מלך ההר Erlkönig

2. Mein Sohn, was birgst du so bang dein Gesicht?
Siehst Vater, du den Erlkönig nicht!
Den Erlenkönig mit Kron' und Schweif?
Mein Sohn, es ist ein Nebelstreif.

3. Du liebes Kind, komm geh' mit mir!
Gar schöne Spiele, spiel ich mit dir,
Manch bunte Blumen sind an dem Strand,
Meine Mutter hat manch gülden Gewand.

4. Mein Vater, mein Vater, und hörest du nicht,
Was Erlenkönig mir leise verspricht?
Sei ruhig, bleibe ruhig, mein Kind,
In dürren Blättern säuselt der Wind.

5. Willst feiner Knabe du mit mir geh'n?
Meine Töchter sollen dich warten schön,
Meine Töchter führen den nächtlichen Reihn
Und wiegen und tanzen und singen dich ein.

6. Mein Vater, mein Vater, und siehst du nicht dort
Erlkönigs Töchter am düsteren Ort?
Mein Sohn, mein Sohn, ich seh'es genau:
Es scheinen die alten Weiden so grau.

7. Ich lieb dich, mich reizt deine schöne Gestalt,
Und bist du nicht willig, so brauch ich Gewalt!
Mein Vater, mein Vater, jetzt faßt er mich an,
Erlkönig hat mir ein Leids getan.

8. Dem Vater grauset's, er reitet geschwind,
Er hält in den Armen das ächzende Kind,
Erreicht den Hof mit Mühe und Not,
In seinen Armen das Kind war tot.

2. Why is your face so frightened my son?
The King of elves, father, see him yon?
The Elfin King with his tail and crown?
It is the fog, my son, streaming down.

3. Yes, you my dear child, come go with me!
The games I play, you'll like them, come see.
The shore is coloured with flow'rs in bloom,
My mother's gold gowns, you will see soon.

4. Oh father, father, can you not hear
What the elfking promises? I fear!
Be calm, stay quiet my dearest son,
The wind blows the dry leaves of autumn.

5. My darling boy, won't you come with me?
I have daughters in whose care you'll be.
My daughters dance round the fairy ring.
Each night they'll cradle you, dance and sing.

6. Father, dear father, can you not see
The elf king's daughter staring at me?
My son, my son, I see it so well:
Gray meadows on which the moonlight fell.

7. I love you for your beauty of course,
If free you'll not come, I will use force.
Father, dear father, he's touching me.
Of elf king's hurt, father please, free me.

המספר:

ברוח וליל מי כאן ירכב?

זה אב, ובנו בזרועותיו.

יאחז הנער באון ורוך,

ביד בוטחת עליו יסוך.

האב:

"בני, מדוע חרד כה תיבהה?

את מלך היער אינך רואה?

המלך בכתר ובשרביט?

אותך פס ערפל הבעית.

מלך היער:

לכה עימי, ילדי נעים,

יחדיו נרבה שעשועים.

פרחים אגיש לך לזר,

אלביש אותך ביגדי פאר!"

הנער:

"אבי, הו אבי, וכי לא תשמע,

אשר לי המלך לואט בדממה?"

האב:

"רגע, ילדי, היה-נא שלו,

בעלים שיבשו הרוח דובב."

מלך היער:

"ילד נחמד, העימי תלכה,

בנותי אומנות יהיו לך,

בנותי לעת לילה רוקדות שם בניר,

אל שנת יערסלוך בזמר ושיר."

הנער:

"אבי, הו אבי, לא תראה במחשך

בנות מלך היער הולכות שם בסך?"

האב:

"בני, הו בני, עיני לא בוגדות:

ערבות הן אשר באפור שם יוקדות".

מלך היער:

"נעמת לי, חן דמותך את יצרי מגרה,

ואם לא תאות, לי בכוח תהיה"

הנער:

"אבי, הו אבי, ידו בי נגעה,

מלך היער פגע בי לרע"

המספר:

נחרד האב, קדימה נחפז,

את בנו הגונח בזרוע יאחז.

את נחלתו ישיג ברטט;

בזרועותיו הילד מת.

הבלדה מבוססת על אגדה דנית בשם Ellerkonge (בעברית "מלך האלפים"), שתורגמה לגרמנית על ידי יוהאן גוטפריד הרדר. המלה "אלף" (elfen) תורגמה בטעות למלה הגרמנית "Erle" (עץ האלמון), בתוספת עם המלה הגרמנית "König" (מלך).

הבלדה התפרסמה מאוד במרוצת הזמן, והולחנה על ידי מלחינים רבים, פעמים אחדות כליד. הגרסאות המולחנות המוכרות ביותר שלה הן של קארל לווה, אך בעיקר זו של פרנץ שוברט, אשר מזוהה לעתים קרובות עם הבלדה עצמה. בטהובן עשה נסיון להלחין את הבלדה אך חזר בו ולא פרסם את עבודתו.

הבלדה מספרת על רכיבה לילית של אב עם בנו. הילד רואה את דמותו של שר היער, שמפניה הוא מרגיש מאויים. על-פי האגדה, שר היער היה יצור שרודף יערות, שואב נשמות של ילדים והורג אותם. האב מנסה להרגיע את בנו מהחזיונות, להם הוא נותן הסבר טבעי כגון ערפל או רשרוש הרוח בעלים, וככל שהבלדה מתקדמת האב מגביר את מהירות רכיבתם. אך הילד לא נרגע; שר היער מנסה לפתות את הילד לבוא איתו, ומפחיד אותו יותר ויותר ככל שמתקדמת הבלדה. התיאורים של שר היער מוצגים מנקודת מבטו של הילד ונראים אמיתיים ביותר. כשהבן לבסוף מותקף פיזית על ידי שר היער, האב מגביר עוד יותר את קצב רכיבתם על-מנת להגיע ליעדם לפני שיהיה מאוחר מדי. כשהם לבסוף מגיעים האב מגלה שהילד כבר מת.

פרשנות נפוצה של השיר היא לראות את שר היער כמטפורה למחלה קטלנית הגורמת לו להזיות. מתוך סבלו הוא הוזה את שר היער המאיים עליו ומפתה אותו בו זמנית, אשר מדמה את המוות המצפה לו.

אני חווה לאחרונה את התחושה המענגת ביותר לכל אדם בר דעת: רעב. שאלו כל אדם סקרן באמת, כל מי שמתעמק בספרים עתיקים ובאירועים נושנים, מה מניע אותו, הוא ישיב: רעב. זו מין תחושת חלל, חוסר שאתה רוצה למלא בשלל יקרות של היסטוריה, מדע ואומנות.

וכחלק מן המילוי החלטתי, כאתגר בשבילי ולשם הנאתם של הקוראים, לפרסם כל שישי שיר. "שר היער" יהיה ראשון ברשימה ואחריו יעלו עוד רבים וטובים. כולי תקווה שתמצאו את הדברים מושכים.