח ב-30/3/2012 12:48
מזתומרת עצוב לך בלי אשה?
איך יכול להיות?
הרי אתה לא מכיר את ההרגשה של להיות עם אשה אז איך אתה יודע מה חסר לך????
נשלח ב-30/3/2012 13:25
אתה לא יודע איך זה היה כשהיה בית המקדש... אז למה אתה עצוב שאין??( או שאתה לא עצוב...)
נשלח ב-30/3/2012 14:23
אניגם מצפה וגם מחכה שבית המקדש ירד.
אני קראתי ושמעתי סיפורים על בית המקדש בגמרא, מדרשים וכדומה ולכן אני מחכה לזה. חוצמזה שהרי כל החולים יבריאו והמתים יקומו לתחיה שזו סיבה מספיקה.
לא צריך להזכיר שזו מצווה תמידית (אני מאמין...) אבל לא רק בגלל המצווה אלא בגלל מה שהזכרתי.
מה שאין כן נישואין. שיש המשבחין ויש המקללין את הממסם הזה.......
סבבה???
נשלח ב-30/3/2012 15:20
אין שום עצב בעולם למי שמכיר את אור האורות של האמת(חזו"א- ולבנות שפה "חזון איש") ולמי שלא מורגל בסוגרים זה אומר מי בעל המימרא(מימרא- אימרה קצרה בלשון תלמודית.) תלמוד(פרושו-... (:
