ממשה ועד הרב שרלו: מי נקרא פוסק?

אמשלום

אני משער שכוונתך לבדיחה. אין די ב"אני לא מסכים" אלא צריך נימוקים. וזו דרך הפורום.

אני גם משער שהתכוונת להצביע על החסרון הזה בכתיבה שיש להישמר ממנו. גם אני חושב כמוך אם זה מה שהתכונת.

מיימוני - הצבת מבחן אמריקאי ובקשת לסמן. היות ואיני יודע לסמו עיגולים סימנתי בצבע.

א. ידע הלכתי כפי שיבואר לקמן - כן
ב. ידע מטא הלכתי מן המקורות - כן
ג. ידע מטא הלכתי מן הסברה "מבחוץ" –לא (1)

עתה יש לשאול לגבי הסעיף הראשון שבו עסק ת"ט. מה נכלל בידע הלכתי?

אם נבחן את השאלה על ציר הזמן, נקבל את הפרקים הבאים:

א. מקרא. חומש, תנ"ך אם זה רלוונטי.-   כן
ב. מדרשי הלכה. - כן
ג. משניות וחומר תנאי, גמרא וחומר תלמודי בכלל. - כן
ד. ראשונים מרכזיים (רש"י, רי"ף, רמב"ם, רא"ש). - כן
ה. ראשונים בכלל. -  כן (2)
ו. טור וב"י ושו"ע. - כן
ז. נושאי כלים של הטור והשו"ע. – כן (2)
ח. אחרונים חשובים. – כן (2)
ט. המ"ב. - כן
י. אחרוני אחרונים. – כן (2)
יא. שו"תים לדורותיהם (אולי יש למקם את הסעיף הזה לעיל).- כן (2)

וכן

יב. סגנון לימוד ויכולת "לפלפל". כמובן (2)

הסברים: (1) לידע מטא הלכתי כוונתי בעיקר לאתיקה. לעניין נושאים מדעיים טכניים (כגון הווצרות תולעים וכינים ומספר שיני אדם – נפ"מ לעגונה) בוודאי שיש צורך לפחות בהכרת הצד שבו אמת זו נמצאת. ובהוועצות עם מומחים.

חושבני שפעמים רבות הלכה ואתיקה אינן צועדות בד בבד (בחיים לא תצליח להסביר מוסרית הלכות מסויימות). אין בעיה מבחינה הלכתית, ויתכן שאף רצוי הלכתית, ובוודאי רצוי אנושית להחמיר בעניינים אתיים מעבר להלכה ומי שאינו עושה כן משול לבהמה, אבל ככל שזה אינו הלכתי זה אינו עניינו של רב.

(2) ברור שאלו דברים שאין להם שיעור למעלה אבל יש להם שיעור מינימום. יש כאלו שמתמקצעים בזה יותר מאשר בזה. ככל שיש שיעור מינימלי האדם נכנס לליגה של הפוסקים.

לעניין הרמב"ם שהבאת – ברור שכאשר עומד על הפרק נושא כזה על הרב למצות את ההלכה לעיקרה ואם ע"פ עיקר הדין מותר עליו להתיר ולא להיות ירא הוראה. אבל מה הקשר לענייננו? מי שיכול וראוי לעשות כן הוא רק מקצוען. מהכרה כללית עם דרכו ההלכתית של הרמב"ם יש להניח שלרמב"ם היה פתח היתר שנראה סביר בעיניו.

בעב

ראיתי אשכולות הלועגים לרבנים  (ראה 31 שיניים, הגר"ח קנייבסקי וגבולות הארץ) או מעבירים ביקורת חריפה (ראה האשכול של מיימוני מא"ש הרב זילברשטין המבקר אותו קשות, הרב אלישיב על השתלת איברים, ומישהו עשה עימדי חסד והעלה מאוד את האשכול על אורות הקדש מול ויואל משה ושם ר"ס קורע את וואל משה). יש גם הערות פזורות רבות על רבנים מדורות עברו הנתפסים כחשובים. מה לעשות, פעמים והביקורת צודקת. חשבתי שלגיטימי לבקר. נושאי הביקורת הוסברו היטב, לטעמי, ואם לא אני יכול לנסות להסביר שוב. ושוב, להבהרה, אני רואה בו מעלות רבות שהלוואי שהיו ברבנים אחרים, חלומי הוא הכלאה בינו לבין הרב אלישיב (אם ניקח את החים איתנו)

מואדיב – אתה צודק, יש להחיל מדדים אלו על כולם

מדוע בבחירת רופא, עו"ד, שיפןצניק ורו"ח יש להפעיל מדדי איכות ולדבי מקצוע הפסיקה לא?

[מיימוני,

לא התכוונתי לבדיחה כלל. אני חושבת שמרכיב חשוב מאוד ב"שיקול הדעת" לגבי מיהו "גדול בתורה" הוא הקרבה הרעיונית לדבריו. להבנתי, התעלמות מכך עומדת בניגוד גמור ליושר אינטלקטואלי.]

אמשלום

האם את סבורה שאני איני נוהג ביושר אינטלקטואלי כלפי מאן דהוא? אשמח אם תצביעי על מי שאני מזלזל בו שלא כראוי ובאופן לא מנומק ומטעה ואם אפשר גם מה הטעויות שלי.

ודאי שקשה להתייחס לאדם שהנחות היסוד שלו ואולי משהו יותר רגשי שקשה להגדיר במילים שונות כל כך משלי.

אבל זה עדיין מחייב אותנו, יותר מאי פעם, להשתדל להבין לפני שחולקים.

כפי שאני מבין מהו לימוד, בין בתורה, בין בכל תחום, חובה עלינו:

להבין מה סבור השני, כולל בירור הנחות יסוד (שיש לו או שמתחייבות מדבריו, ואלו שני דברים כפי שלמדתי בעבר ממיכי).

להגדיר ברור במה אני מסכים ובמה לא ומדוע.

מעבר לכך, מה בידנו לעשות? אבל זה הרבה וכמדומה מספיק.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

ת"ט

שא ברכה על דבריך (איקון ירוק).

אני מתמקד בנקודה אחת בינתים.

מדוע צריך בקיאות באחרונים, בשו"ע ובנושאי הכלים, אפילו בכל הראשונים?

האם לא די לנו, למשל, ללמוד שיטה אחת בראשונים, נניח הרמב"ם, או אפילו התוס' או הרא"ש למי שמחזיק מהם?

האם עלינו להכיר את כל האופציות לפירוש ולפסק שנאמרו במשך הדורות לפני שמכריעים?

אם יש כזו דרישה, האם היא בגלל ש:

א. אי אפשר לסמוך על הלמדן שידע ללמוד עד שיכיר שיטות מחשבה שונות.

ב. אלו ביאורים אמיתיים של התורה שה' רצה.

ג. זה לא יתקבל מבחינה חברתית לפסוק בלי להתייחס לשיטות ידועות בהיסטוריה של הפסק.

סעיף ג' מציג עמדה מטא הלכתית וקוניאנית (על שם תומס קון, בעל מחבר "המבנה של מהפכות מדעיות" שמצביע על ההכרח לחבר חידוש למערכת קיימת ועל הקושי שבכך). ולמעשה יש גם גמרות כאלו עד לאחרונים (אסור לרב להתיר איסור באופן שייראה מוזר לבריות).

***
לגבי היתרו של הרמב"ם את המגורשת על פי עדים עבריינים - אכן, אילו לא היתה לנו אלא תשובה זו של הרמב"ם, לא היינו מתייחסים אליה. ואילו הרמב"ם היה מפרסם אותה בלבד, גם בני דורו לא היו שומעים עליו ולא היו שומעים לו.

החידוש יכול היה להאמר רק על רקע של בנית חזקה קודמת של תלמיד חכם גדול וראוי.

ושוב, זו מטא הלכה.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

מואדיב

לא נגפת אפך.

מיימוני

הדרישה לבקיאות רוחבית ולא רק בשיטת ראשון פלוני (למה דווקא ראשון? ואם גם אחרון אולי גם הרב הפוסק עצמו?) היא בעיקר בגלל שההלכה מיוסדת על מקורות סמכות (כדברי הכס"מ על חתימת התלמוד) ולא התקבל פלוני כמקור סמכות יחידי.  

אגב – הרווחנו מצד אחד  כי כאשר יש כמה דעות ניתן לסמוך על פלוני בשעת הדחק

בעב

הרינו מוסר מודעה כי לא אכפת לי שמישהו מההנהלה  ישנה את הכותרת. גם אתה תודה  שהרשימה של מיימוני (משה... ירמיהו.. הרב שרלו) זעקה לכותרת הזו.   רק בקשתי - שמדיניות זו  בעניין שמירה על כבוד מסויים לרבנים תהיה רוחבית.

 בין השאר רציתי להתריע על ההיתממות בפורום בו כל רב "שחור" נצלב בששון  (לצערי לפעמים בצדק רב) ולאחרים קדוש קדוש ייאמר ולא תמיד בצדק.

[מיימוני,

לא התכוונתי אליך באופן אישי. הפנייה הייתה אליך כיוון שאתה זה שניסית לעצב רשימת קריטריונים.
הדברים מכוונים לא פחות אל פותח האשכול.]

ואני התכוונתי לרב שרלו לשבח ולא לגנאי... בגלל רוחב סברתו...

אם סבורים שיש גנאי בכותרת, אשנה.

לדעתי יש להוסיף כמה מילים לכותרת, על מנת שיבהירו שאיזכורו לא לגנאי אלא כסמל, ועוד שיש מקום למילה או שתיים בלבד.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

ירוחמ ובעל

האם נחה דעתכם?

ת"ט.

אכן.

לא טוב?

נמק...

***
וביתר רצינות:

הזכרתי את השאלה עד כמה צריך להיות בקיא בשלבי הבינים של המסורת, ראשונים ואחרונים.

נזכרתי שדנתי בנושא זה עצמו אם כי בינתים, מאז ועד כתיבתי כאן, התחדשו לי תובנות. בכל אופן אני סבור שמה שכתוב שם חשוב ומשקף את דעתי.