|
|
| נשלח ב-30/3/2012 15:27 |
 |
| |
| אריג25 כתב: |  | אין שום עצב בעולם למי שמכיר את אור האורות של האמת(חזו"א- ולבנות שפה "חזון איש") ולמי שלא מורגל בסוגרים זה אומר מי בעל המימרא(מימרא- אימרה קצרה בלשון תלמודית.) תלמוד(פרושו-...
(: |
|
אריג: פירושו - שוביניזם (זלזול באינטלגנציה הנשנית וכל זה...)
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2012 19:54 |
|
| |
| roeiuzan כתב: | | אני לא הולך לכתוב לכם עכשיו איזה חמשיר רווי במחרוזות ומילים יפות.... זה לא הזמן המתאים(למרות שדי התברכתי בנושא הכתיבה)
פשוט עצוב לי בלי אשה...
תחושת בין הזמנים מעצימה את זה שבעתיים!
בישיבה עוד יש את החברים וכו', פה פתאם מרגישים את הבדידות הנוראה, כמסביבך כל העולם החילוני השומם. להגיע לכאן ולהיות לבד... ומתגנבת לי מחשבה... אופס.. אני כבר בן .... ועוד נשארתי לבד. מחכה ומצפה לאחת שתשלים אותי, שתהיה עבורי כל חיי! היא כל כך חסרה לי למרות שאפילו איני יודע מי היא!..............
תוקן על ידי roeiuzan ב- 29/03/2012 21:43:05 |
|
נכנסתי לכאן (אחרי תקופה לא קצרה) וצד את עיני האשכול הזה.
באמת הבדידות של בחור רווק (או בחורה רווקה) בבין הזמנים מקבל משנה תוקף, בעיקר בגלל הזמן הפנוי הרב שיש (בין כל הסידורים והנקיונות).
אבל האמת היא שלהתחתן זה לא הפתרון. מי שמשעמם לו בבין הזמנים לא בטוח שיהיה לו יותר מעניין כשיהיה נשוי. לכל היותר הטרדות של חיי הנישואין (עכשיו אתה כבר צריך לסדר בית שלם, ולדאוג לתעסוקה לאשתך - אם היא בחופש וכו') ישכיחו ממשך את השיעמום, ואם בכל זאת יש לך זמן פנוי (ואתה משום מה לא מנצל אותו ללימוד או להחלפת כוחות) אתה תרגיש "נשוי ומשועמם".
זה שאתה חושב שהגעת לגיל X ואתה לבד, יש בזה משהו חיובי, כי אולי זה ידרבן אותך יותר לפעולה (קרי: להתחתן), מאידך זה גם יכול להביא ליאוש, והכל לפי מה שאתה אדם.
את מה שאשתך חסרה לך אני מבין, כך טבע הבורא יתברך בנפשו של האדם, שתהיה לו אותה תחושה של חסרון עצום, שיהיה לו רצון עז להתחתן, שאלמלא זה הוא היה נשאר רווק...
אך הקביעה שקבעתה שאשתך צריכה להיות "כל חייך" (ויסלחו לי הנשים כאן) יש בה משהו מוזר. הרי בהכרח היא לא תהיה כל חייך, כמו שאתה לא תהיה "כל חייה", הרי אתה תלך לכולל (או לעבוד) ויקרו שם דברים שלא תמיד שייך לשתך אותה (היא לא תבין או לא תרצה להבין חילוק של ר' חיים בריסקר), וגם לה יהיו עניינים משלה (שמן הסתם היא תשתף אותך בהם, אבל בהחלט יתכנו תחומי עניין שונים).
אם תרשה לי לתרגם את זעקתך: "שתהיה כל חיי", אני אפרש את זה כציפיה שתהיה אם אשתך המיועדת באחדות ובשלום, באהבה ובחיבה (ונברך שבעז"ה כן יהיה), אך כפשוטם של דברים זה הרי לא יתכן.
ומה כן צריך להיות "עיקר חייך"?
בהנחה שאתה בן ישיבה (וגם בהנחה שלא), היחס שלך עם הקב"ה, פיתוח העולם האישי שלך, גם באופן שיוכל להכיל את האחר - את אשתך, זו אמורה להיות מטרת חייך. לשייף וללטש כל מידה טובה, לתקן ולמתק כל מידה רעה, להוסיף ולהתחזק בלימוד התורה (ובקביעת עיתים - חשוב מאוד), ולעלות ולהתעלות ביראת שמים.
זו העבודה שצריכה להיות עיקר חייך,
ובעזרת ה' בקרוב אשתך תקח חלק בזה ויחד תמצאו את חלקכם בארץ החיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2012 21:55 |
|
| |
אהבתי, בעיקר את משפטי המחץ האחרונים. ישר כח
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2012 13:34 |
|
| |
כמעט פספסתי את התגובה הטובה של המשגיח.
פשוט תודה. 
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2012 21:23 |
|
| |
הלואי והמשגיח שלי הישיבה היה מדבר כך.....
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2012 00:27 |
|
| |
כשאמרתי 'כל חיי' לא התכוונתי במובן שאתה מתכוון, אם כי גם זה אפשרי אם רוצים. אבל לא זו הנקודה, אלא הכוונה שתהיה כבר האחת שארצה כ"כ לשמח אותה, לצחוק איתה, לחוות איתה יחד את שאר החיים... וכו' לא המקום והזמן להאריך
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2012 15:41 |
|
| |
משתתפת מהצד הנגדי. זה תמיד דו סטרי.
אבל הנה, נגמר בין הזמנים...
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2012 15:54 |
|
| |
נו....................
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2012 18:21 |
|
| |
משגיח. אתה נשוי , שאתה מדבר ככה?
בכל מקרה חזק!!!! מסכימה ממש עם כל מילה.....
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2012 21:26 |
|
| |
כן, הוא נשוי, ב"ה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2012 02:18 |
|
| |
ואח"כ כשתהיו נשואים כמה שנים עם כמה ילדים וקשיי פרנסה וקושי עם הבן זוג או הילדים
אז תתגעגעו לרוקות אבל אז יהיה מאוחר מידי
|
|
|
|
|
